המסעות למדבר ירדן הם אתגריים מעצם היותם "מסעות עומק" ללב השממה של המדבר הערבי של חצי האי החיג'אזי. מאות קילומטרים של נהיגה ביום בלב מדבר צחיח, וכשהמזל מאיר פנים אפשר למצוא גם מים, המסרבים לחלחל באדמת הלס המוצפת. הפעם פגשנו אין סוף של מים ובוץ - ממש ים בלב המדבר, שאת חלקו נאלצנו לחצות (בהנאה רבה) במסגרת טיול ג'יפים למזרח ירדן.
צילמו: אוהד כוכבי, עמית מנדלסון ועופר אוגש
מאת: Ofer Ogash
04/12/18
חצייה מזרחה את הגבול מהארץ לירדן כרוכה בכ-3 שעות של בירוקרטיה במעבר הגבול. הפעם בשיירה של תשעה ג'יפים, עשינו זאת במהירות וביעילות, תוך כדי התגברות (והכול בנחמדות) על המכשולים וההגבלות החדשות שהציבו הירדנים.
יצאנו לדרך מעקבה וטיפסנו על דרך המלך את מצוק ההעתקים לרמת המדבר שמצפון לוואדי ראם.
נכנסנו לשטח באזור הקשתות של חרז'ה ונסענו מזרחה על שבילים חוליים מהירים. בקצה המזרחי של השטח החולי, בגובה של כ-900 מטרים, עברנו לטפס בשטח טרשי לאורכה של דרך הבשמים העתיקה. קצת עבירות, לחימום האווירה, ועצרנו על 'אבן דרך' נבטית עם הנחיות ברורות לאן ממשיכים הלאה, למרות שלנו יש מפה ואין צורך בהנחיות של הנבטים מלפני 2,000 שנה...
בלב השממה, כשאין נפש חיה מסביב, החליט האלטרנטור של הדיסקברי לשבות חיים. וכך בחושך מוחלט עקב הדיסקו אחר הלנדקוזר של דוק וקסלר כל הדרך מזרחה בטיפוס לעבר רמת המדבר, כש'מעלה שלוש העליות' מפריד ביננו לבין הרכס הארוך של ראס אל-נקב.
נהיגה מדוייקת של כל הנהגים בחבורה וקצת עזרה מהכננת, היכן שצריך וכול השיירה למעלה בראש המצוק - בריאים ושלמים.
כאן המקום ל"סוד שלנו" ולחשיפה הסנסציונית: משה כץ השתמש בכננת!!! ואוסיף ואספר כי גם הדיפנדר הגיבור שלף את הכבל והגיע לעזור בעלייה הטרשית! יותר לא אוסיף - בבחינת "מה שהיה במזרח ירדן יישאר במזרח ירדן".
עוד כשעה של נהיגת לילה מהירה מזרחה וקצת צפונה ואנו מגיעים למצודה טורקית ישנה על ''דרך החוגגים'' למכה - קלעת פצ'ועה. הבדואי כבר כאן, מוכן עם ארוחת הערב החמה כשהשמיים מכוסים בעננים ויוצרים שמיכה חמה בלילה קר. עייפים מיום מדברי ארוך, לא מסיימים את כל האוכל ופורשים אחד-אחד לאוהלים שהוקמו לצד כלי הרכב.
ירדנו את המצוק למטה לכיוון הגבול עם ערב הסעודית ופצחנו בנהיגה מהירה ורצופה במדבר ובו שלוליות מים, רמז לבאות בהמשך היום...
אבן קטנה מחליטה לעוף מהגלגל לעבר תיבת העברה של הניסאן ולחורר אותה. שמן פורץ החוצה ומאיים להשבית את הרכב. אך קצת פלסטלינה ייעודית דואגת לסתום את הנזילה ואנחנו ממשיכים לעבר אבן הגבול שבין ערב הסעודית לירדן. מצטלמים על אבן הגבול והפעם רק מסתכלים מזרחה לעבר המוצב של הערב-סעודים. מכאן יש עוד כ-100 ק"מ של שטח צפונה לעבר הכביש הקרוב.
עלינו במגמה צפונה לשבילי החמדות ההופכים להיות מהירים יותר ויותר. עוד בטרם הגענו לקע ג'עפר ניתקלנו בשלוליות המים העצומות. מים בלב המדבר זו חוויה ייחוידת ומרגשת, מה עוד שלא יכולנו להקיף את כל השלוליות ואת חלקן נאלצנו לחצות - ממש ים בלב המדבר!
החושך יורד והים אינו נגמר... לקראת סופו שאנו רואים את האורות ג'עפר, התחיל הבוץ העמוק והמאיים. הדיפנדר חופר קדימה ואחורה ופותח קוליס נוח לשאר השיירה. ולאט לאט ובתיאום מוגבל (אין מכשירי קשר בירדן) אנו מצליחים להגיע בשלום לשטח היבש ומכאן הדרך קצרה לכביש ולפאלפל של ארוחת הצהרים - מי שאמר שש בערב זו לא שעה טובה לאכול צהרים...???
לאחר הפלאפל בכפר ותדלוק מלא בתחנה יצאנו צפונה על כביש 'סדאם חוסיין' לעבר מעבר הגבול אל-אומרי המפריד בין ירדן לערב הסעודית.
מחסום משטרתי המתריע מפני שיטפונות ומסרב לתת לנו לעבור עד אשר הדיסקברי חוזרת, עם אלטרנטור תקין, והשוטר שלנו שעושה סדר בעניינים. לאחר 410 ק''מ נהיגה הגענו לעיירת הגבול - אל אזרק - כאן הלכנו לישון בלודג' מפנק עם ארוחת ערב טובה ומקלחת חמה. כייף לנו!!!
לאחר ארוחת בוקר נסענו לתדלק ולהחליף צמיג שנקרע יומיים קודם בטיפוס לרמת המדבר.
יצאנו צפונה ומזרחה בתוך האגם היבש של אל-אזרק. מדרום משטחי החמדות השטוחות והבהירות ומצפון הבזלת השחורה והקשוחה, כשהשפך של ג'בל דרוז' מגיע עד לחלק הצפוני ומשרטט קו גבול ברור בין התיישבות הדרוזים לשאר אוכלוסיית ירדן.
קצת בזלות, חמדות מהירות, אפילו מאוד מהירות ומאוד מאובקות, ערוץ חולי מגניב! ובשעת הצהרים אנו עולים בנקודת 904 ק"מ על קו הרכס של ציר ה-TAP - קו צינור הנפט הנמשך לאורך 1,215 ק"מ מקוייסמה שבלב אזור הנפט של ערב הסעודית דרך ירדן ורמת הגולן עד לנמל צידון אשר בלבנון. הצינור בקוטר 30 אינץ' (77 ס"מ) הזרים כל יום כחצי מליון חביות נפט לאורך הצינור שנקרא: טראנס אראביאן פייפ-ליין.
נסיעה מקפצת על הדרך הסלולה מאבני בזלת והגענו לתחנת משמר ירדנית - התחנה הכי מבודדת של הצבא על הגבול הסעודי. כאן זכינו לאירוח של שוטרי המדבר, שכמו תמיד מופתעים שמשהו מגיע אליהם, כשלפניינו עוד כ-100 ק"מ של שטח צפונה.
100 ק"מ של שטח כשמצד אחד משטחי הבזלת ומצד שני חמדות ומליחות אדירות - רובן מוצפות במי גשמים, המסרבים לחלחל באדמת הלס. לנו לא נותר אלא לחצות בהנאה רבה ימה אחר ימה בדרכנו צפונה. עם חשיכה ראינו באופק את היעד - העיירה המזרחית ביותר בממלכת ירדן. עוד קצת בוץ ובשש בערב הגענו לכביש לארוחת הצהרים (אנו משתפרים מיום ליום...).
לאחר צהרים ומנוחה עלינו על כביש 5 החוצה את "הידית של ירדן" מערבה לאורך ציר הנפט הוא ציר ה-H המגיע מקירקוק אשר בעיראק 924 ק"מ עד לבתי הזיקוק ולנמל חיפה.
בצומת של ספאווי עצרנו להתרעננות והמשכנו דרומה חזרה למלון ולארוחת הערב באזרק.
הבוקר הרביעי התחיל בנחת כשלפניננו ביקור ב-3 מצודות: אזרק אל דרוז', קסר עמרה וקסר חאראנה - כשלכל אחת הייחודיות שלה וכנסייה אחת במרכז העיר מדבא.
בשנת 634 לספירה כבשו המוסלמים בראשות בית אומיה את עבר הירדן המזרחי וקראו לאזור 'אלאורדון'. עיר הבירה של שלטון בית אומיה, אשר שלט במהלך 100 השנים שלאחר מכן, הייתה דמשק. השליטים מבית אומיה חיו חיים מוסלמיים בעיר הגדולה וכשרצו לחזור לשורשים (וגם לאלמוניות), יצאו למדבר. בלב השממה, על הדרך שבין עמאן, לדמשק ולבגדד, בנו להם השליטים ארמונות קיט מדבריים. לשם היו מגיעים לצוד, ליהנות עם נשים ולענג את גופם במרחצאות חמים (ולשם עוד נגיע ביום הרביעי למסע) ועל הדרך דרומה לעבר העיר הקדושה מכה נוצרה דרך שזכתה לכינוי דרך החאג' - דרך החוגגים, עולי הרגל למכה.
את מצודות המדבר שבירדן אפשר לחלק לשלוש קבוצות עיקריות כאשר חלק גדול מהמצודות עברו ''שינוי ייעוד'' בהתאם לתקופה ולשלטון באזור:
המצודות החיג'אזיות, חאנים שלאורך הדרך מדמשק, בגדד ורבת עמון למכה.
מצודות ה''קיט'' המוסלמיות שהן בתי המדבר של השליטים הערביים.
המצודות הרומיות - ביזנטיות שנבנו כדי לשלוט על דרכי המדבר.
המצודה הרומית - ביזנטית של אל-אזרק בעלת דלתות הבזלת הייתה סגורה בבוקר שבת. המצודה ממוקמת בקצה נאת מדבר, שבעבר היה בה אגם מים ולאחר שאיבה לא מבוקרת הפכה לימה בוצית. המצודה נמצאת בקצה הדרומי של שפכי הבזלת של צפון ירדן (חלק ממה שאנו מכירים כרמת הגולן וג'בל דרוז) ואנחנו רק עצרנו לצלם מבחוץ. בהמשך השתלטו הערבים על המצודה והקימה מסגד במרכזה ובמלחמת העולם הראושנה שימשה המצודה את מפקדת המודיעין הבריטי ויש האומרים שלורנס איש ערב הגיע לכאן.
הוילה המשופצת של עמרה עם ציורי הקיר מלפני 1,300 שנים - נמצאת כ- 65 ק''מ מזרחית לרבת עמון, נבנתה על ידי השליטים האומיים במאה השביעית לספירה. ציורי הקיר - הפרסקאות, שהשתמרו בארמון אינם מוסלמיים כלל וכלל ואפשר לראות בהם את תמונת השמיים ובה מספר קבוצות כוכבים (על כיפת החדר החם בבית המרחץ), דמויות של חיות, אנשים ובמיוחד נשים ואף פורנוגרפיה קלה הכוללת ציורים של גברים השוכבים מעל הנשים.
והחאן הענק של חארנה, גם מהמאה השביעית לספירה - ממוקם 55 ק''מ מזרחית לרבת עמון ונחשב לגדול במצודות המדבר. שתי קומות בנויות מאבן גיר ובהן אורוות לבהמות, חדרים למשרתים, אולמות תפילה וסוויטות לאדונים שאליהן צמודים חדרי רחצה ושירותים.
יצאנו לדרך מערבה על הכביש הראשי וככול שהתקרבנו לעמאן התנועה הפכה סואנת. חצינו את עמאן ממזרח ומדרום וירדנו לכיון מידבא כשהיעד הוא הכנסייה העתיקה שבמרכז העיר הסואנת. מפת הפסיפס שעל רצפת כנסיית גאורגיוס הקדוש מתוארכת למאה השישית לספירה היא העדות החזותית הידועה ביותר למפת ארץ ישראל ושליטת 12 השבטים על עבר הירדן המערבי והמזרחי שבמרכזה הבירה ירושלים.
אחר צהרים במסעדה מקומית המשכנו מערבה וירדנו את מצוק ההעתקים מגובה של כ-800 מטרים ועד למינוס 200 בבקעת הירדן על דרך צדדית כפרית ומקסימה.
עוד כשעה וחצי של תנועה צפופה צפונה למעבר הגבול בגשר שייח חוסיין ולאחר חשיכה הגענו חזרה ארצה.
9 תגובות
1
אורח/ת - רמי חנדלי
04 בדצמבר 2018 ב 08:18
עם עופר אוגש וחברים עשינו המסלול לעיל מיום 21 נובמבר עד 24 נובמבר 2018 והיה נפלא,מרתק ומעניין.
קבוצת החברים ב-8 ג׳יפים ועם הג׳יפ המוביל של עופר עם המלווה הירדני והמאבטח הבדואי- היה יוצא מן הכלל.
תודה לעופר על ההדרכה הנהדרת.
לכל אורך המסלול היינו מרותקים עם חוויות נפלאות וברוח חברית מדהימה.
הנסיעה שלי בג׳יפ של ד״ר שרגא-חוויה מלאה בשיחות ומוסיקה מגוונת ומהנה.
תודה לך שרגא חברי על ההנאה ביחד.
אינג׳ רמי חנדלי
2
אורח/ת - אבי אביטל
04 בדצמבר 2018 ב 11:20
טיול אתגרי מהנה ומרתק בהדרכתו המושלמת של עופר אוגש.
הניכר במנהיגות מובילות ומצויינות.
תודה על הכל.
3
shraga2
04 בדצמבר 2018 ב 11:27
הרפתקאה נפלאה במלוא מובן המילה. אני מחכה כבר לטיול למרוקו בהובלתו [שוב] של עופר אוגש- האחד והיחיד. שרגא
4
Ogash Ofer
04 בדצמבר 2018 ב 17:41
חברים יקרים
תודה רבה על ההשתתפות ועל המחמאות.
העונג כולו שלי.
עופר
5
אורח/ת - ברכה חג'ג'
05 בדצמבר 2018 ב 11:23
לכל הג'יפאים המטורפים והמטורפים יותר והנלוים אליהם אתם חבר'ה על הכייפק נחמדים מאוד, תמשיכו להתפרע ולהנות.
לאוהד - משתלב נהדר בנוף הפראי וכל הצילומים שלך ושל האחרים ריככו את הדעה הקדומה. חן חן.
לעופר - אחרי שעבר לי קצת הלם הקרב ברצוני להודות לך בשם החג'ג'ים. היה טיול מקסים, מעניין, מלמד ומאתגר לאללה.
יישר כוח ותודה.
'ניפגש בשמחות'.
6
אורח/ת - עמית מנדלסון
05 בדצמבר 2018 ב 12:25
תודה. טיול חווייתי, בהחלט משאיר טעם של עוד
7
אורח/ת - משה כץ
05 בדצמבר 2018 ב 14:24
עופר טיול ענק, מהנה, הרבה תאי שטח מגוונים. חבר'ה נהדרים, טיפול מסור על ידי המדריך.
הנתי מאוד.
8
Ogash Ofer
08 בדצמבר 2018 ב 08:22
נוספו התמונות המיוחדות של הדס פרוש - מדהים!
9
אורח/ת - הדס פרוש
09 בדצמבר 2018 ב 10:46
תודה רבה, היה ממש אדיר!
תגובות