נקודה בשטח: חורבת חנות

בצמוד לכביש 375, העולה מצומת האלה לצור הדסה ולירושלים, שוכן אחד האתרים הארכיאולוגיים המעניינים בארץ. החלק הבולט בו הוא שרידי מבנה גדול עם קירות אבן עבים, אך כשמתקרבים אל המבנה רואים בקרקעיתו פסיפס גדול ויפהפה, שסביב חשיפתו לקהל הרחב מתחוללת מערכה ארוכת ימים.

הפסיפס הוא חלק מרצפתה של כנסייה ביזנטית, שככל הנראה נהרסה ברעידת אדמה באמצע המאה השמינית. להשערת הארכיאולוגים, הכנסייה היתה חלק ממנזר ששכן במקום, שנבנה בין השאר כדי לארח עולי רגל בדרכם לירושלים. דרך זו התבססה על נתיב קדום עוד יותר, הנקרא דרך הקיסר, שנסלל על ידי הרומאים במאה השנייה לספירה, לקראת ביקורו של הקיסר אדריאנוס בירושלים. שרידים מדרך זו ניתן לראות גם הים לצד כביש 375. בתקופה הממלוכית נבנה חאן דרכים על שרידי הכנסייה, שננטש במהלך התקופה העות'מאנית, וקירותיו הם אלו שאנחנו רואים היום.

רצפת הפסיפס. החאן נבנה ממש מעליה

בשנות השמונים של המאה הקודמת החלו חפירות ארכיאולוגיות באתר, ואז נחשפה רצפת הפסיפס. בניגוד לאתרים אחרים בארץ בהם נחשפו רצפות כאלו, כאן הוחלט להשאיר את הרצפה במקום להנאת המבקרים. הרצפה כוסתה בשכבת חול דקה, וכל מטייל שהגיע יכול היה לטאטא את החול בעזרת מטאטא שהושאר במקום, לצפות בפסיפס ואז לכסותו בחזרה.

בשנת 2012 נפל דבר: הפסיפס הושחת, וכתובות נאצה רוססו על קירות המבנה. בפעילות משותפת של רשות העתיקות וקק"ל (שתחת אחריותה נמצא האתר) שוחזר הפסיפס והוחזר למקומו אך הגישה המיידית אליו נחסמה. זה לא הפריע לוואנדלים להגיע שוב למקום לפני כשנה, ולנסות להשחית אותו שוב, כולל כתובת חדשה שרוססה על הקיר.

הקריפטה, עוד שריד מהכנסייה

מצער שזאת ההתייחסות לאתרים ארכיאולוגיים בארץ, במיוחד אתר כה ייחודי. מלבד הכנסייה, יש במקום גם שרידים של גת גדולה מאוד מהתקופה הביזנטית, בור מים ענק ותל אבנים גדול שיש מסורת המייחסת אותו לקברו של גוליית הפלישתי.

איך מגיעים: מצומת האלה נוסעים מזרחה על כביש 375, חולפים על פני קיבוץ נתיב הל"ה ועל הפנייה לכיוון רמת בית שמש, אתר נמצא בצד שמאל בהמשך הכביש (יש כמובן שילוט). ניתן לשלב את הביקור במקום במהלך טיול שטח באזור (קישור למסלול בנחל זנוח).

הגת, הבנויה בכמה מפלסים