שטח 4X4 > יומני מסע בארץ > הדרכות נהיגה

הדנ''מ דאסטר ספיישל סיכום מפגשים בהמשכים והפעם נוסף המפגש החמישי

הדרכת נהיגה מתקדמת לרכבי דאצ'יה דאסטר ב-6 מפגשים:
המפגש הראשון היה מפגש הכנה והיכרות בכיתה. לאחר מכן ירדנו לשטח, המפגש השני היה כבר מפגש בחולות קיסריה,המפגש השלישי עסק בקריאת מפה ומבוא לניווט. המפגש הרביעי התמקד במערכות הרכב ומבוא לחילוץ והנה המפגש החמישי הגיע - מעלות ומורדות
המפגש הבא - המסע המסכם (אבל זה לפעם הבאה)

מפגש 5 - מעלות ומורדות

הגענו שוב להר חורשן ולאחר קפה קטן התחלנו לחזור על החומר התיאורטי וליישר קו, בשל אילוצים עברו שלושה שבועות מהמפגש האחרון שלנו ...

מיד לאחר שכולנו יישרנו קו יצאנו לשטח ישר אל תרגול כיוון ובחירת נתיב במורד המחורץ והמחריף מחורף לחורף בהר חורשן.

בתרגול כל אחד מהחניכים העביר רכב אחד בצורה מרשימה ומדויקת, צריך להיות מאוד זהירים בשביל לא לייצר מפגש של פח / פלסטיק במעבר הזה. הגענו לרכב של אורית ולא מספיק שהגלגל האחורי בועט מטר גובה באוויר יש לנו פנצ'ר ואם אפשר לתקן תוך כדי שהגלגל למעלה בלי להתכופף ביום חם שכזה אז ננצל את ההזדמנות. הפנצ'ר תוקן ועל הדרך עברנו שיעור קצר ועל ''חי'' בהכנסת ''תולעת'' לצמיג ובדיקה שהכל תקין וממשיכים.

המשכנו בדרכינו עם מעלה קטן לכיוון נ.ג 186 כאשר כמעט הגענו לפסגה התגברנו על מעברים לא פשוטים בין הסלעים וגם בהדגמה של אדריאן וחיים איך עולים מדרגה נכון תוך כדי כיוון ובדיקת זווית הגישה והנטישה בלי לגרום נזק לרכבים.

החבר'ה תרגלו את המעברים הטכניים ויש כאלו שחזרו על התהליך שוב בעלייה ושוב בירידה. ירדנו חזרה דרך המורד המקיף את ''מעלה הבקתה'', המשכנו אל הנקיק הצר שמייצר שיפוע צד חריף והכנסנו את הקורבן שלנו אדריאן אל הנקיק. ביצענו את המעבר תוך כדי שהחבר'ה ''מלווים'' את אדריאן ומקבעים את הרכב לקרקע בעזרת חבל גרירה עד ליציאה מהנקיק המורכבת מדרדרת, שיפוע צד וכמובן טיפוס.

משם המשכנו למעלה המקביל למעלה הלבן, כל חניך התמקם במקטע בעייתי מסוים כאשר המעלה מתחיל בטיפוס מדרגה שאותה צולח אדריאן ומתחיל לתת בגז בצורה מבוקרת, במעלה הזה חשוב מאוד הדיוק, גידמי עץ ממתינים לפוצץ גלגל במקרה הטוב ובמקרה הרע לתת איזו ''פצצה'' במרכב התחתון של הרכב. אדריאן נהג מיומן נעצר בסיום כל מקטע והתחיל נסיעה מחדש תוך כדי שהוא רואה את החניך שנמצא במקטע ומסמן לו את הדרך לצלוח את המעבר. לאט ובזהירות צלח שפן הניסיונות שלנו גם את המעלה הזה תוך עבודת צוות נהדרת של החניכים.

יצאנו מהשטח לנקודת הכינוס של בת שלמה הישנה שם סיכמנו את היום ויותר חשוב התחלנו את ההכנות והתאומים לקראת המסע המסכם שלנו, מסע מסכם בן יומיים שאני מתכנן שהחבר'ה יתרגלו ויזיעו בו לא מעט...

את פרק הסיום של ההדנ''מ הזה אכתוב כבר כשנהיה אחרי המסע, אילו הרפתקאות יהיו לנו? תקראו בסיכום הבא.

מפגש מספר 4 - מערכות הרכב ומבוא לחילוץ

הפעם התכנסנו בבת שלמה הישנה הידועה ''כגן המשחקים'' של רכבי השטח, המקום ידוע בשלל תוואי הקרקע המגוונים שלו.

לאחר מפגש בכניסה עם קפה ועוגיות יצאנו עם הרכבים אל קרחת היער הקרובה להתחיל מיד בשיעור שלנו.

גם הפעם הבאנו ''אומן אורח'' בשביל שנוכל להיכנס לעומק העניין של מערכות הרכב - מה מומלץ ומה פחות.

בשבוע שלפני השיעור החבר'ה שלחו שאלות אלי ואני העברתי אותן ישירות לאמן האורח על מנת שיוכל לתת תשובות מדויקות לגבי הרכב הספציפי של החברים.

האמן שלנו הוא גיתאי נווה - מייסד בית הספר "סוויץ בראש" מכונאות רכב לחובבים, התכונן ואף הביא איתו חלקים אמיתיים להסבר מדוייק והדגמות וכפי שהדגיש מלכתחילה - חובבן זה בדיוק ההפך מחובב...
חובבן עושה חפיף כאשר חובב עושה מאהבה אמיתית לתחום תוך העמקה אמיתית בחומר, ויודעים מה? קניתי.

שאלות רבות נאספו במהלך השבוע כמו:
- איך עובדת תיבת ההילוכים?
- איך עובד הקלאצ'?
- מה הבעייתיות בלחיצת "חצי קלאצ'"?
- אם נבטל את מערכת ההנעה האוטומטית נוכל להחליף למצבר רגיל? ועוד ועוד...

גיתאי במיומנות וחדות הסביר ואז הדגים. נראה שאם לא הייתי עוצר את החבר'ה ואותו היו יכולים להמשיך לעוד שבוע שבועיים...

כשנגמר המשכנו להפסקה קצרה אבל כפי שנוהגים הדאסטיונרים שלנו - אין הפסקה ללא קפה ואיזה משהו קטן ללעוס...

התחלנו בהדרכת החילוץ

כמובן התחלנו באיך נגשים לחילוץ נכון, מה עלינו לבדוק, מה עלינו לבודד, איך להגיע להחלטה מושכלת, מה היא דרך הפעולה הנכונה לכל רכב וחישוב עומסים (כי זה שם המשחק).

לאחר שעברנו על הכל הגענו לחלק שהוא הבסיס לכל חילוץ - היכולת להתחיל את החילוץ בצורה מבוקרת ושקולה.

התחלנו בהתאמת כלי החילוץ לרכב בו אנו נוסעים ומשם תחילת תרגול גרירות במישור, בעליה ובירידה כשהתרגול בתחילת הגרירה הינו מתיחה מבוקרת של חבל הגרירה ללא בומים מיותרים ומזיקים לרכב ובמשך הגרירה שמירה על רצועה מתוחה לאורך כל הדרך. האמת החבר'ה עשו באמת עבודה טובה.

המשכנו להדרכה קצרה בנושא שיפועי צד - איך מתייסים והיכן אפשרי ורצוי לעגן את הרכב ומשם לעליה קטנה עם מדרגות קטנות ודרדרתיות.

בקצה העלייה תרגלנו חילוץ של רכב ע''י שני רכבים קשורים האחד לשני על מנת לעזור בגרירה בעיקר בשל הדרדרת והמגע הלא יציב בקרקע.

מתחת לעץ שחיכה לנו בקצה העליה סיכמנו את היום ואני מקווה שעכשיו יש לחבר'ה בסיס יותר יציב לתרגולים שיהיו לנו במסע המסכם...

השיעור הבא בעוד שבועיים. מעלות...



המפגש השלישי: קריאת מפה ומבוא לניווט

סוף השבוע הגיע ושוב אנחנו נפגשים להדנ''מ עם הדאסטיונרים שלנו. הפעם לקריאת מפה ומבוא לניווט. כולל אומן אורח וחבר יקר - עדי צפתי.

נפגשנו בתחנת הדלק ליד קיבוץ מגידו ולאחר קפה וכנאפה התחלנו בנסיעה קצרה ''לכיתה'' שלנו ממש על פלג המים מתחת לעץ תותי היער של עינות קיני.

התחלנו כמובן בחזרה על הנלמד מהשיעור הקודם ''שיעור נהיגה בחולות'' ומשם עדי לקח את המושכות והתחיל בשיעור מתוכנן היטב של הכירות בסיסית עם המפה הטופוגרפית וניתוח הקרקע.

בסיום השיעור יצאנו כולם לגבעה הידועה - גבעה 400 שגובהה כמובן במפה 398...

שם התחלנו בזט''ר (זיהוי טווח רחוק) כשכל הנוף פרוס כמו שו''ח (שולחן חול) לפנינו.
החבר'ה קיבלו מספר נ.צ (נקודות ציון) והתחילו מייד בבניית צירים עד לנקודת הסיום. כשסיימו הגיעו ל''אישור תוכניות'' והוצאנו אותם לדרכם זוגות ברכב כשכל רכב לעצמו ואנחנו עוקבים אחריהם בעניין בזכות אפליקציית Off-Road , כך ידענו היכן הם בכל זמן הניווט. החבר'ה כמובן לא עבדו רק עם מפה אבל על המפה הם הכינו את הציר (בכל זאת רק שיעור אחד) ועל בסיס הציר שקבעו להם ללא סימונים על תוכנות הניווט היו צריכים לעקוב ולהגיע.

בשביל להכניס גם חלוקת זמנים לניווט הוסכם שעל כולם להיות בשעה 15:00 בנ.צ של נקודת הסיום שהייתה בבקתה של משמר העמק שידעה ימים טובים יותר.

ובאמת הגיעו החברה רכב, רכב זוגות, זוגות לאמת את הנ.צ שניתנו להם.
היה יפה לראות שהחבר'ה באמת היו בתוך העניין והיו קשובים מאוד בשיעור התיאורטי. כולם הגיעו לנקודות היעד, מי זריז יותר ומי פחות.
חשוב לציין שכאשר נותנים נ.צ בשטח אין שלט שאומר ''ים'' באם אין משהו ברור שמכריז על המקום כמו אחת הגבהות. הפתרון היחידי שלנו הוא לבצע אימות והצלבות אל מול המפה או לוודא במפה האלקטרונית.

ועוד חשוב לציין שניווט הוא עניין של תרגול ומומלץ לכולם לצאת עם עוד רכב תמיד ולתרגל ניווט גם בסביבה הביתית שלנו.

השיעור הבא שלנו יגיע רק בעוד שבועיים, האמת אני כבר מחכה...

לאחר מפגש הכנה בשבוע שלפני נפגשנו ביום שבת ב-08:00 בבוקר למפגש נוסף בו ערכנו היכרות והתחלנו ליישר קו מתחילת השימוש ברכבי 4X4 ועד מערכות הרכב העדכניות של היום והשימוש היעיל בהן. היום אנחנו מתחילים את הקטע המעשי ונראה לפי ההתרגשות שכולם מוכנים...

המפגש השני: חולות

כבר בכניסה לשטח החבר'ה הבינו שאין דין דיונה בחודש מרץ כדיונה באמצע חודש מאי החם בו כל הרטיבות בקרקע נעלמת לגמרי. גרגרי החול ממש מופרדים וכל תנועה מהירה של הגלגלים תגרור בעיקר התחפרות.

ממש בעת שאנו נכנסים כשיירה לשטח הבנו שחייבים להוריד אויר והרבה אויר.

הפעם נכנסנו לשטח עוד לפני השיעור התיאורטי וההכנה המנטלית. הכניסה לא הייתה פשוטה וכללה טיפוס דיונה, רוב החבר'ה צלחו את המכשול בפעם השנייה חלקם בקצת יותר נסיונות ויש לנו גם כאלו שצלחו את המכשול ממש בריחוף כליל.
הגענו אל העץ שתחתיו התחלנו את ההדרכה התיאורטית כשבה, כבכל שיעור חוזרים על החומר שנלמד במפגש הקודם ומעלים שאלות שצפו בבית. לאחר החזרה על החומר עוברים לעניין שבו נתמקד היום.

כמה כללים חשובים יש בחולות וברשותכם אתייחס רק לכמה מהם:
1.
הנסיעה בחולות והנסיונות המאתגרים יכולים להיות מאוד מייאשים ולכן חשוב להכין את עצמינו מראש ולאסוף קצת אורך רוח.
2. תמיד, אבל תמיד תצאו עם עוד 2 -3 רכבים, שקיעות בחול יכולות להיות מאוד מתסכלות והעבודה היא קשה ומייגעת.
3. זיכרו תמיד להחנות את הרכב בירידה, כל חנייה בעליה תגרום לנו למאבק די אבוד לצאת עם הרכב קדימה ולכן תמיד נדאג להחנות את הרכב במצב בו אנו יכולים להתחיל נסיעה בצורה חלקה יחסית.
4. זיכרו לתכנן את נתיב הנסיעה למרחק בשל המהירות הגבוהה באופן יחסי שבה נאלץ לנסועה בנהיגה בחולות.

יצאנו לתרגל כשבהתחלה החבר'ה הצליחו לתרגל ולעוף על הדיונות, חוץ מכמה פיקשושים טכניים כמו לשכוח לשלב ל-4X4 או להשאיר את כפתור ה ESP דולק לאחר הנעה מחודשת (בכלל אני בעד להשאיר את רוב האלקטרוניקה המתאימה לכביש כבויה בשטח) ההנעה המחודשת ממש מקשה ברגע שנעצרנו לתכנון ואנו רוצים לצאת חזק קדימה.

ככל שהתקדם הזמן ככה החול נעשה יבש יותר וחרוש יותר והחבר'ה התחילו לשקוע במגוון יפה של מקומות והקפידו על פריסה יפה של שקיעות בשטח, יחד עם זאת לא פחדו והחלו לעבוד עם ציוד החילוץ העצמי שעליו הדרכתי בקטע התיאורטי. ללא ספק ה''שפאלות'' זכו בתואר המחלץ היעיל ביותר ואני ממליץ בחום שכאשר אתם יוצאים לחולות קחו אתכם זוג שפאלות, זה יכול רק לעזור, במיוחד אם תכנסו לחולות בזמנים חמים של קיץ.

לסיכום:

יום החולות שלנו אכן היה יום קשה ומלא בחילוצים. החול בימים החמים לא עושה הנחות לאיש ומי שיגיע ללא אורך רוח צפוי להתאכזב יותר מאשר להנות. מה שכן,
ללא ספק יום החולות הזה הכין אותנו להתמודדות גם עם הדיונות הקשות ביותר וגם לימד אותנו מתי כדאי להגיד די עד כאן זה הזמן לצאת.

ועכשיו כולנו למפגש הבא - מפגש ניווטים