טיול נהיגה ספורטיבי לגרמניה אוסטריה ואיטליה - 5 ימים מאי 2019

כבר למעלה משלוש שנים ששיר מנסה להצטרף אלינו לאחד מטיולי הנהיגה הספורטיבית בחו"ל, בכל פעם זה נפל מסיבה לגיטימית כזו או אחרת. לפני כחודשיים הוא התקשר אליי ואמר "קובי, הפעם זה הולך לקרות. לאבא שלי יומולדת 60 ואני רוצה להזמין אותו לטיול". איזה כיף!
למחרת שיר התקשר ואמר "שומע.. האחים של אבא שלי שמעו על הטיול והחליטו גם כן לבוא, כל אחד עם הבן שלו וכנראה שגם בן משפחה נוסף וחבר שלו יגיעו". וואו... הכיף כבר גדול יותר. למפגש ההכנה הם הגיעו בהרכב מלא ופגשתי חבורה שמחה וצוהלת שבאה לעשות חיים ולפרגן כולם יחד לאשר, אבא של שיר, ולחגוג לו חתיכת יומולדת. רגע לפני היציאה, הצטרף לחבורה העליזה אריאל, שיצא איתי לפני שנה לטיול כזה בדיוק (טוב לא בדיוק אבל על זה תשמעו בהמשך). הקבוצה סגורה ואוטוטו אנחנו על המטוס.

היום הראשון למסע - יום שישי

לאחר 4 שעות טיסה נחתנו במינכן בבוקר אפור וגשום. האפליקציות השונות מראות שלמרות שחודש מאי כבר כאן, מזג האויר הולך להיות קר ומושלג במקומות הגבוהים. עמוק בבטן אני אפילו קצת מרוצה, אני אוהב את האירופה שלי קרה, אפורה ומושלגת אבל בכל זאת מקווה שמעברי ההרים ישארו פתוחים עד כמה שאפשר ומוכן בראש לכל שינוי שלא יבוא. בטיולי נהיגה חייבים לקחת בחשבון את המושג "כח עליון", בטח בכבישים ובמיוחד במעברי ההרים שבהם המסע מתוכנן לעבור.

אנחנו מגיעים לתחנת ההשכרה המפנקת של Sixt, תחת ליווי והשגחה מוקדמת של בועז יעקובי האלוף משלמה Sixt כאן בארץ והבנות הנחמדות מחכות בחדר ה VIP רק לנו. לאחר בחינת מלאי מדוקדקת שמנו ידיים על 5 מכוניות שהנהיגה על כל אחת מהן היא בגדר הגשמת חלום.

כלי הרכב המשתתפים:

BMW M5
נתונים - מנוע בנזין V8 בנפח 4.4 ליטר המספק 600 כ"ס ו 76 קג"מ.
תוצאות - 0-100 קמ"ש ב 3.4 שניות ומהירות מקסימלית מוגבלת ל 250 קמ"ש.

Mercedes E53 AMG Cabrio
נתונים - מנוע בנזין V6 בנפח 3.0 ליטר המספק 435 כ"ס ו 53 קג"מ.
תוצאות - 0-100 קמ"ש ב 4.5 שניות ומהירות מקסימלית מוגבלת ל 250 קמ"ש.

Mercedes CLS53 AMG
נתונים - מנוע בנזין V6 בנפח 3.0 ליטר המספק 435 כ"ס ו 53 קג"מ.
תוצאות - 0-100 קמ"ש ב 4.5 שניות ומהירות מקסימלית מוגבלת ל 250 קמ"ש.

Mercedes E450 4Matic Cabrio
נתונים - מנוע בנזין V6 בנפח 3.0 ליטר המספק 367 כ"ס ו 50 קג"מ.
תוצאות - 0-100 קמ"ש ב 5.6 שניות ומהירות מקסימלית מוגבלת ל 250 קמ"ש.

BMW M240i
נתונים - מנוע בנזין V6 בנפח 3.0 ליטר המספק 340 כ"ס ו 51 קג"מ.
תוצאות - 0-100 קמ"ש ב 4.5 שניות ומהירות מקסימלית מוגבלת ל 250 קמ"ש.

הערה קטנה: נתונים ומספרים זה דבר נחמד אבל מה שחשוב כאן הוא שכל חמשת הנסיכות הללו, עמוסות טכנולוגיות מתקדמות של חלליות, על כל מעטפת הפאר והיוקרה שעליהן אין עוררין, בשורה התחתונה אלו מכונות נהיגה המתוכננות לתת לנהג המיומן כמויות עצומות של הנאה מנהיגה מהירה חזקה ומדוייקת, כזו שתמצאו באלו שאנחנו אוהבים לכנות מכוניות-על. היתרון של מכוניות אלו הוא נוחות ללא פשרות, פינוקים מכל כיוון ובטיחות ברמות הכי גבוהות שיש. כל אלו יחד הופכות אותן לבחירה אידיאלית לטיול נהיגה נוח, מפנק, בטיחותי ואגרסיבי ככל שתרצו או נכון יותר לומר, ככל שתהיו מסוגלים.
תוך זמן קצר ואחרי תדריך נהיגה, חלוקת מכשירי קשר וסדר תנועה, אנחנו יוצאים לדרך. הכבישים של גרמניה והאוטובאנים המהירים מובילים אותנו דרומה ואנחנו חוצים את הגבול לאוסטריה. עם העליה בגובה רואים יותר ויותר שלג ולאחר בדיקה נוספת של מזג האויר אני מחליט לשנות מסלול ובאופן לא מפתיע, הדרך ממשיכה להדהים ביופיה ולספק לנו כבישים מפותלים ונופים מרהיבים של אירופה חורפית ומושלגת.
לקראת ערב אנחנו חוצים את הגבול לאיטליה ומגיעים לעיירה הקסומה San Candido ולמלון הבוטיק שלנו הממוקם על המדרחוב הפנימי שבה, עמוס חנויות היוקרה. אנחנו מתפזרים לחדרים שלנו למנוחה והתרעננות ויוצאים לארוחת ערב במסעדה מקומית ועתיקה המתמחה במנות גורמה טירוליות מצויינות. חלק מהחבורה ממשיכים לבר מקומי במדרחוב וחלק עולים לחדרים ומתרסקים לשינה עמוקה.
היום השני למסע - יום שבת

לאחר ארוחת הבוקר במלון התכנסנו בלובי והמשתתפים קיבלו תדריך מורחב ליום שמחכה לנו וכן תדריך על עקרונות נהיגה מהירה וספורטיבית. צמיגים ואחיזה, קווי נהיגה נכונים, העברות משקל, מבט רחוק להמשך הדרך ועוד כמה וכמה עקרונות שיעשו להם שכל בראש ויקחו את יכולות הנהיגה שלהם צעד או שניים קדימה. המסלול שלנו להיום כולל כמה מהפאסים (מעברי ההרים) הטובים ביותר שיש לאירופה להציע לנו ובשל מזג האויר הקר וערימות השלג כמעט בכל פינה, אין לנו הרבה שותפים על הכביש. אנחנו עוברים בעיירה Cortina d'Ampezzo השוכנת באמפיתיאטרון טבעי המוקף בפסגות הנראות כמו כתר ומכאן זכתה בשם "מלכת הדולומיטים" ולמעשה נחשבת כאתר הסקי המפורסם, האופנתי והיקר ביותר באיטליה וככזו, אירחה אירועי גביע עולם שונים ובינהם, את אולימפיאדת החורף של 1956. הדרך ממנה הלאה בסימן טיפוס חזק בגובה וכמות הכבישים המפותלים בהתאמה.השיירה שלנו חולפת בטיסה נמוכה בין מעבר הרים אחד לזה שבא אחריו והנוף הפנורמי עוצר נשימה ובלתי נתפס ביופיו ובעוצמתו. ברקע רכס ה Marmolada היפהפה שהוא הקרחון האחרון בהרי הדולומיטים ופסגתו היא הגבוהה מכולן (3343 מטר). מעלינו ובעצם מכל כיוון, אין ספור פסגות משוננות המעוטרות במעט שלג, תחתיהן מצוקים אנכיים בדרמטיות מוגזמת מאות מטרים מטה, לעבר עמקים ירוקים המעוטרים בכפרים קטנים ועיירות ציוריות.
בשלב מסוים הגענו לכניסה למעבר ההרים Passo Pordoi שבאופן אישי הוא אחד הכבישים שאני הכי אוהב. מדובר בכביש מפותל מאד, כ-9 ק"מ של טיפוס חזק בגובה עד לנקודת המעבר בשיא הגובה, שנמצא בגובה של 2239 מטר מעל פני הים ולאחריו, כ-13 ק"מ של ירידה מהמהנות ביותר שיש, אבל מכשירי הג'י.פי.אס מתעקשים להגיד לנו לחזור אחורה ולמצוא דרך אחרת.
הכל מושלג מסביב ולצידי האספלט השחור עומדים קירות לבנים בגובה של מטר וחצי בממוצע. אני מכיר כאן כמעט כל פנייה ומתקשה לוותר. ואז, כמו מלאך, מופיע פתאום "חתול שלג כתום", שזו הגדרה יפה יותר לרכב פינוי שלג והנהג הנחמד מספר לי עם חיוך, שלא רק שהכביש אינו סגור אלא שהוא גם ריק לגמרי. מבלי ששמתי לב אפילו, אצבעות הידיים שלי התהדקו קלות על ההגה השמנמן, רגל ימין שלי דחפה את עצמה עמוק למטה יחד עם דוושת הגז של ה BMW M5 ההיסטרית שבה ישבתי באותו הרגע ושעטנו קדימה, תוך כדי קריאה לכולם בקשר שיצאו אחרי.
מי שקורא את יומני המסע שלי יודע שכבר כתבתי לא פעם, שמילים, לא באמת יכולות להעביר את התחושה של נהיגה מהסוג הזה. זה בערך כמו להסביר במילים איך מרגיש סקס טוב. מי שניסה ונהג, יודע בדיוק על מה אני מדבר. כיף, התרגשות, ריכוז, מאות כוחות סוס זמינים בשברירי שניה והגה ובלמים צייתנים, שיודעים לעבוד חזק ולאורך זמן. הדרך למעלה היתה מהירה מאד וללא שותפים, בכלל. המשתתפים שלי בטירוף חושים מוטורי ואני מאושר.במעבר עצמו ובשל מזג האויר, הרכבל שרציתי שיקח אותנו עוד קצת למעלה היה סגור, אז עצרנו להסדרת הדופק ולהפסקת צהריים קלה במסעדה היחידה שהיתה פתוחה למטה. אין כמו מרק חם במקום שכזה והמלצתי שלא להעמיס מנות כבדות כי המשך המסלול שלנו למטה, חזק ומטלטל לא פחות.
בירידה למטה מהפאס, החלפנו רכבים והפעם אני נוהג ב Mercedes E53 AMG Cabrio בזמן שאשר - ילד היומולדת, יושב במושב האחורי. קריאות ההתלהבות ופרצי הצחוק שגאו ממנו נתנו ביטוי חזק לחוויה ולמסיבת היומולדת המיוחדת שלו. הדרך שלנו המשיכה להתפתל בין עיירות קטנות, שחלקן קיימות רק לטובת אתרי הסקי הממוקמים במרכזן. החורש סביבנו עמוס עצים בכל גוון אפשרי של ירוק והחורף הכבד ששרר כאן והביא איתו כמויות שלג עצומות, הפיל עצים רבים שנאספים באופן קבוע, לערימות מסודרות בצידי הדרך.
יש לנו זמן ואף אחד לא ממהר, אז החלטתי לשנות מעט את המסלול ובמקום לעלות על הכביש המהיר, נכנסנו שוב בין ההרים ונהנו מעוד פאס איכותי ומהנה לנהיגה.
לקראת ערב הגענו למלון הבוטיק שלנו לשני הלילות הבאים ויצאנו לארוחת ערב במסעדת בשרים מצויינת בבעלותו של מיקאלה, שהוא מומחה גדול לבשר וליין ומסתבר, שבנוסף למקצוענות נחמדות ושירותיות בלתי נגמרות, יש לו חיבה ענקית לישראל ולאזרחיה. מנה ועוד מנה, כמעט את כולן הוא בחר עבורנו וכמעט כולן היו בשר איכותי בצורה כזו או אחרת.
דברנו על אוכל, על יין, על היסטוריה ומלחמות שהאזור בו מיקאלה חי, Sud Tyrol, ידע מהן בלי סוף. בין לבין דברנו גם על מסלול הטיול שלנו, איפה היינו עד עכשיו ועל הדרך סיפרתי, שמחר אנחנו מתכננים להגיע למעבר ההרים המפורסם ביותר בעולם והגבוה ביותר באיטליה, זה המתנשא ל 2758 מטר, ה Passo dello Stelvio. מיקאלה, שבעצמו הוא חובב נהיגה לא קטן, בישר לי שלצערו הרב זה לא יקרה שכן לילה קודם, המעבר נסגר בשל כמויות שלג עצומות והתלונן על כך שהחורף לא מוכן לאפשר לאביב להחליף שם משמרת ולתת לכולם להפשיר קצת. מבאס אבל מי אנחנו שננסה לשנות את מזג האויר? חזרתי למלון, פתחתי את המחשב ותיכננתי מסלול חדש לגמרי למחר.

היום השלישי למסע - יום ראשון

בזמן ארוחת הבוקר עדכנתי את החבורה, שמעבר ההרים פאסו דלה סטלביו קיבל כמויות גדולות נוספות של שלג גם בזמן שישנו ולכן אנחנו נצא למסלול אחר וחדש. עברנו עליו עם מפה פתוחה ונתתי קווים כלליים למה שמחכה לנו. הנענו את מרכבות האלים הגרמניות והמושחזות שלנו ויצאנו לדרך. תוך זמן קצר ירדנו מהכביש המהיר והתחלנו לטפס על רכס עצום דרך מעבר ההרים Mendel. מהירות הטיפוס בגובה מהירה מאד והנוף הנפרש לפנינו בלתי נתפס ביופיו. העיר Bolzano שנוסדה כעיר לפני כ 800 שנה במרכז וסביבה, עמק עצום מימדים המפריד ביננו לבין רכס ההרים מכיוון מזרח, ממנו הגענו אתמול. השלג נערם מולנו במהירות והעצים שעד לפני כמה פניות היו ירוקים, עמוסים כולם בשלג. עצרנו להפסקת קפה וטירמיסו קצרה מאד ויצאנו שוב לדרך.המסלול שלנו להיום יעבור בחלקו הגדול סביב ובתוך Parco Naturale Adamello Brenta (הפארק הטבעי אדמלו ברנטה), שהוקם ושוקם לאחר ניסיונות רבים בשנת 1967 והוא האזור המוגן הגדול ביותר באזור Trentino Alto Adige. כמות ומגוון בעלי החיים, הציפורים והצמחייה היא מהגדולות וללא תחרות, מכל הרי האלפים. זנים רבים של בעלי חיים כמו הדוב החום, ניצלו מהכחדה תוך כדי פרוייקטים ענקיים, פיקוח ממשלתי והשקעות כספים אדירות.
כמות השלג מסביב היא אדירה ואם ניקח לדוגמא רק את היום שלנו, מתוך 8 שעות שבילינו שם, במשך למעלה מ- 6 שעות ירדו עלינו פתיתי שלג רכים ללא הפסקה. התחושה היתה שהגענו לממלכת "נרניה" ושמישהו נעל את דלת הארון מיד לאחר שנכנסנו כי אנחנו די לבד כאן. לקראת ערב חזרנו למלון ולארוחת הערב יצאנו לפיצרייה איכותית מהמפורסמות ביותר באזור.

היום הרביעי למסע - יום שני

לאחר ארוחת הבוקר המפנקת, אנחנו עוזבים את המלון המקסים ויוצאים צפונה. עברנו בעיר Merano, הידועה במרחצאות החמים שבה, אליה הגיעו עשירי העולם במשך מאות שנים. מראנו ממוקמת בשקע המוקף בהרים המתנשאים עד לגובה של 3335 מטר בכניסה ל Val Passeier ולשם אנחנו ממשיכים. עמק פאסייר נחשב לאחד המקומות היפים ביותר באיטליה כולה, השילוב של ההרים העצומים, הפסגות המושלגות עם הנהר הארוך בינהם והעיירות הקטנות והיפהפיות המפוזרות לאורכו, הוא מהמרהיבים שניתן למצוא וכבר לפני מאות שנים, הציירים המפורסמים בתבל, הגיעו לבקשת לקוחות עשירים רבים לצייר עבורם את כל היופי הזה. אנחנו בדרך למעבר ההרים Passo Giovo או בשמו האחר Jaufen Pass (תלוי מאיזה צד שלו אתם מגיעים) שנמצא ממש לפני מעבר הגבול מאיטליה צפונה לאוסטריה. אורכו כמעט 40 ק"מ והוא מהמהנים ביותר לנהיגה מבין כל הפאסים המפוזרים ברחבי האלפים. יש אצלי בטיולים כבר מנהג קבוע ורגע לפני הכניסה לפאס, אנחנו עוצרים להפסקת קפה ומאפים יחודיים לאזור, במרפסת נוף מדהימה הצופה על כל העמק היפהפה הזה והפעם לכיוון דרום.עשינו תדריך קצר שבו חזרנו שוב על כמה עקרונות נהיגה ודי ברור שהיום, ביום הרביעי לטיול ואחרי למעלה מ 1000 ק"מ של נהיגה מאתגרת, המשתתפים שלי מבינים אותם הרבה יותר טוב. אני מסדר את כולם בסדר תנועה ומזניק אותם קדימה. הטיפוס בגובה בפאס הזה הוא אחד החזקים, "לגים" ארוכים וקצרים, עשרות פניות מכל סוג שהוא ובחלקו הגדול הוא מאפשר לנהוג חזק ומהר. הנוף מטריף ומזג האויר שאמנם קר מאד, התקשט בשמש שקרנית שהביאה איתה המון צבע ויופי. עצרנו שוב באחת ממרפסות הנוף בחלקו העליון של הפאס כדי לעצור ו"לנשום" את הרגע היפה הזה. השקט עוצמתי, ההרים מסביב ענקיים ומאחר ואנחנו כל כך גבוהים, אפשר לראות באופק רכס ועוד רכס ועוד אחד ועוד..
לאחר כמות לא הגיונית של צילומים אנחנו ממשיכים עוד קצת למעלה ומגיעים למעבר עצמו בשיא הגובה. הטמפרטורה מעט מתחת לאפס אבל הרוח די חזקה והיא זו שאחראית לתחושת הקור הלא אנושית מסביב. עוד קפה קטן בבית הקפה החמים, החלפת רכבים והחלפת נהגים נוספת ואנחנו יוצאים במהירות לקטע הנהיגה הטכני האחרון שלנו במסלול ומדובר בסיומת מכובדת בהחלט. רגע לפני מעבר הגבול חזרה לאוסטריה אנחנו עוצרים Outlet Center Brenner לטובת קניות וארוחת צהריים ומיד ממשיכים וחוצים את אוסטריה היפהפיה, בדרכנו חזרה לאוטבאנים המהירים של גרמניה.
בדרך כלל האוטובאנים, כמו כל כביש פתוח ומהיר, מושכים אליהם כלי רכב רבים אבל היום, מצאנו אותם ריקים משהו. ריקים ברמה כזו שמד המהירות אצלי באוטו לא ירד מ 250 קמ"ש לאורך דקות ארוכות. הנהגים הגרמנים הכל כך ממושמעים וצמודים כולם לנתיב הימני מתוך 3-4 נתיבים שיש לכל כיוון והנתיב השמאלי ריק לגמרי.
המכוניות שלנו טסות ללא הפרעה ואין אפילו אחד שיכול להוריד את החיוך הגדול שלו מהפרצוף. הוויז קיצר את מועד ההגעה בדקות רבות ומינכן מתקרבת במהירות. תדלוק אחרון ואנחנו מחזירים את המכוניות הנפלאות שלנו. הפרידה הזו תמיד קשה. את התמונות עם הדמעות והעיניים האדומות אני אחסוך מכם, בכל זאת מדובר בטיול גברים אבל רק אומר שלא היה קל. אספנו את עצמנו ואת הציוד, מבט אחרון לעברן מלווה בגרון חנוק ויצאנו מהחניון. עלינו על מוניות שלקחו אותנו למלון שנמצא בצנטרום של מינכן ותוך זמן קצר ישבנו בבאר מסעדה מקומי בו יכולנו לשתות מבחר עצום של בירות ובתנאי שהן עונות לשם Paulaner ולצידן מנות בשר מפרגנות מהמטבח הגרמני.

היום החמישי למסע - יום שלישי

למרות שאין שום מפלצת על 4 גלגלים שמחכה לנו מחוץ לחדר ולמרות שכולם היו רוצים לישון עוד קצת ולקום מאוחר, התאספנו כולם בחדר האוכל האלגנטי של המלון לארוחת בוקר אחרונה ויצאנו לטייל בעיר, קארל פלאץ ומריאן פלאץ וכל הרחובות הקטנים מסביב. עוד לפני הצהריים עלינו כולם על ה U-ban, הרכבת התחתית הנפלאה והכל כך מדוייקת של מינכן ונכנסנו לביקור וסיור מודרך במוזיאון BMW שהוא אחד הטובים והמרשימים בעולם הרכב כולו. חזרנו לעיר לזמן חופשי והתכנסנו שוב כעבור כמה שעות לארוחת ערב חגיגית ואחרונה בהחלט באחת המסעדות המומלצות בעיר לעוד קצת בשר ובירה. כעבור שעתיים נוספות היינו בשדה התעופה, מוכנים לטיסת הלילה שלנו חזרה לתל אביב.חברים, היה לי לעונג לבלות איתכם 5 ימים רצופים ומלאים, זה בהחלט לא היה טיול רגיל ובטח שלא קבוצה רגילה. תודה רבה לאשר זילברמן ילד היומולדת ולשיר שהניע את הסיפור כולו, תודה לאחים שאול ושמוליק זילברמן שקפצו על ההזדמנות והביאו איתם את הבנים שלהם צחי ורועי, תודה לנוי הגיס ולחבר תומר שהוא על תקן בן משפחה ותודה אחרונה לאריאל על האמון ועל ההצטרפות לטיול מספר שתיים שלנו יחד כשברור לי שזו לא הפעם האחרונה. באופן אישי מדובר באחד הטיולים הכי מהנים שהיו לי ואני מודה לכולכם על חוויה נפלאה.

להתראות (סגרנו כבר מפגש על-האש אז בקרוב מאד..)

קובי