בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת, עם התרחבות ההתיישבות מדרום לכנרת, הוקמו שלוש אמות שסיפקו מים לצרכי החקלאות באזור. אחת מהן השתמרה כמעט בשלמותה עד היום
מאת: עופר אדר
26/05/19
מדרום לכנרת, בשטחים החקלאיים התחומים בקיבוצים אשדות יעקב, מסדה ואפיקים, מסתתר שריד לתנופת ההתיישבות הציונית באזור: אמת מים גבוהה ומרשימה, שעומדת בשיממונה שנים רבות ומתפוררת לאיטה. האמה הזו היא החלק המאוחר במפעל גדול שכלל שלוש אמות, שמשך מים מהירדן ומהירמוך להשקיית השטחים החקלאיים של הקיבוצים שבסביבה. השטח המדובר, בקעת כנרות, גבוה יותר מערוצי הנהרות ולכן היה צורך לשאוב את המים ולהוליך אותם באמות.
האמה הראשונה הוקמה בשנת 1932 ביוזמת הקיבוצים דגניה ב' ובית זרע, בתכנון של מהנדס המים שמחה בלאס שהיה מאוחר יותר המהנדס הראשי של חברת מקורות, מנהל תה"ל ומתכנן המוביל הארצי (וגם המציא את שיטת ההשקיה בטפטוף). המים הועלו מהירדן במשאבות שקיבלו חשמל מתחנת הכוח בנהריים, שהחלה לפעול באותן שנים, ומשם זרמו באמה בכוח הגרביטציה בלבד.
האמה הגבוהה בלב השטחים החקלאיים
האמה השנייה נבנתה בשנת 1938 על ידי חברי קיבוץ אשדות יעקב, והיא נמתחה ממזרח לקיבוץ בכיוון דרום-צפון. המים הועלו ממכון שאיבה שנבנה על גדת נהר הירמוך. בראשית שנות הארבעים נרכש שטח אדמה גדול שהיה שייך לכפר צמח (סמח'), והאדמות חולקו בין הקיבוצים. כדי להשקותן, הוקמה בשנת 1943 אמת מים נוספת, 'האמה הגבוהה'. גם אמה זו תוכננה בידי שמחה בלאס והמים שהוזרמו בה נשאבו מהירמוך.
שלוש אמות המים כמובן לא פעילות כיום. מהאמה הראשונה, נותר קטע קצר בסמוך לדגניה ב'. גם מהאמה של אשדות יעקב נותר קטע קצר בלבד, מצפון למצפה 'אבנר אלתר'. אמת המים הגבוהה נותרה כמעט בשלמותה והיא כאמור בולטת ומרשימה בגובהה ובממדיה. אולם בהיעדר 'בעל בית' היא הולכת ומתפוררת, וחבל.
כיצד מגיעים: מכביש 90 נכנסים לכיוון מסדה, וקצת לפני שער הכניסה לקיבוץ פונים דרומה (ימינה) בדרך חקלאית טובה המסומנת בסימון שבילים אדום ונוסעים כמאה עד מאתיים מטר. האמה נמצאת משמאל לדרך, ממש בצמוד אליה. ניתן לשלב את הביקור באמה בדרך למסלול טיול שטח בדרום רמת הגולן https://www.4x4.co.il/article/6798
המידע והתמונות באדיבות יונתן זיגמנד, חוקר א"י
האמה הגבוהה בתמונה היסטורית
1 תגובות
תגובות