מסע ג'יפים ללב הרי האטלס ומדבר הסהרה - מרוקו 2019

יוצאים לדרך...

ארוזים היטב למסע ג'יפים ולטיפוס רגלי מפרך שיבוא מיד לאחריו המראנו מנתב"ג לעבר אירופה, בדרכנו לטיסת המשך למרוקו, אך מכיוון שמדובר בקבוצת המוסד (שוב, ונא לא להיבהל, מדובר במוסד החינוכי המיתולוגי של קיבוץ שובל) אין הצידה הפיזית מספקת וגונן רייכר - איש הערכים מירוחם והמזכיר של קיבוץ שובל, שולף בחדווה את "שיר של יום" ומזמין את החברותא לרגע של תוכן (אירוע שיחזור מידי יום וישדרג את הטיול והגיבוש הקבוצתי).
לאחר שנחתנו בקזבלנקה, הויזה בדרכון נחתמה לאחר כשעה קלה של המתנה בשדה, וכי אז גילינו ששתי מזוודות נשארו בנתב"ג ולא יצאו איתנו למסע (מבאס, אך המורל הקבוצתי הגבוה מעמעם את התחושה).
וכך יצאנו לדרך במידיבוס מיטלטל לעבר הרי האטלס, כביש אגרה מהיר ההופך לכביש צר, שקיעת החמה המרמזת על תום יום הרמאדן ואף אנו נהנים מ"משלוח מנות מהמלך" לכבוד סיום הצום היומי. עוד כשעה בחושך והגענו אל הבית המקסים השוכן בתוך בוסתן פירות וירקות (מהם אנו אוכלים את ארוחת הלילה והבוקר).

שיר של יום ראשון: כתיבת קורות חיים / ויסלבה שימבורסקה

מַה נָּחוּץ?
נָחוּץ לִכְתֹּב בַּקָּשָׁה
וּלְצָרֵף לָהּ קוֹרוֹת חַיִּים.
לְלֹא קֶשֶׁר לְאֹרֶךְ הַחַיִּים
עַל הַקּוֹרוֹת לִהְיוֹת קְצָרוֹת.

תִּמְצוּת הָעֻבְדּוֹת וּבְחִירָתָן הֶכְרֵחִיִּים.
הֲמָרַת נוֹפִים בִּכְתוֹבוֹת
וְזִכְרוֹנוֹת רוֹפְפִים בְּתַאֲרִיכִים מְקֻבָּעִים
מִכָּל הָאֲהָבוֹת לִרְשֹׁם אֶת הַנִּשּׂוּאִין בִּלְבַד,
וּמֵהַיְּלָדִים רַק אֶת אֵלֶּה שֶׁנּוֹלְדוּ.

זֶה שֶׁמַּכִּיר אוֹתְךָ חָשׁוּב יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאַתָּה מַכִּיר.
טִיּוּלִים רַק בְּמִדָּה וּלְחוּץ לָאָרֶץ.
הִשְׁתַּיְּכוּת לְמָה אַךְ בְּלֹא הַלָּמָה.
צִיּוּנִים לְשֶׁבַח בְּלֹא הַנִּמּוּקִים.

כְּתֹב כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא דִּבַּרְתָּ עִם עַצְמְךָ
וּכְאִלּוּ עָקַפְתָּ עַצְמְךָ מֵרָחוֹק.
הִתְעַלֵּם מִכְּלָבִים, חֲתוּלִים וְצִפֳּרִים,
מַזְכָּרוֹת נוֹשָׁנוֹת, חֲבֵרִים וַחֲלוֹמוֹת.

מְחִיר וְלֹא עֶרֶךְ
כּוֹתֶרֶת וְלֹא תֹּכֶן.

מִסְפַּר הַנַּעֲלַיִם וְלֹא הַיַּעַד שֶׁאֵלָיו הוֹלֵךְ
זֶה שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת אַתָּה.

לְכָךְ יֵשׁ לְצָרֵף תַּצְלוּם בְּאֹזֶן גְּלוּיָה.
רַק צוּרָתָהּ נִלְקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן, לֹא מַה שֶּׁנִּשְׁמָע.
מַה נִּשְׁמָע?

נַהֲמַת מְכוֹנוֹת הַגּוֹרְסוֹת אֶת הַנְּיָר.

היום השני שהוא תחילתו של טיול הג'יפים במעלה הרי האטלס

התעוררנו ליום מקסים בגובה של 800 מטרים, בבית המשלב בנייה מערבית, שכן בעל הבית גר בבלגיה, עם בנייה מרוקאית שכן המשפחה שמפעילה את הבית היא מרוקאית. לאחר ארוחת הבוקר חיכו לנו בחנייה כלי הרכב השכורים: טויוטה לנד קרוזרים לבנים ודיי חדשים. הליך חתימה, נסיעה לתדלוק בעירה הקרובה ולקניית בגדים ונעליים לשניים שמזוודתיהם לא הגיעו ליעד, וקדימה להרים.
השמים בהירים, האוויר צח, מרחוק ג'בל ראט, 3,825 מ', עם מעט פסים לבנים שעוד נשארו על פסגתו. הכביש הופך לדרך, הדרך מידי פעם הופכת לשביל, והשביל לדרך מקרטעת, והנוף סביב צבעוני - סלע אדום וסלע לבן, אדמה חומה, צמחיה ירוקה, מים זורמים. אך בעיקר האנשים שגרים בכפרים קטנים הבנויים בצבע של הסלע - הנשים הברבריות עסוקות במלאכות היום - שאיבה וסחיבה של מים מהמעיין או הבאר שנמצאים שלא ליד הבית, עבודה בשדה, טיפול בילדים, סחיבה של עצים וזרדים, הילדים משחקים והגברים הברברים הם בנחת וברוגע נהנים מהשלווה ההררית האולמימפית.
את ארוחת הצהרים אנו מכינים ואוכלים תחת עץ גדול לצד ערוץ נחל זורם. אחר הצהרים מטפסים בדרכים הרריות, כשלא נראה שעוד רכב עבר כאן לאחרונה, לאוכף בו כתובות ברבריות בנות אלפי שנים ומהאוכף יורדים למטה לכיוון עמק האושר.
נכנסים ללב כפר שאין בו דרך לכלי רכב ומתמרנים בין הבתים, כאילו היינו חמור עמוס בתבן, עד למעיין הזורם למרגלותיו. כאן כבר אין מתאפקים ויש את הזריזים שקופצים לשוקת המים הקפואה בזמן שהבנזיה ניצתת ומכינה קפה (רק נחל'ה).
לקראת החשיכה אנו נכנסים לעמק האושר ובקצהו מחכה לנו הבית בו נישן את הלילה, לא לפני שנאכל ארוחת ערב מהטאג'ין המסורתי ולילה טוב מרוקו.

יוצאים לדרכנו - בוקר היום השני מטפסים להרי האטלס

שיר של יום שני: איתקה / ק. קוואפיס

כי תֵּצֵא בַּדֶּרֶךְ אֶל אִיתָקָה

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד

מְלֵאָה בְּהַרְפַּתְקָאוֹת, מְלֵאָה בְּדַעַת.

אַל תִּירָא אֶת הַלַּסְטְרִיגוֹנִים וְאֶת הַקִּיקְלוֹפִּים

אַל תִּירָא אֶת פּוֹסֵידוֹן הַמִּשְׁתּוֹלֵל.

לְעוֹלָם לֹא תִּמְצְאֵם עַל דַּרְכְּךָ

כָּל עוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִשָּׂאוֹת, וְרֶגֶשׁ מְעֻלֶּה

מַפְעִים אֶת נַפְשְׁךָ

וְאֶת גּוּפְךָ מַנְהִיג.

לֹא תִּתָּקֵל בַּלַּסְטְרִיגוֹנִים וּבַקִּיקְלוֹפִּים

וְלֹא בְּפּוֹסֵידוֹן הַזּוֹעֵם,

אֶלָּא אִם כֵּן

תַּעֲמִידֵם לְפָנֶיךָ נַפְשְׁךָ.

שְׁאַל כִּי תֶּאֱרַךְ דַּרְכְּךָ מְאֹד.

כִּי בִּבְקָרִים רַבִּים שֶׁל קַיִץ תִּכָּנֵס

בְּחֶדְוָה, בִּפְלִיאָה רַבָּה כָּל כָּךְ

אֶל נְמֵלִים שֶׁלֹּא רָאִיתָ מֵעוֹלָם.

בְּתַחֲנוֹת-מִסְחָר פֵינִיקִיּוֹת תַּעֲגֹן

תִּקְנֶה סְחוֹרוֹת מְשֻׁבָּחוֹת לָרֹב,

פְּנִינִים וְאַלְמֻגִּים, עִנְבָּר וְהָבְנֶה,

וּמִינִים שׁוֹנִים שֶׁל בְּשָׂמִים טוֹבִים

כְּכָל שֶׁרַק תִּמְצָא בְּשָׂמִים טוֹבִים.

עָלֶיךָ לְבַקֵּר בְּהַרְבֵּה עָרֵי מִצְרַיִם

לִלְמֹד, לִלְמֹד מֵאֵלֶּה הַיּוֹדְעִים.

וְכָל הַזְּמַן חֲשֹׁב עַל אִיתָקָה

כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָׁמָּה.

אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ

מוּטָב שֶׁיִּמָּשֵׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת.

שֶׁתַּגִּיעַ אֶל הָאִי שֶׁלְּךָ זָקֵן

עָשִׁיר בְּכָל מַה שֶּׁרָכַשְׁתָּ בַּדֶּרֶךְ.

אַל תְּצַפֶּה שֶׁאִיתָקָה תַּעֲנִיק לְךָ עשֶׁר.

אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה

אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ.

יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת.

וְהָיָה כִּי תִּמְצָאֶנָּה עֲנִיָּה –

לֹא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.

וְכַאֲשֶׁר תָּשׁוּב, וְאַתָּה חָכָם, רַב-נִסָּיוֹן,

תּוּכַל אָז לְהָבִין מַה הֵן אִיתָקוֹת אֵלֶּה.

היום השלישי לעבר מעברי ההרים הגבוהים באטלס

ארוחת בוקר בלב הרי האטלס והיידה לג'יפים. נוסעים לקצה המזרחי של עמק האושר ומשם מטפסים לרכס הרים של ג'בל מגון למעבר הרים ראשון של 2,950 מטרים. יורדים ללב העמק הדרום מזרחי ונכנסים בזרימה של הנחל לעבר עצירת הקפה והטבילה הראשונה של היום השלישי.
שוב מטפסים לרכס האטלס והפעם 3,005 מטרים - המעבר המוטורי הכי גבוה כיום על קו הרכס של הרי האטלס!
יורדים מקו הרכס ועוצרים אצל מקומיים, וליתר דיוק מקומית מכניסת אורחים, לרענון של מים זכים מהבאר המשפחתית. ממשיכים לתוך קניון צר וזורם ומנצלים את המקום לארוחת צהרים בצל מדף הסלע.
חוצים את קו הרכס המדברי ויורדים בליבו של קניון הדאדס - נאת מדבר ארוכה וירוקה בלב מדבר אדום.
נוסעים לעבר הסלעים של אצבעות הנזירים בלב הקניון ונהנים משיר של יום על גדת הנחל.
יורדים לאורכו של הדאדס עד לעיר הגדולה ומשם מטפסים לעבר חציית רכס האנטי אטלס. דרך כפרים קטנים שטרם חוברו למערך הכבישים ומטפסים לרמת המדבר ועם השקיעה מגיעים לכביש!
עוד קצת על הכביש והגענו למלון המדברי שבקצה העיירה טאזארין, רחצה בבריכה, ארוחת ערב ולישון.

שיר של יום שלישי: כל העולם כולו גשר צר מאד / ר' נחמן מברסלב

כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

גֶּשֶׁר צָר מְאוֹד

וְהָעִקָּר, וְהָעִקָּר

לֹא לְפַחֵד, לֹא לְפַחֵד כְּלָל.

היום הרביעי ללב מדבר הסהרה

בוקר קריר במדבר ואנחנו יוצאים מוקדם לעבר השוליים של מדבר הסהרה. קטע כביש קצר והיישר לשבילים המאובקים והטרשיים. לנד רובר דיפנדר עם מוט הגה שבור מקבל מאתנו עצה טובה העוזרת לחלץ מהשטח וכפר ברברי שכן מארח אותנו בין בתיו, המסגד והכתובות הפרה-היסטוריות שסביבו.
מקשאות אבטיחים לצד בריכות השקייה השואבות את מימיהם מבארות שנחפרו ביד באדמת המדבר מסקרנת אותנו (ובמיוחד את הפאלחים שבחבורה) והאבטיחים המתוקים משביעים את הגעגועים לפירות הארץ המובטחת.
עוד קצת נסיעה ואנו נעצרים על שפתו של מכתש מרשים! עם קצת הסברים אנו מבינים שמדובר בהתחתרות לאחור ולא במכתש אירוזי המוכר לנו (ולחלק אף מוכר יותר) מהנגב הישראלי.
ממשיכים הלאה, לא לאחר שעצרנו להפסקת קפה בצל התמרים, ונכנסים לתוך הדקלים ובתי הבוץ של עמק הדרא. עוד קצת נסיעה בסמטאות הבוץ והגענו לזגורה - עיר המחוז של דרום מרוקו.
קטע כביש של פחות משעה, תדלוק, שבילים חוליים ולבסוף ארוחת צהריים מדהימה במאהל השוכן בין דיונות חול ענקיות.
ומכאן 70 ק"מ של נהיגה מאתגרת בטרשים, בשבילים חוליים, בטיפוסי גבעות טרשיות, ברחצה בבארות המים, ועם קטע מיוחד של סופת חול מדברית אדירה המשולבת עם קצת טפטוף ולאט לאט גם הרבה חושך עד כדי כך שלא ראינו מטר קדימה. בנהיגה מדוייקת של כל המשתתפים ובניווט לעבר היעד הגענו לנאת המדבר של שגגה ובה דקלים ומים זורמים בלב השממה המדברית! בדיוק בזמן שהשמים החלו מתבהרים ואפשר היה כבר לראות כוכבים.
לאחר ההרפתקה העוצמתית של סופת החול המדברית יצאנו דרומה לעבר המאהל המקסים שחיכה לנו, עם מדורה ואוכל טוב, בין הדיונות הגבוהות.

שיר של יום רביעי: יפה הוא המדבר / א. דה סנט אכזיפרי

יפה הוא המדבר, הוסיף הנסיך הקטן.

צדק הנסיך הקטן, תמיד אהבתי את המדבר. אתה יושב לך על גבעת חול. אינך רואה דבר ודבר אינך שומע. ואף על פי כן, משהו טמיר קורן ומאיר בדממה. סוד יופיו של המדבר, העיר הנסיך הקטן, שהוא צופן אי שם בחובו מקור מיים חיים.

הנסיך הקטן עבר במדבר ולא פגש בדרכו אלא פרח יחיד בעל שלושה עלי כותרת, פרח דל ועלוב.

"שלום" אמר הנסיך הקטן.

"שלום" השיב הפרח.

"היכן בני האדם"?, שאל הנסיך הקטן באדיבות.

הפרח ראה פעם שיירה שעברה במדבר.

"בני האדם" אמר הפרח, "סבורני שמספרם לא עולה על ששה-שבעה. ראיתי אותם לפני שנים אך מי יודע היכן למוצאם? הם חולפים עם הרוח, אין להם שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאד".

"שלום" אמר הנסיך הקטן.

"שלום" אמר הפרח.

היום החמישי לראש הדיונות הגבוהות של שגגה

שיאה של ההרפתקה המדברית - לאחר ארוחת בוקר, תדריך קצר ויאללה ללב הדיונות. מורידים אוויר, קצת שוקעים, קצת מחלצים ולאט לאט לומדים את רזי הנהיגה בחולות העמוקים. עם חלוף הקילומטרים מעמיקים ללב הדיונות ומטפסים בנחישות לסכיני הדיונות הגבוהות. עולים, יורדים, חוצים אמבטיות, שוקעים, מחלצים ושוב מנסים וכך מגיעה לה שעת הצהרים והסימן שזה הזמן להתקדם מערבה.
יוצאים לנחל החולי של שגגה ובנהיגה מהירה של שעה מגיעים לאיריקי - ימת מלח ענקית בלב הסהרה. ארוחת צהריים, ניפוח אוויר וקדימה לעבר הכביש. עוד כשעתיים של נסיעה בשבילים טרשיים ומגיעים לאספלט (מה זה השחור הזה?) בקצה של פום-זגוויד.
קפה ושתייה קרה בלב העיירה, שעה צפונה לטאזנאחט, עוד סבב של קפה ועוד שעה עד הבריכה במלון בווארזאזאת. איזה יום!!!

שיר של יום חמישי: הַמָּקוֹם הַזֶּה / חיים גורי

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִחְיוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה,

צָהֹב לָהֶם מִדַּי,

שָׁקֵט, שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵּעַ.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁאֱלֹהִים גָּדוֹל עֲלֵיהֶם.

הַמִּדְבָּר הַזֶּה, הַמַּפְחִיד

מְשַׁתֵּק אֲנָשִׁים שֶׁנִּבְהָלִים כְּשֶׁהֵם שׁוֹמְעִים

אֶת הַכּוֹכָבִים בְּלֵילוֹת מִדְבָּרִיִּים.

אֲבָל יֵשׁ גַּם אֲנָשִׁים

שֶׁנִּדְבָּקִים לַשֶּׁקֶט הַזֶּה,

אֵינָם יְכוֹלִים לָשׁוּב לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ.

אֵלֶּה נִשְׁאָרִים כָּאן.

היום השישי - חזרה לציוויליזציה

בוקר רגוע סביב ובתוך הבריכה במלון בווארזאזאת. מכאן עוברים לתחנת השטיפה בתחנת הדלק ובמקביל מחליפים צמיג קרוע בתקין ויוצאים על הכביש לעבר מרקש.
עצירה בקסבה ובאתר הצילומים של אית בן חדו לסיבוב קצר של תיירים והמשך על הכביש הפנימי לעבר טיזי-טישקה - המעבר הסלול הגבוה באטלס - רק 2,260 מטרים (אנחנו כבר חצינו את האטלס שלושה ימים קודם ב- 3,005 מטרים).
מסעדה מקומית הררית, עוד כביש ואנחנו בשדה התעופה של מרקש, חוברים לשתי המזוודות החסרות, מזדכים בשלום על כלי הרכב ועולים על אוטובוס לעבר ההרפתקה הבאה שלנו - המסע הרגלי לטיפוס על הטובקל - פסגת הרי האטלס - 4,167 מטרים.

שיר של יום שישי: אצלנו בכפר טודרא/ יהושע סובול

אצלנו בכפר טודרא
שבלב הרי האטלס
היו לוקחים את הילד
שהגיע לגיל חמש
כתר פרחים עושים לו
אצלנו בכפר טודרא
כתר בראש מלבישים לו
שהגיע לגיל חמש
כל הילדים ברחוב
חגיגה גדולה עורכים לו
שהגיע לגיל חמש
אצלנו בכפר טודרא

ואז את חתן השמחה
שהגיע לגיל חמש
אצלנו בכפר טודרא
מכניסים לבית הכנסת
וכותבים על לוח של עץ
בדבש מא' ועד ת'
את כל האותיות בדבש
ואומרים לו:
חביבי, לקק!
והיתה התורה שבפה
מתוקה כמו טעם של דבש
אצלנו בכפר טודרא
שבלב הרי האטלס

תם ונשלם חלק הג'יפים

1,200 ק"מ של הרפתקה מיוחדת הסתיימו בשלום וללא נזקים מיוחדים, עכשיו עולים על המידיבוס, יוצאים חזרה ללב הרי האטלס - לכפר אימליל שלמרגלות הטובקל - פסגת האטלס, 4,167 מטרים.

קישור להמשך יומן המסע - הטיפוס לטובקל

קישורים לעוד מסעות והדרכות של אתר השטח בעולם:

פרטים על טיולי הג'יפים של אתר השטח בעולם

פרטים על מסעות רכבי הספורט והכביש של אתר השטח בעולם

פרטים על מסעות והדרכות האופנועים של אתר השטח בעולם

פרטים על מסעות טיפוס ההרים של אתר השטח בעולם