נקודה בשטח – עין חיזר (עין קאזאן)

על המפות הוא מופיע כ"עין חיזר", על השילוט המוביל אליו כתוב "עין קאזאן", במפות בריטיות ישנות מציון שמו כ"עין קאזין" – אבל לא משנה באיזה שם תקראו לו, המעיין הנמצא לא הרחק מכפר כמא הוא מקום ששווה לבקר בו. המעיין, ששימש בזמנו כאחד ממקורות המים של הכפר, היה מוכר במשך שנים למתי מעט שבאו לטבול בתוך הבריכה המוזנחת שקלטה את מימיו. לפני כשנתיים, ביוזמה של תושבי הכפר בשיתוף גופים רבים, שופץ המקום באופן מקיף.

מי המעיין נקלטים בתוך בריכת בטון סגורה, שניתן לרדת לתוכה דרך פתח צר שמותקן בו סולם. המים בתוך הבריכה קרירים ועומקם עומד על כ-60 ס"מ. משם זורמים המים לבריכה פתוחה גדולה ורדודה, המזמינה את המבקרים לטבול בה. אל הבריכות יורדים בשביל מסודר, שראשיתו במגרש חניה די גדול, שלצידו סככות צל בהן שולחנות וספסלים. על המורד משני צדי השביל ניטעו עצי פרי, צעירים עדיין, שבעתיד יהיה כיף לקטוף מהם.

כפר כמא הוא אחד משני כפרים צ'רקסיים בארץ (השני הוא ריחניה שבגליל העליון). מוצא הצ'רקסים בקווקז, משם גורשו על ידי הרוסים במהלך המאות ה-18 וה-19 בסופה של מלחמה אכזרית שנמשכה כ-100 שנים, במהלכה נהרגו, נרצחו והורעבו למוות לא פחות ממיליון וחצי בני העם הצ'רקסי במה שהוגדר כ"השמדת העם הגדולה ביותר במאה ה-19". משיקולים מדיניים, לא מוכרת שואת העם הצ'רקסי על ידי מדינות העולם, כמו שקרה גם עם הטבח שבוצע בעם הארמני.

הצ'רקסים ששרדו נפוצו ברחבי המזרח התיכון בעידוד השלטון העות'מאני, שהשתמש בהם כשומרי גבול באזורים מרוחקים ופרועים. כך הם הגיעו לסוריה וגם לא"י, בה הוקמו שלושה יישובים צ'רקסיים: כפר כמא, ריחנייה ועוד יישוב אחד באזור שסמוך לקיבוץ גן שמואל של ימינו. יישוב זה ננטש בשל הביצות ומחלת הקדחת.

אורח החיים הצ'רקסי והתרבות שלהם מעניינים ביותר ואם מגיעים למעיין כדאי להקדיש גם קצת זמן לביקור במרכז למורשת הצ'רקסית הנמצא בכפר.

כיצד מגיעים: מכביש 65 (עפולה-צומת גולני) פונים מזרחה דרך כפר תבור לכביש 767, חולפים על פני הכניסה לשדמות דבורה ופנים שמאלה בכניסה הראשית של כפר כמא. בצומת הראשון בתוך הכפר פונים שוב שמאלה ונסיעם יש עם הכביש עד למעיין (יש שילוט גדול וברור).