פטרה

פטרה - הסלע האדום והעיר הקסומה, הבנויה והחבויה בתוך הנקיק של אבן החול הנובית היורדת ממצוק ההעתקים הירדני דרך וואדי מוסא לערבה הירדנית

האוצר - החז'נה שבלב הסלע האדום

צילם: אלי ישראל

פטרה - פלא עולם

"מעבר להרים ולמדבר אומרות האגדות ישנו מקום שאיש ממנו חי עוד לא חזר והוא נקרא הסלע האדום" (חיים חפר בשירו הסלע האדום). שנים רבות חלמו ההרפתקנים הישראלים על ביקור בפטרה - העיר הנבטית הקדומה החצובה בסלע בצד הירדני של הערבה. מעט מאוד ניסו לצעוד מעבר לגבול ועוד יותר מעט גם הצליחו לממש ולהגיע ולראות את הקסם, אך משנת 1994 - עת נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן, הפך המקום לאתר תיירות הפתוח גם לישראלים, כשהסכם השלום הביא עדנה גם לתיירות בינלאומית לירדן ובראש ובראשונה לפטרה. 
פטרה הפכה ברבות הימים לאתר התיירות המפורסם, המבוקש וגם היקר ביותר בירדן והשני כאתר התיירות המפורסם במזרח התיכון, לאחר ירושלים. בשנת 2007 נבחרה פטרה כאחד משבעת פלאי העולם החדש (בסקר אינטרנטי בינלאומי) יחד עם הטאג' מאהל בהודו, החומה הסינית, מאצ'ו פיצ'ו ועוד.

פטרה נמצאת בחלק הדרומי והמערבי של ירדן, מעל מצוק ההעתקים המזרחי ועל דרך המלך ההיסטורית - כביש 35 כיום. כשעה וחצי של נסיעה ממעבר הגבול "יצחק רבין" שבין אילת לעקבה וכ- 4 שעות נסיעה דרומה מרבת עמון, בירת ירדן. פטרה נמצאת על דרך הבשמים, מעט דרומית לוואדי נמלה - החלק של דרך הבשמים היורד את מצוק ההעתקים הירדני שלאחריו חוצים את הערבה ומגיעים למואה בצד הישראלי של הערבה.
המוצא של וואדי מוסא בערבה נמצא בצד הירדני ומול פארן בצד הישראלי של הגבול.
האתר העתיק שוכן למרגלות ואדי מוסא שהוא כפר, כיום כבר עיירה גדולה של כ-50,000 איש. רובם בדואים משלוש משפחות גדולות, הבנוי מסביב לנחל רחב וירוק מצמחייה, שגם נקרא ואדי מוסה. האתר נסתר בין קירות סלע זקורים ולא ניתן לראותו אלא כשצועדים בתוכו.

האוצר בקצה הנקיק

האוצר בקצה הנקיק

צילם: עופר אוגש

פטרה - בירת הנבטים

נהוג לזהות את פטרה כעיר קדש המוזכרת בתנ"ך, למרות שיש גם גרסאות אחרות למיקומה של קדש המקראית. לפי המסורת המוסלמית משה רבנו הכה בסלע באבן שנמצאת בפתחו של מעין שנקרא (באופן מפתיע) "עין מוסא" השוכן כשני קילומטרים במעלה ואדי מוסא (הכפר והנחל) וכ-200 מטרים בגובה מעל פטרה. מקור השם הוא אבן ביוונית – "פטרוס" ומכאן פטרה.
הכניסה לאתר נמצאת בגובה 885 מטר מעל פני הים, כשמהשער יורדים דרך שביל רחב שעליו צועדים סוסים לצד אנשים ומסביבו קברים עתיקים מלפני כ-2,000 שנים, חוצים את הגשר שמעל תעלת ההטיה ונכנסים לתוך הקניון הצר הנקרא "סיק". הקניון צר, קירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים, מסלע אדום הנקרא אבן חול נובית ועל קירותיו שתי אמות מים - אקוודוקטים, האוספות את מי הגשמים ותבליטים של המלכים הנבטים, אלילים נבטים, כתבים ופסלים. 
האוצר, הסלע האדום, והמקום המפורסם בפטרה הוא מקדש חצוב בסלע, יש אומרים כי אמני סלע מאלכסנדריה חצבו אותו לפני כ-2,000 שנים, עת הרומאים שלטו בעולם העתיק והנבטים היו בני בריתם. גובהו של האוצר כ-34 מטרים ורוחבו כ-25 מטרים. בראשו כד ענק שגם חצוב בסלע שכולו מנוקב מכדורים של רובים. הכניסה לאוצר אסורה אבל כולם מצלמים לפניו.
במורד הערוץ ומתחת לאוצר מסותתים בסלע מבנים נוספים, אמפי-תיאטרון רומי ובהמשך מערות ששימשו את הבדואים למגורים, עד לשנות ה-70, אז הכריז המלך הירדני על המקום כאתר תיירות ופינה את המקומיים לטובת התיירים.
מעל האתר ובראש מצוק ההעתקים - שוכן לפי האמונה המוסלמית קבר אהרון הכהן הגדול, אחיו של משה רבנו. בערבית נקרא המקום - ג'בל הרון.

עוד באתר של פטרה...

עוד באתר של פטרה...

צילם: עופר אוגש

הנבטים - אדוני המדבר ודרך הבשמים

אדוני המקום היו הנבטים שפטרה נחשבת לבירתם, בתקופה הקצרה בה היו מאוגדים תחת מלך. הנבטים הם אוסף של שבטים נוודים ממדבר ערב והרי אדום אשר ידעו להוביל שיירות מסחר ע''ג גמלים של בשמים ותבלינים - ''מור ולבונה'' לרוחב חצי האי ערב ועד לנמל עזה ועל הדרך שהתפרסמה כדרך הבשמים. הנבטים השכילו לעבור מהפך כלכלי עת שלטון רומי ובעיקר תחת השלטון הביזנטי ולקחו (קיבלו) את האחריות על שיירות המדבר של ''דרך הבשמים''. תפעול השיירות קידם את הנבטים והפך אותם משבטים שפרנסתם מתבססת על רעיית צאן והובלת שיירות לעם שפרנסתו מבוססת על חקלאות מדברית, ייצור מים ותיירות דתית.

בשנת 106 לספירה, בסוף תקופת המלך הנבטי השמיני (והאחרון) רבאל ה-2 ארגנו הרומאים מחדש את הסדר המוניציפאלי בדרום האימפריה שלהם והפקיעו מהנבטים את מרחבי חצי האי ערב, בכך גם לקחו אחריות על שיירות המסחר אשר חצו את חצי האי על דרך הבשמים, אשר חיברה את תימן לנמל עזה ואת הודו לדרום תימן. הנבטים נדחקו לערים והפכו למתיישבי מדבר, פיתחו את הערים וסביבן חקלאות מדברית מפוארת.
במאות ה-3 עד ה-7 לספירה, בזמן תחילת הנצרות והכרתה ברחבי האימפריה הביזנטית, מרחיבים הנבטים את עסקיהם ומציעים שירותים לעולי הרגל הנוצרים גם לכיוון סיני וגם לכיוון ירדן. החקלאות ועסקי התיירות הדתית ננטשים יחד עם הערים הנבטיות בתחילת השלטון המוסלמי במזרח התיכון (מאה 7 לספירה) וזאת במקביל לשקיעתה הכלכלית של אירופה. הירידה בביקוש לתוצרת חקלאית ויין מיובא וירידה מסיבית בתיירות למזרח התיכון מביאים לסיום תקופת ההתיישבות הנבטית בנגב, בסיני ובעבר הירדן המזרחי.

קבוצת סוזוקי (אופנועים) בפטרה

קבוצת סוזוקי (אופנועים) בפטרה

צילם: תומר פדר

פטרה הקטנה ואתרים מדרום ומצפון

פטרה היא אמנם המגנט המושך העיקרי את התיירים לירדן אך בסביבתה אתרים רבים - החל מפטרה הקטנה, הכפרים הבדואים הנטושים שעל ההרים מעל וואדי מוסא, דרך הבשמים, הדיונות בערבה הירדנית, וואדי חסה הזורם, מצודת שובך, ואדי דנה וכמובן וואדי ראם, הנמצא מדרום על שלל אתריו ומאהליו.

קישור למאות יומני מסעות בהדרכת הצוות של אתר השטח בירדן

פטרה הקטנה

פטרה הקטנה

צילם: עופר אוגש

לפירוט המסעות והדרכות בשטח של אתר השטח בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן 
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
לרישום למועדון המטיילים של אתר השטח - הקלק כאן

תגובות

0 תגובות