שטח 4X4

קזבק - 5054 מטרים בלב הרי הקווקז

שמונה וחצי שעות של טיפוס בעלייה, מלחמה במזג האוויר שמכה בנו, רוחות חזקות שמאיימות להעיף אותנו מהמדרונות התלולים ולסיום 300 מטרים בגובה של קיר של קרח ושלג שהופך את הקזבק לפסגה קשה מאוד לכיבוש! אבל הסיפוק והאושר שבהעפלה לפסגה שווים כל קושי!!

מאת: Ofer Ogash

17/09/19

קזבק - 5054 מטרים

הוקלט על פסגת הקזבק 5054 מטרים - ספטמבר 2019:

קזבק - פסגה גבוהה בשיא הרי הקווקז

רכס הרי הקווקז אורכו 1,200 ק"מ מהים השחור במערב (העיר סוצ'י שברוסיה) ועד הים הכספי במזרח (העיר באקו, בירת אזרבייג'ן). הרי הקווקז הם הגבול הטבעי בין יבשת אירופה מצפון ליבשת אסיה מדרום. מצפון לרכס שוכנת רוסייה ומדרום גיאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן.
מצפון לקו פרשת המים, בצד הרוסי של הרכס, נישאת פסגת האלברוס - Elbrus ההר הגבוה ברכס הקווקז והגבוה ביבשת אירופה - 5,642 מטרים גובהו (קישור ליומני המסעות מפסגת האלברוס).
על קו פרשת המים של הקווקז בצד הגיאורגי של הרכס נישאות פסגות האושבה - Ushba בגובה 4,710 מ', שחארה Shkhara בגובה 5,068 מ' והקזבק - Kazbek, שרק לאחרונה נמדד שוב ונקבע גובהו 5054 מטרים. הקזבק הוא הר געש רדום, שפעם אחרונה שהתפרץ הייתה לפני 2700 שנים וסביבו קרחוני עד קטנים.
הקזבק נמצא מעל העיירה קזבקי - Kazbeki או בשמה הנוכחי (והעתיק) סטפאן-סמינדה Stepantsminda, הנמצאת על כביש 3 היא "הדרך הצבאית" המחבר את טיבליסי, בירת גיאורגיה עם רוסיה, מצפון.

קצת על גיאורגיה שבמרכזה הקזבק

גאורגיה או גרוזיה או סקארתבלו היא מדינה דמוקרטית - רפובליקנית השוכנת בצפון מערב יבשת אסיה מדרום לרכס הרי הקווקז וממזרח לים השחור. גאורגיה שופעת מים, אוכלוסיה חקלאית מכניסת אורחים והיא מדינה עצמאית משנת 1991 עת נפרדה לאחר מאבק מברית המועצות. השלטון והאזרחים אוהדים את מדינת ישראל ואת היהדות ומעט האוכלוסייה (כ-4 מליון תושבים) שמחה לארח תיירים.
אחד ממקורות ההכנסה הטובים והיציבים בכלכלת גיאורגיה, מעבר לתיירות, הוא צינור הנפט וצינור הגז של חברת PB (בריטיש פטרוליום) החוצה את המדינה ממזרח למערב ונחנך בשנת 2006. צינורות הנפט והגז מתחילים בבאקו, בירת אזרבייג'ן שעל חוף הים הכספי ומסתיימים לאחר 1,776 ק''מ על חוף הים התיכון בג'ייהאן, אשר בטורקיה (הצינור נקרא BTC על שם הערים בהם עובר כשה-T באמצע זה טבילסי).
הנצרות, היא דת המדינה של גיאורגיה עוד משנת 337 לאחר שהוכרזה, לא רחוק משם בניקיאה (כיום במרכז טורקיה, מדרום לאיסטנבול) כדת הרשמית של האימפריה הביזנטית (המזרחית). הגיאורגים אוהבים את ''הברית הישנה'', כמו גם את ''הברית החדשה'', ומכאן השמות התנ''כיים והאהבה ליהדות.

על רקע הכנסייה הגבוהה בעולם - 3,900 מטרים

מסלול הטיפוס לקזבק

את הדרך לגיאורגיה התחלנו בטיסת לילה, שנחתה בטיבליסי - בירת גיאורגיה. משם בניסעת לילה במיניבוס נסענו למלון - גסט-האוס מקומי בעיירה קזבקי, הנמצאת למרגלות הקזבק וביום בהיר מחלונות המלון רואים את הפסגה הנכספת.
התחלנו את המסע ביום של טיפוס התאקלמות מכנסיית גרגטי מגובה של 2,200 מטרים לעבר האוכף של Sabertse. סה"כ 5 ק"מ הליכה בעלייה עד האוכף, 750 מטרים טיפוס בגובה וכ-3.5 שעות הליכה בנחת עד לגובה של 2,920 מטרים. ירדנו חזרה למטה על השלוחה, שעתיים בקצב איטי מאוד עד מגרש החנייה של הכנסייה בגובה 2,180 מטרים.
חזרנו לעיירה קזבקי - קודם כל לאכול חאצ'אפורי (אי אפשר להיות בגיאורגיה בלי לאכול חאצ'אפורי!) ולחנות המקומית להשכרת ציוד לטיפוס על הקרחון.

למחרת יצאנו לדרך לעבר הפסגה כשמתחילים בטיפוס עד התחנה המטורולוגית היא בקתת בתלמי Betlemi. צעדנו 10 ק"מ בעלייה, דרך האוכף של Sabertse סה"כ כ-8 שעות של טיפוס בקצב רגוע של טיול ועם הרבה מפגשים עם טרקרים, חלקם ישראלים, אבל גם איראנים ולבנונים בסבבה ובשיא טיפוס על קרחון עד, בו יש להיזהר מנפילה לחריצים שבקרח. סה"כ 1450 מטרים של טיפוס בגובה - מגובה של 2180 מטרים ועד המטורולוגית שבגובה 3620 מטרים.
בקתת בתלמי היא המקום "הכי מפנק" לישון בו, האופציה האחרת היא לבנות אוהל בשלג שבחוץ. אך עדיין תנאים לא פשוטים של צפיפות וזוהמה. הפינוק הוא המסעדה החדשה שהוקמה בקומת הקרקע - אוכל מצוין עם מחירים של מסעדת פאר בטיבליסי.
ביום השלישי של הטיפוס ביצענו טיפוס התאקלמות - כשעה טיפוס לא קשה במיוחד לכנסייה הגבוהה בעולם הנמצאת בגובה של 3,900 מטרים. לאחר ארוחת הצהרים במסעדה יצאנו לתרגול של הליכה עם חבל וחילוץ עם גרזן בקרחון הקרוב לבקתה. הכנו את הציוד, אכלנו ארוחת ערב ופרשנו לישון מוקדם לקראת ליל ויום הפסגה.

הקזבק 5054 מטרים - נישא מעל העיירה קזבקי 1760 מטרים

יום הפסגה - קשוח במיוחד!

כשעתיים אחר חצות של היום הרביעי על ההר התחלנו להתארגן ולאחר ארוחת בוקר במסעדה החדשה בשעה 02:30 יצאנו לדרך. התחלנו בקצב מעט מהיר מהקצב האיטי המתאים לרוב המטפסים, בשטח מעט קשה להליכה, הרבה סלעים ונחלים קפואים, המחייבים טיפוס וירידה בין לבין.
לאחר כשעתיים וחצי של הליכה, 3.5 ק"מ הגענו לקצה התחתון של הקרחון, הנמצא למרגלות הצוק האדיר שממנו מדרדרים סלעים ואבנים. הרכבנו קרמפונס (מסמרים לשלג) על הנעלים, התחלקנו לשני חבלים, והמשכנו בטיפוס על הקרחון כשמאחורינו התחילו דמדומי הבוקר - מקסים! בהמשך של הקרחון מלא חריצים (קרוואסים) מסוכנים שיש לנווט בינם, כשכל זאת למרגלות המצוק האדיר של קרח וסלעים כשמידי פעם משחרר אבן בשאון רב - חובה קסדה.
לאחר כשעתיים טיפוס על הקרחון, עוד כ- 2 ק"מ במרחק הגענו לאוכף - הנקרא בפי המקומיים הפלאטו.
מנוחה קצרה וממשיכים בטיפוס. בהתחלה השיפוע תלול אך סביר, אבל הרוחות מתעצמות, השמיים מתכסים בעננים ואנו נכנסים לתוך ענן ענק, כשהשלג עף סביבנו. מולנו חוזרות קבוצות עם הדיווח שהם הסתובבו כ-300 מטרים (הפרש גובה) למרגלות הפסגה בשל מזג האוויר והקושי הרב, דבר שמקשה על המורל שלנו, אך אנחנו נחושים וממשיכים לטפס.
ב-300 מטרים האחרונים, בהפרש הגובה מהפסגה, השיפוע הופך לכמעט קיר, חלקו קרח, חלקו שלג עמוק מאוד ומצידיו מדרונות חלקים אין סופיים. אנו מבוטחים בחבל אחד לשני, נועצים את הגרזנים חזק בקרח ובשלג ומקווים שלא למעוד. מפחיד. קשה עד מאוד. והרוח החזקה המביאה איתה ערפל סמיך אינם עוזרים. מידי פעם מתפזר ואז רואים את הגובה והתלילות ושוב מגיעה הרוח ואיתה הענן שמוריד את הראות לאפס. מידי פעם מכות הרוח מחייבות אותנו לעצור ולהיאחז חזק בגרזן (וגם מספקות לנו דקה להסדיר נשימה), אך לשמחתנו הרוח נרגעת ואנו ממשיכים בטיפוס - מתנשפים, עושים עוד כמה צעדים בשלג העמוק ושוב עוצרים.
4 שעות חולפות מאז האוכף, עוד 3 ק"מ של הליכה ובסך הכול 8.5 ק"מ של טיפוס מהבקתה, 8.5 שעות ו-1,420 מטרים של טיפוס בגובה ואנו מגיעים ליעד - פסגת הקזבק 5,054 מטרים.
על הפסגה לא רואים כלום בגלל הענן, אך ברור שזה שיא הגובה ואין לאן לטפס יותר. ואז לפתע נפתחים השמיים ואנו מגלים שאנחנו הכי גבוהים באזור המרכזי של גיאורגיה. מצד אחד רואים את גיאורגיה ומצפון -צד שני רואים את רוסייה. תחושה מדהימה! עשינו זאת!!
הירידה חזרה לבקתה קשה לא פחות. שוב האבטחה עם החבל והפעם מקפידים כפליים - גם כי אנו בירידה וגם כי אנו עייפים: משאירים עוגן מקובע בקרח ויורדים על החבל. נעמדים במקום, אוספים את העוגן וחוזר חלילה. השלג שיורד ונערם מחסה את השביל ואנו מנווטים בקפדנות למצוא את הדרך שבה טיפסנו, כשמאחור קבוצה של רוסים סומכת על בחירת הנתיב שלנו.
ואז מגיעים לאזור הקרחון עם הקרווסים (החריצים העמוקים בקרח). עכשיו השמש כבר באמצע השמיים, מזג האוויר מתחמם והנפילות של הסלעים והאבנים מהמצוק מחרישות אוזניים - אבל המופע מרהיב ומרשים. הטבע בשיאו!
אנו יוצאים לחפש את דרכנו על קרחון הקרווסים במקום לצעוד בערוץ שבו טיפסנו בלילה, שעכשיו מטווח במטר של סלעים ואבנים. למרות שהקבוצה הרוסית שהלכה אחרינו, מהדקת את הקסדה, נושאת תפילה וצועדת מהר תוך שהם סומכים על מזלם. אבל לנו כבר שיחק המזל כשהעפלנו לפסגה ולכן אנחנו בדרך הארוכה והבטוחה.
לסיום הירידה, לאחר שסיימנו את הקרחון, מחכים לנו הערוצים הזורמים בין קרחונים קטנים ורק צריך להיזהר שלא להחליק בבוץ המכסה את הקרח. לאחר עוד 6 שעות נוספות של ירידה הגענו לבקתה. אושר גדול לצד עייפות אדירה! כייף לנו!!

למחרת ירדנו בנחת חזרה לעיירה, התקלחנו, אכלנו צהרים (מי אמר חאצ'פורי? אז גם חאצ'פורי ועוד המון אוכל טעים), הזדכנו על הציוד השכור ונסעו לטיבליסי.
מלון מפנק במרכז העיר העתיקה על נהר הקורה (מטקווארי ) החוצה את העיר, ארוחת לילה במסעדה מעולה בעיר, הרבה שוטטות בלילה ולמחרת היום - בתי קפה, טיפוס למצודה, בית כנסת, כנסייה, מסגד, מצודה, רכבל ובעיר הרבה נחת - מגיע לנו!