כביש / ספורט > יומני מסע בעולם

טיול נהיגה ספורטיבי לאירופה - Mercedes AMG

טיול נהיגה ספורטיבי באירופה עם רכבי Mercedes AMG נשמע כמו חלום ולא משנה איך תסתכלו על זה. לתוך החלום הזה הוספנו את הכבישים הכי טובים ומהנים לנהיגה שיש לאירופה להציע, מלונות יוקרה מפנקים (מאוד) ומסעדות גורמה מהשורה הראשונה ויש לנו כבר חלום היסטרי. כנראה שגם מזג האוויר התרגש מאוד לקראת בואנו ונתן את המיטב שלו. לבסוף והכי חשוב בכל הסיפור הזה, היתה לנו קבוצה נפלאה ואיכותית של חולי הגה ומהירות.
הטיול ביוזמת כלמוביל - יבואנית מרצדס לישראל וכל המשתתפים הינם לקוחות אקסקלוסיביים שבחר היבואן


היום הראשון למסע (יום שישי)

נחתנו בשדה התעופה של מינכן לאחר טיסת בוקר מתל אביב. מחוץ לטרמינל במגרש החניה הקרוב חיכו לנו 9 נסיכות מבית היוצר של Mercedes AMG, שיא הפאר וההנאה שעולם הרכב יודע להציע וכמו שאמרתי למשתתפים, מדובר במכוניות-על בתחפושות של מכוניות מנהלים מפוארות, שלא משאירות לאף אחד ספק שהן הכי טובות שיש. ההתרגשות אופפת את כולם בידיעה שבמהלך 4 הימים הקרובים, כל אחת ואחד מהם ינהגו בכולן ובכבישים הטובים ביותר שניתן למצוא. קצת חתימות, הסברים על הרכבים השונים, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל, תדריך נהיגה מסודר על מה שמחכה לנו בהמשך היום ואנחנו יוצאים לדרך.

טוב רגע, שנייה לפני שאנחנו יוצאים לדרך, קשה לי להתאפק ובטח גם לכם לא קל, אז בואו וקבלו קצת נתונים וביצועים של המכוניות המדהימות בהן נהגנו במשך 4 ימים ולאורך כ- 1200 ק"מ.

Mercedes AMG C63
נתונים: מנוע בנזין V8 בנפח 4.0 ליטר המספק 476 כ"ס ו-66 קג"מ.
ביצועים: 0-100 קמ"ש ב-3.9 שניות ומהירות סופית מוגבלת ל-250 קמ"ש.

Mercedes AMG E53
נתונים: מנוע בנזין 6 צילינדרים בטור בנפח 3.0 ליטר (משולב עם מנוע חשמלי) המספק 435 כ"ס ו-53 קג"מ.
ביצועים: 0-100 קמ"ש ב-4.5 שניות ומהירות סופית מוגבלת ל-250 קמ"ש.

Mercedes AMG E63
נתונים: מנוע בנזין V8 בנפח 4.0 ליטר המספק 585 כ"ס ו-76 קג"מ.
ביצועים: 0-100 קמ"ש ב-3.5 שניות ומהירות סופית מוגבלת ל-250 קמ"ש.

Mercedes AMG E63s
נתונים: מנוע בנזין V8 בנפח 4.0 ליטר המספק 612 כ"ס ו-87 קג"מ.
ביצועים: 0-100 קמ"ש ב-3.4 שניות ומהירות סופית מוגבלת ל-250 קמ"ש.

Mercedes AMG GTS
נתונים: מנוע בנזין V8 בנפח 4.0 ליטר המספק 510 כ"ס ו-65 קג"מ.
ביצועים: 0-100 קמ"ש ב-3.8 שניות ומהירות סופית 310 קמ"ש.

Mercedes AMG GT4 63s
נתונים: מנוע בנזין V8 בנפח 4.0 ליטר המספק 639 כ"ס ו-92 קג"מ.
ביצועים: 0-100 קמ"ש ב-3.2 שניות ומהירות סופית 315 קמ"ש.

עכשיו, כשעוצמת השיירה שלנו בת תשע המפלצות המוטוריות עם למעלה מ-5000 כ"ס קצת יותר ברורה, אפשר להמשיך ולספר, שמזג האוויר קצת אפור וגשום כשאנחנו יוצאים ממינכן דרומה לכיוון אוסטריה ומהר מאוד אנחנו עולים על האוטובאנים המהירים של גרמניה. המכוניות שלנו מפוארות ונוטפות איכות מהרמה הכי גבוהה שיש, אפשר לשלוט כמעט בכל דבר באוטו בלחיצת כפתור או סתם במגע עם האצבעות. נראה שאנשי מרצדס כולם, חשבו כאן על הכל ועוד קצת מעבר. ניתן להינות מנסיעה רגועה ושקטה מאוד אבל אם רק תרצו, תגלו מיד שמדובר במכוניות מלחמה ספורטיביות חזקות ומהירות מאוד. כל לחיצה קטנה על דוושת הגז "בועטת" את האוטו קדימה בליווי סאונד בשרני וחצוף של מערכת הפליטה שהיא מעשה אומנות בפני עצמה. במידה ותעדיפו לשמוע מוסיקה במקום אגזוזים (אני יודע, זה לא הגיוני אבל רק נגיד), מערכת השמע היא מהטובות שפגשתי והיא כנראה תצליח לחדור לכל תא ותא בגוף שלכם.

עצרנו לארוחת צהריים ועוד פעם לקפה ועוגה, אבל רגל ימין של כולם רוצה לעשות רק דבר אחד, ללחוץ וללחוץ חזק. עברנו את הגבול לאוסטריה וכעבור עוד כמה עשרות ק"מ הגענו לעמדת התשלום והכניסה למעבר ההרים Grossglockner שהוא ההר הגבוה ביותר באוסטריה ופסגתו מגיעה ל-3798 מטר מעל פני הים. צורתו כשל פירמידה והרווח שלנו הוא נהיגה במעבר ההרים הטוב ביותר באוסטריה, או בשמו הנוסף, הכביש האלפיני הגבוה של גרוסגלוקנר (2572 מטר). כביש ארוך ומפותל ויחד עם זאת מהיר מאוד, עם נופים עוצרי נשימה וכמה נקודות עצירה להסדרת הדופק. החבורה שלי מתחילה להבין את מהות הטיול ורמת האדרנלין בגוף עולה למקום גבוה.

הכביש הנהדר הזה מסתיים כעבור 34.3 ק"מ ומעט אחריו אנחנו מגיעים לעיירה הציורית Lienz שבמזרח Tyrol ולמלון הספא המפואר המוקף בהרי הדולומיטים המרהיבים. החברים התפזרו לחדרים להתארגנות ומנוחה קלה וכולנו התאספנו שוב, לארוחת ערב במסעדת הגורמה עטורת הפרסים, בינהם שתי מצנפות Go-Mio, של המלון.

היום השני של המסע (יום שבת)

רק כשהתעוררנו בבוקר היום השני, יכולנו להבין עד כמה המלון הזה מיוחד. מחוץ לכל סוויטה במלון יש מרפסת נדיבה ממנה ניתן לראות את נהר Isel הזורם מטרים ספורים מהמלון ובשילוב ההרים העצומים מאחוריו קשה להסיר את המבט.

​​​​​​​לאחר ארוחת הבוקר במלון נאספנו ליד הרכבים לתדריך נהיגה קצר על היום שמחכה לנו וחלוקת מפתחות לרכבים השונים בהתאם לרשימה מוכנה מראש. לפנינו כמה וכמה פאסים מהטובים שיש בעולם והחבר'ה דרוכים ומלאי התלהבות. אנחנו חוצים את הגבול לאיטליה וממשיכים לעיירה Cortina d'Ampezzo השוכנת באמפיתאטרון טבעי, המוקף בפסגות הנראות כמו כתר ומכאן זכתה בשם מלכת הדולומיטים. היא נחשבת לאתר הסקי המפורסם, האופנתי והיקר ביותר באיטליה וככזו, אירחה אירועי גביע עולם שונים ובינהם, את אולימפיאדת החורף של 1956. הדרך ממנה הלאה בסימן טיפוס חזק בגובה וכמות הכבישים המפותלים בהתאמה.

​​​​​​​מזג האוויר אופטימלי, השמיים כחולים עם שמש גדולה ו-24 מעלות, נותנים הרגשה שמישהו שם למעלה קיבל את ההזמנה ששלחנו ואנחנו ממשיכים לגהץ את הכבישים של מעברי ההרים המדהימים של האזור. Passo Falzarego ומעט אחריו את Passo Pordoi מספקים שיא אחרי שיא של הנאה, הנהגים והמכוניות בטירוף חושים מוחלט
כשברקע רכס ה-Marmolada היפיפה, שהוא הקרחון האחרון בהרי הדולומיטים ופסגתו היא הגבוהה מכולן (3343 מטר). בין מעבר הרים למשנהו, לא ניתן להתעלם מהנוף הפנורמי המרהיב, אין ספור פסגות משוננות המעוטרות במעט שלג, תחתיהן מצוקים אנכיים בדרמטיות מוגזמת, מאות מטרים מטה לעבר עמקים עמוקים וירוקים המעוטרים בכפרים קטנים ועיירות ציוריות. כל היופי הזה חייב אותנו לכמה עצירות לקפה איטלקי משובח, צילומים ואנחות התפעלות משותפות.

​​​​​​​מעבר ההרים Passo Pordoi נמצא אצלי גבוה מאוד ברשימת הכבישים הטובים בעולם לנהיגה, לבטח בין 3 המקומות הראשונים. מדובר בכביש מפותל מאוד, כ-9 ק"מ של טיפוס חזק בגובה עד לנקודת המעבר בשיא הגובה, שנמצא בגובה של 2239 מטר מעל פני הים, שם עצרנו לטיפוס ברכבל הגבוה שלו שתוך דקות נשא אותנו לפסגה (2950 מטר) ולטמפרטורה נמוכה יותר. הנוף מדהים, רכס אחרי רכס נראים לכל כיוון ולמרחק של עשרות ק"מ.

​​​​​​​לאחר ארוחת צהריים קלה עלינו חזרה לרכבים ונפרדנו משיא הגובה לטובת 13 ק"מ של ירידה מהמהנות והמפותלות ביותר שיש. בסוף הירידה אנחנו מגיעים ל-Val di Fassa שהוא אחד העמקים היפים ביותר בלב הרי הדולומיטים המוקף בכמה מרכסיהם הגבוהים ביותר, רכס Salla ו-Sassolungo בצפון, מרמולדה במזרח ורכס Rosengarten ממערב. העמק מלווה את נהר Avisio לאורך 20 ק"מ דרומה עד שהוא נשפך לנהר Adige ליד העיר Trento.

​​​​​​​לקראת ערב הגענו למלון הבוטיק הירוק והיפיפה המשקיף על אגם Caldaro ועל הכרמים שמסביב. החברים פוזרו לסוויטות המפנקות שלהם ליומיים הקרובים לשם מנוחה והתארגנות ומי שרצה בילה בספא המפואר של המלון. מאוחר יותר נפגשנו שוב במסעדת הגורמה של המלון כשהשף החביב והמעוטר, יחד עם הצוות שלו, קיבלו את פנינו בחמימות רבה. אותו שף חביב ניגש אליי ותוך כדי לחישה באוזני, סיפר לי שהוא מטורף על המותג AMG ושקשה לו לתאר לי באנגלית עד כמה הוא נרגש לארח אותנו אצלו ושאל אם זה בסדר מבחינתי, שהוא יפרגן לנו בעוד כמה מנות מיוחדות מעבר לארוחת 5 המנות שהזמנו. קיבלתי את בקשתו בנימוס והחוויה הקולינרית שקיבלנו, בליווי כמה וכמה בקבוקי יין איכותיים מאוד שהגיעו לשולחן, היתה מושלמת.

היום השלישי של המסע (יום ראשון)

​​​​​​​יש לנו לילה נוסף במלון הזה כך שהבוקר אין צורך באריזות ומיד לאחר ארוחת הבוקר יצאנו ליום ארוך שבו נעבור כמעט 300 ק"מ במסלול מעגלי. יצאנו לדרך כשהכיוון הכללי הוא Parco Nazionale Dello Stelvio הנמצאת מערבה מאיתנו. כהרגלנו אנחנו נמנעים מהכבישים הראשיים ונהנים מדרכים צדדיות יפיפיות, בין עיירות קטנות ומטופחות, כמה עצירות בבתי קפה מסוגננים, הפסקות ב"מרפסות נוף" שקשה לסיים אותן אבל מה שמעניין אותנו כאן בעיקר אלו הכבישים המדהימים שבדרך.

​​​​​​​התחלנו את הבוקר ב-Passo Mendola שמטפס בגובה במהירות מסחררת וממנו תצפית מדהימה על Val Adige הרחב שלמטה. הכביש עצמו עמוס ברוכבי אופניים ואופנועים ולמזלנו כמעט וריק מרכבים אחרים. עוד כמה עיירות קטנות ויפות ואנחנו עוברים ב-Passo Del Tonale. אנחנו יורדים לכביש צדדי עוד יותר, שיקח אותנו דרך כביש צר מאוד שבחלקיו הרבים יש נתיב ומקום לרכב אחד בלבד, מצד אחד קיר גבוה ומצד שני תהום עמוקה מאוד. הנוף עוצר נשימה ואנחנו חייבים לעצור מידי פעם כדי לוודא שכל זה אכן אמיתי. בשיא הגובה אנחנו עוברים ב-Passo di Gavia שהוא סוג של פרס לכל מי שהגיע מהכיוון ממנו הגענו שכן הוא יפיפה, עמוס באגמים קטנים בצבעי כחול וטורקיז בהם משתקפות פסגות מושלגות ומשוננות שנמצאות מעליהם והמראה בהחלט דרמטי.

​​​​​​​רוכבי אופניים ואופנועים נחמדים שהיו שם מיהרו לספר לנו שהמשך הדרך סגור בשל מפולת שלגים, אבל את זה אמרו לנו גם כמה עשרות ק"מ קודם לכן ואנחנו מחליטים להמשיך קדימה ולבדוק בעצמנו, כי זו הדרך להגיע לגולת הכותרת של היום, מעבר ההרים Passo dello Stelvio שנמצא ממש כאן בהמשך הדרך וקשה לוותר עליו, אלא אם כן אתם בקטע של משה רבנו.

​​​​​​​המשך הכביש החוצה את השמורה מדרום לצפון מדהים ביופיו ועכשיו כשההגה של ה-GTS בידיים שלי אני שמח עוד יותר. בשלב מסוים אכן מתגלה מחסום, לא בגלל מפולת שלגים אלא בשל עבודות בכביש אבל אף אחד לא עובד כאן. כוח חלוץ מהקבוצה יוצא לבדוק אם יש נתיב פתוח ותוך רגע נשמעות במכשירי הקשר שאגות שמחה שהכל טוב, הדרך פתוחה ואני ברכב האחרון, רק צריך לוודא שאני סוגר אחריי את כל השערים והמחסומים שפתחנו.

​​​​​​​השיירה שלנו חולפת על פני העיירה Santa Caterina ולאחריה אנחנו מגיעים לעיר Bormio ממנה מתחיל מעבר ההרים Passo dello Stelvio שהוא הגבוה ביותר באיטליה והמפורסם ביותר בעולם, זה שנבחר בתוכנית הרכב המפורסמת - Top Gear, ככביש המהנה ביותר בעולם לנהיגה. הוא מתחיל כאמור בעיירה בורמיו מדרום, השוכנת בגובה של 1,225 מטר ומטפס למעלה מקילומטר וחצי בגובה, תוך כדי 34 פניות פרסה ו-21.3 ק"מ עד לפסגה הנמצאת בגובה של 2758 מטר. זווית הטיפוס נעה בין 7-15 מעלות והנוף שנפרש מכל כיוון פשוט מפואר. אין דברים כאלה ולא סתם כביטוי. כשמביטים דרומה ולמטה, הכביש נראה כמו נחש שלא נגמר והפרשי הגובה לעמק שלמטה עצומים. לא לחינם, ההר הזה זוכה בתכיפות בתואר Cima Coppi (קטע דרך המזכה את מוביל המירוץ בהכי הרבה נקודות) במירוצי האופניים השנתיים Giro d'Italia. פרט לכך, נערכים כאן אינספור אירועי ספורט ענקיים אחרים ואנחנו, שעושים את הדרך עם מכוניות ספורט, מעצם הנהיגה כאן, זוכים להרבה מאוד נקודות מאלוהי המוטוריקה. ובאופן אישי, לאחר שנהגתי בכביש הזה פעמים רבות ובמגוון גדול של מכוניות ספורט מהטובות שיש, אני יכול לומר שהפעם, עם ה-GTS המטורפת הזו, עליתי אותו הכי מהר מאי פעם.

​​​​​​​עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת וללא עיכובים מיותרים חזרנו לרכבים לעבר הירידה מהפאס. קטע הכביש שממשיך צפונה מפותל אפילו יותר ובו מפוזרות 48 פניות פרסה לאורך 18.2 ק"מ וברצף שלא יאמן. בחלק מה"לגים" בינהם אפשר להגיע למהירויות בלתי שפויות וחלק מהלגים האחרים כאילו נגמרים עוד לפני שהתחילו. קצב החלפת ההילוכים ועבודת ההגה מהיר מאוד ודורש ריכוז שיא ותכנון מוקפד קדימה לקראת הבלימות החזקות לפני כל פנייה. בסופו של דבר זה נגמר והגענו לעמק ולכביש ישר יחסית כשבשני צידיו, לאורך ק"מ רבים, מגדלים את תפוחי העץ המפורסמים של דרום טירול. מידי פעם ניתן לראות על השלוחות הגבוהות שלצידנו טירות בנות מאות שנים, כאלו שבעבר היו אחראיות על גביית מיסים מכל שיירה שעשתה את דרכה בעמק. הגענו למלון לאחר שהחושך כבר ירד ולאחר מנוחה קצרה נפגשנו שוב לארוחת ערב אצל השף החביב שהפליא במנות נפלאות אחרות לגמרי מאלה שזכינו לטעום אתמול.

היום הרביעי של המסע (יום שני)

​​​​​​​לאחר עוד ארוחת בוקר מצויינת, פרידה חמימה מצוות המלון ובקבוק יין אדום גדול ואיכותי מהיקב הפרטי שלהם כמתנה לכל זוג, יצאנו ליום האחרון במסע. הכיוון הכללי הוא העיר Merano, הידועה במרחצאות החמים שבה, אליה הגיעו שועי עולם במשך מאות שנים. מראנו ממוקמת בשקע המוקף בהרים המתנשאים עד לגובה של 3335 מטר בכניסה ל-Val Passeier ולשם בדיוק פנינו מועדות. עמק פאסייר הוא אחד המקומות היפים ביותר באיטליה כולה, השילוב של ההרים העצומים והפסגות המושלגות, עם נהר Passer הארוך בינהם והעיירות הקטנות והיפיפיות המפוזרות לאורכו, הוא מהמרהיבים שניתן למצוא.

​​​​​​​הכביש שלנו מתפתל צפונה לאורך הנהר ומטפס בגובה. מיד ביציאה הצפונית מהעיירה St. Leonhard in Passeier הגענו למעבר ההרים Passo Giovo שהוא אחד הכבישים הכי מהנים לנהיגה בכל המסע. מדובר בעשרות פניות מכל הסוגים, הטיפוס בגובה מהיר מאוד והנוף רק הולך ומתעצם. במעבר עצמו אנחנו כבר מעל לעננים, הטמפרטורה נמוכה מאוד ואנחנו נכנסים במהירות לבית הקפה להפסקה קצרה ומיד ממשיכים לירידה מהפס ששם, הכבישים עוד יותר טובים מאלו שפגשנו בעליה.

​​​​​​​חצינו את הגבול מאיטליה לאוסטריה ועלינו על הכבישים המהירים צפונה איתם עברנו גם את הגבול חזרה לגרמניה ועד לשדה התעופה של מינכן. החזרנו את הרכבים הנפלאים שהיו כל כך טובים אלינו, ארוחת ערב אחרונה במסעדת בשרים מצויינת בשדה עצמו ועלינו על הטיסה חזרה לישראל.

​​​​​​​תודה רבה לכל המשתתפים, הייתם קבוצה נהדרת, נעימה ולחוצת גז בדיוק כמו שאני אוהב.
תודה לאנשי כלמוביל ותודה מיוחדת לשניים שהצטרפו אליי למסע - תומר טננבוים מנהל המכירות הארצי שעל הדרך הוא גם צלם מקצוען ותמונות רבות כאן בכתבה הן שלו וליאון שיינזון מנהל המכירות האלוף.
היה לי לעונג להכיר ולהוביל אתכם.
קובי.

























​​​​​​​

תגובות

4 תגובות

1

אורח/ת - ברק מלכית

22 בנובמבר 2019 ב 14:37

כתבה מרתקת על טיול מדהים. כל הכבוד קובי
וב ה צ ל ח ה!

2

אורח/ת - הילה יוחנן

05 בדצמבר 2019 ב 11:31

קובי, תומר ולאון, תודה רבה על טיול מושלם! לא יכולתי לבקש קבוצה טובה של אנשים

3

אורח/ת - עדי לסין

05 בדצמבר 2019 ב 11:50

המקומות מדהימים והמכוניות מטורפות. אבל שום דבר לא היה מביא את הטיול הזה לשיאים כאלה ללא האנשים הטובים והמיוחדים שהפכו אותו לחוויה בלתי נשכחת! תודה מיוחדת לקובי, תומר ולאון התותחים שהיוו צוות ניהול וארגון מושלם.

4

אורח/ת - רמי צרפתי

16 בדצמבר 2019 ב 13:26

תודה לכולם ותודה מיוחדת לקובי על ההשקעה והמקצוענות. אני ושגיא נהנינו מאוד