יומן הדרכה: הדרכת נהיגת חולות פתוחה. חולות אשדוד 22/11/19

חולות וג'יפים תמיד הלכו ביחד. החול הזהוב חם ומחבק. ילדים אוהבים להשתולל ולהתגלגל עליו, הוא רך, לא קורה כלום אם נופלים. גם אוהבי המוטוריקה משתגעים על חולות – החול טובעני ושוקעים בו בקלות, זה מאתגר לצלוח אותו, לטפס על סכיני הדיונה, להעיף סילוני חול לכל עבר. נהיגת חולות היא מענגת ביותר – היא בדרך כלל מהירה יחסית ופונטציאל הנזקים המיידי כתוצאה מטעויות נהיגה אמור להיות נמוך מאוד, לכאורה. אבל החול גם מטעה – הוא דורש מהנהגים/ות עירונת גבוהה ומחייב הקפדה על הרבה מאוד כללים ומי שטועה – לא רק ישקע ויזיע רבות בחילוצים מתישים, אלא עלול לגלות שהחול הזהוב, הרך והתמים לכאורה, יודע גם לגרום נזקים קשים.

ולכן אנו עורכים הדרכת נהיגה בחולות כהדרכה נפרדת, משלימה, להדרכת השטח הטרשי המקובלת. חולות הם עולם נפרד שיש להכיר אותו ואת ההתנהלות בו באופן ספציפי. ולצורך הזה מתייצבת בבוקר יום שישי, קבוצה "פתוחה" (כלומר, בעלי כלי רכב מסוגים שונים) בתחנת הדלק הסמוכה לפארק השקמים ולדיונה הגדולה באשדוד. אמנם כבר כמעט סוף נובמבר, כבר לא קיץ ולא חם ובלילות אפילו קר, אבל עדיין לא קיבלנו את מנת הגשמים של תחילת החורף וזה אומר שגרגרי החול עדיין יבשים לחלוטין וטובעניים כהלכה, ממש כמו באמצע אוגוסט... לא יהיה קל היום ואולי טוב שכך, כי "יבש וטובעני" הוא המצב המייצג של דיונה ישראלית מצויה ברוב ימות השנה.

אז מי ומה יש לנו היום? קבוצה קטנה וכמעט אינטימית, שכוללת 3 מכוניות סובארו - עמי עם האשה והבן בסובארו XV 2 ליטר חדשה, אלי ב- XV 2 ליטר דור קודם, ודני בפורסטר ספורט 2.5 חדש. וגם את יהודה ובנו בגרנד צ'רוקי טריילהוק חדש. מצד המדריך, אנוכי בסופה החבוטה הותיקה עם תיבת העברה משופצת שסוף-סוף לא משחררת רעשים חשודים....

כל המשתתפים כבר עברו אצלנו את הדרכת נהיגת הטרשים ומכירים את הרכב שלהם, מי פחות ומי יותר. לכן פרק התיאוריה קצר יותר מהרגיל. אני מתעכב ומעמיק במה שבאמת חשוב – על כלי הרכב הספציפיים להיום, יתרונות וחסרונות בדגש מיוחד על סגנון הנהיגה שנדרש בחולות שצריך להיות אגרסיבי, מהיר וזורם והעיקר - עם הרבה תכנון מקדים – הפחתה מסיבית של לחץ האוויר בצמיגים, שמירה על תנופה, בחירה בקו נכון וזוית נכונה ב"ריצת ההמראה" לתוך דיונה תלולה, צמצום ככל האפשר של שימוש בבלמים, שמירת מרחק בין כלי הרכב ותנועות היגוי עדינות ומתונות, כי כל הפניית הגה קלה בעצם בולמת את הרכב.

ואז יצאנו אל הדיונה. תמיד קל להפטיר שפעם היא היתה יותר גבוהה, יותר תלולה, יותר מאיימת, אבל גם היום היא כזו - גבוהה, מאיימת. מהר מאוד המודרכים מגלים כמה חשיבות יש לכל פרט ופרט – הפחתת לחץ אוויר שרבים נלחצים ממנה אבל מחוייבת המציאות. בחירת הקו הנכון בהיבטי זוית הכניסה לסכין, שיפוע הסכין ואורכו, למה, האם ומתי אפשר לשבור ל"טיפוס באלכסון", איך יורדים דיונה בצורה נכונה. את טיפוס ההדגמה מבצעת הסופה הזקנה כרוח סערה משתוללת, הדיונה באשדוד לא באמת מאתגרת ג'יפ כזה, עם מנוע בנזין חזק בנפח 4 ליטר.

גם הגרנד צ'רוקי, עם מנוע בנזין V6 בנפח 3.6 ליטרים ו-282 סוסים משתוללים, לא מתרגש מהדיונה ומטפס עליה ללא מאמץ מיוחד. לסובארואים קצת יותר קשה היום, ולא כי חסר להם כוח, אלא משום כמה מגבלות אחרות שמחייבות התייחסות. תיבת ההילוכים הרציפה לא אוהבת מאמצים מתמשכים ובייחוד לא חולות, ודורשת "ריצת המראה" ארוכה יותר על מנת לאפשר למנוע לטפס לטווח הסל"ד הגבוה בו הוא יעיל ומושך קדימה. גם לחץ האויר בצמיגים הוא עניין קריטי. בצמיגי החתך הנמוך נמוכי הדופן לחץ של 15-18 PSI הוא עדיין גבוה מדי לצורך טיפוס על סכיני דיונה ומהר מאוד החבר'ה כורעים ליד הגלגלים ומפחיתים שוב לחץ.

עוד נסיון ועוד אחד, ובכל פעם מגיעים גבוה יותר, עד שדני בפורסטר 2.5 כובש ראשון את הדיונה בחיוך של נצחון. אחריו אלי ב-XV, ותוך כמה דקות, כל הסובארואים מפזזים חופשי על הדיונה כאותן ארנבות. החבר'ה הבינו את הפרינציפ.

כולם עם צמיגים מרוקנים מאוויר ולא מתקשים, נוסעים חופשי, אבל צריך גם להסביר מה עושים כשהעניינים לא מסתדרים. זה הזמן לשלוף את ערכת החילוץ ולהסביר על חילוץ נכון בחולות. איך לעבוד עם רצועות, שאקלים, כמה חשוב לחפור קצת לפני שמושכים. איך לתקן פנצ'ר.

יום-חולות שכזה הוא כיף גדול שעובר נורא מהר. עוד לא התחלנו והופ – כבר אחרי 2 בצהרים.... כמו תמיד, נהניתי לחלוק את הידע עם קבוצה טובה וקשובה. ניפגש שוב בשטח בקרוב!

קישור: טיפ נהיגה בדיונות ובשטח חולי



מסלולי טיול: לא רק חולות - מניצנים לחולות אשדוד | מסלול טיול – חולות ניצנים

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן