דקאר 2020: רגע לפני הזינוק

חול, חול ועוד חול. זה מה שמחכה למתחרים בדקאר שייערך השנה בתחומי ערב הסעודית בלבד. אמנם לא מדובר בדיונות טובעניות בכל ימים, אבל המוטיב העיקרי ששולט במדבריות של המדינה הענקית הוא - חול. גם לא נראה מעברי הרים גבוהים ודלילים בחמצן כמו באנדים, שהיקשו על לא מעט מתחרים, אבל להרים בסעודיה אין במה להתבייש – הרכס הגבוה במדינה מגיע לגובה של כ-2500 מטר (קישור לכתבה על המסלול עצמו).

רק חול. התמונה צולמה על ידי צוות הדקאר במהלך תכנון המסלול של הראלי

כמו מדי שנה, הנהגים והרוכבים של קבוצות היצרנים הם המועמדים הטבעיים לניצחון. לקבוצות האלה יש מספיק ממון לשכור את שרותיהם של הטובים ביותר, להעמיד לרשותם את הכלים הטובים ביותר ולתת להם את התמיכה הטכנית הטובה ביותר לאורך כל הראלי. כדי לנסות ולהשוות – ואפילו במעט – את הסיכויים לקבוצות הפחות עשירות, ייערך השנה סטייג' מיוחד לאופנועים ולטרקטורונים, שבסיומו המכונאים יוכלו לטפל בכלים במשך עשר דקות בלבד. עוד שינוי שנועד לאותו מטרה הוא מסירת ספרי הדרך בחלק מהימים רק בבוקר כל סטייג'. די ברור לכולם שהשינויים האלה לא ממש ישפיעו על התוצאות, אבל לפחות עושים מאמץ כלשהו...

באופנועים תהיה תחרות עזה בין שלושת רוכבי הקבוצה של ק.ט.מ: טובי פרייס, מתיאס ווקנר וסאם סנדרלנד. כל אחד מהם כבר ניצח בדקאר (פרייס אפילו עשה זאת פעמיים) והם "חמים" על ניצחון נוסף. מי שיקרא תגר על ההגמוניה שלהם יהיו אדריאן ואן בוורן מקבוצת ימאהה, פבלו קווינטנילה ואנדרו שורט מקבוצת הסקוורנה,וקווין בנווידס מהונדה. רוכב נוסף שיכול להגיע להישגים הוא כמובן חואן ברדה, שירכב על ק.ט.מ של קבוצה פרטית. ברדה הוא רוכב מהיר ביותר, אבל הפזיזות שלו מכשילה אותו פעם אחר פעם.

נראה שקטגוריית הטרקטורונים הולכת ומצטמקת מדי שנה, ובראלי הקרוב רק 23 רוכבים יתחרו על הכתר, כולם באופן פרטי. שני המתחרים הבולטים ביותר הם איגנציו קאסל שניצח את הראלי ב-2018 ורפאל סוניק שניצח ב-2015, שניהם רוכבים על כלים של ימאהה.

בניגוד למה שקורה בטרקטורונים, קטגוריית הסייד-ביי-סייד (סב"ס) הולכת ומתרחבת. חלק מהנהגים "השתדרגו" לקטגוריה לאחר שהתחרו באופנועים, חלקם הגיעו דווקא מתחום המכוניות. השמות החמים הם ג'ררד גואל שסיים שני ב-2019, פרנסיסקו קונטרדו שניצח ב-2019 וריינלדו ואלרה שניצח ב-2018. שם מוכר ומפתיע שנפגוש כאן הוא סיריל דפרה, שיוביל קבוצה חדשה של חברת רד-בול עם כלים שנבנו בסדנת אוברדרייב.

נוף מוכר למי שטייל בירדן

במשאיות נראה כרגיל קבוצה חזקה ומגובשת של קאמאז, שתורכב כמו בכל שנה מארבעה כלים. צוות הנהגים שלה מנוסה מאוד, עם אדוארד ניקולאייב שניצח בשלושת הדקארים האחרונים, דימטרי סוטניקוב שהגיע שני בשנה שעברה, אנדרי קרגינוב המנצח ב-2014 ואנטון שבילוב. קבוצת דה-רוי ככל הנראה לא תהווה השנה תחרות עבור קאמאז, משום שנהגיה חסרי ניסיון באופן יחסי. ג'ררד דה-רוי עבר לניהול הקבוצה ולא ינהג בעצמו. זה משאיר כמתחרה עיקרי למשאיות הכחולות רק את אלס לופריאז עם משאית הטטרה.

גם במכוניות נפגוש את כל השמות המוכרים: נאסר אל-עטייה שינהג בטויוטה, סטפן פטרהנסל וקרלוס סאיינז במיני, נאני רומה עם בורוורד (קישור לכתבה על הקבוצה), ג'יניאל דה-וילייה גם הוא עם טויוטה ועוד רבים שכבר ראינו בשנים קודמות. השם החדש ה"חם" ביותר הוא כמובן פרננדו אלונסו, שפרש מזירת הפורמולה 1 עם שתי אליפויות וינסה את כוחו בפעם הראשונה בראלי הארוך, עם קבוצת טויוטה.

"טיזר" לקראת הראלי