שטח 4X4

מפה ומשם – לקט ג'יפאים #62

פורשה 911 לשטח, מכונית-מיני חשמלית עם הנעה בכל הגלגלים ויונימוג U 5023 כובש פסגה שגובהה 6,694 מטר

19/02/20

את הפורשה 911 בעלת המנוע האחורי אנחנו מכירים כמכונית ספורט לוהטת, שזכתה בלא מעט מרוצים. אבל בסדנת סמאש (Smash Customs) השוכנת במדינת פלורידה שבארה"ב, ראו בה פוטנציאל שונה והפכו אותה לרכב למרוצי שטח. היצירה שלהם, שקיבלה את השם Porsche 911 Baja, הוצגה לראשונה בתערוכתSEMA בשנת 2017 ועתה היא מוצעת למכירה ב-איביי במחיר התחלתי של כ-25 אלף דולר.

כבסיס, שימשה 911 משנת 1969, אבל המראה והשם מטעים: רק המרכב (הבודי) שייך למכונית המקורית, וגם הוא עבר שינויים. המרכב "הולבש" על שלדת צינורות עם מערכת מתלים משופרת, שמאפשרת לכלי לדהור בדרכי העפר. במקום המנוע המקורי בעל שש הבוכנות מקורר האוויר, הותקן מנוע של פולקסווגן בעל ארבע בוכנות שגם הוא מקורר אוויר, אך נשמר המיקום מאחור. למרות המראה ה"קרבי", הרכב חוקי למהדרין לנסיעה על כבישים ציבוריים.

911, בכאילו

חשיבה מחוץ לקופסה

סטודנטים במכון האירופאי לעיצובIstituto Europeo di Design- IED) ) יציגו בתערוכת הרכב הקרובה של ג'נבה שתתקיים בחודש הבא את הטרייסי (Tracy) – דגם קונספט של רכב פנאי חשמלי בעל ממדים זערוריים, אבל עם תכנון פנים גאוני. אורכו של הטרייסי 3.74 מטר בלבד, אבל הוא רחב יחסית 2.2 מטר וגם גבוה – 2.08 מטר – והוא מאפשר ישיבה של שישה אנשים בתצורה לא שגרתית. כסא הנהג מוצב כרגיל, אך ארבעה מהנוסעים יושבים על ספסל המותקן בחלק האחורי, כשפניהם למרכז הרכב. כסא הנוסע שליד הנהג מופנה לאחור, והוא משלים מעין מעגל עם שאר הנוסעים.

הטרייסי, תכנון פנים גאוני

הטרייסי יהיה בעל הנעה כפולה, חשמלית כאמור, אך לא נמסר אם מדובר בסידור של שני מנועים (אחד לכל סרן) או ארבעה (אחד לכל גלגל). ההנעה החשמלית מאפשרת הצבת הגלגלים ממש בקצות המרכב, עם סרחי עודף קצרים מאוד, מה שמשפר כמובן את זוויות הגישה והנטישה. המרכב עשוי ברובו מזכוכית, מחוזק בכלוב התהפכות מסיבי העשוי פלדה (הקורות הצהובות בתרשים).

ה- IED הוא מוסד לימודים פרטי שמרכזו באיטליה, והוא מציע תארים במגוון תחומי אמנות ועיצוב, עם סניפים במספר מדינות באירופה, סניף בברזיל ועוד אחד בסין.

סידור הישיבה

לגעת בעננים

אוחוס דל סלאדוOjos del Salado) ) שבהרי האנדים, בשולי מדבר אטקאמה, נחשב להר הגעש הגבוה בעולם. הוא גם ההר השני בגובהו בחצי הכדור הדרומי, אחרי האקונקגווה. להר, שגובהו 6,893 מ' מעל פני הים, שתי פסגות, והגבול בין ארגנטינה לבין צ'ילה עובר בין שתיהן. הפרש הגבהים בין הפסגות הוא פחות ממטר אחד .

לראשונה נכבשה פסגת ההר בשנת 1937, על ידי צמד מטפסים מפולין. בשנת 2007 הצליחו שני תושבי צ'ילה לעלות לגובה של 6,688 מטר על ההר, עם סוזוקי סמוראי, שיא הגובה לרכב מוטורי גלגלי. בחודש דצמבר האחרון יצאה להר משלחת מצוידת בשני יונימוג U 5023 במטרה לשבור את השיא – והם הצליחו בכך, כשהגיעו לגובה של 6,694 מטר, כשאת המטרים האחרונים שהיו דרושים להם להשגת השיא עשו בעזרת כננת...

מלבד שבירת השיא, המשלחת גם הציבה משדרים אלחוטיים הנטענים באמצעות אנרגיית השמש בארבע מחנות מטפסים, בחלקים הגבוהים יותר של ההר. משדרים אלו יוכלו לשמש להזעקת עזרה במצבי חרום. האוחוס דל סלאדו, אגב, נחשב עדיין להר געש פעיל למרות שההתפרצות האחרונה שלו היתה ככל הנראה לפני כ-1300 שנה, אבל הוא פולט מדי פעם קיטור, גזים געשיים ואפר.