איסלנד - להתחבר אל הטבע בארץ הפלאות

להתחבר אל הטבע בארץ הפלאות של איסלנד

חשק על איסלנד

בסתר ליבי ידעתי שעוד נתגעגע אליה. שעוד נחזור אליה, אל הנופים, אל ארץ בראשית, אל שיאו של היופי הנקי. איסלנד לא הייתה יעד שלנו לטיול לקייץ הקרוב, לא בתכנון, לא בכיוון. עד לתמונות ששלח אלי משם, שרון טריבלסקי - אחד מצלמי הטבע הטובים. אבל עדיין הייתה הרמת גבה נסתרת של 'יודעי דבר'. בכל זאת מקום מבודד, מרוחק, קפוא, עוטה קרח, ומזג אויר בלתי נשלט. אבל אחרי שרואים את הצילומים שלו מארץ הפלא, מבינים שזאת קרקע פורייה לנפילתו של האסימון, וכרטיסי הטיסה כבר סגורים על היעד...

איסלנד או גרינלנד

לפני כל טיול, עושים תחקיר מקיף ותיאום ציפיות - כלומר, רף צפייה נמוך!
זה נוהל מנצח ברוב המקרים ובמקרה הזה, אי כמו איסלנד: חושבים על רוחות עזות, עננים שלא יסתיימו לעולם, סדקים באדמה, ערפל אין סופי, מנות גדושות של לבה גולשת ומראות של אש, קרח ותימרות עשן. גם גרינלנד השכנה הענקית ממול, מוסיפה לדמיון הפרוע. כל אלו בתוספת אדרנלין שאולי ניתקל במשפחת דובי קוטב לבנים.

נוחתים באיסלנד

נחתנו על האי, בשיאו של הקייץ האיסלנדי, בשעת צהרים מאוחרת עם חברת איסלנד אייר - טסים מהארץ לאמסטרדם ומשם עוד שעתיים וחצי טיסה לריקיאוויק - בירת איסלנד, כשאנו בחולצות קצרות, מחוממות עדיין מהשמש הלוהטת של עמק החולה.
לא האמנו שבאמצע הקייץ של הכדור הצפוני יכול להיות כל כך קר. כמה כייף שקר פה - מקום מפלט נהדר מהחום הישראלי. טוב, זה חלק מהקסם. הכל כאן כבר ממוזג ולא צריך לחכות לחורף... בשדה התעופה של ריקיאוויק אין בדיקת דרכונים. כאילו אומרים לכם, יאללה, קחו את התיקים ועופו על עצמכם. ולא ידענו שאנחנו עפים אל ארץ בראשית, ארץ המפלים, הפלאות והנחלים, הסוסים והמים. כמה מים...

מהשטח ברמת הגולן אל השטח של איסלנד

הנוף בהתחלה הזכיר את רמת הגולן. מרחבים של מישורי אבני בזלת חמורי סבר, סגרירי מעט, גשם דקיק. אמרנו כבר שאסור לפתח ציפיות. 10 מעלות של אוגוסט קיבלו את פנינו. בקנה מידה איסלנדי, זה יום שרבי. 'שיטת הבצל' הידועה, תלווה אותנו בהמשך ולכל אורך ימי הטיול. מתלבשים בהתחלה בחמש עשרה שכבות, ואחרי דקות של הליכה, נשארים בטריקו קצר אחד בלבד. בכל מקרה, אין צורך לבוא בבגדים של משלחת להימלאיה...
האיסלנדים מחכים לקיץ, כמו שהישראלים מחכים לחורף, לסיום ימי החום. בקיץ בחצות עדיין יש אור, ובארבע לפנות בוקר, השמש משכימה. בחורף הסידור הזה הפוך ומרבית הזמן יש מעט שעות אור, רק בצהרי היום. באיסלנד יש הרבה אפשרויות לינה, וגם למי שמטייל בכלי רכב - למשל קמפר קטן עם אוהל קבוע על הגג, זה 'שביל הזהב' בין קמפר גדול ואיכותי, ללינת שטח או רכב קארוון גדול.
אנחנו שכרנו סוזוקי גרנד-ויטרה 4X4, והוא שימש אותנו להפליא במהלך כל נסיעת 2780 ק"מ. הסוזוקי אפשר לנו לנוע בדרכי עפר ולהחזיר את כל החלקים של הגרנד-ויטארה בשלמותם אל חברת ההשכרה. לא מומלץ לטייל באיסלנד עם רכב רגיל, אחרת זה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לרכב ולדימוי שלכם בקרב אומת נהגי רכבי השטח AWD.

שכירת הרכב וההכנות

נתתי גז בתוך הערפל אל דרכים חבוטות, אפופות מסתורין כשמעלינו ענני
סערה, וברקע מפלים, חציית נחלים, מעיינות חמים וקניונים. עוד בתפריט, הרים ועמקים מקושטים צבעוניים. תוצאות מרשימות של אקרובטיקה קרקעית וטבע סביבתי שאינו נח לרגע ומראות מחסירי פעימה, שספק אם גם חנוך לוין יכול לביים. נופי איסלנד נראים כמו דרישת שלום מעידן קדום. אחרי השכרת הרכב, מגיע שלב קניות האוכל - ממלאים את תא המטען באוכל לחודשים בערך, כולל את מה שהבאנו מהבית. זאת המלצה של מי שכבר היה כאן. תא המטען הוא פרמטר חשוב, ולפני ששוכרים רכב, כדאי לעשות דוקטורט בנושא. יצאנו לדרך עם כמות אוכל, שאין לה שום קשר למספר האנשים ברכב, שהם הנווטת, אני וכל הפיצ'פקעס הנלווים. הסיבה, יש מרחק גדול מאוד בין תחנות הדלק ומקומות קניית האוכל (ובעצם זה כי אתם ישראלים ואוהבים לקנות הרבה - ע.א.).

כביש 1

את איסלנד מקיף כביש אחד, כביש הטבעת מס' 1 כשחלק מקטעי כביש זה נחשבים ליפים בעולם. מומלץ לעצור מדי פעם ולצלם את נופי ההוד והפלא, ולהתבונן במבט רוגע. בצידי הכבישים, הוכנו הרבה נקודות מנוחה ורוב הכבישים מוגבהים על גבי סוללה, ללא שוליים, גשרים רבים לאורכו של הכביש, שנבנו בגלל כמות זרימת הנחלים והקניונים העמוקים בדרך אל האוקיינוס. משהו כמעט על-טבעי קורן מנופיה, ומייצר חיוך מתוק כמו סדרה קומית שמחכים כבר לפרק הבא, הממתין מעבר לסיבוב הכביש.
כל כמה ק"מ, הנוף משתנה. צוקי הרים אדירים ושחורים, הופכים לגוון אדמדם, ומיד לצבעים של אפור צהוב וירוק. כשמידי פעם חווה מנומנמת ומעליה מפל נסתר. מפרצי אוקיינוס עליו משייטים מאות ברבורים, ובצד השני קרחון לבן ענק גולש מההר. ופתאום האיזור ההררי משתטח בהדרגה, והופך למישורי לבה עטופי טחב צהוב.
חפשנו לאורך החופים זנב של לוויתן, וראינו במקרה, שועל ארקטי אדמדם, חוצה את הכביש בצד המזרחי של האי. לראות חיה נדירה מהסוג הזה, זה כמו בפינג פונג, כשהכדור פוגע בקצה השולחן...
איסלנד מצופה בירוק. היו צריכים לקרוא לאי גרינלנד ולא איסלנד (אבל האגדה מספרת כי תושבי המקום לא רצו אורחים ולכן החליפו את השמות בין גרינלנד המושלגת כל השנה לאיסלנד הפורחת בקיץ).
נופיה של איסלנד בתקופה הזו יותר ירוקים מאשר לבנים. אבל אם מחפשים קרחונים, הם לא חסרים כאן. אין שעות פתיחה לטבע ולא גובים דמי כניסה לאתרי הטבע הרבים. הטבע כאן שייך לכולם. להולכים על ארבע, לשוחים לבעלי כנף ולבני האדם. לפי הסדר הזה. יש הסכם הדדי כבר מאות שנים. הטבע מציב תנאים והאדם מקפיד לשמור עליהם. תרבות שמירת פלאי הטבע כאן, מעוררת השתאות...!

קסם של טבע

טיול באי, משאיר אותך בפה פעור ולעיתים העיניים מסרבות להאמין למה שהן רואות. זהו יופי בסיסי ללא התערבות של יד אדם. זאת ללא ספק פלנטה אחרת, מבלי לעזוב את האטמוספרה. משהו מאוד ראשוני ואפילו השמיים והעננים שונים כאן.
לאוהבי הצילום, איסלנד יכולה לחסוך מכם את קורס צילום למתחילים... טבע פראי במובן הכי נקי של המילה. שמורות לנדמנלאוגר, תורסמורק ואגם מיווטאן, הם מקומות יוצאי דופן, יצירה מסקרנת, תלבושת נוף מעולם אחר. זה ניתוק אמיתי מהרוטינה והזדמנות לשקט עצמי. האי עדיין לא עבר "כיבוש " של התייר הישראלי ועל הכבישים אין תחושת עומס. אין כאן שמיניסטים בחופשה לפני גיוס, אנשים שמחפשים הפעלות, ג'ימבורי בבריכה ותורים מזדחלים לאוכל. גם אין שווקים שבהם תמצאו פירמידות סימטריות של פיסטוקים, שקדים וצימוקים. יש כאן תדר לאנשים שאוהבים טבע עוצמתי, בנוכחות כל כך הרבה יופי. במילים אחרות, לראות איך הטבע יכול לרכך לכולם את הלב. מומלץ ביוחד!

אין סוף מים

איסלנד משלבת בנופיה את כל הצורות האפשריות. רבים אומרים שהיא אחת המדינות היפות בעולם. התחושה כאן כאילו נוסעים בתוך סרט דוקו טבע, שמטייל איתנו לאורך כל הטיול. צריך להחזיק את שריר הלב הקדמי, כדי להבין את מה שעיניך רואות. איסלנד מכילה ריכוז בלתי נתפס של תופעות טבע כמו קרחונים, הרי געש, אגמים, שדות לבה, גייזרים, קניונים, פיורדים, לגונות, נהרות גועשים, מעיינות חמים. גן שעשועים של איתני הטבע.
מה שקראתם עד עכשיו, זאת רק חבילה בסיסית. אבל יותר מכל זאת ארץ המפלים הסוסים והחוות. אלפי מפלים מרהיבים יש כאן, מכל הגדלים והגבהים שגורמים לך לפלוט את הקלישאה הלעוסה: "אחד כזה בארץ, כבר היה מסדר אותנו..." איסלנד הצליחה לרמות את אלוהים ולקבל יותר מדי מים, וכנראה אין סיכוי שיצאו אי פעם בקמפיין הממוחזר 'איסלנד מתייבשת...' ראיתי בעיניים הרבה מים והבנתי, שיש דבר כזה אין סוף מים ועוד מים... המפלים צוללים מההרים באופן מעורר הערכה ובדייקנות מופלאה שמזכירה את המסירות של מסי. חלקם במרחק נגיעה מהכביש המרכזי וכאלה שהם אדירים וכבירים. מהגדולים בכל אירופה. יש המלצה לשמור על גבולות המרחק, ולא חתירה למגע בכל הקשור למפלים. אין גדרות, יש הפעלת היגיון. פוגשים בהם לאורך כל הטיול, כל הזמן ולאן שלא תפנו מבט, הם שם. נסענו בעקבות המפלים. הרבה יותר יעיל מוויז...
מיעוט העצים על האי, חושף את צבע ההרים, גורם לכל המפלים להתגלות, ומאפשר לנו לראותם מקרוב. זאת פשוט מתנה הניתנת לכולנו. הסוסים נמצאים לצידי כביש מס' 1. נראה שהם בשלווה נטולת זמן. קשה שלא להתפעל מיופיים. אלו סוסים ייחודיים למדינה הזאת . תשלבו את כל אלה, יחד עם שמורות הטבע, ותקבלו פיסת ארץ שתרצו לחזור אליה שוב.

רגוע באיסלנד

טיילנו על האי אחד עשר יום. 11 ימים שהאירו לנו פנים ושמש שהבאנו מהגליל. מעט גשם ומזג אוויר קר אבל סביר. אך מזג האוויר יכול להשתנות תוך דקות, מה שמוביל לשינוי פתאומי בהערכת המצב.
איסלנד זה לא מירוץ פורמולה-1. כדאי לקחת את הזמן ולנצל כל רגע של אושר. זהו יעד נפלא לכל גיל, למטייל העצמאי ולמשפחות וקל להתמצא. וויז בעברית עובד מעולה, אבל מומלץ לקחת מפת דרכים. מזכרת נוסטלגית ומחווה לשנות ה-90.
אין כאן צפיפות, אין צבא, אין מלחמות, אין טאליבן, אין כוס קפה עם קצף בצורת לב. אין גם זוחלים, ובעצם אין שום נציג למשפחה זו על האי. אי גדול נטול לחצים, פקקי תנועה קורקינטים ואופניים חשמליים...
משפטים כמו: יש על מה לדבר, תעשה לי נס, יש לי רק שאלה ואיפה היית בצבא, לא תשמע כאן. רוב האיסלנדים (כשמצליחים למצוא אותם...) אינם מתעניינים בחדשות, ואם תשאלו אותם בנושא, הם לא יבינו את פשר השאלה. תגידו, בשמונה בערב אתם לא נצמדים לטלוויזיה, לפרשנים, לכתבים, לעידכונים, לאיזה כותרת מתלהמת. לא מצאנו דובים וגם לא יער.
זהו טיול מגוון, מופלא. משהו שונה ואחר. לנו, נראה שיהיה מועד ב'. כמעט כבר סגור... איסלנד מאורגנת למטיילים, מרהיבה, סוחפת, גועשת, מרתקת, קפואה, אך לבושה בהמון צבעים המחליפים צורה תוך כדי נסיעה . כנראה הגיחה לעולם, כדי להנעים את זמננו. כשתחזרו, תבינו.