השקה משלימה: קאן-אם מאווריק CAN-AM Maverick X3

המדרגה מחכה לנו

המדרגה בגבעות גורל חייכה אלי ברשעות מהתמונות של ההשקה הראשונה שנערכה כמה שבועות קודם לכן. מה מדרגה?... זה קיר! "אתה כבר תמצא את זה" חייך עופר אוגש כשקישקש לי את הציר על מסך הלפטופ, על בערך, מקיף באבחת עכבר את תא השטח של שני קילומטר רבוע לפחות.. "זה איפה שהוא כאן. אתה תיסע בכיוון הזה, ואז תפנה ימינה בירידה. זה לא מסומן במפה אבל נמצא בשטח. ואז שוב ימינה למטה, לתוך הערוץ. ואז כבר תראה"

שביל מסומן?... מה פתאום. אבל לא נורא, זו לא שמורה. מותר לנסוע שם. שביל בכלל?.... כן, הוא שם. אבל לך תמצא. ועוד בגבעות גורל - הלוקיישן המצמרר שמציף בבת אחת את הזכרונות של לילות ניווטים מיוזעים בינות הכיפות הטרשיות מעורר את הכאבים ברגליים ובכתפיים הדואבות. שנים רבות עברו מאז.

כמו במשחק הילדים "סכין תוקע" ("כיבוש ארצות"), גבעות גורל הלכו והצטמצמו מכל הכיוונים. נחתכו על ידי כבישים מהירים, ננגסו על ידי מסילת רכבת, נכבשו בבניה המסיבית של העיר באר שבע שהתפשטה צפונה ושל יישובי הבדואים שהלכו וגדלו. ימי התהילה של סדרות הניווט מפעם הלכו בלי שוב, אבל אני ממליץ לכל מי שסבור שעכשיו קל יותר לנווט או למצוא איזה נ"צ באיזור הזה, לחשוב על זה שוב... גבעות גורל עדיין טרשיות להחריד, עם צירים סלעיים ומשובשים, מרופפי ברגים ושוברי עצמות, שיפרקו כל רכב שטח שנהגו יעיז לנסות לנסוע כאן קצת יותר מהר מקצב זחילה, הכיפות עדיין דומות זו לזו עד כאב על מנת לבלבל, הקשר בין המפות למיקומי הצירים בפועל עדיין רופף להדהים. ממש כמו פעם. ניווט תוך כדי תנועה מהירה בצירים הללו זה עדיין לא עניין של מה בכך. הרגשתי כמעט כאילו אני הוא זה שעומד כאן למבחן ולא הכלים המוטרפים שאנו נוסעים בהם היום – קאן אם מאווריק X3 מדגמי XRSו-XRC. לפני כמה שבועות הם הושקו לעיתונות הרכב (קישור לסיכום ההשקה הראשונה), ואותם עיתונאים מעטים שלא יכלו להגיע להשקה ההיא, נמצאים עימנו כאן היום, בחוות שבדרון שביער להב, כאן מחכים לנו חמישה כלים שננהג בהם היום – שניים מדגם XRS, שניים XRC, ו-XRS ארבעה-מושבי אחד.

קאן-אם מאווריק CAN-AM Maverick X3

אז לכבוד מה אנו כאן היום? מבט בוחן במאווריקים החדשים ממחיש שהתהליך שעבר על עולם ה-SBS הוא הפוך מזה שעבר על גבעות גורל – ככל שהשטח הפתוח והפראי הולך ומצטמצם, כלי ה-SBS הולכים וגדלים מכל הכיוונים: באורך, ברוחב, במשקל ובעיקר בהספק ובגודל הגלגלים. קשה לי לא להיזכר בהשקה של פולריס RZR800 הראשונים שהגיעו לישראל לפני יותר מעשר שנים. כמה התלהבנו מהם אז. הם נראים היום כמו צעצוע של ילדים ליד המאווריק X3XRC . הצמיגים הקטנים שלהם נראים כמו גלגלי סקטבורד לעומתו, הספק מנוע ה-800 סמ"ק של ה-RZR ההוא, 55 כ"ס, הוא כמעט רבע מהאורווה הפרועה שמשחררים 900 הסמ"ק המוגדשים של מנוע המאווריק.

פרופורציות

תבינו. בסיס הגלגלים של X3 הוא 259 ס"מ. זה 5 ס"מ יותר מלנדרובר דיסקברי דור ראשון. רוחב הכלי - 183 ס"מ, שקול ל- SUV גדול או קצת יותר. המשקל – כ-750 ק"ג, לא כבד אבסולוטית, בוודאי כשמשווים לג'יפים (אפילו סוזוקי ג'ימני כבד ממנו בהרבה) אבל זה עשרות אחוזים יותר מה-SBSים הראשונים שעצרו את המשקל על פחות מחצי טון. קוטר הגלגלים הוא עניין בעל חשיבות שקשה להפריז בערכה בכל כלי רכב שמיועד לנסוע בשטח – 30 אינץ' בדגמי XRS שמקביל לקוטר הגלגל ברוב הג'יפים המודרניים ולא פחות מ-32 אינץ' ב-XRC המיועד לעבירות טכנית.... שזה כבר גדול באינץ' מהצמיג של הסופה שלי (!) ומקביל לג'יפ רנגלר רוביקון סטנדרטי!!..... אבל ההספק שמשחרר מנוע ה-900 סמ"ק משולש הצילנדרים ומוגדש הטורבו, שם לצחוק אפילו את כל המספרים האלה וגם את כל המתחרים בקטגוריות ה-SBS למיניהן – 195 כוחות סוס בגרסתו הסטנדרטית, אורגינל מהמפעל, לפני שיפורי סטייג'ים וצ'יפים למיניהם, שמקפיצים את סך האורווה להרבה-הרבה יותר מ-200 סוסים זועמים. אנחנו מדברים כאן על יחס הספק למשקל מהקטגוריה של מכוניות על. כל זה נתמך במתלים עם קפיצים ובולמים ממותגי העל, בעלי מהלך כמעט דמיוני, בדיפרנציאל קדמי ננעל, במערכת היגוי מתוגברת חשמלית עם שלושה מצבי קשיחות, בכננת מובנית כציוד סטנדרטי (בדגם XRC).

כל פרט ופריט ומכלול כאן הם באיכות עילית, מהשורה הראשונה של "הביוקר". הכל מיועד לעבוד קשה ולספק את הסחורה בשימוש הכי קיצוני – כלי תחרותי מהמפעל, מפלצת מירוצים שלחם-חוקה הוא מהירויות שיא בשטח, שהדרך היחידה להתחרות בהן היא בטיסה במסוק, או כושר עבירות טכנית מול מכשולים דוגמת הקיר הזה (שתיכף נגיע אליו), שיסתכל בלבן של העיניים למפלצות עבירות ייעודיות.... צעצוע-על למקצוענים, שכדרך אגב נדרשים מין הסתם להיות גם מאוד מאוד אמידים, עם תגי מחיר שכבר שכחו מזמן מאחור את רף ה-200,000 שקלים....

אז יצאנו לשבילים. התכנית היתה לחצות את גבעות גורל שבתקופה הזו של סוף החורף עטויות בירוק מסנוור ומיליוני פרחים צבעוניים, לטפס את הקיר, לחתוך מתחת לכבישים 6 ו-40 ומסילת הרכבת, ולטוס נמוך ומהר עד חולות נחל סכר ולהספיק לחזור עד הצהריים לחוות שבדרון כדי לאכול ולחזור למרכז. השיירה קצרה וזה בהחלט אמור להקל עלי, וכדי להבטיח שהכל יסתדר היו עימנו שני המקצוענים המומחים בכלים המשוגעים האלה – ליאור אלדן, מנהל מחוז דרום בעופר-אבניר, יבואנית קאן-אם לישראל, ומור מגידיש, אחד המתחרים המובילים בקטגוריית ה-SBS במירוצי הראלי-רייד בישראל.

לעמיתיי עיתונאי הרכב אני אוהב לפרגן כנהגים טובים מהממוצע, מי יותר ומי הרבה יותר, אבל ברור לי שלא כולם עכברי שטח שמורגלים בקצב המטורף שהכלי הזה יודע לתת במקומות שרכבי שטח גיבורים ונערצים נאלצים להתנהל בהם בקצב זחילה זהיר ולעתים קשה לטפס בהם אפילו ברגל.... לכן גם לקחנו בחשבון שלא נספיק הכל לפי התוכנית המעט-אופטימית-מדי.

כבר בהתחלה אני מבין שתכניות לחוד ומציאות לחוד – ליאור נוהג ב-XRS כאחוז אמוק, המהירות בה ה-מאווריק X3 בולע מהמורות, טרשים, עליות, בורות וחריצים עמוקים מצמיתה אותי למושב הנווט, אין שום קשר בין הציר שעל המסך לבין השבילים בשטח. אני מסתמך הרבה על כללי הטופוגרפיה הישנים כמו פעם וגם על אינטואיציה, זיכרון והכרת השטח מפעמים קודמות, כולל שנים רבות לאחור... אבל זה קשה במהירות כזו. פה ושם מפספסים שביל, מתקנים דרך שביל אחר. אבל בכל פניה צריך לחכות שכולם יגיעו והשעון רץ. אני משנן לעצמי את הדגשים של עופר, ליאור עוד זוכר משהו מההשקה הקודמת ואנו מנווטים בהצלחה למכשול הקיר.

תבינו, אני מגיע מעולם הג'יפים. מטיולים בעבירות קשה. מג'יפ משופר עם מתלים משודרגים ושתי נעילות דיפרנציאל. אבל מדרגה כזו היא מהסוג שגורמת גם לותיקים והמנוסים בג'יפאים להחוויר, לחנות בצד, לדומם מנוע, וקודם כל ללכת להשתין... לפני שצועדים בדחילו ורחימו כדי לבדוק בידיים ולתכנן את ההתמודדות שתסתיים בצל"ש או בטר"ש, נצחון הירואי או תבוסה משפילה ושבר מכני... זהו שביל עיזים בתוך ערוץ צר, מלא בבולדרים ומדרגות, עם מדרגה צרה, משוננת וכמעט אנכית בגובה של כשני מטרים. אין להיכן לתמרן ולתקן. צריך להעלות גלגל-גלגל, עקב בצד אגודל, לסמוך על מהלך המתלים שיצמיד את הגלגלים לקרקע, על הדיפרנציאלים הנעולים שיעבירו את הכוח לכל הגלגלים באופן שווה הישר לנקודות המגע של הצמיגים בקרקע שמקיימות מספיק אחיזה, ואז לתת לכוח המתפרץ של המנוע לדחוף את המאווריק קדימה. וכן, בשביל זה צריך גם להיות נהג מיומן.

אבל המאווריק אינו ג'יפ משופר שמשקלו 2 טונות ונזקק להגבהה פסיכית וגלגלים בקוטר 35-37 אינץ' לפחות כדי להתגבר על המדרגה הזו. היה קצת קשה להאמין למה שהעיניים רואות, אבל עובדה - כל חמשת הכלים שלנו ניגשים לקיר, קצת גז, קצת אבק ואבנים מתעופפות וכולם מטפסים, כולל ה-XRS הארוך בעל ארבעת המושבים שלרגע היה נדמה שאורך בסיס הגלגלים וזוית הבטן שלו יהיו בעוכריו, הוא טיפס אפילו ביתר נונשלנטיות. וזה כאשר לפחות שלושה מהנהגים אינם לועסי סלעים מובהקים ביומיום. גם ההיחלצות מהערוץ, נראתה לרגע בלתי אפשרית – טיפוס תלול בשילוב הבלתי אפשרי של מדרון אדמה ועשב רטוב וחלקלק, משולב בשיפוע צד חריף. שום רכב 4X4 שאנו מכירים לא היה מצליח להתגבר על הקומבינציה הנפיצה והמסוכנת הזו והיה מסיים אותה בהחלקה חסרת אונים אחורה במקרה הטוב, או בהתהפכות במקרה הרע. או שהיה נאלץ לתמרן ולחזור על העקבות ולרדת את הקיר המפחיד שזה עתה טיפס... אבל כל חמשת המאווריקים שינסו את 195 הסוסים שלהם, שתי שניות של גז גדול והם למעלה כאילו כלום. עוצר נשימה. מדהים. אין מילים.

ובלי להרגיש כבר צהרי היום והזמן רץ, אז עוברים מתחת לכביש 40 ומסילת הברזל, וטועמים ממש קצת מנהיגת השבילים המהירה שהיא תכלית הקיום של כלים כאלה – מהירות תלת ספרתית רצופה לאורך דקות ארוכות שכלי הרכב היחידים המסוגלים להתמודד עימה הם רכבי ראלי-רייד מקצועיים, וכאן זה נראה ומרגיש כל כך קל וטבעי.

אבל השעון ניצח. מעט אחרי באר שבע ויתרנו וסבבנו על עקבותינו כדי להספיק לחזור. שוב גבעות גורל, בקצב מהיר עד רצחני. לא הגענו לחולות וחבל, אבל המסר עבר והופנם היטב – עם השילוב המושלם בין יכולות של מהירות ועבירות, איכות מערכת מתלים וביצועי מנוע, קאן-אם מאווריק X3 הוא ללא ספק רכב השטח הסדרתי הטוב מכולם בפער בלתי נתפס. הקרם דה-לה-קרם של עולם ה-4X4. חד וחלק.

כמובן שיש ל-X3 גם צדדים פחות זוהרים. ראשית – הביצועים והיכולות שלו, כמו גם היעדר עזרי בטיחות אקטיביים דוגמת ABS, ESP ושאר מערכות אלקטרוניות הנדרשות על פי חוק במכוניות ובג'יפים, אבל לא ב-SBSים, דורשים מהנהג/ת מיומנות סופר-גבוהה, תגובות מהירות כברק, ובעיקר - שיקול דעת ואיפוק והרבה מאוד בגרות. כל מי שמשוטט ביוטיוב ורואה את הסרטונים, יודע שחלק לא קטן מבעלי הכלים הללו לא בדיוק מפגינים את התכונות הללו... שנית – הנתונים הטכניים והיכולות הפנומנליים שלו לא מגיעים בזול, וזהו עדיין ה- SBS היקר בישראל בפער ניכר, כאשר למחירו הנכבד צריך להוסיף גם נגרר מתאים על מנת לשנע אותו ממקום למקום (הכלי אינו מורשה לנסוע על כבישים), רכב גורר מתאים וכמובן מקום איחסון בטוח ומאובטח כדי להבטיח שיישאר שלכם. אלה עניינים פעוטים שיכולים להכפיל ואפילו יותר את עלות הכלי נטו... מי אמר שהחיים פשוטים?.......

CARS-FORUM נהיגה ראשונה – קאן אם מאבריק 2020

קאן אם השיקה את דגמי 2020 של המאבריק X3 והזמינה אותנו להתרוצץ בשבילים ולהתפלש בבוץ. שלא במפתיע - הסכמנו להגיע...
קישור לכתבה של פבל צ'רניצקי בקארס-פורום

קישורים:

קישור לסיכום ההשקה הראשונה והכתבות של העיתונאים בעקבותיה

קישור לאירוע מאבריק ויקינד 5 בהשתתפות 180 קאן-אם חדשים ודנדשים