שטח 4X4 > כתבות > חדשות

אגדת שטח: משאית REO M35

סוס עבודה נוסף שנוצר בארה"ב ושרת בצבאות רבים, כולל בצה"ל

הדי מלחמת העולם העולם השנייה טרם פגו לחלוטין, ובצבא ארה"ב כבר הוחלט שצריך מחליפה למשאית ה- CCKW (עליה כתבנו כאן) ששירתה בנאמנות את מרבית צבאות בנות הברית במהלך המלחמה. מלאכת התכנון הוטלה על חברת REO, שהשתתפה גם היא בייצור ה-CCKW. התהליך היה מהיר והמשאית החדשה הוכנסה לשרות בשנת 1951, שנתיים לאחר שהוחל בתכנונה, והזיהוי הצבאי שלה היה M35.

בגדול, מדובר בהמשך ישיר של ה-CCKW.. משאית שיכולה לשאת מטען של 2.5 טון בשטח, עם הנעה 6X6, הילוך כוח וחישוקים כפולים בסרנים האחוריים, למרות שהיה דגם ראשוני, ה-M34, שהיה בעל חישוקים בודדים מאחור, אבל פיתוחו לא נמשך. במקור צוידה המשאית במנוע בנזין שש בוכנות בטור מתוצרת REO בנפח 5.4 ליטר שסיפק 127 כ"ס, עם תיבת הילוכים ידנית בעלת חמש מהירויות וטרנספר עם הילוך כוח.

image

דגם משודרג, M35A1, קיבל מנוע רב-דלקי מתוצרת קונטיננטל, גם הוא בעל שש בוכנות בטור והספק של 130 כ"ס. המנוע היה מאוד לא מוצלח ואטם ראש המנוע נשרף לעתים קרובות, והוא הוחלף במנוע רב-דלקי אחר של אותה חברה, בנפח 7.8 ליטר ו-134 כ"ס. הדגם הזה M35A2 צויד גם בתיבות הילוכים אוטומטיות לצד הידניות. זה היה הדגם הנפוץ ביותר, שנבנה במספרים גדולים.

מנוע רב-דלקי הוא בבסיסו מנוע דיזל, אותו אפשר להזין גם בסוגי דלק אחרים, כמו בנזין, נפט, דס"ל, ואפילו אלכוהול. בתדלוק בבנזין או בדלקים אחרים גבוהי אוקטן היה צורך להוסיף למיכל הדלק מעט שמן, לשימון משאבת ההזרקה.

הדגם האחרון בסדרה היה ה-M35A3, עם מנוע קטרפילר בנפח 6.6 ליטר שכבר סיפק 225 כ"ס מכובדים. כל הכלים מדגם זה קיבלו תיבות אוטומטיות

image

M34 עם גלגל בודד בכל צד בסרן האחורי

בשנים הראשונות יוצרו כל ה-M35 על ידי חברת REO, לאחר מכן עבר הייצור לחברת קייזר שהפכה לחטיבת AM ג'נרל בקונצרן אמריקן מוטורס, הידועה יותר כיצרנית ההאמר. חברת קיה הרכיבה משאיות כאלו ברישיון בדרום קוריאה ובומבדיר עשתה זאת בקנדה. היה גם דגם ייחודי שיועד לצבא נורבגיה, עם נעילות רוחביות בדיפרנציאלים.

בארה"ב, שם אין את מורא האח הגדול (משרד החתבורה שלנו, למי שלא הבין), ניתן לרכוש M35 מעודפי הצבא, בעיקר את ה-A2, ולהפוך אותה לרכב טיולים או לשעשועי עבירות. היצע החלפים והשדרוגים הוא עצום, וניתן להגשים עם המשאית הזו כל חלום.

image

שלדה מקוצרת והורדת סרן אחד לקבלת מכונת עבירות

מקור השם

הM35- הגיעה לצה"ל בשנות ה-70, תחילה הדגם עם מנוע הבנזין ומאוחר יותר נקלטו גם גם כאלה עם מנוע רב-דלקי וגם האחות הגדולה עם כושר נשיאת מטען של 5 טון. הן זכו לשם "ריו", כשאגדה אורבנית יודעת לספר שחייל כלשהו ראה שרשום עליהן R10 והוא תרגם זאת לעברית, אך לסיפור הזה אין ביסוס.

REO הן ראשי תיבות המורכבות משמו של ראנסום אי. אולדס (Ransom E. Olds) יזם ויצרן מכוניות אמריקני, שהקים בסוף המאה ה-19 חברה שהפכה ברבות הימים לאולדסמוביל. הוא פרש מהחברה הזו והקים חברה חדשה, אך בגלל בעיות של זכויות על השם לא היה יכול לקרוא לה על שמו, כפי שרצה, ומכאן הגיע השם REO.

אולדס היה הראשון להתאים את רעיון הסרט הנע לייצור מכוניות, מה שאיפשר לו לבנות כלי רכב זולים יותר מהמתחרים. מאוחר יותר אומץ הרעיון על ידי הנרי פורד, שפיתח ושכלל אותו כדי לייצר את מודל ה-T.

image

מלחמת וייטנאם, אחת מהזירות הרבות בהן שרתה המשאית

שעשועים בבוץ

תגובות

19 תגובות

1

אורח/ת - מאיר שולמן

07 במאי 2020 ב 16:36

אתה מוצא כזאת 4x4 אני אשמח לקבל אותה.

2

אורח/ת - Maor Mansur

07 במאי 2020 ב 16:36

יש למשאית הזאת רעש שאני מוכן לשמוע באוזניות לפני השינה

3

אורח/ת - דניאל סעדו

07 במאי 2020 ב 16:38

נהגתי במשאית כזאת. אין על המשאית הזאת.
רעש מיוחד חזקה במיוחד
חיית שטח

4

אורח/ת - חיים ינקלביץ

07 במאי 2020 ב 16:41

איזה סיוט של כלי.
אוזניות בפול ווליום באוזן ואתה שומע רק מנוע שצועק!

5

אורח/ת - Moni Nikolov

07 במאי 2020 ב 16:48

אמנם לא אספנות, אבל יצא לי לנסוע (לא נהג) על טטרה צבאית , משאית מטורפת אבל כל עלייה / ועליות צד פחד אלוהים . מסתכלים לשמיים ולא רואים כלום חחח .

6

אורח/ת - Shaby Jaffe

07 במאי 2020 ב 18:50

אכן סוסי עבודה נאמנים ואפילו אני זוכר גם את הסיקס שנולד במלחמת העולם השנייה.

7

Ogash Ofer

07 במאי 2020 ב 18:51

אורח/ת - Shaby Jaffe כתב/ה:
"

אכן סוסי עבודה נאמנים ואפילו אני זוכר גם את הסיקס שנולד במלחמת העולם השנייה.

"
על הסיקס כבר נכתב כאן:
https://www.4x4.co.il/article/13181

8

אורח/ת - אהרון נתן

08 במאי 2020 ב 12:22

צחוק הגורל...המשאית הזאת נקראת R-10 , רק הישראלים הפכו את זה ל- Rio.

9

Ogash Ofer

08 במאי 2020 ב 12:25

אורח/ת - אהרון נתן כתב/ה:
"

צחוק הגורל...המשאית הזאת נקראת R-10 , רק הישראלים הפכו את זה ל- Rio.

"
זו אגדה אורבנית שגם אני הכרתי.
רק שמסתבר שריאו זה לא RIO אלא REO

10

Ogash Ofer

08 במאי 2020 ב 12:43

אבל למשאית הקטנה שמשרתת היום בצה"ל וקוראים לה דנה - זה בזכות היצרן אינטרנשיונל
והקישור לזמרת זוכת הארויזיון: דנה אינטרנשיונל

11

אורח/ת - יוסי משה

08 במאי 2020 ב 18:30

לבסוף קיבל מנוע קמינס 220 בלי טורבו.כעת 2.5 טון זבל של רכב, ה5 טון בנזין חזק ,הרב דלקי מעשן קבוע רק הקמינס הוא היה מעולה.

12

אורח/ת - ליאור מנדל

09 במאי 2020 ב 08:36

ריו 5 טון קמינס היה לו רק בעיה אחת - הפרפר של האגזוזברקס היה נתפס

13

אורח/ת - Gilad Banay

10 במאי 2020 ב 07:10

יום אחד ב-83' נשארתי שבת בנבי מוסא - לקחנו כמה חבר'ה ריו וירדנו דרך השטח לבריכת הקצינים ליד יריחו להשתכשך עם המקומיים. יופי של אוטו.

14

אורח/ת - Eyal Simchoni

10 במאי 2020 ב 07:11

יש ערימות כאלה בצה"ל עומדות ללא שימוש ואין אפשרות להפוך אותן לאזרחיות

15

Ogash Ofer

10 במאי 2020 ב 07:12

אורח/ת - Eyal Simchoni כתב/ה:
"

יש ערימות כאלה בצה"ל עומדות ללא שימוש ואין אפשרות להפוך אותן לאזרחיות

"
לצערנו אי אפשר להפוך משאיות לרכב אספנות

16

אורח/ת - Gena Dv

10 במאי 2020 ב 07:15

חד משמעית- דווקא R10- זו אגדה
והיצרן אכן ריאו- REO!
וכפי שכבר כתבו- הדגם שלו בכלל M- משהו (לא זוכר כבר את הקוד).

17

אורח/ת - Yair Ben-yosef

10 במאי 2020 ב 07:16

ריו (REO)אחד היצרנים שסיפקו לצבא האמריקאי משאיות במלחמת העולם השניה לפי מפרט שסומן האות M ומספר אחריה .
במקורה היא הייתה יצרנית רכב שפעלה מתחילת המאה ה-20 .
במהלך השנים הייתה קשורה לחברת דיימונד שבארץ נציגה היה גורר טנקים מדגם T ושהתמזגה עם חברת WHITE ש נבלעה ע"י וולבו השבדית

18

אורח/ת - Eli Leibner

10 במאי 2020 ב 19:57

בלבנון הייתה לנו בבסיס ענתיקה עם מנוע בנזין, שהייתה כל כך גרוטאה, ששימשה כאוטו זבל לפינוי האשפה מהבסיס למזבלה שנמצאה כמה מאות מטרים מחוצה לו.

באחד מימי ראשון, רס"ר הבסיס החרוץ הורה לעובד הרס"ר לעשות סיירת זבל וביקש שיתדלק את המשאית על הדרך.
הבחור לא ידע שזה מנוע בנזין ותידלק בסולר.
ענן העשן שעלה מהמנוע לא היה מבייש מיסוך עשן של מרכבה סימן 4.
המשאית הושארה אחר כבוד במזבלה, יחד עם הזבל שנערם עליה.

19

אורח/ת - Eli Leibner

10 במאי 2020 ב 19:57

מצד שני יש לי גם חוויות טובות מהדיזל שנשא עליו את תק"ש המטאורולוגיה שהייתי חלק מהצוות שלו.
שיפועי הצד, העליות התלולות ובכלל השטח הקשה שהמפלצת הזו מסוגלת לעבור, הפתיעו כל פעם מחדש.