הדרכת נהיגה פרטית בטיפוס אתגרי בהרי ירושלים

מעלה משלט 21 הוא אחד המעלות המיתולוגיים בישראל. לא, הוא לא אי שם בנגב, אלא ממש כאן בחצר האחורית של רובנו. הרי ירושלים, ממש מעל לשער הגיא. הוא לא נחשב ע"י בחורינו המסוקסים למעלה הקשה מכולם, אפילו לא בחמישיה הפותחת של המעלות הקשים. אבל עדיין כבודו במקומו מונח וביום רע שלו (לאחר גשם למשל, אבל לא רק) הוא מסוגל לעולל צרות צרורות ולגרום לכם להצטער שחשבתם לנסות בכלל. דורות של ג'יפאים ניסו, מנסים ובוודאי עוד ינסו את כוחם מול הציר התלול והפראי, המפותל והטרשי שלאורכו מדרגות, הצלבות, בורות וסלעי ענק, שמתפצל מ"דרך הג'יפים" (החלק המזרחי של דרך בורמה המפורסמת), ומטפס מ"אנדרטת מח"ל" הסמוכה לכביש 38 לעבר שלוחת שיירות הצופה אל שער הגיא וכביש מס' 1.
קישור למסלול טיול ג'יפים אתגרי המטפס משלט 21

המעלה הזה הפך לאמת-מידה ליכולתם של רכבי שטח סטנדרטיים מהחנות ו/או גם משופרים קלות (כלומר באופן חוקי), ובאופן טבעי נבחר על מנת להשיק לעיתונאי הרכב את הדיפנדר החדש, רכב שטח בעל שם מיתולוגי שמביא איתו הרבה מאוד אמוציות וציפיות ליכולות שטח ראויות. שיירת הלנדרוברים שכללה דיפנדרים ותיקים-משופרים וחדשים סטנדרטיים, גברה בסופו של דבר על המעלה, לא לפני שהזיעה כהוגן, נתקלה בקשיים ועוררה מהומה גדולה ברשת, מה שעשה הרבה יח"צ ללנדרובר, אבל גם למשלט 21 עצמו, שלא ויתר להם בקלות והחזיר לדיפנדרים מלחמה-שערה עד לשנייה האחרונה.
סיכום ההשקה של הדיפנדר החדש - משלט 21 ומסלול המרוצים בוינגייט

לנד רובר דיסקברי

וכאשר פנה אלינו עידו, בעליו של דיסקברי 2 משנת 2001 וביקש הדרכת נהיגת שטח פרטית בדגש על מעלה קשה, משלט 21 שבכותרות היה בחירה טבעית – הוא קרוב למרכז, לא צריך לנסוע אליו מאות קילומטרים על כביש הלוך וחזור. הוא מתקיל את הג'יפאי תאב האקשן בכמעט כל סוגי המכשולים – סלעים גדולים, מדרגות, בורות עמוקים, הצלבות, טרשים חדים, שיפועי צד, הוא מצריך עבודה מדוייקת מול מכוון - הכל מכל טוב. וכאשר מסיימים לטפס אותו, ממתינה ללוחמים היגעים ה"מרפסת" המפורסמת הצופה אל שער הגיא, כביש 1 ו"שלוחת המשלטים" שמעברו הצפוני של הכביש, מקום טבעי ומתבקש לקפה שחור, מנוחה ודיבורים על ברזלים כמיטב המסורת.

עידו אינו טירון בג'יפים בפרט ובמכוניות בכלל. כחובב נהיגה, בעברו כמה מכוניות ספורטיביות מיוחדות ומעניינות מאוד שבנויות במתכון הנכון – חזקות ומהירות, עם הנעה אחורית וגיר ידני, כמו שמכונית צריכה להיות. אבל כשעבר לרכבי שטח, היה נראה לו שנכון יותר לעשות זאת עם שתי דוושות בלבד. ואז באו הלנדרוברים – דיסקברי 1 בנזין ודיסקברי 4, שניהם אוטומטיים למשעי, הוא אהב אותם, אבל לאחר תקופה התחיל לנקר בו השד הקטן שכל חובב נהיגה אמיתי מכיר – הרצון לשליטה ומעורבות מוחלטת בנהיגה, "לערבב את הדלק", תחושה כזו שרק תיבת הילוכים ידנית עם דוושת מצמד יכולים לתת, גם על חשבון קלות הביצוע בזמן מעבר מכשולים. החליט ועשה – ואת מקומו של הדיסקו המודרני תפס דיסקברי 2 מודל 2001, דיזל, ידני.

גיר ידני או אוטומטי

הויכוח על מה נכון, טוב, מהיר, אמין, נשלט ובאופן כללי עדיף– ידני או אוטומטי, הוא עתיק וכנראה לא יסתיים אף פעם, כאשר לכל אסכולה יש את האוהדים הפנאטיים שלה – ועבדכם הנאמן אגב, שייך לאסכולת האולד-פאשן שגורסת ש"מכוניות אמיתיות לא מחליפות הילוכים בעצמן....." העולם אגב, נכנע לעצלנות ועובר לאוטומטי. במכוניות כביש, את מקומן של התיבות האוטומטיות-פלנטריות העצלות והבזבזניות של פעם, תופסים גירים רציפים שחסכוניים כמו תיבה ידנית קלאסית ולעיתים אף יותר. במכוניות ספורטיביות מהירות, שולטים כיום גירים רובוטיים כפולי מצמד מתוחכמים ועתירי טכנולוגיה, מרובי הילוכים, מהירי תגובה ויעילים שמציגים – הפתעה - עדיפות בביצועים על הגיר הידני שנחשב עד היום לבחירה הטבעית כשמדובר במכוניות המיועדות לנהיגה מהירה. כאשר היתרון הגדול שלהם – הביצועים הללו זמינים בקלות לכל נהג, גם אם אינו מיומן במיוחד, לעומת הגיר הידני הקלאסי שדורש נהיגה מיומנת ומדוייקת עד מאוד.

לשימושי שטח דווקא התיבות הפלנטריות עדיין מתאימות יותר מהתיבות הרובוטיות והרציפות, אבל גם כאן – בשטח טכני, מיומנות הנהג קריטית שבעתיים – וכאן תיבה אוטומטית מקילה מאוד את החיים בזמן טיפוס איטי, עקב בצד אגודל, עם תמרונים ותיקונים אחורה וקדימה ולצדדים – ברכב אוטומטי המנוע לא ידומם כי עצרתם פתאום, או בחרתם בהילוך הלא נכון. לא לחינם רוב מפלצות העבירות הרציניות מצויידות בתיבה אוטומטית. אבל לגיר אוטומטי יש גם חסרונות כמו בעיות אמינות לעתים, נטיה להתחממות תחת עומס, בלימת מנוע נחותה וכן – הכיף. איפה הכיף שבניגון על המכונה תוך שימוש מיומן בשתי הידיים וריקוד סטפס על הדוושות עם שתי הרגליים?.... עידו, איש הייטק פרפקציוניסט, החליט לחזור למקורות, רכש דיסקו ידני ישן ויצא עימו לשטח, אבל משהו שם לא הסתדר לו. הבטחון שלו ברכב ובתפעול הגיר בתנאים הללו לא היה מושלם. כמי שמייחס חשיבות רבה ללמידה, החליט לעבור הדרכה מסודרת בעניין החשוב הזה, בדגש על כיבוש מעלות קשים.
(מחייב לכתוב טיפ שטח בנושא: ידני או אוטומטי - ע.א.)

לאחר סאגת הדיפנדרים (האוטומטיים) במשלט, לקחתי את המשימה ברצינות רבה. ידעתי שמצב המעלה קשה משהיה בעבר, הן משום שלא תוחזק שנים רבות והן רכבי השטח שנוסעים בו והחורף האחרון, הרעו את המצב עוד יותר. אז קפצתי לביקור מקדים עם הסופה שלי (ידנית, נעולה-כפול על צמיגי שטח מלא 31 וקפיצים ארוכי מהלך) שאמנם לא התרשמה במיוחד מהקשיים ומהדיבורים על מצבו הרע של המעלה, אבל סימנתי לעצמי את הנקודות הבעייתיות והזכרתי לעצמי שוב ושוב שברכב שמצויד פחות טוב ממנה לשטח מאתגר, זה לא יהיה קל.

מכאן עברנו לבירורים על הרכב שעידו יגיע עימו – אני יודע שדיסקברי 2 בשנים הללו הגיע על צמיגים קטנים בקוטר 29 אינץ' בלבד וללא נעילה לדיפרנציאל המרכזי, וכל יכולת העבירות שלו מסתמכת על מערכת בקרת משיכה אלקטרונית מהדור הראשון (לנדרובר היו החלוצים בשימוש במערכת הזו ברכבי שטח), היא בודאות פחות יעילה מהמערכות המתוחכמות ומהירות-התגובה של היום. זו עלולה להיות אבן נגף רצינית עם סיכוי גבוה לכישלון. אבל כשעידו החל לפרט מה יש באוטו, נרגעתי – קפיצים ובולמים מוגבהים, צמיגי שטח מלא BF-KM2 בקוטר 32 אינץ', נעילה מלאה לדיפרנציאלים המרכזי והאחורי וגם כננת חזקה לכל מקרה שאולי נצטרך..... בקיצור – רכב שטח רציני וגיבור, בנוי היטב ומוכן לשטח. לצורך גיבוי, אם חס וחלילה נזדקק, התנדבו להגיע שני חברים שכבר מזמן רצו לדגום את המשלט – אסף בלנדקרוזר 120 ארוך, אוטומטי כמובן (קרוזרים ידניים לא יובאו לישראל כלל) ממוגן ומוגבה 50 מ"מ על צמיגי BF-AT KO2 במידה המקורית, וסער בדיסקו 1 דיזל אוטומטי, מוגבה, גם על צמיגי שטח מלא BF-KM2, אבל ללא נעילות בסרנים. שני כלים שעל הנייר, נחותים מהדיסקו 2 המשופר של עידו. לחבורה הצטרפה הדס, אשתו של עידו, שזורמת בשמחה ובהבנה עם כל שגעונותיו המוטוריים, על תקן הצלמת של הפרוייקט.

חם היום. חם נורא. אני מזכיר לכולם ולעצמי לשתות הרבה. עידו, הדס, אסף וסער לוקחים את זה לתשומת ליבם ברצינות הראויה ורק אני קצת מזלזל... אולי כי הראש שלי במקום אחר, מתכנן ומנתח את הטיפוס במשלט ואת כל האפשרויות, המקרים והתגובות האפשריים. הדרך מאנדרטת מח"ל לתחילת המעלה ארוכה ומפותלת, טרשית במקצת, אבל לעומת המעלה עצמו היא די תמימה ולא מרמזת במאום על מה שעומד להתרחש. ראשית – אנחנו מפחיתים לחץ אויר מהצמיגים. המשלט מציג פני שטח אכזריים לצמיגי כביש, בוודאי לצמיגי חתך נמוך, אבל כאן יש לנו כלים עם צמיגים מתאימים ואנחנו מפחיתים לחץ בלי חשבון, ובהמשך נפחית עוד. השביל מסתיים בפניה חדה שמאלה, היישר לגוב האריות המסולע ולמדרגה הראשונה, אחת מני רבות להיום.

מונחים מקצועים מתוך הויקישטח וכתבות על הדיפרנציאל:

דיפרנציאל, ירידה, עלייה, שיפוע, שיפוע צד, בקרת אחיזה, בקרת יציבות, ABS, ESP, מנוע

הדיפרנציאל - אי אפשר בלעדיו אך צריך לדעת לחיות איתו

שימוש בנעילת דיפרנציאל

לומדים ומתכוננים למעלה

כאן הזמן לדומם מנוע, למשוך הנדברקס, לאבטח את הרכב בהילוך ובאמצעות אבנים, ולצאת ללמוד את המכשולים ברגליים – במעלות כאלה, במיוחד כאשר ניגשים אליהם עם גיר ידני, חשוב לנהוג בצורה מתוכננת ולזכור היטב מה צופן לנו כל מכשול ומכשול, כאשר אנחנו מנתחים את המכשול, איך לגשת אליו, באיזו זוית, מתי לתת קצת יותר גז ומתי להרפות והכי חשוב – לא לעצור. תחילת תנועה עם גיר ידני בשיפוע תלול ודרדרתי עם אחיזה חלקית זה עניין מאתגר במקצת, בדיוק מה שעידו קצת חושש ממנו ואת זה בדיוק - איך לתכנן, איך להתמודד, מה לעשות במצב כזה ומה לא, הוא בא ללמוד היום. יחסי ההעברה בדיסקו 2 קצרים כמתבקש, למנוע ה-TD5 יש מספיק בשר בסל"ד נמוך ואין צורך לחשוש מדימום מנוע עקב מחסור במומנט.
נעילת דיפרנציאל מרכזית – כמובן! בכל מצב של נסיעה בשטח טכני היא צריכה להיות נעולה. גם הנעילה האחורית – אם הרכב מצויד בזה, אז תשתמשו! זינוק בעליה בזוית תלולה? שימוש מבוקר בתזמון מדויק בבלם היד תוך כדי שחרור הקלאץ', מחולל פלאים. עידו ניגש בפעם הראשונה למדרגה, קצת מפרפר, הדיסקו מתחיל לטפס, עידו עדיין קצת אגרסיבי, מחליק מעט את הקלאץ' ונותן הרבה גז. הדיסקו מטפס בקלות, אבל גם מרים גלגל פוטוגני באויר – נפלא לצילומים, קצת פחות טוב תכל'ס בשטח. ברור לכולנו, גם לעידו, שהרכב היה מגרגר בנחת את המכשול הזה ומתנדנד פחות, אם היה נכנס למכשול עם קצת פחות גז. שני האוטומטיים מטפסים אחרינו, הלנדקרוזר שמצויד בבקרת משיכה מודרנית ויעילה לא מתקשה, הדיסקו 1 נטול הנעילות מפרפר מעט, אבל מהלך המתלים הארוך מסייע לו וגם הוא למעלה. הלאה, למכשולים הבאים.

טיפים לנהיגה בשטח:

טיפ לטיפוס עלייה

טיפ לירידה תלולה

טיפ לשבילים המהירים

טיפ שיפוע צד

טיפ ציוד בשטח

סוף מעשה במחשבה תחילה

שוב אנחנו יוצאים מהמזגן ודוגמים את האפשרויות ברגל, בעיניים ובידיים. המכשול האמצעי במשלט מורכב משלושה אלמנטים לבחירה, זה לצד זה – מדרגה אמצעית חלקה וגבוהה מאוד, גבוהה מכפי יכולתם של כלים סטנדרטיים או מוגבהים חוקית (50 מ"מ בלבד) על צמיגים בקוטר מקובל. יש אפשרות לטפס מימין – בולדרים גדולים, דרדרת קשה וחריץ אימתני, או משמאל – סדרת מדרגות סלע, עם חריץ עמוק באמצע, סיבוב חד ימינה והצלבות קשות. אסף בלנדקרוזר מנסה מימין – קדחת. הטויוטה השחורה לא מצליחה לצאת מהמקום בכלל ואין טעם להתעקש בכוח ולשבור משהו. אנו מחליטים לטפס משמאל – כאן עידו כבר מדויק ומבוקר יותר עם דוושת המצערת, ניגש לאט לאט, אבל גלגל אחורי ימני נתפס במדרגה שגבוהה יותר מחצי קוטר הגלגל שלו.

מערכות הבטיחות ברכב:

הפתרון הטכנולוגי – בטיחות פאסיבית ו- ABS

הפתרון הטכנולוגי – בקרת אחיזה ובקרת יציבות

טיפ נהיגה: לנתק או לא לנתק

נסיון לעלות בכוח עלול לגרום כאן להזדקרות ולהישפכות ימינה ולהתהפכות. אנחנו מונחי בטיחות ולא אגו - לכן אנחנו מניחים כמה אבנים על מנת למתן את המדרגה. הפעם עידו מציג ביצוע חלק ונטול דרמות – ניכר שהוא מתחיל לתפוס את הפרינציפ ולתת יותר אמון בגיר הידני. אסף בטויוטה מטפס גם הוא – קצת פרפורי גלגל, בקרת המשיכה עובדת קשה אבל דוחפת את הלנדקרוזר קדימה. רק סער בדיסקו 1 הישן לא מצליח להתגבר על המדרגה – דיפרנציאלים לא נעולים ומוט מייצב אחורי שהתהפך ונועל את מהלך המתלה מאחור מונעים מגלגליו האחוריים למצוא אחיזה מספקת. לעזרתו נחלץ עידו שניגש שוב למדרגה, הפעם מלמעלה, ונותן משיכה קלה בכננת שלו. עכשיו סער ואסף שוכבים מתחת לדיסקברי הישן ומפרקים את המוט המייצב הסורר, הזדמנות מצויינת עבורי לנוח מעט מול פתחי המזגן בדיסקברי הלבן, אחרי ששכחתי לשתות מספיק והשמש הקופחת גרמה לי לחוש שלא בטוב למשך כמה דקות...

המכשול הרציני האחרון במשלט מציג מדרגה גבוהה עם בור ענקי במרכזה שצריך להעביר במדויק בין הגלגלים, וקל מאוד "לשפוך" לתוכו גלגל קדמי. ואם זה לא מספיק, הטיפוס צריך להיות איטי ומדוד שכן מיד כשהגלגלים האחוריים מסיימים לטפס, צריך לשבור חזק ימינה לנסיעה של כמה מטרים בשיפוע צד לא נעים. זה המקום בו זורחים הכלים הקטנים והקצרים בעלי קוטר סיבוב קטן יחסית. מצד שני, הם מטפסים פחות טוב ויציבים פחות בשיפוע צד.... בקיצור – חגיגה. ושוב מודדים ברגליים מכל הכיוונים, מחשבים זוית טיפוס מדויקת, משננים היכן בדיוק לשבור הגה ימינה (מוקדם מדי – גלגל ימני אחורי יפול ואחריו כל הרכב יתהפך. מאוחר מדי, גלגל שמאלי קדמי ייתקל במדרגת סלע ענקית). עידו מטפס היטב, אבל נזקק לשני תמרוני-קדימה-אחורה קטנים על פי שפת המדרגה... אבל הוא מתפקד כמו מכונה, מלא בטחון ועובד בקור רוח מול הכיוונים שלי ומציג ביצוע מדויק. אם היה כאן שמצוץ של פחד ודרמה, הוא הצליח להסוות אותם היטב... אסף וסער מצליחים לפנות כמה סנטימטרים מוקדם יותר ולא נזקקים לתמרון אחורה, אבל בהמשך, טיפוסון אחרון לפני שמגיעים למשלט 21 הנכסף, הלנדקרוזר מתקשה מעט ומתיישב על הגחון, היכן שהדיסקברים הגבוהים חולפים על פני הסלע אבל זה כבר באמת הסוף. עוד נסיון, הפעם יותר מוצלח – וסיימנו. הגענו למשלט 21! בלי להרגיש, חלפו ארבע שעות....

טיפים לטיפוס מעלה קשה בשטח:

על קפה שחור ובפלות במרפסת שמעל כביש 1 אנחנו מסכמים את היום:

1. עם גיר אוטומטי זה קצת יותר קל, ללא ספק. אבל זה לא חוכמה. גם עם גיר ידני אפשר לזחול באופן מבוקר ויעיל - עניין של תרגול, קואורדינציה ותכנון מדוקדק. לעידו יש את זה והביצוע שלו בהתאם - מצוין.

2. נהיגה מתוכננת – לבדוק מה קורה מעבר למכשול, לתכנן את המהלך הבא.

3. שימוש מבוקר בבלם יד בזמן יציאה מהמקום בשיפוע תלול, עוזר מאוד.

4. לדעת למצוא את נקודת החיבור של המצמד – חוסך הרבה החלקות מצמד.

5. ניהול סל"ד המנוע – חשוב במיוחד ברכב ידני. בזמן מעבר מכשול איטי ומבוקר לא לתת למנוע לצנוח לסל"ד נמוך מדי ולכבות.

6. להשתמש בכל העזרים שהרכב שלכם מצויד בהם – יש לכם צמיגי שטח גיבורים וחזקים?... תפחיתו לחץ אויר – תרויחו הרבה אחיזה ויכולת הטיפוס תשתפר וגם קצת נוחות נסיעה, על חשבון מעט מרווח גחון. יש אפשרות לנתק מוט מייצב ולהרויח מהלך מתלים?... נתקו. נעילה אחורית?... לנעול.

7. לא לעצור. בזמן מעבר מכשול – לתכנן מראש מה עושים - ואחרי שמתחילים, להמשיך להתקדם בקצב קבוע. שימו לב – לא "גז קבוע" אלא קצב קבוע. בכל זמן מעבר המכשול הרכב צריך להיות בתנועה רצופה – אמנם איטית מאוד אבל עדיין רצופה.

8. לא לצאת לבד למקומות מאתגרים שכאלה – תמיד טוב שיהיה מי שיכוון, ועוד יותר טוב שיש עוד רכב או שניים ועוד זוג ידיים אחד או שניים לעבודות מע"צ, חיבור רצועות, תפעול כננת, גם אם יתברר בסופו של דבר שרכבי הגיבוי הם אלה שזקוקים לעזרה...

9. ואחרון חביב – לשתות הרבה! במיוחד ביום חם שכזה. גם ברכב ממוזג ומפנק, תמצאו את עצמכם יוצאים ממנו, מוציאים הרבה אנרגיה ומזיעים. מכת חום מגיעה מהר מאוד בלי שמרגישים – חבשו כובע ושתו הרבה מים.

תודות – לעידו בן עמי שהיה תלמיד ממושמע ורציני, להדס בן עמי על הצילומים ועל הדאגה הכנה לשלומי, לאסף יערי וסער אברהמוב שהצטרפו ונתנו לי גב ושקט נפשי. היה כיף, מלמד ומעניין.

הדרכות נהיגה וניווט של אתר השטח:

הדרכת טיפוס מעלות קשים - משלט 21
הדרכת נהיגה אישית
הדרכת נהיגה בשטח טרשי
הדרכת נהיגה בשטח חולי
הדרכת טיפוס מעלות קשים - מעלה עשוש ומעלה ורדית
הדרכת נהיגה מתקדמת
קורס ניווט טופוגרפי