שטח 4X4

ג'יפון יוקרתי - מרצדס Mercedes GLB

קרוסאובר קומפקטי חדש של מרצדס מבצע כניסה דרמטית לשוק ג'יפוני היוקרה הרותח עם שבעה מושבים וכל האיכויות שתצפו למצוא ברכב עם סמל הכוכב המשולש, רק המחיר אפעס, מקלקל.....

מאת: דרור ברלי

צלם: Ofer Ogash

30/10/20

קרוסאובר-קופה

במסגרת השתלטות הקרוסאוברים / ג'יפונים על כל חלקה טובה בתעשיית הרכב, גם מותגי הפרימיום (שבניגוד למה שקורה בקטגוריות העממיות, מגלגלים רווחי עתק על כל מכונית שהם מוכרים), מקפידים להציע נציג הולם בכל אחת מתת-הקטגוריות והנישות, כולל תת-הנישה המוזרה של "קרוסאובר-קופה".
המרצדסGLB החדש הוא לא פחות מדגם שביעי(!) של קרוסאובר מבית מרצדס (בנוסף ל-GLA, GLC, GLC קופה, GLE, GLE קופה, GLS). המרצדסGLB הוא דגם נוסף לסדרת דגמי פלטפורמת ההנעה הקדמית ה"קטנה" (A, CLA, GLA, B), שנועד למלא את הדרישה לקרוסאובר פרקטי יותר מה-GLA האופנתי-מעוצב, והוא מציע גם את אחת הפיצ'רים האהובים ביותר על השוק בישראל – שורת מושבים שלישית - שבעה מקומות בסך הכל.

קרוסאובר 7 מושבים קטן

באופן מסורתי, ישראלים משתגעים על מכוניות מרובות מושבים – תגידו שבשביל מה צריך את זה, במיוחד אם רוב אלה שזקוקים באמת לכלי הרכב מרובה-מושבים בדרך כלל יתקשו להרשות לעצמם לרכוש רכב ב-400,000 שקל, ומצד שני, בלי להיכנס להכללות, העשירים אינם ידועים כמי שעושים הרבה ילדים ואלה שמכונית כזו קולעת לתקציב שלהם הם בדרך כלל זוג+ילד אחד, מקסימום שניים + חתול/כלב?.... התשובה המקובלת על ישראלים היא "תמיד טוב שיהיה", ועם הטיעון התועלתני של "אפשר להסיע סבתות/דודות/חברים של הילדים" וכו' קצת קשה להתווכח. כך או כך, GLB משלים היטב את הליין לצד ה-GLA שהוא קרוסאובר משובח וחתיכי אבל נוטה יותר לכיוון האופנתי ולא בדיוק מרווח או שימושי.

GLB קומפקטי ופרקטי

אז מה יש לנו כאן? GLB נראה גדול, אבל המימדים שלו קומפקטיים ולא מפחידים ויסתדרו היטב עם משימת חיפוש החנייה בסמטאות הכרך. המרכב תכליתי, רבוע ומוארך שנראה "נכון", מבטיח ניצול מרחב פנימי מצויין וכולל את כל האלמנטים העיצוביים שתצפו למצוא במרצדס כמו החרטום המזוהה, גלגלים גדולים יחסית בתוך בתי גלגל דומיננטיים והקפדה על פרטים קטנים. התוצאה הסופית נראית בסדר ולא מנקרת עיניים, אבל קצת חסרה את הרושם והסקס-אפיל המרצדסי שרבים מלקוחות המותג אוהבים ומחפשים.

רציתם פרקטיקה? הדלתות נפתחות בזוית רחבה ונוחה במיוחד, כדי להקל על כניסה ויציאה גם בהשוואה לקרוסאוברים אחרים ואל תמעיטו בזה – זהו אחד הצידוקים הפרקטיים האמיתיים הבודדים לכל אופנת הקרוסאוברים. כמו גרמנים, מתכנני ה- GLB לקחו את זה לתשומת ליבם ברצינות תהומית וזהו באמת אחד מכלי הרכב הנוחים ביותר ל"הטענה ופריקה" של ילדים קטנים לתוך מושבי בטיחות שלהם. תתקרבו לרכב כשהשלט בכיס ומנעולי הדלתות נפתחים לקראתכם מעצמם, דלת תא המטען מתרוממת חרישית גם בהסטת רגל קלילה מתחת לפגוש האחורי. זה ממש נוח ונחמד כאשר שתי הידיים אוחזות בשקיות של קניות - אבל ראינו את הטריק הזה כבר מזמן גם בקרוסאוברים עממיים בהרבה שעולים פחות מחצי המחיר, כמו פורד קוגה.

מרצדס - לא טועים:

מבפנים, לא תוכלו לטעות שלא מדובר במרצדס – עיצוב ובחירת צבעים, חומרים ומרקמים מוקפדים, תחושת איכות מופגנת, הנדסת אנוש לעילא, שטח חלונות גדול תורם לתחושה המרווחת והאוורירית. בורר הילוכים קטן ומינימליסטי מאחורי ההגה. לוח מחוונים וירטואלי-מלא בתצורת מסך שטוח ורחב שמתחיל משמאל לגלגל ההגה ונמשך עד לקצה הקונסולה המרכזית. פתחי מיזוג מאחור, ושקעי USBC לרוב, גם מאחור (היכן שאמורים לשבת הילדים והנוער שמוכרחים להישאר מחוברים 24/7). לצד השלילה אפשר למנות פלסטיקה באיכות ובתחושה ש/הולכים ויורדים ככל שתנמיכו את המבט. בורר ההילוכים המדובר פלסטי וזול למראה ולמגע וגם המסך הרחב היוקרתי למראה קצת מאכזב בשטח תצוגה אפקטיבי קטן יחסית (7') של לוח המחוונים שמול הנהג (אין אפשרות לתצוגה אנלוגית של מהירות וסל"ד יחד, רק בנפרד - או רק מהירות, או מחוון סל"ד עגול עם תצוגת מהירות דיגיטלית-ספרתית במרכזו) לצד שטחים מתים שחורים ותמוהים שאינם מנוצלים כלל וזה קצת חבל, במיוחד כשאנחנו יודעים שהיצרן מציע גרסא מצויידת ונדיבה הרבה יותר (10.25 אינץ') של לוח המחוונים הזה, אפילו ב-GLA הזולה יותר.

Premium או AMG

חבילת האבזור ב-GLB200 שהתייצבה למבחן ברמת הגימור Premium ארוכה ונדיבה למדי כפי שמצופה ממרצדס ומתג המחיר העסיסי וקצת מייגע להקליד כאן את כולה – החל מחישוקי סגסוגת 19', תאורת מפתנים, תאורת אוירה מגניבה בצבעים מתחלפים לבחירה וגג נפתח פנורמי וכלה במשטח-מגע להפעלת מערכות הרכב וטעינה אלחוטית למכשיר טלפון סלולרי. בסעיף הבטיחות האקטיבית נמצא כאן את מערכת הדיסטרוניק (בקרת שיוט אדפטיבית + שמירה אקטיבית על נתיב הנסיעה + בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי + התרעה על נקודות מתות), אבל היא חסרה את אפשרות הסיוע לתמרון חירום והמערכת למניעת תאונות צד (בלימה אוטומטית מול תנועה חוצה) ומניעת כניסה לנתיב לא פנוי, שקיימות כסטנדרט ב-GLB250 היקר יותר שנמכר בישראל ברמת גימור AMG Line.

המושבים מרופדי עור (תעשייתי) וקשה לבוא אליהם בטענות – מלפנים המרחב מצויין וטווח הכוונון רחב, ולצד שדה ראייה היקפי לא פחות ממעולה, המושב כולל אפשרות הארכה לכרית התחתונה (לתמיכה בירכיים) והוא נוח ותומך להפליא, כפי שצריך לצפות ממרצדס, מאפשר לכל נהג/ת בכל גובה ומבנה גוף למצוא את תנוחת הנהיגה המושלמת והנוחה ביותר עבורו. למושב הנהג כוונון חשמלי מלא כולל זכרונות, אבל מושב הנוסע מתכוונן ידנית בלבד וזה קצת מאכזב לנוכח תג המחיר.

גם מאחור המרחב לרגליים, לראש ולכתפיים של שני מבוגרים, פשוט מצויין. נוסע שלישי במרכז המושב האמצעי קצת פחות ייהנה, אבל שלושה מושבי בטיחות לילדים נכנסים ללא בעיה. ה-GLB וכמוהו גם רוב הקרוסאוברים מרובי המושבים בכלל מתגאים ב-"שבעה מושבים" אבל במציאות וגם באולם התצוגה של מרצדס יגדירו אותם כ-"5+2" כי בתכל'ס, שורת המושבים השלישית מיועדת לילדים – כאן אין קסמים, מה לעשות, זהו בכל זאת רכב קומפקטי יחסית – לכל היותר, בני נוער צנומים יצליחו להשתחל ולהסתדר שם בנסיעות לא ארוכות מדי. גודלו הקומפקטי של ה-GLB מכתיב גם תא מטען שאמנם רבוע ונוח, אבל אינו מהענקיים. כאשר שורת המושבים השלישית בשימוש, לא נשאר ממנו הרבה - 130 ליטר צנומים בלבד. בקרוסאוברים מרובי מושבים אחרים שמעט גדולים יותר (אבל עולים הרבה-הרבה פחות) כמו סקודה קודיאק או פיז'ו 5008, נשאר הרבה יותר חלל למטען. עם מושבים 6+7 מקופלים, תא המטען כבר מציע 500 ליטר סבירים והמושב האמצעי שנע על מסילות מאפשר את הגדלתו ל-640 ליטר מרשימים יותר.

אין גלגל חלופי

עדיין מרצדס ממשיכים להתעלם מהצורך הקריטי בגלגל רזרבי ומסתפקים בערכת תיקון בסיסית* שכוללת מדחס קטן ובקבוק דבק (ראו תוספת).

*לא, לא היה לנו פנצ'ר בכל שלושת הימים בהם בילינו על סיפון ה-GLB, אבל מנסיון מר עם מכוניות אחרות נטולות גלגל רזרבי, אי אפשר לומר שלא חששנו מזה!
הקמצנות המעצבנת הזו, שפושה בשנים האחרונות בעיקר בקרב כל יצרני היוקרה (שמנסים לחסוך במקום/משקל וכו' ובעברית מדוברת – מתקמצנים על גלגל יקר, על גב הלקוח), ראויה לנזיפה של ממש – כבישי ישראל ה"משובחים" המנוקדים בשברים, סדקים, חריצים, מחזירי אור חדים, בורות ופסי האטה חובבניים וקטלניים, הם משמידים סדרתיים של צמיגי החתך האולטרא-נמוך האופנתיים כיום, שבדרך כלל לא ישרדו את הטראומה באופן שיאפשר לערכת התיקון האומללה הזו להיות אפקטיבית. מנסיון, תקיעה של שעות לצד הדרך בגלל פנצ'ר פשוט, עד שתגיע ניידת שרות של היבואן ותביא לכם גלגל, היא חוויה מתסכלת ביותר - קחו זאת בחשבון.

שני דגמי מנועים

ה-GLB מגיע לישראל בשני דגמים עם מנועי טורבו-בנזין בעלי 4 צילינדרים:

GLB200 מצוייד במנוע ה-1.33 ליטר טורבו החדש שפותח ע"י רנו ומשותף למרצדס ולרנו/ניסאן (וגם לדאצ'יה) ומשחרר 163 כ"ס ב-5,500 סל"ד ומומנט של 25 קג"מ בין 1,620 ל-4,000 סל"ד, ומסובב את הגלגלים הקדמיים, דרך תיבה רובוטית כפולת מצמדים (DCT) מתוצרת GETRAG הגרמנית בעלת 7 מהירויות. זה מספיק כדי לספק ביצועים נאותים - זינוק מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 9.1 שניות ו-207 קמ"ש מירביים תיאורטיים בישראל (ובוודאי לקטגורית הקרוסאוברים). ברוח עידן הפוליטיקלי-קורקט, המנוע הזה מציע גם פונקציית ניתוק/דימום של שתיים מבוכנותיו בזמן שיוט רגוע, לטובת חיסכון בדלק.

GLB250 מציע כבר את מנוע ה-2 ליטר טורבו המוכר של מרצדס והנעה כפולה-קבועה 4MATIC, עם גרסת 8 מהירויות לאותה תיבה כפולת מצמדים. כאן ההספק הוא כבר 224 כ"ס בין 5,500 ל-6,100 סל"ד והמומנט מעל 35 קג"מ בין 1,800-4,000 סל"ד והביצועים בהתאם, כבר יותר "מרצדסיים", עם 6.9 שניות בזינוק הקלאסי ו-236 קמ"ש מירביים.

אנו קיבלנו למבחן את ה-GLB200 עם המנוע הקטן, 7 הילוכים והנעה קדמית. נתוני הביצועים הרשמיים על הנייר אמורים לספק כל צורך מעשי והם כאלה גם בפועל – המנוע צנוע-הנפח מגרגר בנועם ולא מתקשה לספק די והותר "בשר" בסל"ד הנמוך והבינוני על מנת לזנק לא רע ולעקוף בנחרצות, להגיע בקלות למהירויות גבוהות (בסטנדרט ישראלי) ואם ממש רוצים, גם להיות ראשון כמעט בכל רמזור. יש כאן גם תוכניות נהיגה לבחירה, שמשנות את אופי הרכב – "אקו" החסכונית בתיאוריה והפלגמטית משהו במציאות, "קומפורט", ו"ספורט" אגרסיבית יותר שמושכת כל הילוך לסל"ד גבוה יותר ואמרוה להוסיף "משקל" מלאכותי להגה. "אינדבידואל" – שמאפשרת לנהג לשחק ולבחור במאפייני מערכות ספציפיים כרצונו. באופן אישי אני סבור ששתי האפשרויות האחרונות די מיותרות בקרוסאוברים, בהתייחס לאופי וייעוד הרכב.

בנהיגה יומיומית רגילה המנוע חלק ונעים ולא מורגש שום מחסור בכוח. אבל כשתוקעים בו דורבנות, או סתם תחת עומס, הוא מסגיר את נפחו הקטן ואת העובדה שנסחט חזק על מנת לשחרר את ההספק המכובד ולהעניק את הביצועים המובטחים - והוא עושה זאת באמצעות רעש נוכח. הדחף המתקבל אמנם מספיק, אבל לא מצדיק את הדציבלים. לא הייתי מתלונן על זה אם הלוגו על הגריל היה של רנו או ניסאן (ובוודאי דאצ'יה) - אבל כאן זה מרצדס, תג המחיר שואף ל-400,000 שקלים והסטנדרטים "קצת" אחרים. מרצדס צריכה להיות שקטה וחלקה גם כשהדוושה מוצמדת לרצפה ומחט מד הסל"ד מטפסת גבוה. בכל מצב.
טכנית זה אולי יפריע פחות למי שנוהג בעדינות ו/או זו המרצדס הראשונה שלו, אבל במחיר כזה?... ובמיוחד עבור כל מי שבא ל-GLB200 ממרצדס "אמיתית" וגדולה יותר עם מנועי 2 ליטר ומעלה?... אני חושש שזה יתקבל בפחות סימפטיה. בנוסף, במהירויות שיוט של 130-140 קמ"ש ומעלה (המקובלות בכביש 6 שלנו, גם אם על הנייר מדובר בעבירה, זהו קצב התנועה הטבעי וה-GLB משייט במהירות כזו בקלילות מופגנת, אגב פיהוק מנומנם), מתחילה להיות נוכחת גם שריקת רוח מכיוון הגג, שמקורה ככל הנראה במבנה הקרוסאוברי עם שטח חתך גדול ובמיוחד במסילות הגגון. אלה, גם אם אין להן שימוש רב, הן חלק מ"איפור הקרב" הסטנדרטי המקובל בקטגוריית הקרוסאוברים/ג'יפונים שכמתבקש מהגדרתם כ"רכב פנאי" אמורים להיות מוכנים ומזומנים בכל רגע נתון להתקנת גגון/מנשאי אופניים/אוהלי גג וכו' וכו'.....

והאם ההסתפקות בנפח מנוע קטן ו"לא מרצדסי" בעליל, מצדיקה את עצמה ליד משאבת התידלוק?... שלושת ימי המבחן שלנו כללו הרבה שיוטים ארוכים ברחבי הארץ במהירויות חוקיות פלוס-מינוס (שם ראינו צריכת-דלק רגעיות מרשימות מאוד) לצד לא מעט סשנים בזבזניים בעליל של נהיגה אגרסיבית + כמה וכמה נהגים שעלו לסיבובי התרשמות ולא ריחמו על הדוושה הימנית (וזאת בלשון המעטה) והצריכה הכוללת היתה 12.9 ק"מ לליטר. לנוכח תנאי המבחן מדובר בתוצאה סבירה פלוס ובשימוש רגיל כנראה שיהיה אפשר לשפר אותה.

ואיך נימוסי הכביש? הכל בסדר, תודה. זו מרצדס, כן?... לא תקבלו כאן שום דבר פחות מאחיזת כביש גבוהה ובטוחה בכל מצב, זויות גילגול מרוסנות היטב ויציבות כיוונית שמזכירה רכבת אקספרס. אבל GLB אינו מרצדס רגילה. חשוב לתאם ציפיות – חובב קרוסאוברים יפניים/קוריאניים, שמשתדרג ל-GLB, יתענג על תחושת החדות והדיוק הגרמנית המופגנת. אבל אלה ש"יורדים" אליו ממרצדס "אמיתית" (כזו שאינה קרוסאובר), יפסקו שה-GLB קצת חיוור, לא מספיק ספורטיבי ומחובר. וזה למרות שהמתלים שלו מתאפיינים במה שנקרא "תחושה גרמנית" כלומר אותה מוצקות מהודקת שחובבי נהיגה כמוני מאוד אוהבים.

אבל – וזה אבל גדול. חובבי נהיגה מובהקים לא אוהבים קרוסאוברים. הם יעדיפו מכוניות חדות וממוקדות שמכוונות יותר לנהג ולנהיגה. ומנגד – חובבי הקרוסאוברים מתפעלים הרבה פחות מהתנהגות ספורטיבית חדה שעבורם היא "עצבנית" וממתלים מהודקים שמרגישים להם נוקשים מדי, במיוחד במהירויות נמוכות. הם נוהגים רגוע ומחפשים נוחות ורכות. וכאן זה קרוסאובר משפחתי, אוטו רגוע ופרקטי (אני לא רוצה להגדיר אותו כ"אוטו של נשים" ומיד להיות מוקע כשוביניסט, אבל הנקודות החזקות שלו באמת מדברות בעיקר לנשים), שרוב ימיו לא יעברו עליו בהשחזת פיתולים אלא בהתנהלות נינוחה במתאר נהיגה אורבני. אבל על כבישי ישראל שאינם סלולים בסטנדרט הגרמני – אני חושש שרוב הלקוחות המיועדים ימצאו את ה-GLB קצת מוצק ונוקשה מדי ולא מספיק "רך ומגהץ" לטעמם.

סיכום

GLB200 משאיר בי תחושה מעורבת. מצד אחד, הוא רכב משפחתי נהדר - איכותי, שימושי, מרווח ומאובזר היטב שמבצע את כל שיידרש ממנו באופן מרשים. זה באמת רכב אידיאלי לאמהות צעירות ונמרצות מהעשירון/מאיון העליון, שצריכות להתנהל עם ילדים, לא רוצות לוותר על היוקרה, אבל גם לא לנקר עיניים. לזכותו עומדת גם העובדה שלשני מותגי הפרימיום הגרמניים המתחרים, ב.מ.וו ואודי, אין עדיין תשובה פרקטית הולמת ל- GLB על שבעת מושביו.

מצד שני, שם המשפחה שלו מציב סטנדרטים גבוהים שלא מול כולם הוא מצליח ליישר קו באופן שיניח את דעתם של לקוחות המותג המפונקים, במיוחד לנוכח תג המחיר המאוד מרצדסי ולא מתפשר שמוצמד לו – בסכומים של 350,000-380,000 שקלים עבור דגמי ה-GLB200, (436,000 שקלים עבור ה-250GLB) אפשר ומותר לצפות לשלמות בכל הסעיפים.

ההשוואות אליו קצת לא הוגנות, אני יודע – כי כולן לא מבית מרצדס ולכן פטורות מחובת ההוכחה התמידית שהן "הכי טובות בעולם" וגם חופשיות מהצורך לנפח מלאכותית את מחירן רק בגלל הפרסטיז'ה. אבל הן עדיין מכוניות טובות ויש להן עדיפות גדולה בסעיף התמורה למחיר. ומה עם בעיית תדמית?.... אני מדמיין את אנשי המכירות של רנו, ניסאן או דאצ'יה, משוויצים בחיוך רחב שבאוטו שהם מוכרים יש "מנוע של מרצדס". אבל לכו תנסו למכור מרצדס בסכומים כאלה עם "מנוע אלף-שלוש-מאות של דאצ'יה"?....

את אחד המסמרים היותר כואבים בארונו של ה-GLB תוקעים דווקא אחיו לאולם התצוגה. בסכומים דומים אפשר לבחור במרצדס "אמיתיים" יותר כמו ה- GLC ואפילו E –קלאס, שני דגמים שאין ויכוח על איכויותיהם המרשימות ושאף אחד לא יטען שהם "יקרים מדי". כמוצר, ה-GLB200 הוא אולי אוטו ראוי ואפילו מצוין, אבל תג המחיר שלו כמעט מופרך - ומציב אותו בעמדה בעייתית ביותר בסעיף התמורה למחיר, אפילו באולם התצוגה המפואר של מרצדס.

וכן, אנו יודעים שמדובר כאן במותג-יוקרה שבדרך כלל לא נמדד בסעיפים פרקטיים ושתמורת הלוגו והפרסטיז'ה של מרצדס משלמים הרבה מאוד – וכן, שעדיין אין לו מתחרים גרמניים ישירים במעמדו. אבל מכיוון שה-GLB200 אינו מרצדס אופיינית והוא מדבר בשפה הפרקטית/תועלתנית, סברתי שתג מחיר קל יותר לעיכול בהחלט היה משפר את מצבו.

שאלתי בעצתם של כמה אנשי מכירות ושיווק ותיקים בענף הרכב, אלה שמקצועם הוא למכור מכוניות והם שולטים הרבה יותר ממני בלהטוטי השיווק - תשובתם הזכירה לי את אמרתו המפורסמת של גראוצ'ו מרקס – "איני מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי".... כולם טענו באזניי שהכל בעצם הפוך על הפוך. והסבירו שכאשר עוסקים במותג יוקרה אמוציונלי כמו מרצדס (ומותגים נוספים מאותה שכונה), חלק גדול מהקסם נעוץ דווקא בתג המחיר המוגזם! אם תג המחיר ייתפס כ"זול מדי", הוא עלול דווקא לייצר נזק תדמיתי.... לפני שהדיון יגלוש ממכוניות לפסיכולוגיה-שיווקית, שאלתי אותם אם הם עצמם היו משלמים 380,000 שקלים עבור ה-GLB200 הזה – הפעם נעניתי רק בחיוך רב משמעות... נו שויין. גם הם כמוני, לא הלקוחות המיועדים של מרצדס חדשה...

במחשבה שנייה, ברוח ההסבר של אותם אשפי מכירות שיותר משהם מבינים מכוניות, הם מבינים את נפש הלקוח, משום מה אני משתעשע בהימור שדווקא ה-250GLB היקר יותר, הוא שימצא יותר לקוחות. כן, הוא עולה הרבה יותר, אבל הוא כבר יכול להשוויץ במנוע אמיתי של מרצדס בנפח "לגיטימי" עם נתוני ביצועים ראויים והנעה כפולה (שלמרות שיתרונותיה די סמליים) ובעיקר בתדמית יוקרתית יותר - שעבורה, לקוחות מרצדס המשופעים בממון אולי דווקא לא יהססו לשלוף את הארנק ולחתום על הצ'ק.

החצי סנט של עופר אוגש:

נהגתי על ה- GLB250 ואהבתי, אפילו מאוד אהבתי! ראשית אני אוהב מכוניות קומפקטיות ושנית בזכות השלדה והמתלים המעולים. יש מי שיאמר שהמתלים נוקשים (דרור ברלי...) ואני אבין אותו! אבל לי הם עושים טובים וה-250, שהיא גם 4X4, היא כמו דבק בכביש המפותל והמתלים הנוקשים עושים לה. גם בנסיעה בכביש שבור או בשבילים מהירים בשטח. המנוע של ה-250 שמספק 225 כ"ס ו-35 קג"מ בהחלט סביר והמרצדס GLB250 פשוט נוסעת טוב! וכייף מאוד לנהוג בה בכול תוואי דרך.
המחיר שמאוד מפריע לדרור (פלוס / מינוס 400,000 ש"ח ) לי הוא בכלל לא מפריע! ראשית לא אני (וגם לא דרור) אקנה כזו מרצדס... ולמי שיכול ושמוכן להשקיע כזה סכום בכלי רכב מובטח כי יקבל מכונה מעולה! כייפית לנהיגה, מפנקת ברמה הגבוהה ביותר, מספיק קטנה אך עם 7 מושבים (אפילו ששורה שלישית צפופה מאוד) ובקיצור לדעתי יש ב- GLB250 יופי של תמורה למחיר, בטח בהתחשב בכך שעל ההגה יש סמל מרצדס!