מועדון פרארי בטיול ספורטיבי בכבישי הבקעה מארץ המרדפים ועד למעלה גלבוע 23.4.2021

נפגשנו בפארק אפק ב 9:00 בבוקר של יום שישי, בקרבת כמה שולחנות פיקניק מוצלים ועמוסים בפינוקי בוקר שהחבר'ה של סמלת - יבואן Ferrari לישראל, אירגנו באלגנטיות מוקפדת. הפארק עדיין ריק וכל פרארי שנכנסת היא עולם ומלואו אמיתי, ריגוש מוטורי מאין כמוהו שעוטף ואופף את כל החושים. אנחנו עושים תדריך נהיגה לפני היציאה, כמה דגשים לנסיעה בשיירה ארוכה וקדימה למכוניות. למעלה מ- 10,000 כ"ס מרעידים את החורשה הקטנה ממנה אנחנו יוצאים ולחלוחית קלה של התרגשות מציפה לי את העיניים, יוצאים לדרך.

התוכנית בוצעה במלואה! נסענו מזרחה על כביש 5 וביצענו "סיבוב" גדול של למעלה מ- 200 ק"מ באזור ארץ המרדפים דרך הישובים מגדלים, רימונים וייטב, בחיבור מעוג'ה לכביש 90 ואז בצומת פצאל, מתחת לאנדרטת הבקעה ובצמוד למסלול המירוצים, ושוב מזרחה היקפנו את שמורת הסרטבא ממערב וניהננו מכבישים מצויינים לנהיגה וכאלה שלא מפסיקים להתפתל. המשך הדרך צפונה עד לפיצול נוסף מכביש 90 איתו טיפסנו לחוות הטורבינות ולדרך נוף הגלבוע ממזרח למערב, כשהתחנה הסופית שלנו היא ארוחת צהריים מצויינת במסעדת קימל בגלבוע.

ארץ המרדפים

ארץ המרדפים הוא הוא למזרח של ארץ ישראל מבקעת הירדן ועד לצפון מדבר יהודה, לאורך המורדות המזרחיים של שדרת ההר המרכזית מצפון לים המלח ועד לבקעת בית שאן. הכינוי ניתן לאזור במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן, שהתנהלה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים (1967-1970), בשל המרדפים שנערכו בו אחר מחבלים שחדרו או ניסו לחדור מירדן לישראל דרך אזורים אלו במטרה להרוג ולפגע וכוחות צה"ל ניסו לסכל וגם סיכלו, פעמים רבות גם במחיר חייהם, את החדירות.

דרך ארץ המרדפים

הכביש המפורסם נקרא בתחילת דרכו כביש מדבר שומרון, אחר כך דרך ארץ המרדפים או כביש אלון, וכיום כביש מספר 458 שמסתדר באופן מושלם עם המותג פרארי. תחילת העבודה לפריצת הדרך החלה בנובמבר 1972 וסלילתה הושלמה באוגוסט 1980. שני נתיבים המתמשכים לאורך המדרונות המזרחיים של השומרון, ממזרח ליישובים הפלסטיניים הגדולים בגב ההר. כאשר נבנה היו לאורכו שתי היאחזויות נח"ל וקומץ מחנות צבאיים. אורכו של הכביש הוא 87 קילומטרים והוא מחבר בין 16 יישובים יהודיים ועוד כפרים בדואים של תשבי הבקעה.

דרך ארץ המרדפים והתחושות מאחורי ההגה..

הנסיעה בכביש הזה היא אחת המרגשות שניתן למצוא בארצנו הקטנטונת ושוב זה קורה לי, הרגע הזה שאני לא מוצא בעברית, או בכל שפה אחרת שאני מכיר, מילים שיתארו את התחושות בטיול נהיגה שכזה. האספלט אינו באיכות וברמה שניתן למצוא באירופה אבל הוא בהחלט מספק פלוס, המסלול מפותל מאד ומשתנה באופן תדיר בגובה. התמונה המתקבלת לאחר הפנייה מרימונים לכיוון מזרח, כשאנחנו בגובה של 600-700 מטר מעל פני הים והשבר הסורי-אפריקני, שמתהדר בעננות כבדה נמתח הרחק לפנינו ונמוך יותר בקילומטר שלם, היא פשוט עוצרת נשימה. לא יכולנו שלא לעצור רגע, לנשום אותו ולהתפרע על המצלמות אחרת לא יאמינו לנו. עכשיו קחו את כל התיאור הזה ודמיינו את הרגע שבו המנועים של כל הנסיכות האלה הניעו מחדש.. טירוף מוטורי מאין כמוהו. המשך הנסיעה בקטע הנהיגה הקרוב נמשך לאורך כמה עשרות ק"מ ודורש מכל הנהגים בשיירה לשים שתי ידיים על ההגה, ריכוז גבוה, תשומת לב מלאה לכל פנייה ועיקול, דגש חזק על מבט רחוק קדימה, שליטה על העברות המשקל וידיעה, שכל לחיצה על דוושת הגז אשכרה תטיס אותם קדימה.

ותודה מיוחדת לכל המשתתפים על טיול כביש ספורטיבי הכי מהיר ופוטוגני שיש