קונספט לעניין: פולקסוואגן טאוס בייס-קמפ

מזה כעשור, ואולי קצת יותר, נתח השוק של רכבי הפנאי הולך וגדל על חשבון סיגמנטים אחרים, וכל היצרניות – גם אלו שתחילה עמדו מנגד – הצטרפו לחגיגה. עבור מרבית הרוכשים של כלי רכב כאלה, המרכיב של הפנאי, או נכון יותר השטח, לא ממש מעניין. הם אוהבים את המרחב הפנימי, הישיבה הגבוהה - וכמובן את הפוזה. רובם גם מסתפקים בדגמים עם הנעה 2X4 בלבד, שבהכרח זולים יותר מאלו מרובעי ההנעה (ולמי שבכל זאת רוצה לרדת איתם לשטח – הנה קישור לכתבה על אתגר הנהיגה בג'יפון עם הנעה בודדת).

אבל מה עושה מי שבכל זאת רוצה לרדת לשטח, לא רק לשבילי קק"ל, ואינו רוצה להשקיע ב-SUV גדול, מסורבל ויקר? היצע הג'יפונים שיודעים לתת עבודה סבירה בשטח, אינו גדול. הרי בעצם מדובר בדרך כלל בפלטפורמה של מכונית נוסעים, שהוגבהה קצת, קיבלה הינע בכל הגלגלים ועוד קצת קישוטים קוסמטיים. בשורה התחתונה, המהנדסים שמתכננים אותם, לא ממש בונים על נסיעה איתם בשטח אמיתי. ולא, אל תכניסו לקטגוריה הזאת את הג'ימני של סוזוקי, שהוא רכב שטח לכל דבר ועניין שנכנס לטיפול קצר במכונה מהסרט "מותק, הילדים התכווצו"... (למבחן דרכים לג'ימני).

הקונספט של פולקסוואגן. אפשר אחרת

למרבה הצער, הדגם הזה יישאר בגדר קונספט בלבד ואין כל כוונה להגיע איתו לייצור, והסיבה ברורה: אין מספיק קהל רוכשים לרכב כזה ולפולקסוואגן לא משתלם כלכלית להיכנס להרפתקה כזו.

וכך זה נראה מאחור

הטאוס ה"רגיל" שמיוצר במקסיקו עבור השוק האמריקני, ברוסיה עבור השוק המזרח אירופאי ובסין עבור השוק המקומי (שם הוא נקרא טארו - Tharu ), משווק בארה"ב עם מנוע 1.5 ליטר המספק כ-160 כ"ס ותיבה אוטומטית עם שמונה מהירויות בגרסת ה-2X4 ותיבה כפולת מצמדים עם שבע מהירויות בגרסת ה-4X4. בשווקים אחרים, היצע המנועים גדול יותר, מ-1.2 ועד 2.0 ליטר, ויש גם אופציה לתיבות הילוכים ידניות.

אי אפשר בלי כתום...