מסע מים אל ים ב-3 ימים - אוגוסט 2021

מסע מים אל ים אוגוסט 2021 - יום 1

נקודת המפגש שנקבעה היא חניון מסודר בחוף הים של קרית ביאליק. החבר'ה מגיעים בטיפטופים מהירים ועד שעת הש' כולם כאן סביבי. הרבה פרצופים מוכרים מהמון טיולים יחד ולצידם כמה וכמה שמות חדשים, נהדר. כולנו עומדים בחצי מעגל לתדריך בטיחות, סבב הכרות קצר, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל ואנחנו יוצאים לדרך.

הדקות הראשונות הן דקות של נסיעה עירונית ועמוסה של אמצע החופש הגדול, אבל כעבור כמה דקות אנחנו פונים שמאלה מהכביש הראשי, אל השביל ממערב לקיבוץ אפק, זה שלוקח אותנו לתוך השדות עד לטמרה ומשם אנחנו ממשיכים עד ליער אחיהוד שבשמורת הר גמל, לארוחת בוקר מאוחרת.

המשכנו בנסיעת כביש צפונה ואחרי צומת כברי נכנסנו ימינה לכיוון נחל כזיב ולחניון של עין חרדלית. החניון של המקום עמוס פחות מהציפיות שלי ובכל זאת אנחנו עוקפים אותו דרך שביל אחר כדי שמיד נוכל לרדת להליכה קצרה במים. המים קרירים ונעימים, רוב הדרך מוצלת ועמוסה בצמחייה, מלא דגים במים וכיף גדול למרות החום מסביב שכרגע לא יכול לגעת בנו.

חזרנו לרכבים, החלפנו חלק מהבגדים והמשכנו בדרך שלנו לפארק גורן שמעלינו. עצרנו לארוחת צהריים תחת עצים גדולים ולאחר מכן יצאנו לתצפית על מבצר המונפורט שהוא מבצר צלבני מימי מלכות ירושלים, שם מיכל, שעשתה לפני יומיים וחצי קורס מדריכי טיולים, נתנה לנו סקירת היסטורית וגיאוגרפית על המקום.

המשכנו מפארק גורן מערבה לאורך המצוק ומעל לנחל כזיב ועלינו צפונה דרך שמורת נחל בצת. עלינו על הכבישים המפותלים בין הישובים שומרה, שתולה וזרעית ועד לקו דיווח 105, הנקודה המדוייקת שבה נחטפו החיילים ב 12/7/2006. ליד האנדרטה סיפרנו את סיפור הקרב.

קרוב מאוד לשם עצרנו ליד הקירות המדברים שליד המושב שתולה.

הקירות המדברים

פרוייקט גרפיטי עוצמתי ומרגש שיזמה מירב עוזיאל, תושבת המקום. מירב היא בת למשפחה שכולה ומטפלת רגשית בתחום החוסן שהחליטה לקחת את הידע שלה צעד אחד קדימה ולהביא תחושה של חוסן לקהילה כולה. לאחר שהיא קיבלה את הסכמת המועצה האזורית מעלה יוסף, היא יצרה קשר עם ארגון ARTISTS 4 ISRAEL המיוחד. בארגון לוקחים חלק אמנים מוכשרים ומפורסמים מאוד מכל רחבי העולם שמאמינים בכוחה של אומנות ליצור שינוי.

נסיעה קצרה נוספת ואנחנו מטפסים עליה ארוכה לפסגת הר אדיר, מחנים את הרכבים ויוצאים להליכה קצרה ובסופה מגיעים למרפסת נוף יפהפה.

מצפור הר אדיר

הר אדיר שוכן קרוב לגבול עם לבנון ופסגתו בגובה של 951 מטר מעל פני הים. יש ממנו תצפית מצויינת אל עבר רוב אתרי הקרבות במלחמת לבנון השניה. המצפור היפהפה הוקם ע"י רשות הטבע והגנים בסיוע הקרן הקיימת לישראל וביוזמתן של המשפחות השכולות. במקום מרפסת עץ ענקית היכולה לשאת עד 180 מבקרים ולאורך מעקה יש הסברים על מהלך המלחמה, לוחות מתכת עליהם חקוקים שמות 121 הלוחמים שנפלו במלחמה ותצלומי פנורמה.

הערב יורד והשמים צבועים בצבעים הנכונים. אנחנו יורדים מההר הגבוה ועולים שוב על הכביש, עוברים את הישובים סאסא, אור הגנוז, בר גיורא ובכיוון כללי להר מירון, שם חניון הלילה שלנו ללילה הקרוב. חניון שקט ולשמחתי הרבה - ריק לגמרי. החבורה מתמקמת בקרבת העצים, אוהלים פתוחים והבשר על האש. כמה מדורות קטנות ואחרי יום ארוך ועמוס, כולם הלכו לישון.

מסע מים אל ים אוגוסט 2021 - יום 2

האוהלים שלנו זוכים לצל תחת העצים הגדולים שבחניון ואנחנו לדחיה של מכת החום. קיפול מהיר של הציוד, ארוחות בוקר כאלה ואחרות ובשעה 08:00 כולם נאספים לתדריך בוקר מול מפה פתוחה, חלוקת מספרי ברזל חדשה בשביל הגיוון וקדימה לדרך.

אנחנו עולים על הכביש היישר לפסגת הר מירון. טוב, כמעט עד הפסגה שבגובה 1,204 מטר מעל פני הים והיא הגבוהה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן ורגע לפניה, יש תמרור אין כניסה שכן עוד כ-100 מטר בגובה נמצא בסיס של צה"ל ואליו הכניסה אסורה. אנחנו מחנים בחניון גדול ויוצאים לטיול רגלי בשביל הפסגה היפהפה, ממנו תצפיות מהמרהיבות בארצנו, הצמחייה מגוונת והמסלול הטבעתי קליל ומוצל ברובו.

חזרנו לחניון ויצאנו בנסיעת כביש והקפנו את ההר למטה ואת שמורת סאסא והמשכנו עד עין ליאור. במקום בריכה מטופחת ומוצלת והמים קרירים ונקיים.

המשכנו לגיחה קצרה בהר נועזים והלאה דרך שמורת נחל דלתון וצפונה לשמורת נחל דישון ורמת עלמה. אנחנו עוצרים לארוחת צהריים בחניון האלה וממשיכים ממנו ישירות למצפור קרן נפתלי ולנקודת התצפית היפה ביותר על עמק החולה מדרום וצפונה עד לחרמון.

אנחנו יורדים מקרן נפתלי בדרך המקיפה את השלוחה ממערב. השביל צר מאוד ברובו והנוף מקסים. מידי פעם יש מעבר טכני נחמד בו המכוניות והנהגים מקבלים הכוונה קרקעית ומספקים כמה פוזות פוטוגניות.

בסוף השביל אנחנו מגיעים לכביש המפותל המטפס מצומת כ"ח למטה בעמק לצומת יש"ע שמעלינו. אנחנו יורדים למטה ולאחר פרסה מטפסים שוב לשיא הגובה. עצרנו בנקיקי יפתח, במקום קניון צר וקצר שנוצר כתוצאה מפעילות כימית ממושכת, הנקראת פעילות קארסטית, המתרחשת בין מי הגשמים וסלע הגיר ובזכותה נוצרות תצורות מיוחדות במינן. הקניון מסומן בסימון שבילים כחול ובתוכו יתדות טיפוס, חוויה מדליקה לילדים ולמבוגרים.

השמש כבר מתחילה להתעייף והחום הכבד הולך ומתפוגג. אנחנו נכנסים לדרך נוף יפהפיה העולה צפונה על רכס רמים, הישובים מנרה, מרגליות, משגב עם וכפר גלעדי חולפים מעלינו ומתחתינו, מימין ומשמאל ובסוף, אחרי שעברו לידינו אינספור תפוחי עץ אפרסקים ומה לא, הגענו לסוף השביל ולמצפה דדו שמעל מטולה, ממנו נוף מרהיב על לבנון.

הגענו ללג האחרון של המסלול שלנו להיום ואנחנו יוצאים לחניון הלילה שבפארק הגיאולוגי מעל קרית שמונה. החבר'ה מרימים אוהלים וריחות הבישולים חזק באוויר. חלק פרשו לשינה עמוקה ואחרים המשיכו עם עוד קפה ועוד תה ועוד עוגייה, לשיחות ארוכות אל תוך הלילה.

מסע מים אל ים אוגוסט 2021 - יום 3

אנחנו שוב בין עצי היער ומוגנים מהחום הכבד שאורב לנו בחוץ. קיפול מהיר של המחנה, תדריך בטיחות, קצת על המסלול שנעבור היום ואנחנו יוצאים דרך שביל ארוך העובר בין עצי היער ומקיף את קרית שמונה מצפון. עצירה בתחנת הדלק בגושרים, השלמת מצרכים בקטנה וקפה הפוך למי שממש חייב. התחנה הראשונה שלנו היא אנדרטת אסון המסוקים שליד שאר ישוב. סיפרנו את סיפור התאונה, חלק מהמשתתפים חלקו עם הקבוצה סיפורים אישיים הקשורים בה והאנדרטה עצמה מושקעת ומרשימה מאוד.

המשכנו צפונה ונכנסנו לשביל המטפס לאורך נחל סער הזורם בצפון רמת הגולן ומהווה גבול גיאוגרפי בין רמת הגולן והחרמון. לאורך הדרך תצפיות יפות ובסופה נכנסנו לעצירה קולינארית קצרה במסעדה שהדיבור הרווח הוא שכאן מסתתר הכנאפה הכי טעים בארץ.
חזרנו לרכבים שלנו קצת יותר מתוקים ויצאנו להקיף ולבקר בבריכת רם.

בריכת רם

אגם טבעי בצפון מזרח רמת הגולן, ליד היישובים מסעדה ומג'דל שמס. הבריכה היא מאר (לוע התפוצצות של הר געש) שהתמלאה או היתה רוויה במי תהום. מידותיה מגדה לגדה כ-1000-1200 מטרים ועומקה היחסי 30-120 מטר.

מהבריכה יצאנו דרומה דרך שמורת הר אודם וטיפסנו לתצפית שבראש ההר.
אנחנו ממשיכים בסמ"ש הכחול ומטפסים לפסגת הר אודם הנקרא כך על שם צבע האדמה ממנו הוא מורכב וממש בשיא הטיפוס לפסגה, כמו שידור חוזר מטיול אחר שבועיים קודם לכן, סובארו XV קרעה את דופן הצמיג בגלגל אחורי שמאלי, תיק תק החלפת גלגל ואנחנו ממשיכים.

נכנסנו לשמורת הר חרמונית וטיפסנו לראש ההר ממנו יש תצפית נהדרת על עמק הבכא, המקום בו נערך הקרב המהולל שהפך לסמל העמידה העיקשת של כוחות צה"ל המופתעים, אל מול כוחות עדיפים מספרית במלחמת יום הכיפורים. לוחמים רבים עוטרו בציונים לשבח בפעולתם בקרב זה ובראשם אביגדור קהלני שקיבל את עיטור הגבורה.

נסענו ליד ומתחת לטורבינות הרוח הענקיות המפוזרות לאורך השבילים, גובהן כולל להבים הוא למעלה מ-40 מטרים ובראות טובה ניתן לראות אותן ממרחק של עשרות ק"מ.

יצאנו לקטע כביש בסופו הגענו לחניון דליות לארוחת צהריים ומשם נכנסנו שוב לשטח, לכיוון גילגל רפאים.

גילגל רפאים

ידוע יותר בשמו רוג'ום אל הירי (גל האבנים של חתולי הבר) והוא תופעה בת 5000-6000 שנה. מדובר במעגלי ענק מדוייקים הבנויים מערימות של אבנים, קוטר המעגל 156 מטר והיקפו כ-500, במרכזו יש קבר וכנראה שהיה סוג של לוח שנה חקלאי שעד היום החוקרים השונים אינם יודעים להסביר לגמרי.

חזרה לכביש ונסיעה למצפה אופיר שמעל הכנרת, נקודת הסיום של המסע שלנו.

אלו היו 3 ימים נפלאים עם חבורה נהדרת של נשים, גברים וילדים.
תודה לכולכם ולהתראות בטיול הבא.
קובי.

לעוד מסעות והדרכות בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן