פרארי - יצרן רכבי העל ומותג הרכב מספר 1 בעולם, חוגג עשור למכירת הפרארי הראשונה בייבוא סדיר לישראל במסע נהיגה מטורף בכבישי ישראל. מהכבישים המפותלים היוצאים מקריית גת לכיוון באר שבע, דרך כבישי הדרום ועד לאורכו של כביש 10 העובר לצד גדר השלום עם מצרים, הנפתח לאזרחים בימים מיוחדים ועבור פרארי ביום חגה, כשהכול עטוף בהפקה מפנקת של סמלת - יבואן פרארי (ומותגים נחשקים אחרים) מאיטליה לישראל.
צילום: איתן מתאו קג׳יה, וידיאו: וסילי שפרגא, הדריך: עופר אוגש
צילום: איתן מתאו קג׳יה
לפני עשר שנים בדיוק הצטרפה ישראל למעגל המדינות המיוחסות בהן יש סוכנות של פרארי - רכב העל מאיטליה ומותג הרכב המפורסם ביותר בעולם.
חברת אוטו-איטליה, לימים בבעלות מלאה של סמלת - יבואנית מותגי FCA מאיטליה (פיאט, מזראטי, אלפא רומאו, אבארט וגם איווקו) יחד עם ארצות הברית (ג'יפ וגם קרייזלר) מביאה את הבשורה של פרארי לישראל. וכיום עם אולם מכירות בסטנדרט פרארי-איטליה (קישור לידיעה על השקת האולם).
צילם: וסילי שפרגא
בלוח זמנים קצר התארגנו יחד עם חברת ההפקה ליום טיול ארוך ומהיר על כבישי הדרום. המסלול נבחר, תחנות העצירה גובשו ו-32 לקוחות - נהגות ונהגים, של המותג המובחר נאספו בבוקר של יום חול למסע המיוחד.
המחזה מרהיב ואין מי שלא עוצר, מתלהב, מצלם ואם אפשר גם נוגע (ומשאיר סימני ידיים...). אבל בשיירת הפרארי ההתלהבות כפולה ומכופלת והבנזין נשרף ובמהירות!
דמיינו את הריגוש וההתלהבות בשיירה...!!!
בחישוב גס של עוצמה נאספו להם למעלה מ-17,500 סוסים (כוחות סוס לייתר דיוק) המגיעים מ-32 מנועים שהורכבו כולם בעבודת יד ועליהם חתום באופן אישי המכונאי שהרכיב אותם ביום עבודה אחד במפעל ב
מאראנלו, שליד מודנה באיטליה.
בין המשתתפים כמה פרארי אספנות שהגיעו לארץ בייבוא אישי והרוב פרארי מהדגמים הכי נחשקים שיש (רשימה חלקית):
קליפורניה California עם מנוע בהספק של 460 כ"ס.
קליפורניה California T בהספק של 540 כ"ס.
Italia 458 וגם Spider 458 עם מנועים המספקים 570 כ"ס.
פורטופינו Portofino עם 600 כ"ס וגרסת M עם 620 כ"ס
GTC4lusso T עם מנוע של 610 כ"ס.
רומא Roma עם מנועים של 620 כ"ס.
488 GTB עם מנועים בהספק של 670 כ"ס.
488 Pista עם מנוע V8 המספק 720 כ"ס.
F8 Tributo וגם F8 Spider גם עם מנועי V8 המספקים 720 כ"ס.
812 Superfast עם 800 - כן, כן 800 כוחות סוס! ממנוע V12 אטמוספירי - ואוו!!
ובכסף כ- 62 מיליון ש"ח בשיירה אחת (וללא העלות של רכבי ההובלה והליווי).
הכבישים של חבל לכיש הם מכבישי הנהיגה הטובים בישראל - אספלט טוב, פיתולים מכל הסוגים ומסביב כרמים ומטעים - ממש טוסקנה בישראל! הנהגים ובעיקר הנהגות הטובות, שומרות על קצב גבוה בקדמת השיירה וכולם מתחילים להבין את שצפוי לנו בהמשך היום.
לאחר חבל לכיש ואזור שומריה יצאנו לעבר כבישי הדרום העמוסים בתנועה יום-יומית ושמנו צמיגינו דרומה לכיוון כביש 211 בואכה שבטה.
ברוח הימים של ועידת האקלים המתכנסת בגלסקו (סקוטלנד) וההישגים (הלא גבוהים) של ישראל ובכלל של מדינות העולם בתחום עצירת ההתחממות הגלובלית, עצרנו למרגלות תחנת הכוח החשמלית ה
תרמו-סולארית המיוחדת שליד היישוב הקהילתי אשלים.
202,400 מראות המחוברות ל- 50,600 חצובות (הליוסטאטים) מכוונות לראש דוד קיטור המוצב על מגדל בגובה 210 מטרים ומלהיטות אותו כך שהוא נראה כפנס אדיר מכל רחבי הנגב. התהליך מניע טורבינה המייצרת כ-1.5% אחוז מהחשמל של מדינת ישראל. ובלילה? הטורבינה ממשיכה לעבוד כשגז טבעי מניע את הטורבינה.
מסביב ובהמשך הכביש, שתי תחנות נוספות העובדות האחת בשיטה של
פוטו-ולטאית (קולטני שמש) והשנייה גם בשיטה של תרמו-סולארית אבל באמצעות חימום של
שוקת פראבוליות שבתוכה צינורות שמן שהשמש מחממת והנוזל החם מניע טורבינות לייצור חשמל.
לאחר שנים של מלחמות עקובות מדם, כשהאחרונה בהן היא מלחמת יום הכיפורים 1973, בשנת 1977 נחת בישראל אנואר סאדאת - נשיא מצרים והמנהיג האמיץ ביותר במזרח התיכון, במטרה לנאום בכנסת שם הכריז "No more war No more bloodshed".
מאז ועד היום, עם עליות וירידות - אבל תמיד בטוב, נשמר הסכם השלום, כשבשנים האחרונות שיתוף הפעולה הישראלי - מצרי הוא דוגמא חיה לכך שעדיף שלום על פני כל מצב אחר! ישראל ומצרים לוחמות יחד בטרור ובפשיעה הקשה משני צידי הגבול.
כביש 10, המקביל לגבול הבינלאומי בין ישראל למצרים (
קישור לכתבה), סגור מזה כ-15 שנים לתנועת אזרחים חופשית. לאחרונה שינה צה"ל את המדיניות והחל לפתוח את הכביש מידי שבועיים בסופי שבוע, בחגים וגם עם אישורים מיוחדים בזמנים מיוחדים.
באישור מיוחד ובתיאום מראש נכנסנו עם שיירת הפרארי דרך מעבר ניצנה וזאת על מנת לעקוף את הכביש המשובש, שלא מתאים לפרארי, המגיע מכיוון תל ניצנה. במצפה בר לב חיכה לנו מפקד החטיבה האחראי על גזרת הגבול ממפגש כביש 10 וכביש 12 בדרום וכמעט עד לרצועת עזה בצפון.
נהנינו מנהיגה מהירה בכביש המפותל והטוב (אף שהאספלט אינו חדש) כשהצבא מקבל את פנינו ופותח לנו את המחסומים שבדרך. בשיא הגובה ומבלי לציין את המיקום המדויק, נתקענו למשך שעה ארוכה במחסום שאינו מאויש - הכי קרוב למצרים, רק אנחנו וחיילי הצבא המצרי (מהצד השני של הגדר כמובן) עד שלבסוף הגיע קצין הגששים של הגזרה ו"הציל אותנו" מההדממה. מכאן חזרנו לקצב המהיר, לכביש עשר המפותל עם היישרות המהירות עד ליציאה בהר חריף לכיוון צומת הרוחות (מצפה רמון).
תודה לגדוד לוחמי ולוחמות הברדלס ולגדוד פיקוד העורף ובכלל לחטמ"ר פארן השומרים עלינו בכלל ובפרט אישרו לנו להכנס לגזרתם ופתחו לנו את השערים והמחסומים לאורך הגבול.
על כביש 40 נסענו לבית השאנטי שבמדבר - כפר טיפולי-שיקומי אשר עוזר לבני נוער מכל רחבי הארץ ומהדרום בפרט ומשמש כבית לנוער בסיכון ובסכנת חיים, אשר נחנך בשנת 2009 כסניף הדרומי לבית השאנטי בתל אביב.
בבית השאנטי חיכתה לנו ארוחת צהריים עשירה וטעימה, שהגיעה לקראת השקיעה.
כאן המקום להודות לעופר קליין המפיק ולכל הצוות שאיתו על תחנות העצירה, על האוכל ובעיקר על הסבלנות ואורח הרוח.
תודה לכל הצוות, לצלמים, לאנשים המסורים של צוות פרארי-מזראטי ישראל מבית סמלת, ובעיקר לנהגים ולמשתתפים על הסבלנות, הרוח הספורטיבית ואורך הרוח.
תגובות