גשרי הרכבת החיג'אזית שעל הירמוך

גשרי רכבת העמק - השלוחה המערבית של הרכבת החיג'אזית, שעל נחל הירמוך

הקטע הרלוונטי לתוואי הרכבת לאורך הירמוך – לענייננו – הוא ממפעל נהריים ועד למשולש הגבולות קרי: מפגש הנחלים ירמוך עם רקד. מנקודה זו התוואי ממשיך מזרחה במעלה הירמוך ומטפס עד שולה דרומית מזרחית לדרעא שבסוריה.

אורך הקטע – כ 30 ק"מ.

מספר הגשרים מעל הירמוך – 6.

עקב התוואי ונפתולי הירמוך היה צורך לעבור מעל הירמוך מספר רב של פעמים, מה שאומר לגבינו זה מעבר הרכבת מישראל לירדן 6 פעמים. היות שהגבול ביננו לבין ירדן היה ועודנו במרכז הירמוך ותוואי הרכבת יכול להתקדם בשיפוע מתון בלבד.

הערה: מעל הירדן יש גשר אחד בלבד! והוא "ג'סר אל מאג'אמי" .

מספר המנהרות – 1 (מתוך סה"כ 8 מנהרות בתוואי של רכבת העמק) המנהרה נמצאת בשטח הישראלי בין גשר מס' 5 לגשר מס' 6. אורכה של המנהרה הזאת כ 250 מטר מתוך סה"כ כולל של 1,100 מטר של שמונת המנהרות בתוואי המלא.

פירוט הגשרים:

גשר מס' 1 – "גשר נהריים" (מעבר מירדן לישראל) שנבנה בסמוך לגשר הרכב ומצפון לו וכחלק ממפעל נהריים - תחנת החשמל של רוטנברג.

גשר זה פוצץ במלחמת השחרור 1948 ע"י צה"ל על מנת למנוע הגעת תגבורת עיראקית שהייתה חלק מצבאות הפלישה.

גשר מס' 2 – "גשר חמה" (מעבר מישראל לירדן) ג'סר אל האווה/הרוחות, זהו הגשר הראשון אחרי תחנת צמח, היה הארוך ביותר עד שפוצץ (130 מטר בגובה 25 מטר מעל המים) בליל הגשרים במרץ 1946 (פעולה של הפלמ"ח כנגד הכובש הבריטי) ומאז לא שוקם מעולם.

גשר מס' 3 – "גשר אל בנה" (מעבר מירדן לישראל) זהו הגשר המערבי של מתחם חמת גדר. גשר זה פוצץ במלה"ע הראשונה ע"י הצרפתים והוחלף ע"י הבריטים לגשר חדש לאחר מכן ובתחילת המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

גשר מס' 4 – "ג'סר אום בטמה" (מעבר מישראל לירדן) זהו הגשר המזרחי של מתחם חמת גדר.

בעצם כל הקומפלקס של חמת גדר נמצא בשטח הישראלי ובין שני הגשרים הללו.

גשר מס' 5 – "שק אל בארד" (מעבר מירדן לישראל) צפונית לפתח מנהרת מוחייבא ומול אל עידה, ממש מול שפך נחל מיצר לירמוך.

גשר מס' 6 – "ג'סר חאלד" (מעבר מישראל לירדן) זהו הגשר האחרון לפני מפגש הגבולות. גשר זה הוא שילוב של גשר אבנים בצדו המערבי וגשר מתכת במזרחי.

כאמור: בין הגשרים 5 ו – 6 בשטח הישראלי עוברת המנהרה שאורכה כ 250 מ' .

אנקדוטה היסטורית: רבים חושבים שרכבת העמק מחיפה לדרעא פסקה לפעול אחרי ליל הגשרים קרי: יוני 1946 אולם אין זה נכון, הפעילות לדרעא המשיכה עד כ"ט בנובמבר – ערב פרוץ מלחמת האזרחים בארץ.

אז איך? הרי הגשר פוצץ וכאמור לא שוקם מאז?.................

פשוט! האנשים שרצו להמשיך מצמח לדרעא בואכה דמשק או רבת עמון ירדו בתחנת צמח שם היו מוניות שהסיעו אותם לתחנת חמת גדר ושם עלו על הרכבת עד דרעא.