שטח 4X4

אגדת שטח: רכבי ה-4X4 של חברת מרמון-הרינגטון

חברה שעסקה באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת בהסבה של כלי רכב מתוצרת פורד להנעה בכל הגלגלים. והיא עוסקת בתחום עד היום

02/02/22

היום, כשכל יצרנית שמכבדת את עצמה מציעה לפחות דגם אחד עם הנעה בכל הגלגלים ובדרך כלל הרבה יותר, קשה להאמין ששתיים מיצרניות הגדולות ביותר בארה"ב, פורד וג'נרל מוטורס, לא קלטו בתחילה את הפוטנציאל הכלכלי של רכבי 4X4. בתום מלחמת העולם השנייה, כשהחיילים המשוחררים חזרו הביתה, הם חיפשו כלי רכב קשוחים כמו שהכירו בצבא. חברת ויליס נענתה לאתגר עם ה-CJ ומאוחר יותר גם עם הטנדר והסטיישן, וחברת דודג' עשתה זאת עם ה-POWER WAGON (קישור לכתבה). אבל האמריקנים רצו את הטנדרים האהובים עליהם, מתוצרת שתי הגדולות, עם יכולות שטח, וכשהיצרניות עצמן לא עשו זאת, נכנסו לתוך הנישה הזו כמה חברות שהסבו טנדרים וכלי רכב אחרים להנעה בכל הגלגלים.

טנדר פורד מתחילת שנות ה-50 עם הסבה של מרמון-הרינגטון

אחת מהן היתה מרמון-הרינגטון (Marmon-Herrington), שהתמחתה בהסבה של כלי רכב מתוצרת פורד, בעיקר של טנדרים. הוא הוקמה בשנת 1931 כשותפות בין וולטר מרמון לבין קצין בדימוס, ארתור הרינגטון, שהיה מהנדס בהכשרתו. מרמון הגיע ממשפחה עם שורשים עמוקים בתעשייה בכלל ובתעשיית הרכב בפרט, ויחד עם אחיו ייצר מכוניות יוקרה כבר בתחילת המאה ה-20. המשבר הכלכלי של 1929 הכניס את החברה שלהם לקשיים כספיים ואז נולדה השותפות עם הרינגטון.

החברה החדשה שייסדו התמקדה בייצור כלי רכב למשימות מיוחדות, כמו משאיות תדלוק, רכבי כיבוי, מפלסות שלג וכו', עם הנעה 4X4 ו-6X6. בזכות קשריו של הרינגטון בצבא ארה"ב השיגו גם חוזים לייצור כלי רכב צבאיים. בשלב מסוים החליטו שנכון יותר עבורם, מהבחינה הכלכלית, להסב כלי רכב קיימים להנעה בכל הגלגלים מאשר לבנות אותם בעצמם מהיסוד. הם חתמו על הסכם עם חברת פורד, והחלו להסב משאיות מתוצרת החברה.

אחת ההסבות הראשונות של החברה

בשנת 1936 הגיעה אליהם בקשה מממשלת בלגיה לספק טנדרים קלים עם הנעה 4X4, והמהנדס הראשי שלהם, בוב וואלאס, רכש טנדר פורד 1/2 טון ממגרש מכוניות משומשות, וביצע את ההסבה. נסיעות המבחן עברו בהצלחה, וכמות של טנדרים מוסבים נשלחה לבלגיה. דרישה לטנדרים כאלה החלה להגיע גם מהשוק המקומי, ומרמון-הרינגטון ייצרה אותם במספרים קטנים עד פרוץ המלחמה, שאז הייצור כולו הופנה למאמץ המלחמתי.

בתום המלחמה, הדרישה לטנדרים 4X4 גדלה מאוד, והחברה חזרה להסב את הטנדרים של פורד. אפשר היה להיכנס לכל סוכנות פורד בארה"ב ולהזמין טנדר כזה, שהיה נשלח למפעל של מרמון-הרינגטון באינדיאנפוליס, שם עבר הסבה וסופק ללקוח. זה נעשה גם עם הסטיישנים של פורד. אלו עם דפנות העץ. המפעל, אגב, היה בעבר מפעל הייצור של חברת דאוזנברג.

סטיישן 'וודי' מוסב

מרמון-הרינגטון עסקה בהסבות הללו עד סוף שנות ה-50 כמעט, אז החלה פורד לייצר בעצמה כלי רכב עם הנעה בכל הגלגלים. אבל בניגוד ליצרניות ותיקות אחרות, מרמון-הרינגטון לא נעלמה. היא ממשיכה עד היום בהסבות של כלי רכב רגילים לרבי-מינוע, אבל עושה זאת רק עם משאיות כבדות המיועדות לצרכים מיוחדים, כפי שעשתה בתחילת דרכה.