כמידי חודש, ובחודש האחרון אף מידי שבוע, יוצאות קבוצות מטיילים מאתר השטח לתור במרחבים הדרומיים והמזרחיים של הממלכה הירדנית - מדינה ערבית, מיוחדת במינה הן מבחינת הנופים והן מבחינת המארחים. מדינה בה המיעוט הבדואי (האשמי) שולט. על ההיסטוריה ושושלת המלוכה הירדנית אפשר לשמוע סיפורים במהלך לילה שלם ותמיד להישאר פעורי פה. אנחנו העמקנו בשטח בטיול מיוחד עם הרבה מאוד חוויות, שהוכן במיוחד לקבוצה ולמטיילים שכבר היו בירדן - תודות לשרגא וקסלר ולחבורתו המאוחדת שיזמו, יצרו ותרמו רבות להצלחת המסע המיוחד
הדריך: וייזל עדי
הכניסה לירדן אפשרית דרך מעברי גבול שנפתחו בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן שנחתם ב-26 לאוקטובר 1994 ע"י ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל והמלך חוסיין שגם הוא נאסף אל אבותיו. קדמה לכך "הצהרת וושינגטון" שנערכה על מדשאות הבית הלבן ב-25 יולי באותה שנה. בהשתתפות שני המנהיגים ובחסות הנשיא האמריקני ביל קלינטון. במסגרת הנורמליזציה בין שתי המדינות שכללה כינון יחסים דיפלומטיים, פתיחת שגרירויות, פתיחת גבולות ומעברי גבול למעבר חופשי של אנשים וסחורות, חופש גישה הדדי לנמלי הים והאוויר, איסור בחוקי המדינות על תעמולה עויינת ויחסי שכנות טובה. הנספח להסכם השלום מסדיר את תהליך הכניסה למדינות כולל עם רכבים בבעלות פרטית. אנו חשים לאורך שנים את יישומו המלא של הסכם השלום ונהנים מהכנסת האורחים של הירדנים, פקידי הממשל, אנשי הבטחון והאזרחים.
אז לאלו הטסים לחו"ל מחכה המתנה בשדה התעופה לשם הם מתבקשים להגיע 3 שעות לפני הטיסה. עוברים צ'ק אין, בידוק מזוודות ההולכות לבטן המטוס, אלו העולות איתנו למטוס, ביקורת דרכונים, כניסה למטוס 45 דק' לפני ההמראה ובקיצור - בירוקרטיה. אז גם לאלו הנכנסים דרך מעברי הגבול היבשתיים ממתינה בירוקרטיה. הירדנים בודקים בדיקה מהירה של המזוודות, ביקורת דרכונים ובדיקה מדוקדקת של הרכבים בכדי למנוע הכנסת מכשירים חשמליים, חומרי תעמולה, סממני דת וכד'. יש כמובן הליך של רישיון רכב וביטוח, החלפת מספר למספר מקומי ובקיצור ה-3 שעות האלה מהשדה, זוכרים? אז כאן לא פוסחים עליהן.
את היום הראשון מייחדים לנסיעה לאורך "כביש 90" הירדני שקיבל את המספר "65". ממשיכים ומגיעים לים המלח ועוצרים לתצפית על ים המלח ועל ישראל מתחת לנציב המלח "אשת לוט".
השיירה ממשיכה דרומה ונכנסת לביקור באחד מהנחלים לאורך כביש 65 - ואדי נומירא.
עצירה טובה לקפה, קצת מוזיקה (כולל גיטרה וחליל) ועולים דרך הכביש המתפתל והמיוחד עד לכפר "ואדי מוסא" הצמוד לעיר הבירה הנבטית "פטרה".
ואדי מוסא היא עיירה במחוז מעאן שבדרום ירדן, הידועה בעיקר כיישוב הסמוך ביותר לפטרה וכשער הביקור אליה. העיירה שנודעה בעבר בשם "אלג'י", שוכנת בעמק הנהר שאת שמו היא נושאת כיום ואורכה הוא כחמישה קילומטרים ממזרח למערב, החל במעיין "עין מוסא" בצידה המזרחי ועד לשער הכניסה אל פטרה במערבה.
משמעות שמה של העיירה הוא "ואדי משה" ולפי המסורת במעיין "עין מוסא" הכה משה בסלע והוציא ממנו מים.
הנבטים הקימו מפעל מים אשר הוביל את מי המעיין אל פטרה, וכיום ניצב מעליו מבנה פשוט הנושא שלוש כיפות. עד שנת 1994 שכן בוואדי מוסא יישוב כפרי בדואי חסר חשיבות מיוחדת, אך עם חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן והתגברות תנועת התיירים אל פטרה, החל היישוב להתפתח במהירות ושינה את אופיו לחלוטין. בשנת 2004 התגוררו בנפת פטרה, שלה משמש ואדי מוסא כמרכז מנהלי, 23,840 איש, ולפי הערכה חיו בה בשנת 2009 כ-26,100 איש. כלכלת העיירה נסמכת כמעט לחלוטין על התיירות, ושוכנים בה עשרות בתי מלון, מסעדות ושירותים אחרים לתיירים. בוואדי מוסא שוכן בית הספר "פטרה" לארכאולוגיה, תיירות ומלונאות של אוניברסיטת אל-חוסיין בין טלאל בעמאן, אשר נוסד בשנת 2004 והיה הראשון מסוגו בירדן.
מסיימים ביקור בפטרה בירת הנבטים וממשיכים לארוחת צהרים אותנטית - מסורתית באחת מהמסעדות הפזורות בכפר. האוכל מוגש בכלים מעניינים ונראה שאירחו אותנו כמו שבדואים יודעים.
הג'יפאים ממשיכים לטיפוס מעל כפר ואדי מוסא לשיטוט בכפר הנטוש "אלחיי" - כפר שננטש אי שם בשנות ה-70-80 ותושביו ירדו לגור בואדי מוסא ולהתפרנס.
פטרה היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית "הסלע האדום". העיר הייתה בירת הנבטים וביוזמה פרטית נבחרה בשנת 2007 באינטרנט כאחד משבעת פלאי תבל החדשים.
פטרה נמצאת בדרום ירדן בגובה של 885 מטר מעל פני הים. הדרך המקובלת להגיע לפטרה היא מהכפר הסמוך ואדי מוסא דרך קניון ה"סיק". הקניון עצמו צר למדי, ורוחבו אינו עולה על מטרים ספורים, בעוד שקירותיו מגיעים לגובה של כמאה מטרים. צלעות הקניון עשויות אבן חול נובית בצבע אדמדם, ועל קירותיו ניתן למצוא תבליטים של אלילים נבטים, כתבים ופסלים. לאורך צלעות הקניון ניתן למצוא שרידים של אקוודוקטים שנועדו להעביר מים לעיר. פטרה מפורסמת כיום בזכות המבנים החצובים במורדות ההר שנשתמרו היטב עד ימינו. הידוע מכולם הוא קבר מלכותי מפואר בשם "אוצר פרעה" (אלחזנה), שלצורך פיסולו הוזמנו אומנים מאלכסנדריה. גובהו 33.77 מטר ורוחבו 24.90 מטר, והוא נחצב מלמעלה כלפי מטה. את הרווח שבין העמודים הצדדיים מפארים פסלי ענק של רוכבי סוסים.
הימים 3-5 של הטיול יוחדו לנסיעה מטורפת וחוויתית בדיונות של דרום הממלכה - איזור ואדי ראם.
שיירת הג'יפים טיפסה לרום של כ-1,600 מ' ויותר לראש הר המשקיף על מרחבי הדיונות של חרז'ה המכונה "ארץ הקשתות", קשה לתאר במילים את הנופים, על זה נאמר - "תמונה שווה אלף מילים".
בסיום היום כל שנותר זה להגיע למאהל, מקלחת טובה ואוכל , "מאדפונה" כמיטב המסורת הבדואית.
מחר נוסעים לעומד וואדי ראם.
ואדי ראם הוא ואדי בדרום ירדן, הארוך ביותר בממלכה ההאשמית, ובו נופי אבן חול וסלעי גרניט. מקור שמו של הואדי בארמית ופירושו: גבוה. הוואדי מכונה "בקעת הירח", וככל הנראה נקרא כך על ידי הבדואים שדימו את השטח המחורץ לפני הירח.
ביום האחרון צריך להגיע למעבר הגבול כבר בשעה 12:00, ואי אפשר בלי ביקור בכמה מקומות למרגלות ואדי ראם. השיירה נכנסת לעומק ואדי ראם ויוצאת על הכביש הראשי המוביל לעקבה, מרחק 20 דקות נסיעה לכל היותר.
בירוקרטיה במעבר הירדני והישראלי - וחוזרים הביתה מלאי חוויות.
למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן
תגובות