טיול דו יומי של אופנועני הונדה לים המלח

הונדה בכבישים הנידחים של צפון הנגב

כינוס אופנוענים ביום חמישי בצהרים בליבו של יער המלאכים מזמן למעלה מ-80 אופנועי הונדה, כשכ-10 אופנועים מתוכם רכובים ע"י עובדי היבואן והסוכנים של הונדה ברחבי הארץ, שפשוט הגיעו לעזור בניהול השיירה הארוכה - מרשים!
לאחר קבלת פנים, מיצים סחוטים ומלבי מתוק התאספנו לתדריך רכיבה ומכאן בשיירה ארוכה ומנוהלת לעבר הכבישים המפותלים של חבל לכיש.

לכיש - סנסנה - יתיר

הכבישים שוממים (באופן יחסי) מאפשרים ליהנות מהפיתולים, העליות ושינויי המהירות שהכביש הנהדר מספק לרוכבים. לאחר כחצי שעה של רכיבה בקצב גבוה על הכביש של לכיש - שקף - שומריה פנינו מזרחה וחצינו את הכביש המטפס ויורד את יער סנסנה, בואכה צומת - מחלף שוקת החדש.
על כביש 31 המחבר את ערד עם הכבישים הראשיים במערב (כביש 6 וכביש 4) נסענו מזרחה ובקצה המזרחי של חורה ירדנו לכביש פנימי צר המקיף את חורה ממזרחה ומטפס לעבר הרי ענים, מחנה שני ויער יתיר, בירידה לעבר תל קריות עד לתל ערד.

פארק ערד

בחורשת פארק ערד עצרנו לסנדוויץ' של אחר צהרים, כי הונדה לא פינקו אותנו מזה כשעה ורבע והרכיבה המהירה הפכה אותנו לרעבים... :)
לאחר ההפסקה המשכנו וטיפסנו לעבר ערד וקו פרשת המים בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים. חצינו את ערד וירדנו דרך צומת חתרורים, מצד זרון, צומת זוהר עד מעל ים המלח בגובה של מינוס 400 מתחת לפני הים ועד למרגלות מצדה להפסקה מפנקת נוספת של מיץ תפוזים קר.

ים המלח הוא ים המוות

ים המלח הידוע גם בשם ים המוות, בגלל ריכוז המלחים הגבוה של 34% למול 3.5% בים התיכון, שלא מאפשרים חיים. אבל ים המוות מביא גם חיים בזכות מחצב האשלג שכורים בו וממנו מייצרים דשן כימי להגדלת תוצרת גידולי השדה מהאדמה. בנוסף כורים בים המלח גם מגנזיום, ברום, סידן ותחמוצות כימיות נוספות.

לים המלח אין מוצא ולצערנו הוא קטן ומתייבש עם השנים – בגלל האידוי של מפעלי ים המלח בצד הישראלי ובצד הירדני, בגלל שיורד פחות גשם, בגלל שישראל סכרה את סכר דגניה ובגלל שהירדנים סכרו את הערוצים הזורמים והיורדים מהרי אדום לעבר ים המלח. בשל ההתייבשות של ים המלח יורד מפלסו מידי שנה בכמטר שלם. את בריכות האידוי הדרומיות ואת חופי בתי המלון בצד הישראלי של הים מזינים באמצעות תעלה המזרימה מים מהאגם הצפוני לעבר הבריכות הדרומיות ואפשר לראות אותה בנסיעה על כביש 90 בין ים המלח הצפוני לבריכות הדרומיות של ים המוות.

מצדה - המעוז האחרון

מצדה השוכנת על קטע מיוחד במצוק ההעתקים, הייתה לסמל והיוותה את המעוז האחרון של לוחמי חירות יהודיים מול הצבא הרומי בזמן המרד הגדול של שנות ה-70 לספירה. נפילת מצדה, בשנת 73 לספירה, מסמלת את אחריתה של ממלכת יהודה בסוף ימי בית שני ולאחר שהרומאים כבשו ושרפו בשנת 70 לספירה את בית המקדש השני שבירושלים. מצדה אשר נבנתה ע"י הורדוס כארמון מדברי מפואר, מבודד ומאובטח היטב בזכות המיקום הטופוגרפי על צוק בלב מדבר, היא כיום אתר תיירות מרכזי במדינת ישראל ומוגדרת כ"גן לאומי". הגישה למצדה יכולה להיות מכיוון ים המלח וכביש 90, המחייב טיפוס רגלי לאורכו של "שביל הנחש" - 350 מטרים בהפרש גובה וכ-40 דקות הליכה או בקרון הרכבל הגדול במשך כמה דקות. לחילופין אפשר לטפס למצדה דרך "הסוללה הרומית המערבית" ב-20 דקות הליכה, כשההגעה אליה מכיוון ערד על כביש 3199.

לילה במלון של קיבוץ קלי"ה

ממצדה צפונה על כביש 90, כשמימין ים המלח ומשמאל מצוק ההעתקים, דרך המחסום הצבאי שלמרגלות מצוקי דרגות ועד למלון בקיבוץ קליה. נהוג לחשוב כי שם הקיבוץ מורכב מראשי תיבות שפירושן: קלי"ה - "קם לתחיה ים המוות", אך בפועל כנראה שמדובר ב"עברות" לשם הלטיני של האשלג - Kalium.
עם חשיכה הוזמנו לארוחת ערב מיוחדת סביב הבריכה של הקיבוץ - תענוג מיוחד! ולאחריה פרשנו לישון בשמחה גדולה.

סנט ג'ורג' - מנזר נחבא בערוץ של נחל פרת

לאחר ארוחת בוקר בקיבוץ חזרנו לרכוב צפונה על כביש 90 ומצומת בית הערבה מערבה על כביש 1 המטפס מערבה לכיוון ירושלים. מכביש 1 ירדנו לדרך הישנה שחיברה את ירושלים ומעלה אדומים עם יריחו וים המלח - הדרך נקראית "דרך הדמים" - טלעת א-דם. יש הטוענים ששם הדרך, בדומה לשם של מעלה אדומים, הוא בזכות הסלע האדום הנמצא באזור ויש טענה כי שם הדרך הוא בגלל הדם של קורבנות שודדי הדרכים אשר ארבו לעוברי האורח.
במרכזה של הדרך עצרנו ליד שער הכניסה למנזר סנט ג'ורג' יחד עם כמה אוטובוסים של צליינים ומספר סוחרים שהגיעו מיריחו וניסו למכור לנו מזכרות, תמרים ומיץ...
משער הכניסה למנזר צעדנו למרפסת תצפית אל נחל פרת - הוא ואדי קלט, שם נחשפנו למראה מיוחד של מנזר בצלע ההר: סנט ג'ורג' או ‘‘דיר מר גי'ריס’‘ או Saint George monastery - מנזר יווני אורתודוקסי השייך לקבוצת המנזרים של מדבר יהודה יחד עם המרסבא שבוואדי קלט, דיר חג'לה שביריחו ודיר פיראן שליד עין פרת.
המנזר בנוי על מצוקי וואדי קלט / נחל פרת, בגובה של פני הים. המנזר נבנה במאה החמישית והורחב במהלך המאה השישית על ידי נזיר בשם גיאורגיוס שעל שמו נקרא המנזר.
הנוצרים מאמינים כי זו המערה בה התגורר אליהו הנביא וכי במערה זו בישר המלאך לסבו של ישו, יואכים, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה, אימו של ישוע (ישו).
לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש השטח ע’‘י ישראל הציבו הנזירים צלבי ברזל רבים על הגבעות שמסביב ובפתחי מערות ההתבודדות שלהם. כיום חיים במנזר כ-10 נזירים.

על דרך אלון עד טאריק אבו-ג'ורג'

חזרנו לכביש 1 עד לכפר אדומים ומשם על הכביש המפותל והנהדר של דרך אלון. הכביש החותך "בשני -שליש גובה" את גב הרי שומרון ומעל בקעת הירדן נקרא על שמו של יגאל אלון - שר העבודה בממשלתו של לוי אשכול, שהציע עוד בשנת 1967 תוכנית לטיפול בפליטים כשבעיקרה ביסוס ושליטה של ישראל בעבר הירדן המערבי והשארת בקעת הירדן כחיץ ביטחוני חיוני למדינת ישראל.
רכבנו דרומה עד לצומת רימונים ומשם בירידה מזרחה לאורכו של הכביש על דרך בשם: טאריק אבו ג'ורג' - הכביש הירדני הישן שחיבר את גשר אלנבי ויריחו עם רמאללה, עד לאנדרטת הנ"ד.

אנדרטת הנ"ד

האנדרטה המתופחת בלב השטח השומם של הבקעה נמצאת בין הישוב רימונים לישוב ייט"ב ומנציחה את 54 הלוחמים - 44 צנחנים מגדוד 890 ו-10 אנשי צוות אוויר, שהתרסקו עם מסוקם במקום ב-10 למאי 1977. לראש הגבעה מוביל כביש מפותל ובסופו שדרת עצי דקל, בשנת 1978 הוקמה במקום אנדרטה, ביוזמת המשפחות השכולות ובעיצובו של אריה מוסקוביץ, הבנויה מלוחות אבן היוצרים את האותיות נ"ד. בקדמת האנדרטה כתוב "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ" (בראשית, א', ט"ו). על האנדרטה יש לוחות מתכת עליהם מופיעים סמלי הצנחנים וחיל האוויר וכן שמות 54 הנספים. בנוסף ניטעה במקום חורשה של 54 עצי זית וליד כל עץ נחקקו שמות הנספים באבן.
מגבעת הנ"ד תצפית מדהימה על הבקעה הדרומית מפאתי יריחו בדרום, כוכב השחר ורימונים במזרח וייט"ב והעוג'ה בצפון.

עוג'ה - כביש 90 - כביש 1 - כפר אדומים

מאנדרטת הנ"ד ירדנו על הכביש הצר והמפותל לכיוון הישוב ייט"ב - יד יצחק טבנקין, והמשכנו לרדת לכיוון הבקעה לצד תעלת העוג'ה הזורמת והמתפתלת מהרי השומרון ועד לבקעה. רכבנו דרומה על כביש 90 העוקף את יריחו חזרה לצומת בית הערבה. מכאן טיפסנו על כביש 1 עד לצומת כפר אדומים למסעדה מדהימה - שאף שהגענו לא ממש רעבים התגברנו היטב על כמויות האוכל המשובח שהוגש לשלוחנות. לאחר קפה וקינוחים סיכמנו את הטיול בברכת יישר כוח ליבואן הונדה ויצאנו בדרכנו מערבה על כביש 1 איש איש לביתו.

תודות לכולם

תודה להנהלת היבואן שיזמה ויצרה את הטיול המושקע, לכל אנשי הצוות של היבואן שהגיעו לתמוך, לעזור ולשמש כמרשלים, לנשות ההפקה שדאגו לנו בכל עצירה ועצירה, לאופנוגרר שנסע אחרינו בכל דרך והכי חשוב ללקוחות הונדה המטיילים שהפכו את הטיול להרפתקה נהדרת.

רוכבים ופינוקים