טיול נהיגה ספורטיבי לגרמניה, אוסטריה ואיטליה - יוני 2022

טיול נהיגה באירופה - יום 1 (שישי)

נחתנו בשדה התעופה של מינכן לאחר טיסת בוקר מתל אביב וכעבור כמה דקות עמדנו בעמדת ההשכרה לקבלת הרכבים. ההתרגשות אופפת את כולם בידיעה שבמהלך 4 הימים הקרובים, ננהג כ-1200 ק"מ בכבישים הטובים ביותר שניתן למצוא. קצת חתימות, הסברים על הרכבים השונים, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל, תדריך נהיגה על מה שמחכה לנו בהמשך היום ואנחנו יוצאים לדרך.

לפרטים והרשמה למסע הקרוב 15-18/9/2022 - הקליקו כאן

מזג האוויר קצת אפור וגשום כשאנחנו יוצאים ממינכן דרומה לכיוון אוסטריה ומהר מאוד אנחנו עולים על האוטובאנים המהירים של גרמניה. עצרנו לארוחת צהריים ועוד פעם לקפה ועוגה, אבל רגל ימין של כולם רוצה לעשות רק דבר אחד, ללחוץ וללחוץ חזק. עברנו את הגבול לאוסטריה וכעבור עוד כמה עשרות ק"מ הגענו לעמדת התשלום והכניסה למעבר ההרים Grossglockner שהוא ההר הגבוה ביותר באוסטריה ופסגתו מגיעה ל-3798 מטר מעל פני הים. צורתו כשל פירמידה והרווח שלנו הוא נהיגה במעבר ההרים הטוב ביותר באוסטריה, או בשמו הנוסף, הכביש האלפיני הגבוה של גרוסגלוקנר (2572 מטר). כביש ארוך ומפותל ויחד עם זאת מהיר מאוד, עם נופים עוצרי נשימה וכמה נקודות עצירה להסדרת הדופק. החבורה מתחילה להבין את מהות הטיול ורמת האדרנלין בגוף עולה למקום גבוה.

אנחנו ממשיכים דרומה וחוצים את הפאס המדהים הזה, הדרך למטה לא פחות מהירה ומפותלת מזו שטיפסנו בה ומצב הרוח מרומם. הפאס הזה מסתיים כעבור 34.3 ק"מ ולקראת ערב אנחנו חוצים את הגבול לאיטליה ומגיעים לעיירה הקסומה San Candido ולמלון הבוטיק שלנו הממוקם על המדרחוב הפנימי שבה, עמוס חנויות היוקרה. אנחנו מתפזרים לחדרים למנוחה והתרעננות ויוצאים לארוחת ערב במסעדה מקומית ועתיקה, המתמחה במנות גורמה טירוליות מצויינות.

טיול נהיגה לאירופה - יום 2 (שבת)

לאחר ארוחת הבוקר במלון נאספנו ליד הרכבים לתדריך קצר עם מפה פתוחה ועברנו על המסלול שלנו להיום, שכולל כמה מהפאסים (מעברי ההרים) הטובים ביותר שיש לאירופה להציע לנו. אנחנו עוברים בעיירה Cortina d'Ampezzo השוכנת באמפיתיאטרון טבעי המוקף בפסגות הנראות כמו כתר, ומכאן זכתה בשם "מלכת הדולומיטים" ולמעשה נחשבת כאתר הסקי המפורסם, האופנתי והיקר ביותר באיטליה וככזו, אירחה אירועי גביע עולם שונים ובינהם, את אולימפיאדת החורף של 1956. הדרך ממנה הלאה בסימן טיפוס חזק בגובה וכמות הכבישים המפותלים בהתאמה.

השיירה חולפת בטיסה נמוכה בין מעבר הרים אחד לזה שבא אחריו והנוף הפנורמי עוצר נשימה ובלתי נתפס ביופיו ובעוצמתו. ברקע רכס ה-Marmolada היפהפה שהוא הקרחון האחרון בהרי הדולומיטים ופסגתו היא הגבוהה מכולן (3343 מטר). מעלינו ובעצם מכל כיוון, אין ספור פסגות משוננות המעוטרות במעט שלג, תחתיהן מצוקים אנכיים בדרמטיות מוגזמת מאות מטרים מטה, לעבר עמקים ירוקים המעוטרים בכפרים קטנים ועיירות ציוריות.

מזג האוויר אופטימלי, השמיים כחולים עם שמש גדולה ו-24 מעלות ואנחנו ממשיכים לגהץ את הכבישים של מעברי ההרים המדהימים של האזור. כשהגענו לכיכר של Passo Falzarego הבנו שכל רוכבי האופניים הרבים שעקפנו בדרך, משתתפים כולם באירוע ספורטיבי גדול שמסתיים ממש כאן למעלה. הדרך חסומה וכדי להגיע למעבר ההרים הבא, אנחנו "נאלצים" לחזור על עקבותינו למטה ולהמשיך דרך מעבר ההרים Passo Giau שמלכתחילה היווה אלטרנטיבה מצויינת. העיקוף גורם לנו להאריך את הדרך בכמה עשרות ק"מ של הנאה צרופה ואנחנו מגיעים ל- Passo Pordoi מצידו השני.

מעבר ההרים Passo Pordoi שנמצא בגובה של 2239 מטר מעל פני הים, הוא הפאס המועדף עליי, לא משנה מאיזה כיוון. רצף הפיתולים שבו הוא חווית נהיגה טהורה והנוף מדהים בהתאם. בשיא הגובה של הכביש יש עשרות רבות של אופנועים ומכוניות מסודרות בחניון גדול ומסביב מסעדות ובתי קפה. עצרנו לטיפוס ברכבל הגבוה שלו שתוך דקות נשא אותנו לפסגה (2950 מטר). הנוף מרהיב, רכס אחרי רכס נראים לכל כיוון ולמרחק של עשרות ק"מ.

ירדנו חזרה לרכבים והמשכנו בנסיעה בכבישי הדולומיטים שאף פעם לא נמאס מהם ומהנוף בו הם עוברים. לקראת ערב הגענו למלון הבוטיק שלנו לשני הלילות הבאים ויצאנו לארוחת ערב במסעדת בשרים מצויינת בבעלותו של מיקאלה ואישתו, היא השפית והוא מומחה גדול לבשר וליין.

טיול נהיגה לאירופה - יום 3 (ראשון)

אנחנו נשארים לילה נוסף במלון הזה כך שהבוקר אין צורך באריזות ומיד לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו ליום ארוך שבו נעבור כמעט 300 ק"מ במסלול מעגלי. יצאנו לדרך כשהכיוון הכללי הוא Parco Nazionale Dello Stelvio הנמצא מערבה מאיתנו. כהרגלנו אנחנו נמנעים מהכבישים הראשיים ונהנים מדרכים צדדיות יפיפיות, בין עיירות קטנות ומטופחות, כמה עצירות בבתי קפה מסוגננים, הפסקות ב"מרפסות נוף" שקשה לסיים אותן, אבל מה שמעניין אותנו כאן בעיקר, אלו הכבישים המדהימים שבדרך.

התחלנו את הבוקר ב-Passo Mendola שמטפס בגובה במהירות מסחררת וממנו תצפית מדהימה על Val Adige הרחב שלמטה. הכביש עצמו עמוס ברוכבי אופניים ואופנועים ולמזלנו כמעט וריק מרכבים אחרים. עוד כמה עיירות קטנות ויפות ואנחנו עוברים ב-Passo Del Tonale. אנחנו יורדים לכביש צדדי עוד יותר, שיקח אותנו דרך כביש צר מאוד שבחלקיו הרבים יש נתיב ומקום לרכב אחד בלבד, מצד אחד קיר גבוה ומצד שני תהום עמוקה מאוד. הנוף עוצר נשימה ואנחנו חייבים לעצור מידי פעם כדי לוודא שכל זה אכן אמיתי. בשיא הגובה אנחנו עוברים ב-Passo di Gavia שהוא סוג של פרס לכל מי שהגיע מהכיוון ממנו הגענו שכן הוא יפיפה, עמוס באגמים קטנים בצבעי כחול וטורקיז, בהם משתקפות פסגות מושלגות ומשוננות שנמצאות מעליהם והמראה מרהיב.

השיירה חולפת על פני העיירה Santa Caterina ולאחריה אנחנו מגיעים לעיר Bormio ממנה מתחיל מעבר ההרים Passo dello Stelvio שהוא הגבוה ביותר באיטליה והמפורסם ביותר בעולם, זה שנבחר בתוכנית הרכב המפורסמת - Top Gear, ככביש המהנה ביותר בעולם לנהיגה. הוא מתחיל כאמור בעיירה Bormio מדרום, השוכנת בגובה של 1,225 מטר ומטפס למעלה מקילומטר וחצי בגובה, תוך כדי 34 פניות פרסה ו-21.3 ק"מ עד לפסגה הנמצאת בגובה של 2758 מטר. זווית הטיפוס נעה בין 7-15 מעלות והנוף שנפרש מכל כיוון פשוט מפואר. אין דברים כאלה ולא סתם כביטוי. כשמביטים דרומה ולמטה, הכביש נראה כמו נחש שלא נגמר והפרשי הגובה לעמק שלמטה עצומים. לא לחינם, ההר הזה זוכה בתכיפות בתואר Cima Coppi (קטע דרך המזכה את מוביל המירוץ בהכי הרבה נקודות) במירוצי האופניים השנתיים Giro d'Italia.

עצרנו לארוחת צהריים מאוחרת וללא עיכובים מיותרים חזרנו לרכבים לעבר הירידה מהפאס. קטע הכביש שממשיך צפונה מפותל אפילו יותר ובו מפוזרות 48 פניות פרסה לאורך 18.2 ק"מ וברצף שלא יאמן. בחלק מה"לגים" בינהם אפשר להגיע למהירויות בלתי שפויות וחלק מהלגים האחרים כאילו נגמרים עוד לפני שהתחילו. קצב החלפת ההילוכים ועבודת ההגה מהיר מאוד ודורש ריכוז שיא ותכנון מוקפד קדימה לקראת הבלימות החזקות לפני כל פנייה.

בסופו של דבר זה נגמר והגענו לעמק ולכביש ישר יחסית כשבשני צידיו, לאורך ק"מ רבים, מגדלים את תפוחי העץ המפורסמים של דרום טירול. מידי פעם ניתן לראות על השלוחות הגבוהות שלצידנו טירות בנות מאות שנים, כאלו שבעבר, בעליהם, היו אחראים על גביית מיסים מכל שיירה שעשתה את דרכה בעמק. הגענו חזרה למלון ולאחר מנוחה קצרה יצאנו לארוחת ערב במסעדה איטלקית.

טיול נהיגה לאירופה - יום 4 (שני)

לאחר ארוחת הבוקר ופרידה חמימה מצוות המלון, יצאנו ליום האחרון של הטיול. הכיוון הכללי הוא העיר Merano, הידועה במרחצאות החמים שבה, אליה הגיעו שועי עולם במשך מאות שנים. מראנו ממוקמת בשקע המוקף בהרים המתנשאים עד לגובה של 3335 מטר בכניסה ל-Val Passeier ולשם בדיוק פנינו מועדות. עמק פאסייר הוא אחד המקומות היפים ביותר באיטליה כולה, השילוב של ההרים העצומים והפסגות המושלגות, עם נהר Passer הארוך בינהם והעיירות הקטנות והיפיפיות המפוזרות לאורכו, הוא מהמרהיבים שניתן למצוא.

הכביש מתפתל צפונה לאורך הנהר ומטפס בגובה. מיד ביציאה הצפונית מהעיירה St. Leonhard in Passeier הגענו למעבר ההרים Passo Giovo שהוא אחד הכבישים המהנים ביותר לנהיגה במסע כולו. מדובר בעשרות פניות מכל הסוגים, הטיפוס בגובה מהיר מאוד והנוף רק הולך ומתעצם. במעבר עצמו מזג האויר קריר אבל די נעים, ואנחנו עוצרים להפסקת קפה ועוגה ושואפים עוד קצת מאויר הפסגות שכן זהו מעבר ההרים האחרון במסלול שלנו.

חצינו את הגבול מאיטליה לאוסטריה ועלינו על הכבישים צפונה, איתם עברנו גם את הגבול חזרה לגרמניה ובסחיטה אחרונה של דוושות הגז המשכנו על האוטובאנים המהירים ועד לשדה התעופה של מינכן. החזרנו את הרכבים הנפלאים שהיו כל כך טובים אלינו ועלינו על הטיסה חזרה לישראל.

חברים,
היה תענוג לבלות ולהוביל אתכם 4 ימים מלאים, הייתם קבוצה נהדרת...!
להתראות בטיולים הבאים..
קובי.

לפרטים והרשמה למסע הקרוב הקליקו כאן