חנן אורלוב - ג'יפולוג מקצוען ומי שעוסק בהנדסת רכבים חשמליים, עושה לקוראים סדר בחשמל, עמדות הטעינה של כלי רכב חשמליים והכבל שבניהם...
Kilowatt-hour / KWH / קוט"ש / קילוואט-שעה / WH / וואט-שעה
כמות אנרגיה. יחידת מדידה שמשמשת למדידת כמות האנרגיה האצורה בסוללה, או הקיבולת שלה, וכן לכמות האנרגיה שצרכתם מחברת החשמל לצורך טעינה של הסוללה. ערך אופייני לקיבול של סוללת רכב חשמלי הוא 28-80KWH.
KW / Kilowatt / קילוואט
יחידת מדידה שמשמש למדידת הספק. בשימוש למדידת הספק של מנוע, או הספק של עמדות טעינה. מנועים אופייניים ברכב חשמלי מגיעים עם הספק של כ150-250KW, ועמדות טעינה מגיעות עם 3-350KW. (מידה מקבילה לכ"ס - כוח סוס).
Ampere / A / אמפר
יחידת מדידה של זרם. משמשת למדידת הזרם שמגיע אל הבית מחברת החשמל או אל עמדת הטעינה. בית סטנדרטי מקבל 25 אמפר בשלוש פאזות.
חד פאזי / תלת פאזי
במעגל חד פאזי יש שני מוליכים, אפס ופאזה.
במעגל תלת פאזי יש ארבעה מוליכים, אפס ושלוש פאזות. בנוסף יש מוליך הארקה. עבור אותו זרם ניתן לטעון במערכת תלת פאזית פי 3 יותר הספק.
KWH 100KM / WH - KM / KWH
נתון של צריכת אנרגיה לק"מ, או כמות הקילומטרים שניתן לעשות עם יחידת אנרגיה. מופיע בלוח השעונים של הרכב ובמיפרט הרכב.
נתון אופייני הוא 12-20 KWH/100KM.
SOC - State Of Charge
בכמה אחוזים הסוללה טעונה
SOH - State Of Health
מצב בריאות הסוללה באחוזים. סוללה עם SOH של 100 אחוז תתן את הטווח המלא של הרכב, כפי שהיה כשהרכב היה חדש.
הטעינה בבית נעשית בעזרת עמדת טעינה שניזונה מחשמל ביתי AC והיא גם מזינה את הרכב בחשמל AC. העמדה הזו היא בעצם רק ממסר שמעביר את החשמל כמו שהוא אל הרכב, והיא עושה זאת רק לאחר שעובר בינה ובין הרכב פרוטוקול שמאשר את תחילת הטעינה.
הטעינה של הרכב יכולה להיות חד-פאזית או תלת פאזית. יש כאן מנעד די גדול של אפשרויות בהתאם לדגם הרכב ובהתאם ליכולת התשתית הביתית לתמוך באופייני הטעינה השונים. ניקח כמה דוגמאות שונות של רכבים להמחשה:
כלי רכב הנטענים בטעינה תלת פאזית: עד 11KW הספק טעינה. בהספק טעינה כזה סוללה ריקה לחלוטין תתמלא בכ-7 שעות.
לדוגמה: טסלה, יונדאי איוניק 5, ג'ילי גאומטרי, דגמי Aiways שהוזמנו מאמצע אפריל 2022: צפויים להגיע עם יכולת טעינה תלת פאזית של 11KW.
בטעינה תלת פאזי הזרם שזורם אל העמדה הוא 16 אמפר בכל אחת משלוש הפאזות. בבית אופייני שמקבל שלוש פאזות כפול 25 אמפר, בזמן טעינה נשאר לצרכי הבית רק 9 אמפר בכל פאזה. כל מכשיר חשמלי - קומקום, דוד חשמל או מכונת כביסה תביא אתכם קרוב לקצה או מעבר ליכולת זרימת החשמל בבית.
כלי רכב הנטענים בטעינה חד פאזית: KW3.6 עד 7.4KW. טעינה איטית יותר מתלת פאזי.
לדוגמה: AIWAYS, אופל קורסה, MG EV עד מודל 2021, יונדאי קונה, יונדאי איוניק וגם טויוטה BZ.
בשביל להבין בכמה שעות טעינה מדובר צריך לחלק את קיבול הסוללה שנע ברכבים הנ"ל בין 50KWH ל64KWH ולחלק אותו בהספק הטעינה. בטעינה של 3.6KW זמן הטעינה יכול להגיע לכ-20 שעות. 3.6KW שווה ערך ל-16 אמפר ו7.4KW ל-32 אמפר.
את האופציה לטעון ב-7.4KW לא כולם יוכלו לנצל שכן התשתית ברוב הבתים לא תומכת בזרם כזה, וגם אם כן, אז כמו שכתבתי קודם, לא ישאר חשמל לצרכנים אחרים בבית.
על פניו, נשמע בעייתי. אך יש לזכור:
בנסועה יומית אופיינית, של כ-70 ק"מ, הטעינה הלילית תצטרך להחזיר לרכב כ-12KWH חשמל בלבד. בהספק של 11KW הטעינה תמשך כ-70 דקות בלבד. ויותר מזה בהספקי טעינה שונים, בהתאמה ליכולת.
בחלק מהדגמים ניתן להגדיר בתפריט הרכב טעינה מתוזמנת - כך שניתן לתזמן את טעינת הרכב לשעות הלילה שבהן מעט מכשירי חשמל פועלים בבית וזאת על מנת שלא להפריע במקלחות וארוחות הערב... בדגמים שלא מצוידים באפשרות כזו רצוי לוודא שעמדת הטעינה מאפשרת שליטה כזו על מועד הטעינה.
בחלק מהדגמים ניתן להוריד את הספק הטעינה בעזרת התפריט המוצע ברכב. ברכבים אחרים כדאי לוודא שעמדת הטעינה יודעת לטפל בזרם הטעינה.
מחוץ לבית יש טעינה בעמדות AC (כמו בבית) ויש טעינה בעמדות DC - כפי שיפורט להלן:
מדובר בטעינה דומה לעמדות טעינה בייתית - טעינה שהיא יחסית איטית, בהספק של 3 בין ל-11KW. מעל 1400 עמדות כאלה פזורות ברחבי הארץ ועל מנת להתחבר אליהן תצטרכו להצטייד מראש בכבל TYPE2 (יש מספר מועט מאוד של עמדות AC שמצוידות בכבל ואין לצפות לכך) ובנוסף יש להתקשר מראש עם החברה שמפעילה את עמדת הטעינה על מנת להיות רשומים / מינויים לשירות ולהתחבר לאפליקציה עם אמצעי תשלום (כרטיס אשראי).
כמה מהחברות המפעילות : SONOL EVI / EV EDGE / AFCON / GNRGY. תצטרכו בקשו לקבל שבב RFID - השימוש בו הוא בכללי נוח יותר, והוא חיוני במיוחד בעמדות בחניונים תת קרקעיים עם קליטה סלולארית בעייתית שלא מאפשרת לאפליקציה לפעול כראוי.
כדאי גם לבצע נסיון מעשי קצר בעמדה של כל ספק וספק כדי לא להיתקל בהפתעה בזמן שבו אתם כבר במצוקת חשמל ובשעות לא נוחות. וודאו שהשבב של אותו ספק אכן פעיל ומחובר לאמצעי חיוב.
באופן כללי, אני מוצא את העמדות האלה כפחות שימושיות עקב הספק הטעינה הנמוך. ב-40000 ק"מ שעשיתי עד היום לא הזדמן לי להשתמש בעמדה כזו אף לא פעם אחת. לדעתי אפשר לוותר בכלל על קניית כבל TYPE2 עבורן, אלא אם כן אתם יודעים שבצמוד למקום העבודה שלכם, למשל, יש עמדה כזו שאתם יכולים להתחבר אליה לשעות רבות. אחרת אני לא רואה סיבה לבזבז על זה כסף וזמן.
יש כיום כמה עשרות עמדות DC ציבוריות בישראל ואולי כבר קרוב או מעבר לכ-100 עמדות טעינה DC.
עמדת DC טוענת את כלי הרכב בזרם ישר ובהספק טעינה גבוה. העמדות נחלקות לעמדות טעינה שנקראות "מהירות" שהספק הטעינה בהן הוא עד 50KW ועמדות טעינה שנקראות "אולטרה מהירות" שהספק הטעינה בהן יכול להגיע, נכון להיום, עד 350KW.
העמדות האלה שימושיות מאוד לנסיעות ארוכות, האולטרה מהירות שימושיות יותר מהמהירות. שימו לב להספק הטעינה המקסימלי של הרכב. רכב שמגבלת הספק הטעינה שלו ב-DC הוא עד 90KW ייטען ב90KW גם אם הוא מתחבר לעמדה של 350KW. זהו נתון חשוב שכדאי לבחון לפני רכישת הרכב.
גם אם הרכב מסוגל להיטען ב350KW ועמדת הטעינה היא 350KW הטעינה בפועל לא בהכרח תגיע לערכים האלה. זה תלוי במגוון גורמים שמחשב הרכב מסתמך עליהם ומחליט מהו זרם הטעינה הנכון לאותו רגע.
שילוב טוב של עמדה אולטרה מהירה ורכב שמסוגל לקבל זרם טעינה גבוה יכול לתת טעינה מ10 ל80 אחוז סוללה שתסתיים בתוך 18 דקות.
עמדות הטעינה המהירות DC מצוידות תמיד בכבל משלהן.
הדרך להבדיל בין עמדת AC איטית לעמדת DC מהירה:
עמדת DC תגיע במעין ארון גדול ועבה עם כבל.
עמדת AC קטנה בהרבה ובד"כ תהיה ללא כבל.
קיימות אפליקציות שממפות את עמדות הטעינה בישראל לדוגמה: PLUGSHARE או גריבו. בחרו בתפריט של הישומון את סוגי עמדות הטעינה שאתם מעוניינים בהן והן יופיעו לכם על המפה, כולל מידע בכל עמדה על המפעיל שלה, הסוג, ההספק, המחיר (ששונה מהותית בין הספקים) וכן חוות דעת מהטעינות האחרונות שבעזרתן תוכלו להבין האם העמדה פעילה ותקינה ואפילו אם העמדה תפוסה באותו רגע שבו אתם בודקים (במידה ומי שטוען טרח לעשות CHECK IN על העמדה בישומון).
טעינה מהירה מקצרת את תוחלת חיי הסוללה!
השתמשו בה רק כשאין ברירה, כמו בנסיעה ארוכה. היא לא מיועדת לשימוש יומיומי.
אני לא סגור על מקור השם הלא ברור, והאמת אפילו לא על ההגדרה המדויקת שלו. למיטב הבנתי השם (הבינלאומי) הגיע ממצב שבו מבקרים את הסבתא ורוצים לטעון אצלה, כשאין לה עמדת טעינה ייעודית.
אז מדובר בכבל ייעודי שמחבר בין השקע ברכב ובין שקע ביתי חד פאזי סטנדרטי. ו/או חד פאזי תעשייתי (כחול) . זה סידור מאוד מוגבל מבחינת הספק טעינה כשבמקרה הטוב ביותר מדובר על כ-3.6KW. התקינה בישראל קובעת מקסימום טעינה של שעתיים משקע חד פאזי ביתי סטנדרטי כך שטעינה משמעותית לא תרוויחו מסידור כזה בכל מקרה. רוב הכבלים האלה מצוידים באפשרות לכוון את זרם הטעינה, אז אתם יכולים להוריד את זרם הטעינה ולהקל על השקע האומלל של סבתא. אם תתחברו לטעינה הפשוטה הזו אז בסוף הסוללה תיטען. הייתי לאחרונה בצימר שם חיברתי ברשות בעל הצימר את הרכב לשקע ביתי בחנייה. חששתי להקפיץ פקקים ולחמם את השקע אז הגבלתי את זרם הטעינה ל-5 אמפר, רק כ1KW. משך הטעינה שהתקבל היה כ-100 שעות לסוללה מלאה. לא ממש פרקטי אלא אם כן הנסועה שלכם היא אפסית ממש. שמעתי על בעלי רכבים שזה בדיוק סידור הטעינה הסטנדרטי שלהם. מן הסתם הרכב שלהם משמש יותר כקישוט לחנייה מאשר ככלי רכב.
לטעמי אם לא קיבלתם עם הרכב כבל סבתא חד פאזי, אין טעם לבזבז כסף על רכישתו. אם אתם מתעקשים ממש אז רכשו כבר כבל תלת פאזי כפי שמתואר למטה:
יש כבלים שהצד החשמלי המקבל שלהם הוא שקע תלת פאזי תעשייתי אדום, 16 אמפר. מדובר בעמדת טעינה לכל דבר ועניין והרכב יכול להיטען ב11KW. בדיוק כמו בעמדת הטעינה הנייחת. יש לי כבל כזה שמשמש אותי בעבודה. אני לא בטוח שהוא זכאי לשם כבל סבתא, אלא אם כן לסבתא שלכם יש שקע תלת פאזי תעשייתי זמין. הכבל הזה יכול להיות ניזון, בעזרת מתאם, גם מתקע חד פאזי ביתי ושקע חד פאזי תעשייתי (כחול). במידה ויש לכם סידור קבוע כלשהו שבו זמין לרשותכם שקע תלת פאזי תעשייתי, אז שווה להצטייד בכבל כזה.
העמדות המהירות (DC) מגיעות עם כבלים בתקנים של CCS ושל CHADEMO (שזה תקן נכחד).
זה טוב לרוב או כל הרכבים שנמכרים סדיר בישראל, למעט הJAC שנטען בתקן GBT. היבואן הבטיח לרוכשים פיזור של כחמש נקודות טעינה בארץ, ועקב הפסקת השיווק של JAC גם הכמות הזו לא יצאה לפועל.
בעמדות האיטיות (AC) יש שקע מסוג type2 נקבה:
על מנת להשתמש בהן אתם תצטרכו להצטייד בכבל שצדו האחד הוא type 2 זכר, וצדו השני מתאים לרכב שלכם, שזה כנראה יהיה גם type2 זכר בשקע של הרכב (בדקו לפני רכישה) , אז הקצה של הכבל יצטרך להיות type2 נקבה.
מזכיר: כמצוין למעלה אני לא רואה צורך להשתמש בעמדות הציבוריות האיטיות וכפועל יוצא לא רואה צורך לקנות כבל כזה.
אם הגעתם למסקנה שתשתית החשמל בביתכם לא תוכל לתמוך בטעינת הרכב החשמלי שלכם בצורה שתהיה מספיק נוחה עבורכם, בלי שתצטרכו לתזמן הפעלה של מכשירים שונים בבית לצורך הטעינה ו/או להוריד את זרם הטעינה ולתזמן אותה, אז זה השלב הבא.
באתר האינטרנט של חברת חשמל יש עמוד הזמנות שבו ניתן להזמין הגדלה. הגדלה מחשמל תלת פאזי של 25A X 3 ל40A X3 תעלה לכם כ-3000 ש"ח ול 63A X3 תעלה לכם כ-6000 ש"ח.
אתם תצטרכו להכניס שם פרטים של חשמלאי יועץ שמלווה אתכם בתהליך. החשמלאי שלכם יבדוק את החשמל בבית ויבצע תיקונים אם ידרשו לפני בדיקה הכרחית של חברת חשמל. הוא גם יכין תוכנית חשמל חדשה עבור מערכת החשמל המוגדלת. זה יעלה לכם עוד כמה אלפי ש"ח כתלות במצב מערכת החשמל בבית שלכם.
לאחר מילוי הפרטים הנדרשים באתר חברת חשמל, הם יחזרו אליכם אם יש צורך במסמכים נוספים לפי שהם יגיעו לבדיקת הבית. יתכן שתידרשו לספק את העמוד מהגרמושקה של הבית שלכם שבו מופיעות קואורדינטות המיקום של הבית ושל המגרש שלכם.
לאחר שתספקו את כל מה שנדרש תאלצו להמתין עד כחודשיים לקבלת תאריך בדיקה של הבית. לאחר בדיקה פיזית של מערכת החשמל בבית יאשרו את חיבור הבית המוגדל, החשמלאי יחליף את מה שנדרש בלוח החשמל ויתכן שיחליף גם את הכבילה עד לבית, אם היא לא עומדת בעומסים הנדרשים.
הכינו כסף, זמן ואורך רוח לתהליך. מכיוון שנכון לפברואר 2022 הזמנות רכבים חדשים אורכות חודשים ארוכים שווה לנצל את הזמן הזה לביצוע ההגדלה ולא לחכות עד לאחר שהרכב כבר יחנה אצלכם.
אם אתם לפני רכישת בית חדש או בתהליך בנייה של בית אני ממליץ לכם בחום רב להיערך לנושא של הגדלת התשתית, גם אם אתם לא מעוניינים לבצע את מה שרשום בסעיף הקודם, ואפילו אם אין לכם רכב חשמלי. יהיה לכם רכב כזה. בתור התחלה רכב אחד, וכנראה בהמשך יותר מאחד. אם אתם מתכננים לשכן בדו קומתי שלכם בהמשך החיים דיירים שוכרים, או אולי ילדים מתבגרים/נשואים גם להם יהיו רכבים כנ"ל. קחו את זה בחשבון. הכינו צנרת (קוברות) בקוטר עבה, כפולה ומשולשת בין ארון החשמל הביתי לחנייה ובין הארון של חברת החשמל אל לוח החשמל שלכם. זה יעלה בשלב הזה מעט מאוד. כמעט חינם. אם תיזכרו בזה לאחר בניית הבית זה יעלה הון ויתכן שיאלץ אתכם לעבודות תשתית מורכבות של הרמת ריצוף וגינון, קידוחים ובלאגן.
האופציה הזו לא ממש מוכרת ומסיבות טובות, אך היא קיימת. ניתן לרכוש ב17-30 אלף ש"ח עמדות טעינה DC ביתיות בהספק של 20-30KW. לא מעט כסף, אבל למי שיש כסף וגם יש לו צורך אז מדובר בפתרון טוב. התנאי הוא כמובן שיש לבית תשתית חשמל חזקה. עבור עמדה של 22KW תצטרכו חיבור לבית של לפחות 40AX3 ועדיף 63AX3.
מי שיכול להנות מעמדה כזו במיוחד אלו בעלי רכבים שמסוגלים לקבל טעינת AC חד פאזית בלבד, בהספקים של 3.6-7KW בלבד, כשהרכב מחוץ לחנייה הביתית ברוב שעות היממה והנסועה שלהם גבוהה כך שהם צריכים טעינה בריאה בזמן קצר.
יעד טעינת הסוללה:
חלק מדגמי כלי הרכב (כמו: טסלה 3 או יונדאי איוניק 5 ) יאפשרו לכם לבחור את יעד הטעינה לסוללה באחוזים. המטרה העיקרית של המאפיין הזה היא לשמור על חיי הסוללה, שכן עמידה שלה כשהיא טעונה קרוב למאה אחוז או לאפס אחוזים, יורידו מתוחלת החיים שלה.
ממקורות שמצאתי ברשת עולה שהאיזור האידאלי לחיות בו הוא 40-80 אחוז.
ברכבים שלא מצוידים במאפיין הזה, המשתמש המתוחכם יצליח לטעון את הסוללה ליעד שהוא בחר ע"י שימוש בטיימר לטעינה ובחשבונאות לא מסובכת מדי.
לחילופין נסו לתזמן את הטעינה כך שההגעה לסוף הטעינה (מצבר מלא) לא תתרחש יותר מדי זמן לפני שאתם מתכננים לצאת לדרך.
בכל מקרה, אם אין לכם תוכניות להשתמש ברכב בימים הקרובים, כדאי שלא תטענו אותו למאה אחוז לפני ההעמדה שלו. כמה שפחות זמן עמידה במאה אחוז טעינה, כך ייטב.
מנתונים שנאספו עד היום מבעלי טסלה, ניתן ללמוד שסוללות ליתיום NMC שמצוידות בבקרת טמפרטורה אקטיבית, יאבדו בממוצע באיזור החמישה אחוז קיבול לאחר נסועה של כ-50,000 ק"מ, ומשם הקיבול ירד בכאחוז אחד בכל 50,000 ק"מ.
יש גם עדויות ספורות על כלי רכב עם מעל למיליון קילומטרים שעברו החלפה אחת של סוללה.
ישנן גם תקלות ייצור מוקדמות יותר מהנ"ל בתא בודד או יותר, ואז ניתן להחליף מודול בודד בסוללה. מודול מכיל בד"כ 8-16 תאים, ויש כמה עשרות מודולים בסוללה. תיקון כזה הוא כמובן זול יותר מהחלפת סוללה בשלמותה.
כמובן שיש משמעות לאופן השמירה של בעל הרכב על הסוללה. אחד האלמנטים החשובים ביותר בהיבט הזה הוא כפי שכבר כתבתי: יש להשתדל לא לטעון את הסוללה למאה אחוז אם אין צורך וגם לא לרוקן אותה לגמרי. זה אומר שככל שהטווח של הרכב שלכם גדול יותר ביחס לנסועה היומית, תוחלת חיי הסוללה תעלה, אז קנו רכב שמתאים לנסועה שלכם ולא רכב שיכריח אתכם להיות בקצוות. כדאי למעט כשזה אפשרי בטעינות מהירות DC.
לעומק הפריקה והטעינה יש השפעה רצינית על אורך חיי הסוללה. אם למשל עומק הטעינה הממוצע של הסוללה יהיה 80 אחוז, כלומר, תתחילו כל יום עם 90 אחוז סוללה ותסיימו אותו עם 10 אחוז, אז בסך כל חיי הסוללה תוכל לקבל ממנה 1,000 מחזורים של טווח מלא. למשל טווח של 400 ק"מ ואורך חיים כולל של 400,000 ק"מ.
אם עומק הפריקה הממוצע יהיה 20 אחוז, כלומר תתחילו כל יום עם 80 אחוז ותסיימו אותו עם 60 אחוז, אז כמות המחזורים שהסוללה תוכל לעבור כבר תעלה ל-2000 כפול הטווח המלא שלה. בסך כל חיי הסוללה תוכלו לעבור 800,000 ק"מ.
אז המסקנה היא שכן. גם אם אתם לא צריכים לטעון כל לילה, עדיף לעשות זה, וכמו שכבר נכתב קודם, עדיף לא לטעון ל-100 אחוז כשאין צורך. אם יש עמדת טעינה גם בבית וגם בעבודה, נצלו את זה. גם ברמה הפרקטית זה יותר נוח להיות עם סוללה מלאה יחסית.
זו סיבה נוספת לבחור ברכב עם טווח גדול, גם אם אין לכם צורך בזה. אתם תשתמשו ביומיום בפחות אחוזי סוללה ותאריכו את חייה.
SOH של הסוללה שלו, לאחר 80,000 ק"מ, עומד על 100 אחוז!
הערה: SOH - State of Health מצב בריאות הסוללה. מצביע על קיבול הסוללה. זה לא אומר כמה הסוללה מלאה ברגע זה אלא על מצב הבריאות שלה. ככלל אצבע, סוללה שה-SOH שלה הוא מתחת ל70 אחוז נחשבת ללא תקינה, ויצרני הרכב מחליפים אותה אם הסוללה עדיין באחריות.
תא בסוללה כזו יכול לעבוד מ2.8 וולט ועד 4.25 וולט. היצרן יגדיר למשל ש-0 אחוז זה 3.5 וולט ו-100 אחוז זה 4 וולט. כשהסוללה תאבד מיעילותה בהמשך חיי הרכב המחשב יזיז את נקודות ה-0 וה-100 לכיוון קצוות המעטפת של התא, וכך הוא ישמור שהקיבול האפקטיבי של הסוללה לא יפגע. התהליך הזה ימשיך עד ההגעה אל הגבולות הפיזיקליים האמיתיים של התא, ואז הקיבולת האפקטיבית של הסוללה תתחיל לרדת.
בדרך כזו היצרן מרוויח פעמיים: הוא שומר על התאים בכך שהוא לא מגיע אל גבולות המעטפת האמיתיים שלהם, והוא חוסך לעצמו תלונות של לקוחות על ירידת ביצועים. לכן הקיבול שאתה רואה כביכול לא נפגע, כשמבחינה פיזיקלית הוא כבר קטן משהיה בהתחלה. ואחרי הכול, בהתאם למה שבדקתי ואני מכיר, נושא הדאגה לסוללות מוגזם. רוב הרכבים יגרטו לפני שהסוללה תיגמר.
טווח סוללה מוצהר לעומת טווח בפועל:
ליד פרמטר הטווח שמופיע בפרסומי החברה כתוב התקן שבו הוא נמדד: WLTP. זה תקן בינלאומי שממוצע המהירות בו הוא 46.5 קמ"ש וניתן לראות בצילום המסך המצורף את אופיין הנסיעה שבו הושג הטווח הנקוב. אתם יכולים לנסוע בהתאם לממוצע הנ"ל ותגלה שאתה עובר 4.8 ק"מ לכל אחוז סוללה וכנראה אף יותר. מציע לכם לנסות את זה ולראות (זה ממש לא קשה. תשקיע בזה 15-20 דקות) , ואולי זה ישיב לכם את הבטחון במוצר.
לגבי הפרמטר שמוצג על הלוח ומבאס את המשתמשים: הוא בסה"כ מראה שממוצע המהירויות בנסיעות שלך עד לאותו רגע הוא מעל ממוצע המהירויות בWLTP ולכן הטווח האפקטיבי שתשיג אם תסע באותו אופיין מתקצר בהתאם. אם נסעתם במהלך השבוע בכבישים איטיים ופקוקים הנתון הזה יראה מספר גבוה, וכשתסעו בשבת לאורך כל כביש 6 ב130 קמ"ש תגלו שהטווח שאתם מקבלים בפועל קצר משמעותית מזה שהפרמטר הזה הראה לכם. כנ"ל גם במקרה ההפוך של נסיעת יוממות פקוקה לאחר שבת של נסיעות מהירות וחופשיות מפקקים.
הדרך הנכונה יותר להתנהל היא ללמוד כמה קילומטרים לכל אחוז של סוללה אתם עוברים במתארים שונים של נסיעה, וכך תדעו מה תהיה צריכת הסוללה בנסיעה הנוכחית שלכם. במקרה הפרטי שלי, עם הרכב הפרטי שלי - איוניק 5, המנעד הוא 3-6.5 ק"מ לכל אחוז סוללה. 300-650 ק"מ טווח כולל, כשכמובן המרחק הקצר הוא בנסיעה מהירה בכבישים פתוחים.
סיימתם טעינה? התנתקו ופנו את העמדה. זו לא חנייה!
בתחילת טעינה יופיע לכם בלוח השעונים מועד סיום הטעינה. שימו לכם תזכורת לבוא ולפנות את העמדה. רצוי להשאיר במקום נצפה מספר טלפון שלכם, לבירורים. אין הצדקה למעשים אלימים, אבל כבר נצפו אירועים של ממתינים מתוסכלים שמשכו באגרסיביות כבל טעינה של רכבים שניצלו את עמדות החניה בלי התחשבות באחרים. הנזק במקרה כזה עלול להיות גבוה מאוד, הן לכבל והן לפין הנעילה ברכב. בעתיד צפויות סנקציות שונות לבעלי רכבים שהשאירו את הרכבים בעמדות שלא בזמן טעינה. בינתיים אפשר להתנהג כבני אדם גם בלי סנקציות.
ברמות טעינה של הסוללה שבין 90-100 אחוזים יש האטה משמעותית ביותר של הספק הטעינה בעמדות טעינה מהירה. אם אתם לא חייבים את העשרה אחוזים האלה, ותרו עליהם ופנו את העמדה כשרמת הטעינה הגיעה ל90 אחוז, אחרת מי שממתין לעמדה יכול לחכות שעה ואתם כמעט ולא תרוויחו מזה.
הגעתם לעמדה שיש בה מחסום נייד? הזיזו אותו הצידה, טענו את הרכב, ובסיום החזירו את המחסום למקומו כדי למנוע ממי שלא צריך לא לחנות ליד העמדה.
ולסיום - בעלי כלי רכב לא נטענים (לא חשמליים): אנא מכם - העמדות האלה ושטח החניה שצמוד אליהן הוא מחוץ לתחום עבורכם.
תגובות