כמידי שנה חוזר אתר השטח הישראלי לבקר באחת מהמדינות היותר יפות לצד הרי הקווקז.
גיאורגיה - מדינה שהיא חלק מיבשת "חדשה - ישנה" בשם "אירואסיה". שטחים ירוקים אינסופיים, אוויר נקי, הרים גבוהים, דרכים מגוונות, אוכלוסייה מקומית שפשוט כיף לפגוש ובקיצור הרגשה של עולם אחר.
קבוצה גדולה ומגובשת של למעלה מ- 30 מטיילים נטלו חלק במסע שבין הרי הקווקז הנמוך לקווקז הגבוה של גיאורגיה
הוביל והדריך: עדי וייזל
שעת לילה מאוחרת (או שעת בוקר מוקדמת...) ולאחר עיכוב של 3 שעות בטיסה נחתנו בטביליסי - בירת גיאורגיה. אוטובוס מסיע אותנו לבית המלון, ארוחת ערב / לילה קלילה של קצת פיצות, שתייה קלה ומקבלים את החדרים בדרך לישון.
למחרת, שזה כבר היום, מתחיל היום הראשון של טיול הג'יפים בשטח. רחבת החניה של בית המלון כבר מלאה ברכבי השטח המצוחצחים שלנו - רכבי טויוטה 4RUNNER בשלל צבעים. כל רביעיית מטיילים מקבלת רכב 4X4 לנהיגה עצמית, בודקים שהכל תקין, מכשירי קשר, תדריך בוקר עם מפה ויוצאים לדרך.
היעד: בקוריאני - עיירה במחוז סאמצחה-ג'אוואחתי שבדרום גאורגיה ועל רכס הקווקז הנמוך. העיירה מהווה מרכז מנהלתי של המועצה האזורית בקוריאני בנפת בורג'ומי שבצפון-מזרח המחוז. בקוריאני הוכרזה כיישוב עירוני בשנת 1926, אז גאורגיה הייתה סובייטית. בשנת 2014 אוכלוסיית העיירה מנתה רק 1,879 נפשות.
בקוריאני היא גם התחנה האחרונה בקו הרכבת החשמלית בורג'ומי-בקוריאני כשאורך הקו הוא 37 קילומטרים. קטע הרכבת הזה התווסף לרכבת גיאורגיה בשנת 1902, בתקופת כהונתו של מיכאיל רומנוב כנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז. התפתחות קו מסילת הברזל השפיעה רבות על התפתחות העיירה, המרוחקת כ-155 קילומטרים מהעיר קותאיסי שמצפון-מערבהּ וכ-179 קילומטרים מהעיר טביליסי שממזרחהּ.
שיירת הג'יפים עולה על הכביש ומהר מאוד נכנסים לעומק המדינה, עצירה ראשונה בגשר התלוי הצמוד לצאלקה - גשר חדש לחלוטין שנחנך כמה שבועות טרם הגעתנו, כשהדרך והשטח סביב כבר צבוע כולו ירוק.
לצערינו, באחת מנקודות התצפית לעבר המערות, אחת המשתתפות סובבה את הקרסול. לאחר טיפול ראשוני בשטח הוחלט לפנות אותה במהירות לבית החולים הקרוב בעיר אחלציחה.
המדריך המקומי המלווה אותנו, עלה על אחד הרכבים עם הבחורה שנפצעה ו"טס" לעיירה, כשלאחר מספר שעות התקבלה דיאגנוזה שה"סיבוב הקטן" הוא לא פחות מאשר 2 שברים בקרסול ויש להכין לניתוח. הוחלט כי הניתוח ייעשה בישראל ולא בגיאורגיה וכבר ביום שלמחרת, בסיוע המשרד של אתר השטח הישראלי וחברת הביטוח פספורט קארד, הוטסה המטיילת בבהילות לבית חולים בארץ לצורך ניתוח. בהחלט חוויה לא נעימה אבל בהחלט טיפול יעיל של חברת הביטוח. איחולי בריאות.
השיירה מסיימת את החוויה של המערות ונוסעת לבית המלון בעיירה אחלציחה, מלון הממוקם במבצר קדום ששוקם ושופץ לטובת תיירות הפנים/חוץ.
שיירת הג'יפאים עוזבת את אחלציחה ומתחילה לטפס דרך שמורת טבע לכיוון מעבר ההרים בשם "זיקארי" - או בשמו המוכר לרוב הג'יפאים שטיילו בשטח הגיאורגי "זיקארי פאס" (ZIKARY PASS).
תא שטח מדהים, ירוק חזקקקק, נופים מדהימים ומפגש עם מקומיים שמכרו לנו קצת ריבות, משקה אלכוהולי חריף בשם "צ'ה צ'ה" ובקיצור דרך מהממת על רכס הקווקז הנמוך שבחלק ממנה עוד יכולנו למצוא שאריות שלג שלא הספיקו להפשיר.
השיירה מתחילה לגלוש ממעבר ההרים, זיקארי, לעבר העיר השנייה בגודלה בגיאורגיה - קותאיסי.
מראש אחת התצפיות כבר רואים את העיר באופק והיא נראית מרחק שנות אור אבל אני יודע שתוך 3 שעות אנחנו שם למרות שרוב הדרך היא בשטח...
אחרי לילה מפנק בבית המלון בעיר קותאיסי השיירה מתכוננת ליום, אולי האתגרי של המסלול, טיפוס לכפר אושגולי דרך הכפר לנטחי שעל רכס הקווקז הגבוה. אחת הדרכים היותר יפים באיזור - יום ארוך שכל מילה עליו מיותרת כשיש תמונות, כולל ביקור בכפר נטוש על אם הדרך שם זכינו לבשל לעצמינו אורחת צהרים מפנקת
השיירה מגיע לקראת ערב לכפר אושגולי ופוגשת את EKA מנהלת האכסנייה (כן, זה לא באמת מלון, למרות שנחשב למפואר והגדול ביותר בכפר), ארוחת הערב כבר כמעט מוכנה, חלק מהבנות נכנסות למטבח ומכינות מאכל ישראלי וניכר על החברים כי הדרך הייתה מדהימה.
למחרת בבוקר, יוצאים לסיור בכפר אושגולי, בין הסמטאות הצרות, הבוציות ויש שיאמרו: מסריחות (בכול זאת החיות גרות בתוך בתי התושבים). מרגע יציאתינו את האכסנייה, מלווים אותנו הכלבים של בעלת האכסנייה, המתגוררת בחלקו התחתון של "המלון" הם שומרים עלינו שאף כלב מקומי לא יתקרב גם אם זה אומר לנשוך - מחזה מבהיל אבל צפוי.. בסיום הסיור מגיעים לכנסייה בראש הכפר עם תצפית מדהימה מלמעלה על הכפר ולמרגלות קו פרשת המים של הקווקז הגבוה. נפרדים מהמארחים ועוזבים את הכפר בנסיעה על קו הרכס למטה לכיוון מסטיה - בירת חבל סוואנטי.
היום השישי לנהיגה יוחד לנסיעה חזרה מזרחה לבירת גיאורגיה - טביליסי. עצרנו בדרך במוזיאון של סטאלין ולמדנו קצת על האישיות השנויה במחלוקת של "שמש העמים". כשלפני ואחרי התמודדנו עם נסיעה בכבישים מהירים של שיירת ג'יפים ובכלל, כשסביב המקומיים נוהגים בכלי רכב שחלקם לא יודעים מה זה "טסט" (מבחן כשירות שנתי).
בהחלט יום רגוע... כשבסופו הגענו למלון במרכז עיר הבירה.
4 תגובות
1
irithol251
30 ביולי 2022 ב 18:34
טיול מרתק! טיול מאתגר! טיול מהנה! טיול מרשים בנופים ודרך עמוסה בעליות ומורדות.
יומיים אכלנו בטבע שקשוקות פסטות דגים... וכל יום קפה וסוגשל מאפה בטבע
זיכנו למדריך חברמן ומקצוען אמיתי שמבין מאד בתחום הנהיגה בשטח ובקלילות רבה פותר כל בעייה, אמפתי מאד , מעניק יחס אישי לכל אחד ולכל צורך.
סהכ היינו קבוצה גדולה ...10 גיפים
בגילי המופלג נהנתי מאד ואחזור על זה ואיתו שוב בכיוון אחר כמובן
טיול שווה מאד!
2
אורח/ת - מרלן
30 ביולי 2022 ב 19:28
עדי המקסים,התודות מגיעות לך ,על מסע כה מוצלח,קסום ,חלומי,בזכות ההכנה המדוקדקת ששילבה כה יפה בין נופים עוצרי נשימה,אתרים,טעמים ותרבות .סחפת אותנו בסיפורים ולמקומות קסומים,ידעת לנווט ברגישות ובעדינות את הקבוצה שלנו.הובלת אותנו ממקום למקום,בחן,במאור פנים ועם סבלנות רבה ותשומת לב אישית לכל אחד ואחת בחבורה,הענקת לנו מאהבת הטבע והחיבור לאדמה.טיול חלומי עם מדריך מקסים .
3
אורח/ת - יצחקי רחל ומשה
30 ביולי 2022 ב 23:44
מומלץ בחום, עברנו חוויה מהממת עם מדריך, מלווה וקבוצה מדהימה. הטיול היה מקיף בליווי הסברים מקיפים מהמדריך עדי, שבין היתר התחשב בכל אחד ואחד, היה קשוב לכל בעיה ובעיה וכמובן פתר כל בעיה על הצד הטוב ביותר. בנוסף לחוש ההומור שלו, הצחוקים, הקפה והאוכל בשטח שהיוו חוויה בפני עצמה.
מומלץ ביותר.
4
אורח/ת - אליעזר
04 באוגוסט 2022 ב 06:43
מילת תודה לאמיר ועופר אוגש ולעדי ויזל המדריך
בחודש יולי היינו בטיול ג'יפים בגאורגיה לצערי אשתי עברה מקרה חירום רפואי כל הצוות נרתם לסייע בשיתוף פספורטכארד בכל הנושא הקדמת הטיסה, ההושבה המתאימה במטוס עד לפינוי באמבולנס במהירות מירבית
תודה
תגובות