שטח 4X4

מסע אופנועים לפסגה המוטורית של הרי ההימליה - הודו 2022

במסע קבוצתי, אתגרי ומשימתי הצליחה קבוצת רוכבים מישראל לטפס למעברי ההרים המוטוריים הגבוהים בעולם, לרכוב במרחבי הטבע האדירים של צפון הודו וליהנות מחברותא מדהימה יחד, תוך חיבור לתרבויות שונות באחת משתי המדינות הגדולות בעולם בגודל האוכלוסייה - אין דברים כאלו!

מאת: Ofer Ogash

16/09/22

יוצאים להודו

לאחר תקופת הקורונה שמנעה מאתנו לטייל בהודו (קישור לסיכומי מסעות קודמים בהודו), חזרנו באוגוסט 2022 בשיא העוצמה למסע אופנועים יומרני ומאתגר לעבר מעברי ההרים המוטורים הגבוהים בעולם ולמרחבים הרריים מהמיוחדים שיש בעולמנו.

טיסה לדלהי, הליך ויזה מהיר וכמעט שקוף (הגענו מוכנים), מלון טוב ללילה בקרבת שדה התעופה ולמחרת לפנות בוקר יוצאים לדרך צפונה - ללב הרי ההימאליה.
באורח פלא נפתחו השמים, לאחר עשרה ימים של מזג אוויר שלא איפשר לטוס, והטיסה הפנימית שלנו לקולו - מנאלי יוצאת לדרכה. מבעד לעננים אנו מנמיכים ונוחתים בלב הרי ההימאליה. מזג אוויר שונה לגמרי מדלהי, מסביב מדרונות הרים ירוקים והאווירה אחרת. אנחנו עולים על מוניות ובפחות משעה של נסיעה צפונה מגיעים למלון הקסום שלנו בפאתי מנאלי. כאן כבר מחכים לנו האופנועים שמוכנים למסע.
מזוודה אחת אינה מגיעה (מה שמזכיר לנו שלא משחקים עם האיסורים וההתניות של ההודים...) ובמבצע לילי מזורז היא מאותרת בדלהי ולאחר דין ודברים קצר (בהודו קצר זה כמה שעות) יוצאת לדרך ברכב, ל-15 שעות נסיעה מדלהי עד המלון במנאלי.

מקבלים את ברכת הדרך לפני היציאה לרכיבה

רכיבת התנסות והכנה לקראת המסע

היום הראשון בהרים נועד להסתגלות לגובה, להכנות אחרונות לקראת המסע ולרכיבה קצרה בעמק התפוחים על מנת לבחון את האופנועים, לתרגל קצת מצבי רכיבה, להסתגל לגובה ולאופנועים וגם קצת לטייל באזור עם האופנועים וגם במדרחוב של מנאלי, ברגל. החוויה מתחילה!

כביש ההימלאיה ההודית Great Himalayan Range

ה-Great Himalayan Range היא דרך ההרים הגבוהה בעולם, 492 ק''מ של כביש (אם אפשר לקרוא לאספלט המצ'וקמק הזה כביש) ושביל (שיש שיאמרו שזה בכלל שטח) עם מספר מעברי הרים מוטורים שמעל 5,000 מטרים.
הדרך מחברת את העיר מנאלי שבמדינת הימאצ'ל פראדש לעיר לה - בירת חבל לדאק שבלב רכס הרי ההימליה שבהודו. לאורכה של הדרך מעט מאוד אוכלוסיה, חלקם נוודים, רובם טיבטים - בודהיסטים ומעט ישובי קבע הנשארים במקומם גם בחודשים החורף הקפואים כשהדרך סגורה למעבר.
החשיבות הצבאית של הדרך היא בחיבור של צפון הודו - אזורי הסכסוך עם סין מצפון מזרח, ולכיוון פקיסטאן, מצפון מערב. זו רק אחת הסיבות להשקעה של אלפי עובדים בתחזוקה סיזיפית (ללא סוף) של הכביש ומעבר לזה הצורך לחבר אוכלוסיות ההריות למרכז הודו. עובדי כביש אלו, החיים באוהל עם כל משפחתם לצד הדרך, מנסים לסלול את הדרך, להרחיבה, לתחזק את הגשרים, למנוע מפולת סלעים, לפנות סחף ולאפשר מעבר רציף במשך 4 חודשי הקיץ.
רב העובדים עושים זאת בעבודת ידיים ועם כלים פשוטים - כמו פטיש ואת חפירה, שוברים סלעים אדירים לחתיכות אבן קטנות המשמשות לביסוס הדרך והכנה לסלילה, שאולי תעשה ביום מן הימים.
במפות, בשילוט ואפילו על הקבלות של אגרת מעבר הדרך רשום כי מדובר בדרך מהירה - HighWay. מרשים מאוד!!

יום רכיבה ראשון במעלה הרי ההימאליה

בוקר רגוע במנאלי, מתארגנים על האופנועים, אורזים את הציוד, מחכים למזוודה שצריכה להגיע מדלהי ובשעות הבוקר המאוחרות יוצאים לדרך צפונה.
עדיין צריכים לזכור ולתרגל כי כאן בהודו רוכבים הפוך! כלומר רוכבים משמאל לדרך והפניות המסובכות הן דווקא הפנייה ימינה וחוץ מזה יש להכיר ב"שרשרת המזון" בה המשאית והאוטובוס הם השולטים והאופנוע הוא הקטן והרוכב הוא זה שצריך להיזהר ובעיקר להפעיל צפצפתו במרץ רב...
אנו רוכבים לאט, עושים הכל בנחת ומטפסים בגובה תוך כדי הסתגלות נכונה לגבהים של הרי ההימאליה.
לאחר כביש כפרי מפותל ומקסים, עמוס בתנועה של משאיות צבאיות אנו חוצים את מנהרת הרוטאנג לה. המנהרה החדשה והקסומה, אשר נבנתה לאורך שנים, חוצה תחת רכס של מעבר הרוטנאג-לה שתמיד היה אתגרי ובוצי ועכשיו מאפשר לנו את הנוחות של הרכיבה ביום הראשון. קיצור דרך נהדר! ונדיר ביותר בהודו.
כביש מפותל בין כפרים מבודדים, עצירת קפה/תה לצד הדרך (ההודים שירותיים להפליא), תדלוק אחרון לפני ההרים, עצירת צהרים במסעדה טובה על הדרך, עוד קצת (זה אומר כמעט שעתיים) של כביש מפותל ושומם ואנחנו מגיעים למלון שלנו, האחרון שניתן למצוא על הדרך ובגובה של 3,100 מטרים.
הנהר זורם קרוב, הכול ירוק סביב, קצת קריר (בכל זאת אנחנו מעל 3,000 מטרים) והאווירה מדהימה! כיף לנו יחד!!

הכניסה למנהרה החדשה של הרוטאנג-לה

יום רכיבה לאגמים הגבוהים

בוקר טוב למול הנהר הזורם, ארוחת בוקר ובשמונה אנחנו על האופנועים יוצאים לדרך.
הכביש טוב בחלקו, מעברי מים של ערוצים החותכים את הכביש, קטעי דרך בעבודה, שבילים ודרך מתפצלת בעלייה ובירידה. אגם קטן שנוצר מהסכר עליו הכביש, שעוצר אותנו לתמונות לצד הדרך. לאחריו ממשיכים בטיפוס למעבר ההרים הראשון בגובה של 4,890 מטרים - מעבר באראלאצ'ה (לה) baralachala. עוד כשעה רכיבה ואנו יורדים על הכביש עד למחסום הדרכים ולעיר האוהלים סרצ'יו, שבגובה 4,400 מטרים.
קו הגבול שבין המחוזות (המדינות) של ההימאליה - מחוז הימשל-פארדיס הדרומי ומחוז ג'אמו-קשמיר אליו שייך חבל לדאק הצפוני העובר כאן, וכאן אנו גם עוצרים להפסקת קפה / תה באחד מהפחונים המקומיים.
ממשיכים לטפס על הכביש והשביל עד למעבר נקא-לה Nakeela בגובה של 4,738 מטרים ואחריו לאחונג-לה Lachungla בגובה של 5,064 מטרים - הגבוה ביותר ליום זה.
כביש ודרך מקסימים מביאים אותנו היישר לפאנג - עיר אוהלים עם בסיס צבאי גדול השייכת כבר למחוז ג'אמו-קשמיר. כאן אנו עושים ההפסקת צהרים וקצת מסתבכים עם המסעדה השכנה - ענייני קנאה עסקית שנפתרים בהפגנת חוסן קבוצתי.
מפאנג מטפס הכביש המהיר, וחלקו העליון אפילו סלול היטב, מקרב אותנו עד כדי כמה ק''מ של נהיגה בשטח לקצה של אגם צו-קאר. האודומטר מורה 215 ק''מ, הגובה כ-4,200 מטרים ואנחנו מסיימים יום עמוס הרפתקאות כשכולו בטוב במאהל (נכון יותר חדרים) בגובה רב, מנותקים מהעולם (דרך אינטרנט צבאי אני מצליח לשלוח הודעות הביתה שאנחנו ממש בטוב ושכולם בסדר).

יום רכיבה מצו-קאר לצו-מורירי

לאחר ארוחת בוקר ותדלוק מג'ריקנים בצו-קאר עולים על האופנועים ויוצאים לדרך, כביש חדש לצד האגם מטפס בגובה. אנו מנצלים את החלק היבש של הימה לצילום קבוצתי יפה וממשיכים לטפס מעלה דרך מעברי הרים מלאי דגלים של מאמינים בודהיסטים.
גייזר של מים חמים באמצע הדרך וכביש חדש ומפתה לרכיבה לוקח אותנו עד לנהר ההינדוס וחזרה לפנייה לכיוון אגם צומורירי. עצירה לקפה / תה בבית קפה מקומי - חלק בלתי נפרד מחווית הרכיבה בהימאליה וממשיכים בדרך.
כביש / שביל המטפס למעבר הרים שומם בגובה 4,800 מטרים ומכאן גולשים למטה לכיוון האגמים של צ'ומורירי.
לצד האגם הקטן אנו מזהים רכב מקומי שקוע בבוץ ומיד נחלצים לעזרתו, קצת דחיפות, ניסיונות גרירה ולבסוף מחליפים את הנהגים ומחלצים את הכלי מהבוץ. המקומיים מודים לנו מקרב לב ואנו ממשיכים לרכוב בשטח ולטפס על הגבהות סביב.
לאופנוע (וגם לרוכבים) הגובה מאתגר ביותר וקשה מאוד לטפס בשטח לעבר הפסגות. אבל אנחנו לא מוותרים, עולים ויורדים, מוצאים מעקפים ולבסוף מגיעים מעלה (רכב הליווי עושה את דרכו סביב, כי הדרך צרה ודרדתית).
קצת מרדפים אחרי רוכב שהמרחבים מושכים אותו ולבסוף 110 ק"מ ואנו מגיעים למחסום הכניסה של הצבא ההודי ממש בפתח הכפר קרזוק אליו מועדות פנינו. הכפר שוכן על גדות האגם ואנו נקלטים בתוך מלון חדרים פשוט, כמסביב הכל מאהלים.
אחר הצהרים יוצאים לטיול רגלי בכפר, מטפסים למקדש, מתחברים קצת לבודהה ובעיקר מתנשפים קלות בשל הגובה.
בלילה יורד גשם זלעפות על האגם והכפר. אבל אנחנו בחדר אוכל בארוחה חמה לאחר מקלחת טובה (יש מים חמים - איזה קסם!). פורשים לישון מוקדם, אין אינטרנט והגובה עושה את שלו. יום נהדר עבר על חבורתנו.

יום רכיבה במורד נהר האינדוס

בוקר מצוין, אין אבק על השבילים ומזג האוויר מושלם. אנו יורדים על הכביש לצד האגמים ומתחברים לגשר הצבאי הישן שמעל נהר האינדוס. אורכו של הנהר 3,200 ק"מ, הוא מקור שמה של הודו ("אינדיה"). תרבות עמק האינדוס היא אחת מהתרבויות העירוניות הקדומות בעולם. האינדוס זורם מערבה מהרמה הטיבטית שבין סין להודו, חוצה את מרכז הרי ההימלאיה וממשך בזרימה דרומה דרך פקיסטאן עד לים ההודי, כמות אין סופית של מים, כשגם עכשיו בסוף הקיץ כשהנהר רדוד (הכל יחסי) יכול למלא את הכנרת בשעה, ובחורף....
אנו יורדים בכביש, שחלקו שביל, לצד האינדוס, עוצרים בכפר בו המעיינות החמים (הרותחים) נשפכים לתוך מי האינדוס הקרים - מחזה נהדר (וכמובן שלא מפותח תיירותית) בלב ההימאליה.
מטפסים ויורדים, עוברים לצד מחנות צבא גדולים, עוברים את המחסומים ועולים על הכביש הראשי צפונה. מימין ומשמאל מחנות צבאיים של אוגדת האינדוס - כוחות הצבא השומרים על צפון הודו, ולא מעט מקדשים ומנזרים על ראשי ההרים והגבעות, כשבמרכז זורם הנהר הגדול. חוצים תחת המקדש הגדול של טהיקסי ובסוף היום עם 215 ק"מ על מד האוץ' נכנסנים עם האופנועים לתוך לה - בירת עמק לדאק, היישר למלון מקסים במרכז העיר ואפילו נשאר לנו זמן לטיול רגלי ראשוני בלה - המדרחוב, השוק הטיבטי, המסגד הגדול והכי חשוב בתי הקפה הטובים בעיר.

מעבר ההרים המוטורי הגבוה בעולם

בוקר נהדר במרכז לה, האופנועים בחוץ מוכנים למסע לעמק נוברה ביומיים הקרובים ואנו מניעים ויוצאים לטפס לעבר מעבר ההרים המוטורי הגבוה בעולם. הדרך מטפסת מעלה בכביש מפותל היטב - ולי מזכיר את מעבר הסטלביו שבין איטליה לשוויץ שבהרי האלפים. בזכות השעה המוקדמת התנועה דלילה ועדיין משאיות מגיעות לפנים ויש להיזהר ולזכור כי הצפצפה היא אביזר הבטיחות מספר אחת בהודו! וכי הצפירה נועדה לעורר ולהודיע לנהג שלפניך שגם אתה, האופנוען הקטן, נמצא על הדרך.
40 ק"מ במעלה הכביש, מחסום של ארגון נהגי המוניות בתחילתו ומחסום צבאי באמצע הדרך ולבסוף הפסגה - מעבר ההרים המוטורי הגבוה בעולם - קרדונגלה, 5,602 מטרים, אם להאמין לכל השילוט סביב. המון תיירים, בעיקר הודים, נלהבים מהמקום וכולנו יחד בסט של תמונות מהפסגה עם עצמנו ועם תיירים נוספים. תענוג!
מעבר ההרים עצמו מצד לצד אינו רחב יותר ממאה מטרים, כך שאם עומדים במרכזו ניתן לראות את הפסגות המושלגות מימין ומשמאל. כמה מבנים צבאיים לצד הדרך ולידם מספר אופנועים וכלי רכב חונים - ממש חגיגה גדולה. מעל מעבר ההרים נישאת פסגת ההר ולמרגלותיה פרוסים שרשראות דגלוני התפילה הצבעוניים אותם הורגלנו למצוא בכל פס וכמובן שלטים רבים עם שם הפס וגובהו. אנחנו מאוקלמים היטב לגובה וממש כיף לנו.
כביש מפותל היטב בירידה ואנחנו בקצב רכיבה טוב יורדים לכיוון עמק נוברה. עוצרים מעל נהר השיוק המנקז את העמק לכיוון נהר האינדוס ונהנים מהמידע שהנהר המיוחד יודע לזרום בשני הכיוונים בהתאם לעונות השנה וכמות המים הזורמת אליו.
במרכז העמק ולצד הדיונות אנו עוצרים לאיזה שעה של רכיבה בדיונות - שוקעים, נופלים, עוצרים, מחלצים, דוחפים, אוכלים קצת חול וגם קופצים בין התלוליות הקטנות במשטח החול הנהדר והכל בגובה של כ-4,000 מטרים, לא פשוט בכלל!
לאורך הכביש אנו עוצרים לארוחת צהרים דשנה, מטפסים למקדש עם דמות הבודהה הענקית ונהנים מהרכיבה. ממשיכים לאורך השיוק, הדרך מפותלת עולה ואחר יורדת, סופת חול אימתנית תוקפת אותנו, עד לרמה שאי אפשר להתקדם קדימה - הטבע בשיאו!
135 ק"מ של רכיבה מסתיימים בקצה של כפר קטן ב"קוטג'ים שוויצרים" - שאלו אוהלים גדולים להם צמודים מקלחות ושירותים ואפילו מים חמים...
ארוחת ערב טובה וכולם עייפים ופורשים לישון מוקדם.

חזרה מיוחדת לאגן הניקוז של לה

יום אחרון של רכיבה ואנו יוצאים לחצייה של עמק נוברה ובסופו טיפוס למעבר הרים שומם, שעד לא מזמן גם לא היה סלול - מעבר הוארי-לה שחוצה את הרכס הענק שבין עמק נוברה לעמק של לה.
הדרך מקסימה ומפותלת, עוברת לצד נהר השיוק, בכביש, בשביל, במעברי מים ובשממה מדברית בגובה אלפיני. בית קפה קטן משמש לנו כמקום טוב להפסקת הבוקר ולאחריו מתחילים לטפס מעלה. כביש מפותל ושומם וסופו עדיין שביל המגיע למעבר הוארי-לה שבגובה 5,460 מטרים. מקום קסום ונהדר ומכאן מתפתל הכביש עם קיצורי שבילים למטה לכיוון העמק הרחב שלצד נהר האינדוס.
פסטיבל בודהה אדיר עוצר אותנו לכשעה ואנו נהנים ממופע תחפושות של נזירים לצד כל אנשי האיזור שהגיעו לחגוג ולהינות מהפסטיבל.
יורדים לעיירה הצבאית של קארו, היכן שמחנות הצבא הגדולים של ההודים בהרי ההימאליה, עוצרים לצהרים ומקבלים קצת גשם - חלק מהחוויה, ומכאן ממשיכים למלון היפה שלנו במרכז לה - 165 ק"מ ליום רכיבה קסום. כולם בריאים ושלמים והאופנועים עם אפס תקלות! מזדכים ברגע על הכלים ועוברים לחלק העירוני - תיירותי של הטיול להודו.

החוויה של יניב גולן:

במסע הזה, כן זה מסע ולא טיול!
שכן לגבהים בהם רכבנו יש השפעה אדירה על עצמת החוויה עברנו כל שטח אפשרי. החל ברכיבה באזורים ירוקים, המשך ברכיבה באזורים מדבריים מושלגים. הוסף בכבישים מדהימים שנסללו בזמן הקורונה ועבור לשבילי עפר קשים לרכיבה. רגע אחד אנחנו בטמפרטורה ששואפת לאפס ורגע אחרי אתה מתפשט מהחום לאחר שירדנו למעלה מאלפיים מטרים בפחות מחצי שעה של רכיבה. רגע אחד אתה בשמש מדהימה ומיד אחרי בסופת חול שלא מאפשרת לראות את קצה האופנוע. גם למטר כבוד של גשם זכינו בקטע הרכיבה האחרון, כאילו שנוכל לסכם את המסע. בכל קנה מידה, חוויה מדהימה.

יום רגוע ומיוחד בלה - בירת ההימאליה של הודו

את הבוקר הרגוע שלנו בלה התחלנו בקפה וטיפוס לשאנטי-סטופה. המקדש הגדול והענק הנמצא בתוך ומעל לה - חווית כושר של טיפוס במדרגות מרובות ותצפית מקסימה על העיר והעמק סביב.
לאחר ארוחת בוקר במלון יצאנו לעיר כדי לגלות כי היום הוא יום אלאשורה - אחד מהימים הקדושים והחשובים למאמיני האיסלם השיעי. בשנת 632 (לספירה) מת הנביא מוחמד, מייסד דת האיסלם, ובקרב הירושה בין תלמידיו נוצרו שני זרמים - הסונים (הזרם המרכזי) והשיעים שעד היום מרגישים מקופחים. תוסיפו לזה את הטבח של הסונים בשיעים בקארבלה (עיראק) ביום אלאשורה (היום העשירי) וקבלו אירוע זכרון דתי, עם צום שהשיעים מפגינים בו את עוצמתם (ואיראן כמובן תומכת, מממנת ומשלהבת).
גילוח, תספורת וגם מסאג'ים איכותיים אצל הגלב המקומי מחזירים אותנו "כמה שנים" לאחור, ארוחת צהרים וקפה במדרחוב לסיום היום ולקראת סוף המסע ולאחר שספגנו תרבויות ואמונות שונות - הינדו, בודהיזם ואפילו איסלם שיעי הלכנו לבית היהודי בלה, למשפחת מרציאנו שמחזיקים באמונה את בית חב״ד בלה. חווית אירוח, הכנסת האורחים וחיזוק מעולה למבקר הישראלי.

סיבוב מהיר בדלהי

ואי אפשר לסיים טיול טוב בהודו בלי סיבוב בלב דלהי במיין באזר, במקדש הסיקים החביבים, במסגד הגדול ביותר בהודו, בשער הודו ובבלאגן החייכני של אין ספור אנשים שחיים, אוכלים וישנים ברחובות וכל זה בזמן שכוחות השלטון מתכוננים ליום העצמאות ההודי שחל ב-15/8 ובו הודו תציין 75 שנות עצמאות.

צילום ועריכה: יניב גולן