מסע אספנות סיטרואן דה-שבו לממלכת ירדן

מסע סיטרואן אספנות לירדן

מועדון הדה-שבו או בשמו הבינלאומי סיטרואן 2CV הינו מועדון חברים קטן, ההולך ומתרחב, המכיל מגוון אנשים שהמשותף להם זו האהבה לרכב הצרפתי הפופולארי והישן. בראש החבורה עומד רני הרניק - סוכן ביטוח, שנדבק בחיידק האספנות מיום היוולדו ובאבחון הרפואי שלו ציין הרופא (או המכונאי) כי הוא מכור לקניית גרוטאות ושיפוץ מתמיד וסיזיפי של מכוניות צרפתיות ישנות.

לפני כשנה יצאנו בהרכב דומה, אך לא זהה, למסע חוצה ישראל מצפון לדרום, כשלובינסקי - יבואן סיטרואן (ועוד...) לישראל תומכת בקבוצה - קישור ליומן מסע דה-שבו בחוצה ישראל 2021 והשנה הוחלט על יעד מאתגר יותר - חציית הגבול מזרחה וחציית ממלכת ירדן מדרום לצפון.

הסרט שצילם וערך: רונן טופלברג

היום הראשון - חוצים מזרחה

מעבר הגבול הדרומי בין ישראל לירדן נמצא צפונית לאילת ובתוך תחום העיר ולרוב הנסיעה אליו ממרכז הארץ אורכת כ-3.5 עד 4 שעות עד לפתח המסוף שנקרא על שמו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, אשר חתם בשנת 1994 על הסכם השלום בין ישראל לירדן.
למועדון דה-שבו דרך מעט ארוכה יותר ומשולבת במפגש חברתי ועצירות לטיולים בדרך למלון ערב קודם באילת, במטרה לחצות בבוקר הטיול את מעבר הגבול.

למעבר הגבול אנו מגיעים בשמחה אך עם חשש קטן או ספק גדול לגבי המעבר שלנו מזרחה - מנהל המכס הירדני שרואה את רישיונות הרכב מראש די בטוח כי מדובר בדו-גלגלי (בכל זאת רשום 2CV...) וכידוע לכולם כניסת דו-גלגלי לירדן אסורה! (קישור לכתבה של צביקה יחזקאלי ממסע אופנועים לירדן המסבירה את העניין). קצת, יותר נכון הרבה, לחצים בצד הירדני, התערבות של שר הפנים הירדני, הנהלת המכס ברבת עמון ורוגע מיוחד של אנשי הקבוצה מאפשרים לנו להגיע למעבר, לקבל את האישור בפקס (כן, כן - זה עדיין פקס!) ולחצות בשמחה ובאופן יחסי גם במהרה את הבירוקרטיה בצד הישראלי של הגבול שמקבלים אותנו בשמחה וגם בצד הירדני של הגבול המקבלים את השיירה הצבעונית בהכנסת אורחים מלווה בהרמת גבה (אתם נוסעים רק לעקבה, נכון?...). מספרי הרישוי מתחלפים מצהוב (ישראלי) ללבן (ירדני) שער הגבול נפתח והשיירה המיוחדת יוצאת מזרחה לכבישי הממלכה האשמית של ירדן.

שיירת הסיטרואנים - דה-שבו מכל הדגמים והשנתונים ו-DS אחת של "האצולה הצרפתית", חונה במרכז עקבה וצועדת רעבה לעבר המוהנדס - הפלפל המקומי הכי טוב במזרח התיכון. קצת קניות ברחוב הראשי של עקבה ולאחריה חוצים את עקבה ומתחילים לטפס על דרך המלך - הכביש המטפס מגובה פני הים האדום (אפס מטרים) לעבר המדבר הדרומי - וואדי ראם (בגובה של כ-800 מטרים) ובאופן לא מפתיע עוקפים משאיות רבות לאורך הדרך ומסיימים את הקטע במהרה.
תחנה ראשונה בוואדי ראם - ביקור בתחנה הישנה של הרכבת החיג׳אזית עוד מתקופת הטורקים וטרום מלחמת העולם הראשונה. פרויקט תיירותי שאפתני של האימפריה העותמנית המבקש לקצר את זמן העלייה לרגל למכה - אחת מחמשת מצוות האיסלם, מ-60 יום של מסע מאיסטנבול, דרך דמשק ורבת עמון, עד לעיר הקדושה במרכז החיג'אז (כיום בערב הסעודית) לכ-4 ימים בנסיעה ברכבת קיטור, מתקדמת לתקופתה - קישור לכתבה מקיפה על הרכבת החיג'אזית.

המשך המסע של שיירת הדה-שבו מביא אותנו לשער השמורה של וואדי ראם, למרגלות ההר הגבוה - ג'בל ראם 1,760 מטרים ומולו שבעת עמודי החוכמה של לורנס איש ערב. מקום נהדר לספר על תקופת מלחמת העולם הראשונה, הכיבוש של האימפריה הבריטית את המזרח התיכון ועל המרד הערבי הגדול שהביא להקמת ירדן.
רגע לפני השקיעה עוד הספקנו לחצות את המליחה הגדולה הנמצאת ממזרח לשמורה - קע דייסה ועם חשיכה נסענו למאהל היפה שאירח אותנו ללילה, לא לפני ששקענו על השביל החולי בוואדי ראם והעסקנו עצמו בכשעה של חילוץ לאחור יחד עם שיעור ראשון תיאורטי ומעשי של נהיגה בדיונות עם רכב הנעה קדמית...
מדוממים את מנועי הבוקסר, שני צילנדרים, מתחלקים לחדרים ונאספים לראות את ארוחת הערב היוצאת מתוך האדמה - מאטפונה. לילה טוב וואדי ראם.

היום השני - מדבר וטיפוס לפטרה

בוקר רגוע עם מזג אוויר נהדר בוואדי ראם, בדיקה קצרה לכלי הרכב - הכול תקין! ויוצאים לדרך החולית / טרשית. בבוקר הכול פשוט יותר וחיש קל אנחנו חוצים את השביל בו שקענו בליל אמש ונכנסים לעומק המדבר. הכול עניין של בחירת השביל הנכון וקצת מהירות ורגישות של הנהגים. שבילים טרשיים, קצת חול המאיים להשקיע את כלי הרכב בתוכו, קעות ענקיות - משטחי מליחה אין סופיים ובין לבין שבילים מהירים למרגלות הסלעים המרשימים של אבן החול הנובית המספקת נוף מרשים לשיירה המיוחדת החוצה את המדבר. וכך השיירה הצבעונית חוצה לה את המדבר ואם הזמן לא היה דוחק בנו יכולנו לנסוע כך בכיף כל היום ועד הלילה. צילום אקראי לצד מסוק ירדני צבאי (סופר-פומה) מקפיץ עלינו את כל העולם. חיוך וכבוד פותרים את העניין (והתמונה נשארת אצלנו) ובחזרה לכביש ולדרך המלך בטיפוס של עוד כ-800 מטרים דרך ראש המעלה - ראס אל נקב, לחציית קו פרשת המים של מצוק העתקים הירדני (בגובה של 1,600 מטרים) מכיוון המדבר הדרומי לעבר וואדי מוסא שמעל פטרה.

יורדים בכבישים תלולים לתוך וואדי מוסא עד לשער הכניסה לאתר של פטרה ויוצאים לסיור רגלי, מי שלא יכול נעזר בהסעה חשמלית, לתוך הנקיק של העיר הנסתרת, בירת הנבטים ואחד משבעת פלאי העולם החדש (קישור לכתבה נרחבת על פטרה).
לאחר כ-3 שעות, נפעמים ונרגשים, יוצאים מהאתר של פטרה, כשהפעם הביקור ייחודי והיסטורי שכן כושי רימון - לוחם הצוות הראשון של סיירת צנחנים של שנת 1957 ולוחם נועז מספר לנו את סיפור הביקור הייחודי שלו בפטרה שנעשה עם גניבה של רכב או"ם והסתננות בזוג לכבישי ירדן - מעקבה לפטרה, למזרח ירושלים, חברון וחזרה לירושלים, הכול בשטח אויב עם רכב גנוב, דרכונים מזוייפים והרבה סיגריות שחולקו במחסומים לחיילים הירדנים שאפשרו להם לעבור.

כושי רימון בביקור בפטרה מספר על הנסיעה המיוחדת שלו אי שם לפני...

רגע לפני שנכנסים לכלי הרכב - סופת ברקים ורעמים בשמי פטרה ולאחריה גשם זלעפות ההופך את הכביש למפל מים, בתוספת ג'יפה מכובדת של שמנים, טינופת והרבה לס חלקלק. חילוץ קצר של דה-שבו שלא מצליחה לטפס את העלייה החדה והמאוד חלקה (ברגל לא הצלחנו לעמוד לאורכה) - כפיים ל-C5 איירקרוס החדשה שנרתמה (תרתי משמע) למשימה.
תדלוק בוואדי מוסא ונסיעה למלון המדהים שלנו (חמישה כוכבים) הבנוי ככפר בדואי ישן והשוכן במפנה המערבי של מצוק ההעתקים עם נוף לערבה הירדנית והישראלית. החיים יפים!

היום השלישי - מדרך הבשמים ועד להר נבו

את הבוקר התחלנו בהחלפת קויל מקצר ב"דה-שבו של הבחורות" (ובשביל הדיוק ההיסטורי: אפשרנו לרני הרניק לשחרר אנרגיות ולטפל ברכב תקול). במקביל עצרנו לביקור בעין מוסא - המעיין בו לפי האמונה המוסלמית משה היכה בסלע.

ושוב חצינו את ואדי מוסא, עלינו על דרך הבשמים - בקטע המפותל והקסום של ואדי נמלה, והתחלנו לרדת מגובה של 1,000 מטרים עד לכביש הערבה הירדני, בגובה של 100 מטרים. בכביש הערבה הירדני, בדיוק מול צופר בחלק הישראלי של הערבה, פנינו צפונה לעבר החוף הירדני של ים המלח.

ארוחת צהרים בפלאפל המקומי - הכי טוב בכל אזור הרור, ממשיכים עוד קצת צפונה, חוצים את נחל ארנון ומתחילים לטפס מים המלח, מינוס 400 מטרים לעבר הר נבו, בגובה של כ-800 מטרים. עצירה מדהימה לתצפית לשקיעה מערבה למצוק הישראלי שמעל ים המלח וכמובן פותחים מכסה מנוע!
יום שלישי למסע - כאן אולי הנקודה להסביר: יש תקלה, או בעיקר אין תקלה בעצירה ואיש הדה-שבו לא מתאפק ומיד פותח מכסה מנוע, זה חזק מכל אחד! סתם לבחון את הנעשה שם, להריח את הבוכנות החמות, לבדוק שמן מים (אין מים! ה- 2CV מבוסס על קירור אוויר) והעיקר הוא התרגולת! עוצרים? יש למשוך ידית הנד-ברקס ומיד לפתוח מכסה מנוע - מועדון מכסה המנוע הישראלי!

חושך סביב, נכנסים לכרך הגדול של מדבא וכאן הכול משתנה! הגענו מהשממה של המדבר, מהכפרים הבדואים בדרום ואנשי הרור הגרים לצד ים המלח, ואילו מדבא היא כרך עירוני צפוף, פעיל, מודרני (באופן יחסי) והשיירה הצבעונית שלנו צריכה להתנהל בין התנועה העמוסה, הכיכרות, הצמתים והרמזורים (מה זה?). אבל לאט לאט ועם הרבה סקרנות וסבלנות מהסביבה אנו מגיעים בשלום ובנחת למלון הנחמד שלנו הנמצא בלב האזור התיירותי של מדבא. חונים במגרש חנייה, חלוקת חדרים, ארוחת ערב ומתרסקים למיטה.

היום הרביעי - ממדבא לרבן עמון וצפונה

בוקר רגוע, הרחוב שומם, אנחנו לאחר ארוחת הבוקר במלון יוצאים לביקור רגלי בכנסיה העתיקה וברצפת הפסיפס המפורסמת של מדבא. רצפת פסיפס מדהימה ועליה מפת ארץ ישראל ו-12 שבטי ישראל שתוכננה ונוצרה ע"י נוצרים במאה השישית לספירה. מאז קרס בניין הכנסייה מספר פעמים, הרצפה כוסתה חלקה ע"י בטון ועוד מרעין בישין - אבל מה שנשמר מרשים ביותר!
חוזרים לכלי הרכב ונוסעים לרבת עמון - בירת ירדן. עמאן היא בעצם מטרופילין ענק של כמחצית מתושבי ירדן, כ-4 מליון אנשים. עמוס, צפוף, מלא תנועה ואנחנו בקצב המיוחד שלנו משתלבים לא רק בתנועה, עולים על גשרים, חוצים במנהרות, פונים בצמתים ובעיקר נשארים יחד! הישג!

לאחר כשעה וחצי של נסיעה מגיעים למוזיאון המכוניות של המלך חוסיין. בעצם כמו מגרש החנייה לרכבי המלך. מכלים עתיקים בעלי ערך היסטורי ועד לכלים הספורטיביים הטובים בעולם, דו-גלגלי, 4 גלגלים וגם 6 גלגלים היכן שנדרש.
חוויה מדהימה לכל מי שאוהב מוטוריקה והרבה מחשבות לכל מי שרוצה שלטון מלוכני.

חציית רבת עמון - עיר הבירה הירדנית בשיירה מרשימה של דה שבו אספנות כשכל העיר עוצרת לצלם ולצפצף לנו - השיירה מושכת תשומת לב בכל מקום מהמדבר ועד העיר הגדולה, בתחנת דלק וסתם בפלאפל על הדרך - אנשים עוצרים, שולפים טלפון ומתחילים לצלם, הדיווח אומר שהרשת החברתית בירדן הופצצה בתמונות הדה-שבו הישראלים החוצים את הממלכה - כך עושים שלום!

ירידה חדה, ארוכה בכביש מתפתל, שתחילתו עמוס בתנועה משיא הצפיפות של רבת עמון לעבר הבקעה הירדנית ונסיעה צפונה למעבר הגבול גשר שייח חוסיין - מעבר נהר הירדן. כולם בריאים ושלמים, מרוצים ונהלבים מהמסע המאתגר. כן יירבו! ותודה לסיטרואן!

תודה ענקית לכל חברי הקבוצה הנהדרת!

קצת על המכונה ועל היצרן - Citroen

יצרן הרכב היחיד שמייסדו הוא יהודי (למעט תעשיית הרכב הקטנה הקיימת בארץ). אנדרה סיטרו המייסד הוא בנם של לוי ומאשה קליימן סיטרו - משפחה יהודית שהיגרה מהולנד לצרפת בתחילת המאה ה-18. יחד עם משפחת כהן הם בונים מתחם מגורים משפחתי המקבל את השם המחבר את שתי המשפחות וקבלו: סיטרואן - Citroen.

בשנת 1913 מקים אנדרה סיטרו (ובצרפתית: סיטרון) מפעל לגלגלי שיניים בשם סיטרואן ורק בשנת 1919 מקים מפעל רכב הקורא לו: Citroen Voutir ולראשונה מייצר כלי רכב על פס ייצור, בדומה למפעל פורד (אותו הכיר אנדרה מתחילת דרכו בעולם הרכב).
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה ייצרו בסיטרואן את A ואת דגמי B2 ובהמשך את ה-CV5 - Citroen Voutir 5 . בשנת 1935 נפטר אנדרה סיטרו, כשהוא בן 55, ומישלין - יצרן הצמיגים הצרפתי, רוכש את המפעל. בזמן מלחמת העולם השנייה מפסיק המפעל את פעילותו בגלל התנגדותו לשתף פעולה עם הכיבוש הנאצי.

בשנת 1935 מתחילה סיטרואן לעבוד על סדרה 2 (שנייה) של כלי הרכב שלה המקבלת את השם: 2CV ובשפתנו: דה-שבו, אשר תשלב לתוכה מנוע בוקסר תוצרת BMW גרמניה. מלחמת העולם השנייה עוצרת את הפיתוח ולאחר המלחמה חוזרת סיטרואן לפעולה ובונה באופן עצמאי מנוע בוקסר בעל שני צילנדרים, מקורר אוויר הנמצא בחלק הקדמי של הרכב. הנפח וההספק גדלים עם השנים החל מ- 375 סמ"ק המספק 9 כ"ס, 425 סמ"ק עם 12 כ"ס, 435 סמ"ק עם 18 כ"ס ולבסוף 602 סמ"ק עם הספק של 29 כ"ס.
ההנעה קדמית באמצעות ציריות המניעות את הגלגלים הקדמיים והבלמים הקדימיים ממוקמים על הציריות ביציאה ובצמוד לתיבת ההילוכים והמשקל קליל וסביב 560 ק"ג.

דה-שבו אספנות ישראלית לצד סופר פומה ירדני

ערוץ הספורט מסכם את המסע:

היום הראשון - מסע סיטרואן אספנות:

היום השני - מסע סיטרואן אספנות:

היום השלישי - מסע סיטרואן אספנות:

היום הרביעי - מסע סיטרואן אספנות:

לשם החיבור לקבוצה והסולידריות ביקש טופלברג הצלם כי גם ב-C5 החדשה נפתח מכסה מנוע

מוזיאון המכוניות של המלך חוסיין - רבת עמון:

כתבה במגזין מוטו : מועדון האספנות של סיטרואן במסע לירדן

שער המגזין המודפס - מוטו FUN - אוקטובר 2022: