התמודדות עם מכשולי החורף בנהיגת שטח

המידע מתוך קורס הדרכת נהיגה מתקדמת של אתר השטח - לפרטים על הקורס הקרוב

נהיגה בבוץ:

נהיגה בבוץ היא כיף גדול, הרכב מחליק, מעיף בוץ ומים, מתלכלכים, האוטו נראה קרבי יותר והתמונות מהבוץ הכי טובות בשביל לשלוח לחבר'ה.
אבל..... לבוץ יש חוקים משלו, בשביל שנחזור בשלום ועם חוויות חיוביות מכל כניסה לבוץ מתוכנן או אקראי, עלינו ללמוד את הכללים והחוקים של הבוץ.

מאחר ואחיזת הצמיגים מינימלית, לא נותר אלא לשמור על תנופה תוך נהיגה במהירות יחסית ובצורה ישרה עד אשר הרכב מתקשה לנוע, ואז אנו נעזור לו לחדש אחיזה ע''י תנועות הגה לצדדים אשר גורמות לבוץ להיזרק עד הגיענו לקרקע קשה יותר.

עומק הנסיעה במים ובבוץ ברכב הינו גובה חצי הגלגל שלכם.
לאחר בדיקות ומחקרים מעמיקים רבים נקבע שרכב אינו צוללת!
כמובן שאפשר תמיד למתוח את הגבול, רק צריך לזכור שאנו עלולים להסתבך בשורה ארוכה של בעיות.

מתוך מפגש למידה התמודדות עם מכשולי חורף - קורס הדנ"מ 5

מים שקטים חודרים עמוק:

החלטנו להיכנס עמוק יותר? צריך לדעת מה הסיכונים...
כניסת מים לנשמים שונים (תיבת הילוכים, תיבת העברה, סרנים ודיפרנציאלים) עלול ליצור הרס מחשבים ברכב, בעיות חשמל שונות ומשונות ועלול להסתיים בגרוע מכל
- ברגע שנכנסים מים לפתח יניקת האוויר של המנוע אנו מסתכנים בנעילה הידרוסטטית.

• מקצוענות! בדקו כבר בחניה שליד הבית ולא בשטח, בלחץ או תחת גשם שוטף לאחר מעשה מהיכן יונק המנוע את האוויר – מה מיקום פילטר האוויר ומהיכן הוא יונק אותו: פיתחו את מכסה המנוע ועקבו אחר הצינור שמוביל את האוויר אל מעבר מסנן האוויר.
• שימו לב שלעולם המים לא עוברים את גובה פתח יניקת האוויר, כולל מרווח ביטחון של לפחות 20 ס"מ נמוך ממנו.

• שימרו על ''טווח הכוח הזמין'' בנהיגה. יהיו לא מעט מצבים בהם נזדקק לכוח הרכב וניצול מקסימלי של המומנט לייצור תגובה מהירה.
• אחיזה – המפתח להתקדמות הרכב: ''יש אחיזה – יש התקדמות, אין אחיזה – נעצור''.

''רכב חכם''

אלקטרוניקה - בכניסה לבוץ יש לנתק את מערכת ה-ESP שפשוט ''נלחמת'' נגדנו כאשר אנחנו בבוץ.
המערכת משחקת בבלמים ובמנוע וגורמת לבלימת הרכב כאשר המערכת מזהה שיש חוסר איזון בין הגלגלים ובעצם תעצור ותבלום את ההתקדמות כאשר אנחנו מאוד מעוניינים בכוח ובמהירות.
* ישנם רכבים שונים כמו רנגלר וג'ימני שבמצב High ה-ESP ממשיך לעבוד מה שמגביל אותנו מאוד ולכן יש לברור את מצב תיבת העברה בהתאם לנהיגה שלכם ו/או לנתק אותו.

נעילות ו-TC בבוץ - השימוש בנעילות בבוץ חייב להיות מושכל, אין נעילה אחת דומה לשנייה ולכן יש לזכור:
יש הבדל משמעותי בין נעילה אוטומטית / חשמלית / אויר. לדוגמא נעילת ARB מאוד ''מסוכנת'' לנו בבוץ ויהיה קל מאוד לשבור את הנעילה: בנעילה זאת אסור לעבור את ה-20 קמ''ש והנסיעה בה צריכה להיעשות בקו ישר ככל האפשר מה שיפריע לנו ''לחתור'' בבוץ ולבנות קוליס. אך נעילה כמו LookRigt שהיא נעולה קבוע, תוכל לעזור לנו מאוד.

מערכת ה-TC שכל כך עוזרות בשטחים אחרים, יכולה להיות פחות יעילה בבוץ ואנו חייבים לדעת איך מערכת זאת עובדת על מנת שנכיר את המגבלות שלה:

1. חימום בלמים והפסקת עבודה
2. מערכת פאסיבית, לעיתים תיכנס לעבודה מעט מאוחר מידי - תלוי בסוג הרכב

שלולית/בוץ

בטרם נכנסים לשלולית חובה לבדוק מספר נתונים:
עומק, סוג הקרקע, מדרגות וסלעים מתחת למים, זווית כניסה ויציאה ולבסוף אם היה ולא נצליח לחצות - לוודא שיש לנו במי להיעזר (יכול להיות גם עץ במידה ויש כננת) בכדי להשלים את החצייה.
המומלץ ביותר זה להיכנס למים עם הרגלים ולסרוק את נתיב הנסיעה, מאחר וכניסה למים זה הדבר האחרון שרוצים לעשות בטיול ביום גשם קר - חשוב לעמוד את הכדאיות של בדיקה אל מול התיקון במוסך... זוכרים את החבר הזה שתמיד מתלהב להיות ראשון? בקיצור זה הזמן שלו לפרוח... (קחו אחד כזה איתכם לדרך).

תא שטח של השלולית/מים

יש לבחון את סוג הקרקע, אדמת לס ואדמה שחורה הינם כמו שלט "אין כניסה", הם ישאבו את הגלגלים בוואקום ולהוציא רכב שקוע מאדמה זו תהיה מלחמת עולם.
סוגי אדמה אחרים יש לבחון לעומק ולקבל החלטה על מעבר. במידה והשטח מישורי, ללא קפלי קרקע אז כנראה גם שטח השלולית לא יהיה עם הפתעות.

צמיגים

שאלת השאלות! איזה צמיגים טובים לבוץ ומה הוא לחץ האוויר הנכון?
כשמדובר בבוץ, סוג הצמיג הנו קריטי!

צמיג MT קרבי - האחיזה והפינוי יהיו משמעותיים יותר. צורת הקוביות בצמיג בנויה כך שהוא מנקה את עצמו כמה שניתן במהלך הסיבוב ומחדש אחיזה תוך כדי.

לחץ אוויר

יש שתי אסכולות בנושא זה:
לחץ אוויר גבוה יחסית:

• משאיר את הצמיג קשה וצר (כמו טרקטור) עם קוביות פתוחות מה שעוזר לו להתנקות ועוזר לו לחדור את שכבת הבוץ ולהגיע לשכבה יציבה יותר עם אחיזה.
• תורם למרווח גחון גבוה יותר שכל כך חשוב בבוץ.

לחץ אוויר נמוך (לא כמו בחולות, בסביבות 15% פחות ממצב כביש):

• מגדיל את שטח הפנים של הצמיג, ומאפשר לו "לצוף" מעל המכשול תוך מגע גדול
• יותר בקרקע מה שלא מחייב אחיזה טובה יותר בסוגי בוץ שונים.
• בצמיג שטח מלא רצוי שלא להוריד לחץ בצורה קיצונית בשל האפשרות לפריקת צמיג, מה שבוודאי אנחנו לא רוצים לתפעל בבוץ.
• כמובן שהורדת אוויר מורידה את מרווח הגחון של הרכב מה שיכול להוביל אותנו במצב שקיעה להגיע לוואקום בצורה מהירה.

בשל סוגי הבוץ השונים מומלץ להיכנס לשטח בלחץ אוויר גבוהה יחסית ולבחון את ההתקדמות, להוריד אוויר לאחר מכן תמיד אפשר.

תיבת העברה

יש לבחון את הבוץ ומה נמצא לפנינו ואז להחליט. במידה ויש בוץ חלקלק, לא עמוק ושביל ללא אתגרים מיוחדים ניתן לשלב ל-4X4 ולהישאר ב-High בהילוך נמוך, טורים גבוהים, מומנט גבוה ונסיעה לא מהירה. במידה ויש מולנו אדמה שחורה, כבדה, אשר תתפוס את הרכב יש לשלב ל-4X4, להכניס להילוך Low ולהתקדם בהילוך המתאים לתנאי השטח עם מומנט גבוה והרבה כוח בגלגלים.

תכנון מסלול הנסיעה במים/בוץ:

דבר ראשון והכי חשוב בחורף - תמיד לצאת במינימום שלושה רכבים! יש לצאת עם ציוד חילוץ בדגש על שאקלים, רצועות ארוכות, ''שפאלות'' ומפזרי לחץ למיניהם.

מעבר מים: יש לתכנן מראש את מסלול הנסיעה, יש להחליט מראש באיזה מצבים ומתי נסוגים לאחור.

היכן כדאי לעבור?
באמצע המעבר סביר להניח ששם עברו רכבים, המים אומנם עמוקים יותר אבל האדמה הדוקה וחפורה יותר עם ''קוליסים'', או מהצד ששם יש בד"כ פחות מים, השטח פחות חפור אך הסבירות למצע בוצי דביק ועמוק גדול יותר.
בטרם הכניסה למים יש לרתום לרכב רצועות חילוץ (זה ימנע צלילה במים לחיפוש נקודות העגינה), יש לבצע את המעבר בהילוך נמוך עם מהירות קבועה והרבה מומנט (כוח) תוך שמירה על גל אחיד ''בחרטום'' הרכב.

הדרך לחציה מוצלחת של מכשול מים הנו נהיגה במהירות קבועה, הרמת גל מים קטן לפני חרטום הג'יפ אשר מוריד את מפלס המים לכיוון מכסה המנוע ושומר על יובש יחסי של האלטרנטור ושאר החלקים הרגישים יותר. במידה ונתקעת או שאתה חייב לעצור, יש להקפיד על שמירה על סל"ד גבוה יחסית למניעת כניסת מים למנוע.

בכל מקרה לא מדוממים את הרכב! הרכב כבה? אין לנסות להניעה שוב לפני בדיקה!

שיטפון:

עלינו לזכור להגיע במהירות הבטוחה האפשרית למקום הגבוהה ביותר שאנו יכולים להיות בו בתוואי הקרקע. באם אנו לא מצליחים לחלץ את הרכב רצוי לקבע אותו בכל דרך אפשרית כאשר אנו עושים זאת נעמיד צופה שיתזמן אותנו למקרה של גל גדול שמגיע.

חציית נחל זורם:

אחד הדברים המסוכנים ביותר שאנו נתמודד מולם בימי גשם או במקרה של גשם פתאומי בטיול הוא חציית נחלים פעילים לפעמים בזמן שיטפון. אנו ננסה למזער את רמת הסיכון ע''י כמה כללים במעבר נחל זורם:

• לא חוצים זרימת נחל כאשר אנחנו לבד!
• לפני החצייה נרד מהרכב ונמצא מקל או כל דבר אשר יכול לעזור לנו למדוד את גובה המים ועוצמת הזרימה.
• כאשר אנו בודקים עם מקל את גובה המים ואת עוצמת הזרימה אנו נוודא שהמים לא עוברים את גובה דופן הרכב כי אז הרכב ישמש לנו כמפרש אל מול המים ונוכל להיפרד ממנו לשלום.
• אם יש אפשרות להיכנס רגלית ולבדוק את הנתיב בו אנו רוצים לנסוע (מה שבדרך כלל לא יתאפשר) זה מצוין, נוכל לבדוק מה יש לנו על הקרקע בדרך.
• ואיך אנו יכולים לצאת לצד השני? אנו נעשה זאת כאשר אנו מאובטחים בחבל מעוגן לחבר או כל אמצעי אחר במידה ואנו לבד.
• כאשר החלטנו לחצות עם הרכב אנו נאבטח את הרכב לרכב אחר למקרה של היסחפות.
• נכנס לנחל במקום הרחב ביותר והאפשרי, ובזווית של 60 מעלות או אם יש אפשרות עדיף תמיד לפני פיתול S שנוצר מהנחל.
• עלינו לתכנן בדיוק את הנתיב בו אנו נחצה, תוך כדי תסריט בראש של מקרים ותגובות למקרה של היסחפות: עליה על סלע במים, מעבר שלא צלח לגדה השנייה וכד'.
• הקפידו על נסיעה עם חלונות פתוחים, למקרה חירום. זכרו כי אם הרכב ייתקע עמוק במים – מערכת החשמל של כלי הרכב יכולה שלא לעבוד כלל.

במידה ונתקענו

יש להזדרז ולמהר לחלץ את הרכב! בניגוד לתאי שטח אחרים, פה זמן התקיעה משפיע על הנזקים, המערכות המכניות נחשפות למינרלים, מלחים ושופכין שעלולים להיות במים, המים חודרים אל תוך מכלולים מכניים רגישים (ציריות, סרנים חיים, סטרטרים, תיבות העברה ומיכל דלק), אל תוך תא הנוסעים והורסים את הריפוד והדיפונים של הרכב, מערכת חשמל מוצפת לעולם לא תחזור לתפקד כמו לפני ההצפה וגרוע יותר, במידה ונכנסים מים למנוע דרך פילטר האוויר, יעצור המנוע וייהרס לחלוטין! מאחר ומים אינם דחיסים, במידה ויגיעו אל הבוכנות הן ישברו את המנוע. לכן במידה ונכנסים והמים עולים לכיוון גובה פילטר האוויר ויש חשש שהמנוע הולך לשאוב מים, ובהמשך הפעולה יבצע פעולה הנקראת ''נעילה הידרוסטטית'' - יש לדומם מנוע במיידי. המשך הטיפול שונה מרכב בנזין ורכב דיזל.
לאחר בדיקה וגילוי מים בפילטר אוויר.

בנזין: נוציא את כל הפלגים החוצה וניתן סטרטר ארוך באופן יחסי עד ליציאת המים ותחילת יציאת דלק.
דיזל: ברכבים הישנים יותר (בדרך כלל מודלים פחותים משנות ה-90) מפרקים את המזרקים. ברכבים חדישים יותר (מסילה משותפת מאמצע / קצת לפני תחילת שנות ה-2000) מפרקים את נרות החימום (כל רכב שיש מחשב וחיישנים).

מרווח גחון

מרווח הגחון מוקטן מאוד בבוץ, ומוריד אותו למרווח של מכונית רגילה (18 ס"מ יהפוך להיות 10-12 ס"מ שזאת ירידה משמעותית מאוד). אם שומרים על מומנטום של נסיעה ניתן להמשיך בנסיעה רציפה, כולל פגיעה ויישור של גבעות בוץ קטנות (ובתנאי שלא מסתתרת בהן אבן). יש להקפיד ככל הניתן על נסיעה מעל קוליסים ולא בתוכם.

בלימה בבוץ

רכות השביל עוזרת לבלימה, מספיקה עזיבה של דוושת הגז והאוטו ייבלם לבד, לחיצה על הבלמים תנעץ את גלגלי הרכב הקדמיים בבוץ העמוק ותבלום מיד את הרכב או תגרום להחלקה. חשוב להקפיד על עזיבת הבלמים לפני עצירה מלאה למניעת נעיצת הגלגלים/החלקה בכדי לא לתקוע ולאפשר המשך נסיעה. במידה וביצענו בלימת חרום ונתקענו – לרוב נצליח לחלץ לאחור.

פניות בבוץ

הן מסובכות יותר מאחר והבוץ לרוב לא אוחז היטב בגלגל וניתן לאבד אחיזה ולהחליק במקום לפנות, לכן יש לתת היגוי קטן ולא גדול ולהמתין עד שהרכב יגיב/יתפוס אחיזה, ניתן אף להיעזר בשיפועים/קוליסים שלאורך השביל ע"מ לכוון את ההגה כרצוננו.

חילוץ עצמי

במידה ונסענו ונתקענו, ניתן לנסות לשחרר את הרכב אך ורק בתנאי שהוא עדיין על הגלגלים ולא יושב על הגחון. שימו לב - שמיגונים במקרה של בוץ גורמים לא פעם לשקיעה ''חזקה'' יותר בשל הווקום שנוצר מתחתיהם.
בתחילה ננסה לצאת בכוחות עצמינו בשיטת המטוטלת - בנסיעה קדימה ואחורה ננסה ליצור לנו ''קוליסים'', לגרד ולשטח שכבות בוץ בעזרת הצמיגים ''שיטת המטוטלת''. המפתח להצלחה גם כאשר נכשלנו הוא לדעת מתי לעצור, כשהזמן הרצוי הוא לפני יצירת הוואקום ע''י ''הדבקת'' המיגון התחתון לשכבת הבוץ.

אם יש כננת, מוצאים נקודת עיגון, מתחברים אליה - ובהצלחה.
במידה ואין כננת – ניתן לפנות את הבוץ, להביא אבנים, קרשים/שפאלות לקשור ראצ'טים או כל דבר שיכול לגרום שוב לאחיזה לגלגלים, להוריד עוד קצת לחץ אוויר
ולנסות לצאת במינימום גז. לא עוזר, יש לעצור מיד אחרת זה רק מחמיר.

שיטת הנסיעה - ''בניית נתיב'', משלבים הילוך ונוסעים קדימה עד שנעצר. משלבים רוורס ונוסעים לאחור, וכך חוזר חלילה... במידה והרכב מתקדם כל פעם קצת, מצוין, יש להמשיך כך, על ידי התנועה הזו נייצר לנו מקום נסיעה שבסופו של דבר ייתן לרכב מספיק תנופה בשביל לצלוח את הבוץ.
ניתן לחלץ באמצעות הייליפט (בזהירות רבה) – יש להרים את הרכב, למלא אבנים מתחת לכל הגלגלים, להחזיר ע"י כך אחיזה ואז להמשיך תנועה. לשם ההרמה נצטרך ליצור תחתית מפזרת לחץ להייליפט על מנת שלא ישקע גם הוא.

חילוץ הדדי

חילוץ בעזרת רכב נוסף יהיה עם סיכויים גבוהים יותר להצלחה, הרכב המחלץ חייב לעמוד על קרקע יבשה ויציבה עם אחיזה, יש לחבר מספר רצועות עד למיקום הבטוח. עדיפות ראשונה היא למשוך ללא תנופה, במידה ולא ניתן, יש לקחת תנופה לא גדולה של מטר - מטר וחצי, יותר מזה עלול להיגרם נזק לרכב המחלץ או המחולץ.
יש להקפיד הקפדה ייתרה על חיבור נכון של הרצועות הכוללת רצועת רסן אשר מחוברת בשתי נקודות לרוחב הרכב בשביל לפזר לחץ.

חילוץ בעזרת כבל אנרגו קינטי

אם הגענו לשלב זה וודאו שהמחלץ בקיא ברזי החילוץ. הכבל הינו פתרון מצוין אך חייבים לדעת להשתמש בו בצורה נכונה על מנת לא לגרום נזק בלתי הפיך לרכב.
החילוץ ייעשה ע''י רצועות רסן בשני הרכבים (חוץ מרכבים המיועדים לחילוץ ע''י וו הגרירה כמו דיפנדר). נפרוס את הכבל בצורת S ותוך כדי תנופה הכבל יאגור את הכוח ויעביר אותו לטובת חילוץ הרכב השקוע.

טיפים נוספים:

1. לפני כניסה למים אפשר לקשור בד או ניילון חממות לפני הגריל הקידמי לחסימת כל סוגי העצמים הנמצאים בתוך המים.
2. חברו מראש את השאקלים ורצועות הגרירה (קשה יותר לעשות את זה מתחת למים).
3. מכשול מים צולחים רכב לאחר רכב - ממתינים שאחד יעבור לגמרי, מפיקים ממנו לקחים, לומדים את הציר ורק אז יוצא הרכב השני לדרך.
4. יש לוודא שהרכב במצב 4X4 ושמערכת ה-ESP מנותקת.
5. יש להכין מראש מגפיים, שקיות ניילון ועיתונים למניעת לכלוך של פנים הרכב.
6. חייבים להכיר את הרכב בטרם נכנסים לבוץ, לנהוג רגועים, לא להילחץ וגם אם הרכב מתחיל מעט "לרקוד" בבוץ - להחליק, לחפש אחיזה, יש לזרום איתו, לתקן בהיגוים קטנים ולהמשיך במסלול הנסיעה.
7. יש לוודא כי ברכב יהיו לנו תמיד מספיק מים, מזון ואפשרות טעינה למכשירים סלולריים.
8. טרם תחילת הנסיעה עליכם להסתכל קדימה ולמרחק על מנת לקבוע קו התקדמות ונקודת עצירה ממנה יהיה נוח להמשיך הלאה.
9. רצוי לנתק את מאוורר המנוע שכאשר מגיעים אליו המים הוא יכול להתעקם / להשפריץ מים לכל חלקי המנוע ולהגדיל לנו נזקים.
10. בשטח בוצי הנהיגה רציפה, במהירות גבוהה (יחסית).
11. במכשול הנסיעה מתבצעת בקו ישר עם כמה שפחות הפניות של ההגה וזאת על מנת לשמור על התנופה קדימה עד אשר אנו מרגישים שהרכב כמעט נבלם לגמרי.
12. עצירה תתבצע רק במקום גבוה עם הפנים לכיוון הירידה.
13. יש להיזהר מתלוליות בוץ ומשיחים - שסביבם תלולית או שקערוריות בבוץ (גבעות בוץ מאטות את הרכב ויכולות גם לגרום לנזקים).
14. בעצירה יש להקפיד להאט ללא שימוש חזק בברקסים על מנת לא לתקוע / להשקיע את החלק הקדמי של הרכב (הפרונט) בבוץ.
15. על הרכב השני לשמור מרחק ולא להיכנס יחד עם הרכב שלפניו לאותו תא שטח ולאותו מכשול או בעיה.
16. אם רוצים למנוע הדבקות בוץ בחלקים מסוימים כמו צמת חשמל או ג'אנטים וכד' מומלץ לרסס בסיליקון דוחה מים או ב-WD40.
17. ביציאה מהשטח אחרי נסיעה בבוץ לרוב יהיו רעידות בהגה וברכב, יש לשטוף את הרכב היטב, בדגש על הגלגלים מבפנים ומבחוץ דרך דסקיות הברקס (הבוץ מוציא מאיזון), מכלולים, ציריות, צלבים, מיגונים ורדיאטור, אם הוא נסתם בבוץ הוא לא יצליח לקרר את המים והמנוע יתחמם.

חשוב ביותר: לאחר יום של בוץ ושלוליות יש לבצע בדיקה של גירוזים ושמנים. במקרה שנכנסו מים דרך הנשמים, ייעשה השמן חלבי (ניסיון הקצפה של שמן ומים) ויש להחליפו מיד.

בטיחות - כי אנו רוצים לחזור הביתה בשלום!

1. יש לאמץ דפוס מחשבה מקצועי: המטרה של הנהג ושאר המשתתפים היא להחזיר את הרכב והנוסעים שבו הביתה בשלום!
2. למרות שמדובר בבוץ וקצב הנסיעה מהיר יותר מהרגיל, יש לנסוע בקצב אישי המתאים לנהג וליכולת שלו לתפעל ולשלוט ברכב. הקצב הנכון הוא זה שבו לנוסע שיושב ליד הנהג נוח!
3. קצב ומהירות הנסיעה הם אלו המאפשרים לנהג לבלום בבטחה, אם בכניסה לסיבוב או לפני מכשול. זכרו כי ברקס חזק והפניית הגה חדה עלולים לגרום להתהפכות.
4. זהירות מהפתעות בשטח - בורות, תלוליות ומפגעים המיוחדים לשטח: בזנ''טים, שברי עצים לרוחב הדרך, שערים, מחפורות וכו'...
5. זרקו תמיד ברכב זוג מגפיים, מגבת ובגדים להחלפה, לא רק לכם גם ליושבים אתכם ברכב (תודו לנו אחר כך).
6. לא לשכוח לחגור חגורות בטיחות - זה מציל חיים! ומאפשר לנהג ולנוסעים נסיעה נוחה יותר.

*שימו לב כל הכתוב מעלה הינם ''כללי אצבע'' תמיד יש יוצא מן הכלל...
**כל הכתוב נלמד לעומק בהדנ''מ (הדרכת נהיגה מיתקדמת) של אתר השטח הישראלי 4X4 - להדנ"מ הבא הקליקו כאן

לכל הדרכות הנהיגה של אתר השטח - הקליקו כאן