בקבוצה של 18 מטפסים מישראל וצוות מקומי של 48 טנזנים, התייצבנו בצהרי יום שני - 28/11/22 על פסגת הקילימנג'ארו בהרכב מלא של כל המשלחת!
למרות הקשיים, על אף המשברים, כאבי הראש והמחסור בחמצן, הגיעו כולם לפסגת ההר הגבוה ביבשת אפריקה. אריות!
הפעם אף הצלחנו לרדת מוקדם מההר עד לבקתת קיבו, הבקתה העליונה - 4,700 מ'. בהחלטה מושכלת החלטנו בו ביום לרדת עוד עשרה ק"מ ברגל ופחות אלף מטרים נוספים בגובה עד לבקתת הורומבו - 3,700 מ'. החיים יפים!
מאת: Ofer Ogash
23/12/22
קבוצה הטרוגנית, ובה 17 גברים (והח"מ) מכלל התחומים ומהגזרים בארץ (וגם מהעולם), התאחדה לקבוצה ולה מטרה - כיבוש פסגת הקילימנג'ארו. בטיפוס רגלי ארוך שארך 6 ימים ו-5 לילות התגבשה לה קבוצה שלה הישג אדיר - כולם יחד הגיעו לפסגת ההר הגבוה ביבשת אפריקה - 5,895 מטרים!
רישום הקבוצה דורש מאמץ ארגוני לצד שיתוף פעולה של כלל המטפסים המתאימים עצמם לזמנים של הקבוצה. הכנת הגוף (והראש) בהליכה, בטיפוס מדרגות, בכושר אירובי ובמוטוריקה המכינה את הגוף לטיפוס על ההר. הכנת המסמכים והאישורים הדרושים לטיפוס לצד הכנת הציוד ואריזתו וקדימה לדרך - טסים לאפריקה.
לאחר הנחיתה בטנזניה, בשדה תעופה שזכה לשם קילימנג'ארו, למרות שכלל הנוסעים בו מגיעים כדי לטייל בספארים הגדולים והמפורסמים של טנזניה, יצאנו לדרך צפונה לכיוון העיירה מושי.
מושי - עיר טנזנית קטנה ובה פעילות מסחר ומעט תיירות, מקבלת את פנינו בשמחה, כש"כל" הרוכלים ברחובות מחכים ו"אורבים" לנו מחוץ למלון על מנת להציע לנו צמיד, חולצה או כובע...
לאחר השלמת ציוד, תדריכים, אוכל טוב (הכול יחסי) והרבה מנוחה אנו יוצאים לכיוון ההר.
מזג האוויר נהדר על אף התחזית המאיימת בגשם ולאחר כשעתיים של בירוקרטייה וקצת הסברים אנו יוצאים לדרך.
יום ראשון לטיפוס - 8 ק"מ של הליכה, 700 מטרים נצברים בגובה, יער טרופי צפוף וקסום, ולאחר פחות מ-4 שעות אנו מגיעים לאתר הבקתות הראשון - מנדרה - 2,720 מטרים.
יום שני לטיפוס - 12 ק"מ נוספים במעלה ההר, יוצאים מהיער הטרופי, עוברים לסוואנה וצוברים עוד 1,000 מטרים בגובה בכ-6 שעות של הליכה במזג אוויר קריר ונהדר עד לבקתת הורמבו - 3,720 מטרים. הגשם מגיע אלינו רק לאחר שאנחנו מתמקמים בבקתות החדשות.
יום שלישי על ההר - יום מנוחה, 3 ארוחות, הרבה מים לשתייה ועל כך נאמר "יותר משהמטפסים שמרו על השבת, שמרה השבת על המטפסים (והכינה אותם ליום הפסגה)".
יום רביעי לטיפוס - קמים בבוקר כמו חדשים, טעונים באנרגיה, מרגישים טוב (פלוס / מינוס) ויוצאים להליכה של 10 ק"מ, מהסוואה לעבר המדבר האלפיני, עוד 1,000 מטרים בגובה עד לבקתות של קיבו - 4,700 מטרים.
יום הפסגה לטיפוס לפסגת הקילמנג'ארו הוא אתגר משמעותי - לכולם! לחזקים ואף לחזקים יותר! ובמיוחד למי שהגובה משפיע עליו - אם על הראש, או על הבטן, או בכלל על הגוף.
הקושי בקבלת ההחלטה לצאת לדרך בבוקר הוא אדיר, במיוחד כשלא מרגישים טוב. והקושי ממשיך ולרוב אף מתעצמם ככל שעולים בגובה וצוברים עייפות, המלחמה ב"ראש" היא הקשה מכול! וכל צעד בדרך לפסגה דורש מאמץ אדיר! אבל ה"ביחד הקבוצתי" וחוסר אמפתיה מהמדריך (זה הח"מ, שרק פסגה יש לו בראש) עוזרים בקטעי השפל וברגעים הקשים להמשיך ולטפס מעלה. אפילו כשכבר לא ברור מתי תגיע הפסגה (אמינות זה לא החלק החזק של הח"מ). המטפסים ממשיכים לצעוד כשמסביב "הכוח" המקומי של המלווים מדרבנים, שרים ומוסיפים למוטיבציה.
ולבסוץ בקצב מהיר ביותר (הכי מהיר מכל המשלחות עד כה) אנו מגיעים כולנו יחד בשיא העוצמה (וגם העייפות) לפסגת ההר הגבוה ביבשת אפריקה. אוהורו - 5,895 מטרים, פסגת הקילימנג'ארו - מדהים!!!
האושר אדיר ולא ניתן לתיאור כאן במילים. התרממות רוח של הישג בלתי נתפס! לעשרים דקות אנחנו האנשים הגבוהים ביותר ביבשת אפריקה, ממש בגובה טיסה של מטוס. זר לא יבין זאת!
מכיוון שהגענו מהר לפסגת הקילימנג'ארו, גם ירדנו מהר למטה והגענו בחזרה לקיבו - כ-3 שעות לפני החשיכה. בהחלטה מושכלת ומוסכמת על כולם ארזנו עצמנו ויצאו לעוד 10 ק"מ בירידה עד לבקתת הורומבו. אמנם 3,700 מטרים, אבל הרבה יותר חם, הרבה יותר נוח מבחינת גובה ובעונג רב אנו הולכים לישון ועוד לא תשע בערב.
למחרת נשארו לנו רק שני קטעים - 12 ק"מ מהורמבו עד מנדרה ועוד 8 ק"מ ממנדרה, דרך היער הטרופי, ועד לשער השמורה שמעל הכפר מראנגו. סוף הדרך!
הגענו לשער השמורה של הקילימנג'ארו ואין מילים לתאר את התרוממות הרוח והשמחה לחזור אל הבירוקרטיה של טנזניה. שירים וריקודים של הצוות המקומי, חלוקת טיפים ביד רחבה ואנחנו על האוטובוס בדרך למושי - כאן כבר מחכה לנו המקלחת הנכספת, לומדים להעריך את הדברים הקטנים והבסיסיים שבחיים!
זה המקום להודות לצוות המקומי שליווה אותו בעלייה, ביום הפסגה, ובירידה ודאג לכל מחסור ולתנאים אידיאליים כדי שכולנו נגיע לפסגה! למזג אוויר נהדר, קריר ונעים, לגשם בעיתו (תמיד שהינו תחת קורת גג), ליושב במרומים שחיזק את רוחנו, בזכות כמה צדיקים בקבוצה ולכלל המטפסים בקבוצה - תודה אישית אחד-אחד ותודה לכולם יחד. בזכות העוצמה הקבוצתית והאווירה של "לא מוותרים" כולנו הגענו מעלה והתגברנו על כל הקשיים והמשברים שבדרך!
5 תגובות
1
אורח/ת - אלי
07 בינואר 2023 ב 15:49
מבחינתי קיבלתי כאן מתנה באמצע החיים שאי אפשר לקבל בשום צורה אחרת.
אני שמח שלקחתי חלק במסע הזה והכרתי מגוון רחב של אנשים חדשים שככל הנראה לא היה יוצא לי לפגוש בשום צורה אחרת.
תודה רבה לכולכם על החוויה.
אלופים אחד אחד.
2
אורח/ת - ברק
07 בינואר 2023 ב 15:52
אני רוצה להודות לכל אחד מכם על החלק הייחודי שתרם לחוויה המשותפת. בסופו של דבר היה פה מעין קונצרט רוחני מושלם, בו כל אחד תרם את הקול המיוחד שלו- בניצוחו של עופר האחד והיחיד.
פגשתי במסע הזה אנשים מיוחדים , אנשי נתינה וחסד, כולם ראש גדול, ציוניים ואוהבי הארץ והאדם. ממש מלח הארץ.
למדתי מכל אחד מכם משהו שאקח עימי הלאה אל חיי - ואני מרגיש אסיר תודה לגורל שהפגיש בינינו.
אני מאחל לכם מכל ליבי בריאות , שמחה ואושר תמידיים - ושתמשיכו לכבוש פסגות בכל תחום אליו תפנו.
אוהב אתכם מאוד !
3
אורח/ת - מיכאל
07 בינואר 2023 ב 15:55
תענוג לקרוא עופר, תבורך מפי עליון 🙃
4
אורח/ת - עומרי
07 בינואר 2023 ב 15:56
יופי של יומן מסע
ותמונות מעולות 👏🏼
כבוד להיות חלק מהאריות שמחזיקים בשיא 💪🏼
5
אורח/ת - נועם
07 בינואר 2023 ב 15:56
אשכרה זה אנחנו
תגובות