מזרח ירדן - בזלות, ימות מוצפות, אתגרים וחברותא משובחת

יוצאים מזרחה

בשביל לצאת מזרחה לעבר האתגר יש לקבל החלטה, לאחר ההבנה כי המסע "הקצר והעבה" מתאים לנהג ולמשתתפים. לאחר מכן קצת בירוקרטיה (ובעיקר שיתוף פעולה עם אמיר במשרד של האתר) ואז מעבר הגבול בין ישראל לירדן.
הגענו למעבר הגבול בבית שאן בשעה 07:30 וברוח טובה, כשכל המסמכים מוכנים, היינו כבר לאחר כשעה בדרכנו מזרחה על הגשר מעל נהר הירדן.
עוד כשעתיים וקצת במעבר הגבול הירדני וכל השיירה מוכנה עם מספרי רישוי ירדנים, רישיונות, מסמכים מתאימים וקדימה נוסעים מזרחה.

היום הראשון מזרחה

יוצאים צפונה ומזרחה על כבישי הממלכה האשמית של ירדן, בו ביום שהתחילו הפגנות של אזרחי ירדן על עליית מחירי הדלק במדינה. אנחנו לא נתקלנו או ראינו הפגנה (מן הסתם הן התקיימו במרכזי הערים הגדולות) אבל האווירה מתאימה והיא של מדינת עולם שלישי בה התשתיות שבורות והכבישים מלאי בורות (לא משהו יוצא דופן בירדן).
עוקפים את אירביד - העיר הצפונית הגדולה של ירדן, מדרום וממערב וממשיכים על הכביש לכיוון אזור התעשייה הענק של זרקא - בעבר מחנה פליטים ממזרח לרבת עמון וכיום מרוכזים באזור תחנות הכוח המפיקות חשמל מגז, ואזורי אחסנה וחלוקה של דלקים, כשסביב מחנות צבא גדולים.

הסרטון שהכין דורון סטורלזי

השיירה נוסעת לצד מחנה פליטים סורי ענק המאובטח כבסיס צבאי, ומיד לאחריו פונים לשביל טרשי החותך דרומה לעבר וילה קטנה ועתיקה - קצ'ר עמרה: מצודה קטנה, מפוארת ועתיקה מתקופת בית אומיה (המאה ה-8 לספירה). הוילה העתיקה, נמצאת תחת שימור של אונסק"ו, ובתוכה אנו נחשפים לסיפור המדהים של שליטי דמשק מהתקופה של תחילת האימפריה הערבית. ציורי קיר מרשימים מעשי ידי אומנים איטלקים ובית מרחץ מיוחד חושפים עושר רב של השליטים המוסלמים באותה התקופה.
עוד קטע כביש קצר ואנו עוצרים, רגע לפני החשיכה, למרגלות החאן הענק של קצ'ר חאראנה - מבנה אבן, עתיק וענק על דרך החאג' - דרך עולי הרגל למכה. המבנה המרשים והענק בעל שתי קומות, כולל חדרים מסוגים שונים וכמובן מסגד לתפילה הפונה לכיוון מכה.
מכאן אנו יוצאים לעוד 65 ק"מ בשטח - שבילים מהירים, קטעי חמדה וחצייה של נחלים רחבים. חלק מהדרך מהיר מאוד וחלק אחר מאתגר, במיוחד לאחר שהערוצים הרחבים זרמו, ומחייב אותנו למצוא את תחילת השביל לאחר שהשביל נסחף. השיירה מתנהלת היטב, נוהל שיירה נשמר טוב, היכן שצריך לנסוע מהר נוסעים מהר והיכן שצריך לחצות ערוץ מלא בבולדרים עושים זאת בזהירות המתבקשת. בשעה 22:00, ללא תקלות מיוחדות, אנו מגיעים בשלום לארוחת הערב שמחכה לנו לצד קצ'ר טובא, אי שם בלב השטח. 270 ק"מ טובים מתחילת היום, אנחנו בונים את האוהלים ולילה טוב ירדן!

היום השני צפונה ועוד מזרחה

כתבה על צירי הנפט במזרח התיכון

כתבה על המזרח התיכון שבין מלחמת העולם הראשונה למלחמת העולם השנייה

היום השלישי - חזק דרומה

ארוחת בוקר מאוחרת במלון באל אזרק (ליבו הרך של המדריך), תיקוני פנצ'רים וצמיגים קרועים (איבדתי את הספירה כמה...), עולים על כביש הבטון, הוא כביש סאדם חוסיין, ונוסעים דרומה לעבר המדבר הדרומי.
נכנסים לשטח מול תחנת הדלק של באייר ונוסעים דרומה לכיוון קע-ג'עפר - המליחה הגדולה במזרח התיכון, במטרה להגיע מצפון וליהנות מחצייה ארוכה של הימה. לאחר חצייה מצפון לדרום-מערב עוברים לנסיעה מזרחה, חזרה למישורי החמדות הענקיות של מזרח ירדן. עם חשיכה "מושכים" מערבה לכיוון מפעלי הכרייה של הפוספטים ומשם בדרך הקצרה לעבר קלעת פצ'ועה - מצודה עתיקה מהתקופה העות'מנית. כאן מחכה לנו ארוחת ערב חמה ועד עשר בלילה כולנו נרדמים בשקי השינה, בתוך האוהלים לשינה טובה ומתוקה, עם 335 ק"מ על מד האוץ.

היום הרביעי - חזרה מערבה

בוקר קר מעט לפני הזריחה מעיר אותנו למרגלות המצודה הישנה של קלעת פצ'ועה. ארוחת בוקר, קיפול המאהל ואנו חוזרים לדרכים הטרשיות ומגיעים חזרה לצד מסילת הברזל הישנה, הפעם בכיוון הירידה מערבה על מסעף הרכבת בדרך לעקבה. עד לפני כמה שנים היה מסעף הרכבת פעיל והוביל פוספטים מתחת ההטענה - באטן-רול לעבר נמל עקבה. אך כבר שנים שאינו פעיל ורק מעט עובדי רכבת נשארו לשמור על התחנות והמבנים שלאורכה.

הרכבת החיג'אזית היא פרויקט תורכי שאפתני שרצה לחבר את ערי הבירה - איסטנבול, דמשק ורבת עמון עם מכה ומדינה שבלב המדבר (כיום ערב הסעודית) במטרה לאפשר קיום מצוות חאג' - עלייה לרגל למכה, באופן נוח ומהיר יותר מהליכה בשיירה רגלית, אך מלחמת העולם הראשונה ונפילת האימפריה העות'מנית (התורכית) חדלו את הפרויקט והשאירו קווי רכבת, שרק מעט מהם משופצים ועדיין פעילים במזרח התיכון.

כתבה על הרכבת החיג'אזית

עם הירידה הופך הציר לחולי יותר ויותר ולנו הג'יפאים מספק מרגוע. הקצב עולה, הדרך הופכת נוחה יותר ויותר והדיונות החוליות מזמינות. בקצב מהיר אנו מגיעים לתוך האזור המיושב של וואדי ראם. תחנה ראשונה - תדלוק ואז צהריים בפלאפל המקומי של העיירה דייסה (גם הפלאפל הזה ידוע בכל האזור והעולם כפלאפל הכי טוב בירדן).
יוצאים צפונה לעבר "ארץ הקשתות" - דיונות בצבע אדום או צהוב, עולים, יורדים, חוצים, קצת שוקעים ולבסוף כובשים כל סכין (ולא לשכוח איזה צמיג או שניים שנקרעים). לעת ערב מגיעים לקשתות של חרז'ה ואת הזריחה אנו רואים מבור מים מסותת בסלע ועם רדת החשיכה אנו פונים דרומה לכיוון המאהל. כאן כבר מחכה לנו מאהל עם חדרים בהם שירותים ומקלחת צמודים לאוהל (לייתר דיוק חדר), ארוחת ערב טובה שמוציאים לכבודנו מתוך האדמה, קצת ריקודים וחאפלה בדיוואן (המעגל המקומי) ולילה טוב וואדי ראם לאחר 130 ק"מ של רק שטח ומדבר, כשרובם בחולות. תענוג!

היום החמישי של מזרח ירדן

אווירה של סוף האתגר, מאהל טוב, מזג אוויר נהדר וכל כלי הרכב בריאים ושלמים - תענוג!
עוד קצת דיונות, ביקור השלמה בתחנה של הרכבת החיג׳אזית, מנפחים אוויר ומכאן אנו נוסעים למעבר גבול "יצחק רבין", למקום בו נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994. מעבר הגבול בירדן ובישראל יעיל ומהיר ואנו נפרדים ועושים דרכנו צפונה.

תודה ענקית לקבוצה המדהימה שהוכיחה שאתגר זה רק בראש וכל השאר מגיע בשמחה!

קישור לפרטים על המסע הקרוב למזרח ירדן

תמונות מהיום הראשון - המסע של מזרח ירדן:

תמונות מהיום השני - המסע של מזרח ירדן: