אגדת שטח: רכבי השטח של UMM

כדי לספר את הסיפור של חברת UMM צריך לחזור לתחילת המאה ה-20, כאשר צרפתי בשם ברנרד קורניל (Cournil) הקים מוסך לתיקון כלי רכב. במהלך מלחמת העולם השנייה, כשהדלק בצרפת אזל והוקצב לאזרחים בצמצום רב, הוא התמחה בהסבת מכוניות להפעלה על ידי עץ או פחם.

לאחר המלחמה, החל קורניל לרכוש את הג'יפים שהצבא האמריקאי השאיר אחריו בכל מקום (משום שעלות החזרתם לארה"ב היתה יקרה יותר מעלות ייצור ג'יפ חדש), והסב אותם לשימוש חקלאי. בהמשך, הוא גם קיבל רישיון להרכבת ג'יפים של וויליס בצרפת (קישור לכתבה על הג'יפ ממלחמת העולם השנייה וקישור לכתבה על מה אפשר לעשות איתם היום). עם הזמן הוא שינה את הג'יפים שהרכיב, עד לנקודה שבה החליט פשוט לפתח רכב 4×4 משלו, תוך שימוש בכמה שיותר חלקי מדף.

הקורניל המקורי

בשנת 1960 הוציאה החברה את הדגם העצמאי הראשון שלה, עם שלדה ומרכב מתוצרת בית, אך חלקים עיקריים רבים כמו מנועים, תיבות הילוכים וסרנים הגיעו מיצרנים אחרים. תחילה היו שם מנועי דיזל של פרקינס, שהוחלפו מאוחר יותר במנועים של פיג'ו, שתרמה גם את תיבות ההילוכים. סימן ההיכר הבולט של הרכב היה מכסה המנוע המשופע, שנשמר גם בדגמים מאוחרים יותר.

בשנת 1977 מכר קורניל את החברה לשני גופים: חברת SIMI קיבלה את הזכויות לייצור ושיווק בצרפת, וחברת UMM מפורטוגל קיבלה את הזכויות הבינלאומיות. בשנים 1979-1984 יצרה UMM את הדגם המקורי, אך באמצע שנות ה-80 הגיע עיצוב מעודכן מ-SIMI, והדגם החדש נקרא Alter II והוא זה המוכר ביותר.

ה-Alter II עם גג קשיח

ל-Alter II היתה שלדת סולם קשוחה, שני סרנים חיים על קפיצי עלים, תיבת הילוכים של ZF ותיבת העברה עם הילוך כוח. ההיצע כלל שמונה מנועים שונים, חלקם מתוצרת ב.מ.וו, החל בדיזל 2.5 ליטר עם 75 כ"ס ועד למנוע בנזין V6 בנפח 3.0 ליטר עם 150 כ"ס, אולם מנוע הטורבו-דיזל בנפח 2.5 ליטר שנלקח מהפיג'ו 504 היה הנפוץ ביותר. היו גם כמה גרסאות מרכב, עם בסיס גלגלים קצר או ארוך, גג ברזנט או גג קשיח.

ה- Alter II אומץ על ידי כוחות הביטחון בפורטוגל ובספרד, והוא עדיין נמצא בשימוש אצל הצבא הלאומי בקייפ ורדה ובצבא זאיר (קונגו). הדגם נודע באמינותו, וכל כלי הרכב מדגם זה שלקחו חלק בראלי פריז-דקאר במהלך השנים הצליחו להגיע לקו הגמר.

Alter II בפריז-דקאר

UMM הפסיקה לבנות את Alter II עבור לקוחות פרטיים בשנת 1994, אך המשיכה לקבל הזמנות גדולות מגופים ציבורים עד 1996. בסך הכל יוצרו יותר מ-10,000 כלי רכב מהדגמים השונים, הרבה מהם עדיין נוסעים ויש להם מועדוני חובבים בארצות רבות, כולל באנגליה. ה-UMM המפורסם ביותר הוא כנראה זה שהוביל את האפיפיור יוחנן פאולוס השני באחד מביקוריו בפורטוגל.

גרסה מעודכנת הוכרזה בשנת 2000, עם מנוע טורבו-דיזל בנפח 2.1 ליטר, מנוע פחות רועש עם מומנט גבוה יותר בסל"ד נמוך. המחיר היה אמור להיות נמוך יותר מזה של הדיפנדר, אך לחברה לא היה את ההון הדרוש לפיתוח ולאחר שנבנו שלושה דגמי פרוטו-טייפ הפרויקט נגנז.

UMM פופ-מוביל