תערוכת ABENTEUER UND ALLRAD 2023

תערוכת Abenteuer & allrad הגרמנית (התרגום לעברית, "שטח והרפתקאות" או "הרפתקאות בהנעה לארבעה גלגלים" נשמע קצת מגוחך. יודעים מה? בואו ונתפשר על תרגום חופשי לאנגלית "Four-wheel Adventure", את זה כבר קל יותר להבין...) נחשבה במשך שנים לתערוכת ה-4X4 הגדולה והחשובה ביותר באירופה והשנייה בחשיבותה בעולם אחרי SEMA האמריקנית, בהסתייגות קלה – SEMA גדולה הרבה יותר אבל לא מוקדשת לרכבי שטח בלבד, מה שהפך את האירוע הגרמני לממוקד ולחשוב יותר, במיוחד למי שמתעניין במסעות (Expedition) ובמיוחד כשלוקחים בחשבון שתערוכת השטח נערכת במדינה בה בכלל אסור לנסוע בשטח! זה כי חלק גדול מהשטחים הם פרטיים, ועל היתר שומרים חוקים נוקשים להגנת הסביבה. כדי "לעשות שטח" הם צריכים לנסוע רחוק למקומות עם פחות רגולציה - מזרח אירופה/בלקן או סקנדינביה/איסלנד או לצפון אפריקה.... גם אני נסעתי רחוק - לתערוכה של 2012 טרחנו לנהוג מאות קילומטרים באישון לילה מציריך שבשוייץ ולהתייצב מוקדם בבוקר בבאד-קיסינגן. היה שווה?... כן, ובגדול!

התוודענו אז לאירוע שכל כולו מוקדש לשטח ולרכבי שטח ולתרבות ה-OFFROAD וכל כך נהניתי, שבכל שנה נשבעתי לעצמי שהנה, השנה אני נוסע שוב. אבל כל מיני דברים שצצו קדמו בסדר עדיפות והשנים עפו, ובאמצע גם היתה קורונה שקטעה את רצף התערוכות (האירוע של 2020 לא התקיים).... הגיעה שנת 2023 והנה נ., חבר טוב (שהוא גם בעליו המאושר של אונימוג 1750 ומתכנן לבנות ממנו רכב מסעות) מתקשר לשאול אם נבוא איתו לבאד-קיסינגן.... ל-נ. באמת היה מאוד קשה לשכנע אותי - חשבתי בדיוק שתי שניות ואמרתי לו "כן! נוסעים!".......

ב-2012 ביקרתי בתערוכה כאורחו של דרור הראל, האיש שלנו בגרמניה, שעשה אז את צעדיו הראשונים בעולם שיווק ציוד ה-4X4 האירופאי. דרור החל לפלס אז את דרכו בין הכרישים המקומיים בשילוב שמעורר התפעלות לצד קצת סקפטיות - של תעוזה, כישרון, ידע אישי בתחום ה-4X4 והמחנאות, הרבה חוצפה ישראלית ולא מעט מזל – והכי כיף בעולם לבוא היום, 11 שנים אחרי, ולראות את דרור ואת אשתו בילי שהקימו בידיהם ממש את חברת GENESIS IMPORT שהיום היא המובילה של התחום הזה בגרמניה! והתצוגה שלה בתערוכה היא מהגדולות והמרשימות ביותר. אני אוהב לפרגן, ואוהב שבעתיים לפרגן לחברים שהצליחו – ולדרור מגיעות כל המחמאות.

על באד-קיסינגן אין יותר מדי מה לספר – עיירה מנומנמת בפרנקוניה שבצפון-בוואריה, המונה כ-23,000 תושבים, שמה שמתחיל ב"באד" מלמד שהאטרקציה שלה היא מעיינות חמים ומרחצאות-מרפא, אולי זו הסיבה שמדובר באחת הערים ה"זקנות" ביותר בגרמניה אם לא הזקנה מכולן, שמעל 65% מתושביה הם גימלאים?.... ברחובות הרובע העתיק ובמדרחובים תראו יותר כסאות גלגלים והליכונים מאשר כלי רכב..... כך שלציפורי הלילה ההוללות שביניכם באמת שאין כל כך מה לבנות כאן על בחורות, בארים ומסיבות... במקום השקט להפליא הזה, תערוכת abenteuer und allrad היא בהחלט האירוע הגדול של השנה שמביא לכאן תיירים ופרנסה.

לתערוכת ה-4X4 מגיעים עשרות אלפים רבים של מבקרים מדי שנה
והגרמנים כמו גרמנים, לא משאירים שום דבר ליד המקרה – הכל מסודר ומתוקתק, בלי בלגנים ופקקים בכניסה. וכך, אם אתם מגיעים עם הקמפר שלכם (החל בפיאט פנדה בת 40 עם אוהל סיירים ועד למשאית-מסעות 6X6 מדוגמת במיליון וחצי אירו), אתם מוזמנים להטיל עוגן באתרי קמפינג מיוחדים לבאי התערוכה (השנה היו ארבעה כאלה, השוטטות בהם מעניינת וכיפית אפילו יותר מהתערוכה עצמה). אם אתם באים "סתם" ברכב רגיל – יש שני חניוני רכב גדולים (וחינמיים) מהם יוצאים אוטובוסים ללא תשלום בכל כמה דקות לכיוון מתחם התערוכה הממוקם כמה קילומטרים משם, בלב הגבעות המיוערות המקיפות את העיר.

יום לפני התערוכה, אנחנו יושבים עם דרור ובילי בלובי של המלון שלהם על כוס בירה ומקבלים אינפורמציה חשובה ביותר – התערוכה של היום שונה מאוד מזו שהכרנו לפני 11 שנים. אמנם כבר אז רובה היה מוקדש לטיולים ומסעות, אבל חלקו של ה-OFF ROAD הטהור כפי שאנחנו מכירים ואוהבים, היה לא קטן. הוצגו אז רכבי עבירות וראלי-רייד, שיפורים למיניהם, לא מעט כלי שטח ותיקים וישנים, מתחמים של מגזינים מתחום השטח ושאר אטרקציות שהתאימו למנעד רחב מאוד של ג'יפאים מכל קצוות תרבות השטח. מאז התערוכה לקחה כיוון מאוד מוגדר והיום כמעט כולה סביב רכבי מסעות/ אקספדישן/אוברלנד וסביב כל נושא המחנאות והחיים בשטח, ונוגעת פחות ברכבי שטח פרופר כפי שמקובלים אצלנו וכבר אין כאן התייחסות לספורט מוטורי. יכול להיות שיהיה מי שזה יאכזב אותו... אבל עדיין יש כאן המון כלים מטורפים להזיל עליהם ריר והכי חשוב - התערוכה גדלה. גדלה מאוד.

גם מי שהצליח לשריין לעצמו חדר בעיר לא צריך לדאוג – אוטובוס נוסף שמגיע לתערוכה אוסף מול בניין תחנת הרכבת המרכזית. נסיעה של כעשרים דקות, ונכנסים למתחם הענקי. אלפי אנשים כבר מסתובבים בפנים ורובם באמת חובבי שטח ולא סתם כאלה שחיפשו איך להרוג יום של חופשה (כפי שקורה אצלנו בתערוכות כמו אוטומוטור לדוגמה). בנוסף, אלפים רבים מאוד מגיעים באוטובוסים מארבעת חניוני הענק שבשטח הממוקמים לאורך נהר ה-זאלה SALLE)), שם עומדים הקמפרים המאובזרים שלהם. המבקרים מגיעים בהרכב משפחתי מלא – עם הנשים והילדים וגם עם הכלבים. הסדר מופתי – כולם מדברים בשקט, אין צעקות, אין בלגן. לא משליכים לכלוך. בקבוקי הבירה נאספים ומרוכזים ותור זה תור, כולם מנומסים ואדיבים ואפילו הכלבים מרחרחים זה את זה בנימוס גרמני, לא מתקוטטים ואפילו לא נובחים...

זה הזמן לצאת לשיטוט הראשוני במתחם התערוכה – הצבעים והשפע מבלבלים וקשה לבחור ממה להתחיל, לכן אני מעדיף לסמן לעצמי בפינקס נקודות עניין אליהן אחזור מאוחר יותר – התערוכה הזו עצומה מכדי להתעכב יותר מכמה דקות על כל תצוגה, ואם אצטרך לספר לכם על כל רכב, מוצר או מציג, ייסתם המקום על השרת של אתר השטח... לכן הרשיתי לעצמי לבחור כראות עיני רק את האייטמים הנבחרים שעניינו אותי...
התצוגות של כלי רכב, סדנאות, אביזרים, חלפים ושיפורים ממוקמות בערבוביה זו ליד זו ו"מרוב עצים לא רואים את היער" - כדי למצוא מציג ספציפי אין מנוס משימוש בתוכניה המחולקת בכניסה, אחרת קל מאוד לפספס וחבל שזה יקרה. כפי שציינו קודם, כבר כמעט ואין מציגים בכל מה שקשור לספורט מוטורי וזה מצער ממש, אבל אפשר להתנחם במתחמים מרהיבים של סדנאות שבונות כלי רכב משופרים למסעות או לטיולים וקשה להעלות על הדעת אביזר או מוצר כלשהו שקשור לטיולים ו/או לבניית רכב שטח למסעות, שלא מוצג או שלא תוכלו לרכוש כאן.

זה מתחיל בפריטי הלבוש – כל סוגי הביגוד לטיולים, החל מלבנים וגרביים דרך חולצות, מכנסיים, נעליים, מעילים וכובעים. הכל צבעוני וממיטב המותגים, באיכות עליונה ובמחירים מזעזעים. חלק נכבד מהמבקרים באים לכאן לבושים כאילו הם יוצאים ברגע זה למסע הרפתקאות באמזונס: כובע רחב שוליים על הראש, חולצות-שטח מנדפות זיעה, ווסטים עמוסי כיסים ותרמילי יום עם נאדות מים אינטגרליים על הגב, מכנסי טיולים מתפרקים צבעוניים ונעלי גורטקס. זה המינימום שבמינימום, הכל ממותג והכל נוצץ ואנחנו לא מדברים על מסע שטח בערבות אוסטרליה או אפריקה אלא רק על ביקור בתערוכה!... פה ושם תראו גם חבר'ה בחליפות הסוואה מושלמות וראיתי אפילו כמה שצעדו ברצינות תהומית במתחם התערוכה עם מקלות הליכה אלפיניים (...) ורק מחמת הנימוס לא צילמתי אותם... בזמנו הסבירה לי בילי, אשתו של דרור, שככה זה אצל הגרמנים. כל מי שלבוש ככה הוא בעל רכב שטח בעצמו והגרדרובה היא חלק בלתי נפרד מהתחביב, ממש כמו אוהל גג איכותי או מטבח נייד מהפירמה הכי נחשבת. ואני תוהה, האם נעלי המארינס הצהובות וחולצת אתר השטח השחורה עם הכיתוב הצנוע 4x4.co.il בכתום, מספיקים לי כאן כדי להיראות בעניינים?...

התצוגות ממשיכות לאביזרים, החל מפריטים פשוטים כגון רצועות קשירה, אתי חפירה, ג'ריקנים ומנשאיהם, ארגזי איחסון לציוד, דרך אבזרי בישול החל ממנגלים מתפרקים פשוטים, פויקות ושאר סירים ועד למקררים ולמטבחים משוכללים שמצויידים טוב הרבה יותר מהמטבח שבבית שלכם... בין לבין, גם משווקים רבים של מערכות לסינון וחימום מים, לוחות סולריים למיניהם, מצברי ליתיום מתקדמים ומערכות ניהול משוכללות ששולטות במערכות החשמל המורכבות של רכב מסעות מודרני. אני, שמבשל על מדורה וישן על מיטת שדה ליד הג'יפ שלי, מודה שכל התחום הזה הוא סינית עבורי... ועדיין זה מרשים ביותר.

ואיך אפשר להתעלם מה"בית" עצמו? ב-2012 עדיין הוצגו כאן אוהלים למיניהם, אבל התחום הזה נמצא בנסיגה, לפחות מבחינת התערוכה הזו – אמנם פה ושם הוצגו כמה אוהלים "קונבנציונליים" חביבים מאוד, אבל כאן זה אירופה, עם גשמים ובוץ שמעמידים אתגר רציני בפני מי שרוצה לישון על האדמה. ולכן יש העדפה גורפת לקראווני-שטח נגררים, אוהלי גג משוכללים וקרונות מגורים להתקנה על טנדרים ועד להסבות רציניות יותר של כלי רכב מסחריים בסגנון ספרינטר/קראפטר/דיילי לרכבי קמפינג מצויידים היטב וכמובן, משאיות השטח 4X4 ו-6X6 הענקיות המוסבות לדירות פאר של ממש.
בתחום הזה יש קרונות מוכנים להתקנה על כל ארגז של טנדר בינוני יפני כמו היילקס/דימקס, ויש גדולים יותר שמיועדים לטנדרים אמריקאים, וכמובן קרונות שיתאימו להתקנה ישירות על שילדה של טנדר נטול ארגז. חוץ מאלה, יש גם קרונות שמיועדים להתקנה על רכב שטח רציני יותר מהטנדרים - כגון דיפנדר, טויוטה סדרה 70 ועד מרצדס G - הם מצריכים עבודת פחחות רצינית מאוד ומתהדרים בזוית נטישה משופרת שלא מגבילה את ביצועי הרכב בשטח.

אבל הכי מרשימים הם כמובן הילדים הגדולים של תחום האקספדישן, אלה שיבטיחו לכם נוחות מגורים מירבית בזמן שאתם חוצים יבשות. אנחנו מדברים כמובן על משאיות הענק מדגמי מ.א.ן, מרצדס, איווקו, יונימוג, טאטרה, EXCAP וכו', עם הנעה 4X4 או 6X6 וארגז שהוא גם שיכון-צמרת וגם חניון מאובטח. כאן פגשנו המון משאיות שמפוזרות במתחם התערוכה, כולל כאלה שמספיק גדולות כדי לבלוע לתוכן אופנוע ב.מ.וו ענק או טרקטורון או אפילו ג'ימני שלם, ויש גם קרונות מעץ שמצופים באבן צפחה (!!!) או בבד של גגות קבריו, ובכלל בניית הקרון לפי הזמנה היא אמנות של ממש והמחירים המבהילים מתחילים באיזור 70,000 אירו לקופסה, קליפה ריקה לפני ריהוט ואבזור, ויכולה לעבור גם מיליון אירו והרבה יותר, עבור הקרון בלבד (!!!.... כי את המשאית בתצורת שילדה מתגלגלת אתם מביאים איתכם, כן?....אל דאגה, כל יצרני הקרונות עובדים בשיתוף צמוד ליצרני המשאיות ויוכלו לתת לכם הצעה למשאית מאובזרת קומפלט מפגוש לפגוש) וכאן כמובן ישנן תצוגות של אמני עיצוב ובניית קרונות-מגורים מכל רחבי אירופה, יצרני חלונות, דלתות, מנעולים, מזגנים, שירותים, גנרטורים, מצברים, מערכות סולריות, חימום מים, ניהול מצברים, כננות, מעליות, ריפוד, נגרות, אלקטרוניקה, מוסיקה, תאורות.... כל מה שחפצה נפשכם וחשבון העו"ש שלכם מספיק עמוק כדי לשלם עבורו, תקבלו כאן.

אבל בואו ונחזור קצת לג'יפים בגדלים שמקובלים אצלנו.... לפני 11 שנים, הכלי הפופולרי ביותר בתערוכה היה ללא ספק לנדרובר דיפנדר לדגמיו, במיוחד 110. מכל עבר הוצעו שפע של שיפורים, דיגומים, הסבות וחלקים חדשים ומשומשים לקוביית האלומיניום הבריטית. מאז קרו כמה דברים בגרמניה וגם באנגליה מולדת הלנדרובר – ייצור הדיפנדר האמיתי הופסק לתמיד ויורשו – מעוצב, טכנולוגי, מודרני, מרשים ויוקרתי ככל שיהיה, כבר פונה לקהל שונה בתכלית ורבים משפוטי הדיפנדר המקורי שרוצים להתחדש, לא חושבים אפילו על הדיפנדר החדש אלא פוזלים היום ליורש האמיתי של הדיפנדר הקלאסי, והוא אינו מתוצרת לנדרובר - כך בטוחים כאן כנראה, ולפחות זו ההתרשמות שלי ממספרם הרב עד מאוד של הגרנדירים החדשים מתוצרת אינאוס, רכב שטח מסוקס חדש שזה עתה הושק בעולם – שמסתובבים כאן ומככבים בהמון דוכנים ותצוגות של שמות גדולים בתחום ה-4X4 בגרמניה. היוזמה שמאחורי הגרנדיר שייכת לסר ג'ים ראטקליף, מיליארדר בריטי, בעל קונצרן הכימיקלים "אינאוס" (INEOS) שאוהב דיפנדרים ובסך הכל ביקש לרכוש מלנדרובר את פס הייצור של הדיפנדר הקלאסי בסוליהול על מנת להמשיך לייצר אותו – לנדרובר סירבו, והוא החליט שהוא יכול לייצר לבד, בעצמו, את היורש האמיתי לדיפנדר. והתוצאה לפניכם – מרשימה בעליל.

על הגרנדיר (הקרוי על שם הפאב החביב על ראטקליף...) מתנוסס דגל בריטניה למרות שהוא מורכב בהומבאך שבצרפת, מחלקים ומכלולים שמגיעים מיצרני משנה מתמחים מארצות שונות, במפעל שייצר פעם את מכוניות סמארט. אז אולי הגרמנים כל כך מתלהבים ממנו בגלל שהלב שלו הוא גרמני?... (התכנון ההנדסי נעשה על ידי מאגנה-שטייר האוסטרית, המנועים - בנזין ודיזל, בנפח 3 ליטרים עם 6 בוכנות בטור, הם מתוצרת ב.מ.וו והגיר האוטומטי בעל 8 המהירויות של ZF). בכל פינה מוצגים גרנדירים בשלל צבעים, עם אוהלי גג, מוסבים לאוברלנד, מוגבהים על קיט פורטלים וצמיגי 37, מה לא.... במתחם הנהיגות אפשר לקבל סיבוב קצר במסלול בוצי (תמורת 15 אירו...עם נהג) ואפילו בתצוגה הגדולה והמרשימה של מאצקר (MATZKER) שהוא הסוכן הגדול ביותר של לנדרובר בגרמניה וגם סדנת שיפורים מהחלומות ללנדרוברים, הדיפנדרים הקלאסיים וגם הדיפנדר החדש נדחקו הצידה בבוז לטובת הכוכב החדש שעומד בגאון בחזית התצוגה.

ההתרשמות הראשונית מהגרנדיר בגודל טבעי היא שלפחות לדעתי האישית, ההשראה שלו מגיעה יותר מה-G של מרצדס מאשר מהדיפנדר של לנדרובר. משהו בפרופורציות שלו הוא מרצדס G גרמני ולא דיפנדר בריטי. האם גם עמידותו ואמינותו לאורך זמן יהיו בשכונה הבעייתית-משהו של שני נותני ההשראה שלו?..... ימים יגידו. בינתים הוא נראה מרשים מאוד, בנוי לתלפיות ועם הרבה פתרונות חכמים ומגניבים. יבואן ישראלי כבר יש (UMI) וכולנו מצפים בקוצר רוח למבחן דרכים קשוח כהלכתו בשטח ישראלי....

הגרנדיר נראה קשוח ומגניב אבל ישראלים אוהבים את טויוטה, ולצד ההיילקס המוכר, כאן מככבת הטויוטה ב"ה" הידיעה, לפחות מבחינת הילת המלאכים שאופפת את הדגם – ואני מתכוון כמובן ללנדקרוזר סדרה 70.

למי שלא מכיר (יש כאלה?...) זה רכב שטח טהור שמיוצר ללא שינויים משמעותיים לאורך שנים רבות ובלייאאוט מסורתי של שילדה נפרדת, סרנים חיים וקפיצי עלים מאחור. הוא גדול יחסית ומיוצר בכמה קונפיגורציות, אורך בסיסי גלגלים וסוגי מרכבים, שמתאים מאוד לשמש כפלטפורמה לרכב מסעות. אבל באירופה הוא סבל במשך שנים ארוכות מבעיה אחת קשה - אי עמידה בתקנים האירופיים (זיהום אוויר) שמנעה למעשה ייבוא רשמי שלו. אז איך בכל זאת הגיעו לאירופה כל כך הרבה אקזמפלרים חדשים? סוכנויות ייבוא אישי עצמאיות, שהתמחו בהתאמת הדגם הנ"ל לתקני יורו 5. מנוע הדיזל האטמוספרי העתיק קיבל אינספור שדרוגים כגון מגדשי טורבו למיניהם שהקפיצו את תפוקתו למספרים שמקובלים במאה ה-21, הוסיפו לו ניהול ממוחשב ומסנן-חלקיקים שמורידים את רמות הג'יפה שהוא פולט לערכים שמקובלים על התקן האירופי, והרכב קיבל חותמת כשרות וכשירות אירופית כדת וכדין ויכול להימכר, לקבל רישוי ולנסוע כחוק.

מאז עברו לא מעט חוקים סביבתיים באירופה, חינם של מנועי הדיזל סר וכיום הם כמעט מוקצים, עד כדי שרוב מוחלט של הקרוזרים 70 המוצגים בתערוכה מצויידים במנוע V6 בנזין בנפח 4 ליטר בעל 272 סוסים. זללן דלק היסטרי, אבל מזהם פחות מהדיזל. לפחות על הנייר.
מבין כל הטויוטות הקרביות בתערוכה, התצוגה המרשימה ביותר היא ללא ספק זו של סדנת Tom's הגרמנית, שמציגה את הסדרה 70 בכל מצב צבירה שתחלמו עליו – סטנדרטים, משופרים, קצרצר, בינוני, ארוך, ארוך מאוד, עם 2, 3, 4 או 5 דלתות, טנדר חד קבינה או דאבל קבינה, סטוק או מוגבהים ומשופרים, מוסבים לקמפר מצויד היטב ועד לגרסת טנדר 6X6 מרשימה. אינספור אפשרויות.

ומה נשאר לחובבי לנדרובר?.... אל דאגה. לאליפסה הירוקה יש מתחם VIP מגניב משלה, עם "מסלול עבירות" בוצי, חלקלק ביותר ומצחין (כנראה אלה מי ביוב) עליו יכולים הלקוחות לצאת לסיבוב התרשמות (עם נהג) בדיפנדר החדש – 90, 110 או 130 החדש. עם כל הכבוד וההערכה המופלגים שאני רוחש ללנדרובר, כמי שמדי שנה מדריך את לקוחות המותג במסלול דומה אצלנו כאן בישראל, אני כבר מכיר את הקונספט - ויכול לדפדף הלאה.

מרצדס G תמיד נחשב כאן, בשוק הבית שלו, כ"רכב ה-4X4 הטוב בעולם" ומקבל הרבה כבוד, אבל גם בגרמניה וגם כמשומש הוא יקר מכדי להיות שווה לכל נפש, ובהתאמה אמנם ראינו בתערוכה וגם בקאמפים כמה אקזמפלרים ממנו, אבל בהחלט לא יותר מדי. בניגוד לביקורי מ-2012 אז היו כאן לא מעט מציגים שהציעו ציוד ואבזור ל-G, הפעם רק סדנת G RAID הראתה כאן נוכחות עם אקזמפלר מושך קהל ומעריצים בדמות G63AMG בגרסת 6X6 הנדירה והמפלצתית (פורטלים וצמיגי 37', סטוק מהיצרן).

ה-Jeep האמיתי - הרנגלר, הוא כבר מחזה לא נדיר באירופה וכרגיל בתערוכה הזו, הרנגלרים המרשימים ביותר עומדים בתצוגה המשותפת של PAULI ו-BAWARION, שתי סדנאות שמתמחות בשדרוג ודיגום הרנגלר – כמו אצלנו, הברזלים מן הסתם מגיעים מאמריקה, אבל הטאצ' הוא אירופאי למשעי וההקפדה על הגימור גרמנית להפליא וכשפוט של המותג לא נותר לי אלא להודות שמדובר בתאווה לעיניים וברמה אחרת לחלוטין מזו שאנחנו מכירים מישראל. תמצאו כאן רוביקונים במצבי צבירה שונים, כולל על צמיגי 40 אינץ' וצמד סרני דנה 60 עם ביצה מסובבת, ואת חבילת השיפורים GEORISE4.5, אבל הכוכב הוא גלדיאטור-רוביקון על צמיגי 39' והגבהה של 4.5" שקיבל גם תוספת כוח קלילה בדמות מנוע V8 HELLCAT... ומי שבענייני מנועי V8 של קרייזלר יודע שסדרת חתולי הגהינום רק מתחילה עם 702 כ"ס ומסתיימת ב-1025 כ"ס..... סטוק מהמפעל. לפני סדנאות למיניהן.... אמא'לה.

לפולקסווגן האנגר ענקי משלהם עם שני כוכבים עיקריים – ID BUZZ החשמלי שהוא ואן בסגנון רטרו-עתידני, מתרפק על הנוסטלגיה לטרנספורטר T2 הקלאסי כמקור השראה ואולי לא בדיוק מיועד לרדת מכביש, אבל בהחלט יכול לשמש לקמפינג והוא מקבל כאן המון אבזור בהתאם, וכמובן – טנדר האמארוק החדש שמוצג כאן באינספור גרסאות צבעוניות ונראה מגניב לגמרי, במיוחד כאשר הקהל האירופאי גילה את נישת הטנדרים PICK UP והיא זו ששולטת היום בסצינת האוברלנד האירופאית.

האמארוק החדש מבוסס על הריינג'ר המקביל של פורד, שהוא הכוכב הלוהט כיום בשוק הפיקאפים האירופאי – אז למה לא ללכת על האורגינל? אצל פורד התצוגה קטנה יותר, אבל הכלים מגניבים בהחלט – ריינג'רים וריינג'ר-רפטור צבעוניים עם כל אבזור הקמפינג שתחלמו עליו – קצת מוזר לי להעמיס קמפר כבד בארגז של רפטור ספורטיבי, אבל גם דברים כאלה ראינו כאן. ומה עם ברונקו חביבנו? הוא עוד לא הגיע לאירופה בכלל, רק בדלנדס אחד קצר התחבא בצד באחת התצוגות, מאובזר באוהל גג ובשאר ירקות עד שכמעט ולא זיהו אותו בכלל....

יצרנים קטנים שמתמחים בהסבות של מסחריות מתוצרת פולקסווגן, מרצדס ואיווקו להנעה 4X4 אנחנו מכירים כבר לא מעט שנים, כך שאין כאן חידושים יוצאי דופן מלבד קטרי הגלגלים שהולכים וגדלים – אם פעם התפעלתי בתצוגה של IGLHAUT מספרינטר על צמיגי '33, מתברר שמאז הבחור עשה כושר וגדל וכיום לא מסתפק בפחות מ-37'......

אצל ACHLEITNER התמקדו הפעם באיווקו דיילי בגרסת 4X4 הפופולרית באירופה כרכב עבודה ובקרב חובבי אוברלנד (ואצלנו לא כל כך מכירים) ובמקום להגדיל לה את הגלגלים באירו-ותשעים, בחרו בכיוון שונה והפציצו עם ערכת זחלים, שבהחלט מרשימה את הישראלי הפרובינציאלי שהתוודע בצבא לטנקים ונגמ"שים, אבל לא יודע שמלבד לצורך ספציפי של תנועה בשטח מושלג, קיטי הזחלים האלה על רכב 4X4 הם ממש לא מציאה גדולה כשהכביש והשטח חפים משלג....

אוהבים פולסייזים אמריקאים בכלל, דודג' ראם בפרט ובאופן כללי רכבי שטח, אפעס, גדולים?... מובטח לכם שתיהנו מאוד מהתצוגה הצבעונית הענקית של RTR, ראשי התיבות של Ram Truck Ranch הגרמנית, שכשמה היא מתמחה בטנדרים של RAM – וגם באונימוג הגרמני. ואם כבר אונימוגים, אסור לפספס את הכלים המרהיבים בתצוגה של HELLGETH וכדי להבין מה זה יונימוג מודרני, איזו מפלצת מורכבת ומפחידה זו, אל תתביישו – תשתרעו על הדשא מתחת לכלי, תציצו לו מתחת לשמלה ותבינו....

ואיך אפשר בלי נקודות ישראליות? ממש בכניסה, התצוגה הצבעונית והגדולה של GENESIS IMPORT שהזכרנו קודם, בניצוחו של דרור הראל הנמרץ שאי אפשר לפספס אותו. בהמשך, התצוגה הצנועה יותר של אספיר ובילשטיין - כאן יש טויוטה היילקס מצויד ומאובזר עם כמה מראות שמונחות מתחתיו כדי שיהיה אפשר לראות את הגחון הממוגן ומערכת המתלים החלופית, מסביב מוצגים הפריטים בהם אספיר מתמחה - מערכות מיגוני גחון ובולמי בילשטיין – כאן צחי ועופרי מנצחים על העניינים וממש כיף להיכנס מדי פעם למנוחה וקישקושים בסביבה ביתית ואוהדת.....

ומה עם המהפכה החשמלית? למעט מצברי ליתיום ומערכות ניהול מתוחכמות שהוצגו כאן בכמויות, זו נשארה להמתין מחוץ למתחם. אבל בתצוגה הגדולה של סדנת OFFROAD MANUFACTUR מהמבורג, שמתמחה לא רק בבניית רכבי המסע אלא גם בהפקת והובלת המסעות עצמם, הוצג ריינג'-רובר קלאסי מהדגמים הראשונים עם 3 דלתות וגיר ידני, מוסב במלואו להנעה חשמלית. מי שמתמצא קצת במכוניות חשמליות יודע שכל ההסבות הללו של מכוניות קלאסיות לחשמל הן קוריוז חביב ותו לא, אבל זה עדיין מגניב ורמת הביצוע מרשימה בעליל.

אלה שמראה העיניים לא מספיק להם ומוכרחים לטעום קצת בוץ תכל'ס, יכולים לשלם 15 אירו ולעמוד בתור הארוך תמורת סיבוב קצר במסלול שטח בוצי על מגוון רכבי שטח – החל מפורד ריינג'ר או פולקסווגן אמארוק דרך רוביקון-דיזל פתוח ואינאוס גרנדיר החדש ועד לכמה דגמי משאיות 4X4 - מ.א.ן, טאטרה ושטייר צבאיות לשעבר, ואונימוג עם קרון קמפינג גבוה שלא מעורר הרבה אמון בכל מה שקשור ליציבות... החידוש כאן הוא שבמשאיות המגניבות הללו ניתן אשכרה לנהוג בעצמכם (עם מדריך שיושב לידכם) אבל דווקא בכלים הקטנים יותר הסיבוב הוא רק עם נהג.... ואני כל כך רציתי לטעום לראשונה את הגה הגרנדיר! אפילו בסיבוב קטן ומוגבל כזה... אמתין בסבלנות שיגיע לישראל ואז אקח אותו לסופ"ש מלא.

עבור הילדים, יש מסלול טרקטורונים אמיתיים, עם מנוע בנזין או חשמלי, לנהיגה עצמית עם הרבה בוץ וכמובן קסדות מלאות על הראש ומצערות מוגבלות, שהרי בכל זאת זו גרמניה, ולא לוקחים כאן צ'אנסים...

וכן הלאה וכן הלאה. עוד ועוד כלים מעניינים, עוד ועוד תצוגות של סדנאות מובילות ושל יבואני וספקי ציוד גדולים, מתלים, כננות, צמיגים, ציוד חילוץ, תיקים, חלפים, אביזרים, חומרי בידוד וכלי עבודה, תצוגות מרהיבות של יצרני קרונות קמפינג מדוגמים כיד הדמיון וכעומק הכיס – בעיקר כעומק הכיס.....

העין לא שבעה, הרגליים כואבות ובלי להרגיש כבר מאוחר (כאן מחשיך ממש מאוחר בקיץ. ב-22:00 החושך עדיין לא ירד לגמרי), וצריך לתפוס את השאטל האחרון בשעה 19:00 כדי לחזור. למלון? מה פתאום! ממשיכים לסיור רגלי בקאמפים, כזה שאתם יודעים מתי מתחיל, אבל לא מתי יסתיים – אל תתפלאו אם פתאום השעון יראה 23:45, אתם מבושמים מרוב בירה ועדיין לפניכם הליכה סיזיפית של כמה קילומטרים בחושך, לאורך נהר הזאלה, עד למלון....

לקראת סיום

אם אתם מתכוונים לנסוע לבאד-קיסינגן בשנה הבאה, וזה ממש מומלץ וחוויה כיפית ושווה - נצייד אתכם בכמה עצות מועילות.....

1. איך מגיעים? טיסות יומיות של אל-על ולופטהנזה לפרנקפורט או מינכן. מנמל התעופה האפשרות הזולה להגיע לבאד-קיסינגן היא ברכבת – אבל צריך להחליף רכבות ולהמתין לא מעט, וההגעה תיקח יותר זמן מכפי שתדמיינו לעצמכם במעצמה כלכלית, תעשייתית וטכנולוגית כמו גרמניה בשנת 2023.... האפשרות הקלה והנוחה (והיקרה יותר מן הסתם) היא לשכור רכב ולהגיע מנמל התעופה של פרנקפורט תוך שעתיים.

2. התערוכה נערכת בכל שנה באותה תקופה – סביב סוף מאי או תחילת יוני במשך ארבעה ימים שבדרך כלל כוללים את סוף השבוע.
באתר התערוכה יש את כל האינפורמציה הדרושה - הקליקו כאן

3. באד-קיסינגן ממוקמת אמנם בצפון בוואריה, אבל הקיץ כאן חם ולח כמעט כמו בישראל ואין מזגנים.... אז תביאו בגדים קצרים וקלים וגם מטריה, כי השמיים בהחלט יכולים להתקדר לפתע, הטמפרטורות צונחות וגשם זלעפות יכול להינתך עליכם....

4. התערוכה ענקית! למי שבאמת בעניין של רכבי מסעות, אין שום סיכוי לראות הכל במשך יום אחד ומומלץ להגיע ליומיים לפחות מתוך הארבעה.

5. לפני שאתם מגיעים מומלץ גם להתחיל לעשות קצת כושר ולהצטייד בנעלי הליכה טובות, כי אתם עומדים ללכת כאן המון ברגל. קילומטרים רבים.....

6. מומלץ להזמין חדרים מראש. כדי שלא תצטרכו ללון בעיר/כפר אחרים, לעתים ברדיוס לא קרוב, מה שיוסיף לחגיגה גם את אלמנט הנסיעות.

7. תצטיידו בכסף מזומן. הרבה ממנו (יש מכשירי כספומט במתחם התערוכה) ובקו אשראי פנוי לרווחה. התהפוכות העולמיות, הקורונה והמלחמה באוקראינה וספיחיהן, זעזעו את כלכלת גרמניה - האינפלציה הרימה ראש ויוקר המחיה שובר שיאים. כל פריט ופריט בתערוכה הזו יקר בהרבה אפילו מאשר אצלנו בישראל אבל המבחר קורץ והשטרות מגרדים בכיס... צרכן נבון יאסוף את האינפורמציה בתערוכה ויזמין אח"כ דרך הרשת במחירים שפויים בהרבה, אפילו בעצם ימי התערוכה ובאתר של אחד המציגים, מצאתי את אותם פריטים בפחות ממחצית המחיר שנדרש עבורם בתערוכה עצמה! אבל איפה הכיף של קנייה במקום....

8. אוכל ושתייה – יש מתחם אוכל מרכזי על טהרת הג'אנק-פוד. כמובן אל תבנו על כשרות או משהו שקרוב לזה ומי שיכול להביא איתו סנדוויצ'ים, זה כנראה עדיף וגם הפתרון היחיד לשומרי כשרות. רצוי להקדים לאכול לפני הצהריים או להתאפק בסבלנות לשעות אחר הצהריים. וזאת כי בשעות המקובלות לארוחת צהריים התורים לפני דוכני האוכל ארוכים עד יאוש ויהיה גם קשה למצוא מקום ישיבה ב"אולם" האוכל המרכזי. כמובן שכיאה לגרמניה, יש דוכני בירה במחיר סביר למדי – 4 אירו לבקבוק.

9. אם אתם נשארים ללילה או שניים, קחו את עצמכם וצאו – ברגל - לביקורים בחניוני הקמפינג המאכלסים את רוב באי התערוכה, ולא רק כי אין מה לעשות בלילה בעיר עצמה אלא כי מדובר בחלק בלתי נפרד מחוויית התערוכה - מפגש/הפנינג אותנטי מרשים ביותר והאווירה כיפית אפילו יותר מאשר בתערוכה עצמה. תפגשו אלפי רכבי אוברלנד אמיתיים ואת בעליהם שמטיילים בהם באמת. תגלו שרובם ידידותיים להפליא, שמחים לארח ולפטפט ולהציע לכם לשבת איתם וללגום איתם בירה. ב-CAMP1 יש מתחם דוכני נקניקיות, פיצה ובירה ומתחם הופעות/מוסיקה עם להקות שמגיעות לנגן ולעשות שמח. בערב שאני ביקרתי, צמד רוקרים מזדקנים צרחו חזק קאברים של רוק כבד/הבי-מטאל גרמני, בעיקר מהרפרטואר של "ראמסטיין" (RAMMSTEIN, שזה חומר-הארד-קור שלא כל ישראלי עדין-נפש שחובב את שלמה ארצי ועידן רייכל יעוף עליו, בהגדרה עדינה....) שכאן כנראה הולך חזק מאוד - הקהל השיכור קפץ ורקד ונכנס לאקסטזה אמיתית והאמת היא שגם אני נהניתי והיה ממש כיף.

ואי אפשר לסיים בלי תודות גדולות:

לדרור הראל, שדאג לנו כמו שצריך, ולצחי עוז מאספיר, שאירח אותי למופת בכל פעם שכאבו לי הרגליים והייתי צריך לנוח קצת..... נתראה בקרוב!