שטח 4X4

סיכום טיול נהיגה ספורטיבי לגרמניה, אוסטריה ואיטליה - 22-25/6/23

יצאנו לטיול נהיגה ספורטיבי עם חבורה של אנשים שבאמת אוהבים ורוצים לנהוג מהר, חזק ולאורך הרבה קילומטרים. לקחנו מכוניות ספורט חזקות שיודעות לעשות כיף ועפנו על למעלה מ-1200 ק"מ מאוד מפותלים למשך 4 ימים במזג אוויר אירופאי נפלא

מאת: קובי בצלאל

צלם: קובי בצלאל

18/07/23

טיול נהיגה באירופה - יום 1 (חמישי)

עלינו על טיסת בוקר מוקדמת בתל אביב וכעבור כ-4 שעות נחתנו במינכן. דקות ספורות לאחר מכן עמדנו בעמדת ההשכרה לקבלת רכבי הספורט שהזמנו מראש וההתרגשות אופפת את כולם בידיעה שבמהלך 4 הימים הקרובים, ננהג כ-1200 ק"מ בכבישים הטובים ביותר שניתן למצוא. כמה חתימות, הסברים על הרכבים השונים, חלוקת מכשירי קשר, מספרי ברזל, תדריך נהיגה על מה שמחכה לנו בהמשך היום ואנחנו יוצאים לדרך.

השיירה

מרצדס AMG SL63 פתוחה - 585 כ"ס
במוו M8 פתוחה - 625 כ"ס
במוו M4 קופה - 510 כ"ס
במוו M4 פתוחה - 510 כ"ס
במוו Z4M40i - "רק" 340 כ"ס והנעה אחורית בלבד

לפרטי טיול נהיגה כביש ספורטיבי חוצה אירופה - 12/10/23 עד 15/10/23 - הקליקו כאן

יצאנו ממינכן דרומה לכיוון אוסטריה ומהר מאוד עלינו על האוטובאנים המהירים של גרמניה. הדרך יפהפיה, הנוף מרהיב והקצב משתנה בהתאם למהירות המותרת בכל מקטע של הכביש הארוך. עברנו את הגבול לאוסטריה וכקבלת פנים זכינו לשינוי מהיר של מזג האוויר עמוס בעננים אפורים וכבדים, שהמטירו עלינו כדורי ברד ענקיים שאיימו לנפץ את שמשות הרכבים. אז עצרנו לעוד קפה קטן ובסוף הברד פסק.

כעבור עוד כמה עשרות ק"מ הגענו לעמדת התשלום והכניסה למעבר ההרים Grossglockner שהוא ההר הגבוה ביותר באוסטריה ופסגתו מגיעה ל-3798 מטר מעל פני הים. צורתו כשל פירמידה והרווח שלנו הוא נהיגה במעבר ההרים הטוב ביותר באוסטריה, או בשמו הנוסף, הכביש האלפיני הגבוה של גרוסגלוקנר (2572 מטר). כביש ארוך ומפותל ויחד עם זאת מהיר מאוד, עם נופים עוצרי נשימה וכמה נקודות עצירה להסדרת הדופק. ככל שאנחנו מתקדמים המהירות עולה, חיוכים טיפשיים תופסים מקום על הפרצופים שלנו והחבורה מתחילה להבין את מהות הטיול.

אנחנו ממשיכים דרומה וחוצים את הפאס המדהים הזה שמסתיים כעבור 34.3 ק"מ. לקראת ערב חוצים את הגבול לאיטליה ומגיעים לעיירה הקסומה San Candido ולמלון הבוטיק שלנו, הממוקם במדרחוב עמוס חנויות יוקרה. התפזרנו לחדרים למנוחה והתרעננות ויצאנו לארוחת ערב במסעדה מקומית, המתמחה במנות גורמה טירוליות מצויינות.

טיול נהיגה לאירופה - יום 2 (שישי)

לאחר ארוחת הבוקר במלון נאספנו בחדר מהודר הצמוד ללובי המלון לטובת שיעור בנהיגה מהירה וספורטיבית. דיברתי על צמיגים, על העברות משקל, קווי נהיגה ומבט רחוק קדימה שרק הוא לבד, עושה המון שכל בנהיגה מהירה. עברנו עם מפה פתוחה על המסלול שלנו להיום, שכולל כמה מהפאסים (מעברי ההרים) הטובים ביותר שיש לאירופה להציע לנו ויצאנו לדרך.

אנחנו עוברים בעיירה Cortina d'Ampezzo השוכנת באמפיתיאטרון טבעי המוקף בפסגות הנראות כמו כתר, ומכאן זכתה בשם "מלכת הדולומיטים" ולמעשה נחשבת כאתר הסקי המפורסם, האופנתי והיקר ביותר באיטליה וככזו, אירחה אירועי גביע עולם שונים וביניהם, את אולימפיאדת החורף של 1956. הדרך ממנה הלאה בסימן טיפוס חזק בגובה וכמות הכבישים המפותלים בהתאמה.

השיירה חולפת בטיסה נמוכה בין מעבר הרים אחד לזה שבא אחריו והנוף הפנורמי עוצר נשימה ובלתי נתפס ביופיו ובעוצמתו. ברקע רכס ה-Marmolada היפהפה שהוא הקרחון האחרון בהרי הדולומיטים ופסגתו היא הגבוהה מכולן (3343 מטר). מעלינו, ובעצם מכל כיוון, אין ספור פסגות משוננות המעוטרות במעט שלג, תחתיהן מצוקים אנכיים בדרמטיות מוגזמת מאות מטרים מטה, לעבר עמקים ירוקים המעוטרים בכפרים קטנים ועיירות ציוריות.

השמיים כחולים עם שמש גדולה ואנחנו ממשיכים לגהץ את הכבישים של מעברי ההרים המדהימים של האזור. מעבר ההרים Passo Giau נראה טוב כמו תמיד ולשמחתי היום הוא די ריק אז אפשר ללחוץ עוד קצת על דוושת הגז ולמשך עשרות ק"מ של הנאה צרופה והנה הגענו, הרבה יותר מהר ממה שאמר הוויז, לחניון של Passo Pordoi.

מעבר ההרים Passo Pordoi שנמצא בגובה של 2239 מטר מעל פני הים, הוא הפאס המועדף עליי, לא משנה מאיזה כיוון. רצף הפיתולים שבו הוא חווית נהיגה טהורה והנוף מדהים בהתאם. בשיא הגובה של הכביש יש עשרות רבות של אופנועים ומכוניות מסודרות בחניון גדול ומסביב מסעדות ובתי קפה. עצרנו לטיפוס ברכבל הגבוה שלו שתוך דקות נשא אותנו לפסגה (2950 מטר). הנוף מרהיב, רכס אחרי רכס נראים לכל כיוון ולמרחק של עשרות ק"מ. הנוף בפסגת הפורדוי מדהים ביופיו וכדי שנוכל להנות ממנו עוד קצת, נכנסנו למסעדה לארוחת צהריים.

ירדנו חזרה לרכבים והמשכנו בנסיעה בכבישי הדולומיטים, שאף פעם לא נמאס מהם ומהנוף מסביב. עוד שני פאסים ולקראת ערב הגענו למלון הבוטיק שלנו, לשני הלילות הבאים ויצאנו לארוחת ערב.

טיול נהיגה לאירופה - יום 3 (שבת)

הבוקר אין צורך באריזות ומיד לאחר ארוחת הבוקר, יצאנו ליום ארוך שבו נעבור כמעט 300 ק"מ במסלול מעגלי. יצאנו לדרך כשהיעד המרכזי להיום הוא Parco Nazionale Dello Stelvio הנמצא מערבה מאיתנו. כהרגלנו אנחנו נמנעים מהכבישים הראשיים ונהנים מדרכים צדדיות יפיפיות, בין עיירות קטנות ומטופחות, כמה עצירות בבתי קפה מסוגננים, הפסקות ב"מרפסות נוף" שקשה לסיים אותן, אבל מה שמעניין אותנו כאן בעיקר, אלו הכבישים המדהימים שבדרך.

התחלנו את הבוקר ב-Passo Mendola שמטפס בגובה במהירות מסחררת וממנו תצפית מדהימה על Val Adige הרחב שלמטה. הכביש עצמו עמוס ברוכבי אופניים ואופנועים ולמזלנו כמעט וריק מרכבים אחרים. עוד כמה עיירות קטנות ויפות ואנחנו עוברים ב-Passo Del Tonale. אנחנו יורדים לכביש צדדי עוד יותר, שיקח אותנו דרך כביש צר מאוד שבחלקיו הרבים יש נתיב ומקום לרכב אחד בלבד, מצד אחד קיר גבוה ומצד שני תהום עמוקה מאוד.

הנוף עוצר נשימה ואנחנו חייבים לעצור מידי פעם כדי לוודא שכל זה אכן אמיתי. בשיא הגובה אנחנו עוברים ב-Passo di Gavia שהוא סוג של פרס לכל מי שהגיע מהכיוון ממנו הגענו שכן הוא יפיפה, עמוס באגמים קטנים בצבעי כחול וטורקיז, בהם משתקפות פסגות מושלגות ומשוננות שנמצאות מעליהם והמראה מרהיב.

חלפנו על פני העיירה Santa Caterina והגענו לעיר Bormio. רגע לפני שאנחנו עולים על כביש SS38 שיקח אותנו למעבר ההרים וכביש הנהיגה הטוב בעולם, אנחנו פונים מזרחה לכיוון שוויץ ולעיירת הסקי Livigno היפהפיה והפטורה ממס. קצת קניות וחזרה באותם כבישים לקראת גולת הכותרת של היום.

מעבר ההרים Passo dello Stelvio הוא הגבוה ביותר באיטליה והמפורסם ביותר בעולם, זה שנבחר בתוכנית הרכב המפורסמת - Top Gear, ככביש המהנה ביותר בעולם לנהיגה. הוא מתחיל כאמור בעיירה Bormio מדרום, השוכנת בגובה של 1,225 מטר ומטפס למעלה מקילומטר וחצי בגובה, תוך כדי 34 פניות פרסה ו-21.3 ק"מ עד לפסגה הנמצאת בגובה של 2758 מטר. זווית הטיפוס נעה בין 7-15 מעלות והנוף שנפרש מכל כיוון פשוט מפואר. אין דברים כאלה ולא סתם כביטוי. כשמביטים דרומה ולמטה, הכביש נראה כמו נחש שלא נגמר והפרשי הגובה לעמק שלמטה עצומים. לא לחינם, ההר הזה זוכה בתכיפות בתואר Cima Coppi (קטע דרך המזכה את מוביל המירוץ בהכי הרבה נקודות) במירוצי האופניים השנתיים Giro d'Italia.

אחרי כמה עצירות לטובת צילומים ובעיקר כדי לתת לבלמים קצת זמן להתקרר, הגענו ל- Pass עצמו. האווירה כאן למעלה אפופה בחגיגיות מוטורית מכל העולם, תיירים שהגיעו לכאן מכל מקום עם מכוניות ספורט מדהימות, אופנועים ואופניים מכל הסוגים והנוף מסביב עוצמתי מאין כמוהו. עצרנו לארוחת ערב וללא עיכובים מיותרים חזרנו לרכבים ולעבר הירידה מהפאס.

קטע הכביש שממשיך צפונה מפותל אפילו יותר ובו מפוזרות 48 פניות פרסה לאורך 18.2 ק"מ וברצף שלא יאמן. בחלק מה"לגים" ביניהם אפשר להגיע למהירויות בלתי שפויות וחלק מהלגים האחרים כאילו נגמרים עוד לפני שהתחילו. קצב החלפת הילוכים ועבודת הגה מהירה מאוד שדורשת ריכוז שיא ותכנון מוקפד קדימה לקראת הבלימות החזקות לפני כל פנייה.

בסופו של דבר זה נגמר והגענו לעמק ולכביש ישר יחסית כשבשני צידיו, לאורך ק"מ רבים, מגדלים את תפוחי העץ המפורסמים של דרום טירול. מידי פעם ניתן לראות על השלוחות הגבוהות כשלצידנו טירות בנות מאות שנים, כאלו שבעבר בעליהם היו אחראים על גביית מיסים מכל שיירה שעשתה את דרכה בעמק. הגענו חזרה למלון, חלקנו פרשו למנוחה בחדרים, חלק אחר ירד למתקני הספא ומאוחר יותר בערב, כולנו נפגשנו בגינת המלון המטופחת, כדי לבדוק אם אלכוהול באמת משפיע עלינו..

טיול נהיגה לאירופה - יום 4 (ראשון)

לאחר ארוחת הבוקר במלון יצאנו ליום הרביעי של הטיול. הכיוון הכללי הוא העיר Merano, הידועה במרחצאות החמים שבה, אליה הגיעו שועי עולם במשך מאות שנים. מראנו ממוקמת בשקע המוקף בהרים המתנשאים עד לגובה של 3,335 מטר בכניסה ל-Val Passeier ולשם בדיוק פנינו מועדות. עמק פאסייר הוא אחד המקומות היפים ביותר באיטליה כולה, השילוב של ההרים העצומים והפסגות המושלגות, עם נהר Passer הארוך ביניהם והעיירות הקטנות והיפיפיות המפוזרות לאורכו, הוא מהמרהיבים שניתן למצוא.

הכביש מתפתל צפונה לאורך הנהר ומטפס בגובה. מיד ביציאה הצפונית מהעיירה St. Leonhard in Passeier הגענו למעבר ההרים Passo Giovo שהוא מהכבישים המהנים ביותר לנהיגה במסע כולו. מדובר בעשרות פניות מכל הסוגים, הטיפוס בגובה מהיר מאוד והנוף רק הולך ומתעצם. במעבר עצמו מזג האוויר קריר אבל די נעים, ואנחנו עוצרים להפסקת קפה ועוגה ושואפים עוד קצת מאוויר הפסגות, שכן זהו מעבר ההרים האחרון במסלול שלנו.

חצינו את הגבול מאיטליה לאוסטריה ועלינו על הכבישים צפונה, איתם עברנו גם את הגבול חזרה לגרמניה ובסחיטה אחרונה של דוושות הגז המשכנו על האוטובאנים המהירים ועד לשדה התעופה של מינכן. החזרנו את הרכבים הנפלאים שהיו כל כך טובים אלינו ועלינו על הטיסה חזרה לישראל.