אגדת כביש: מכונית הג'יירו של הרוזן שילובסקי

הרוזן הרוסי פיוטר פטרוביץ' שילובסקי היה עורך דין במקצועו וככל הנראה גם בן למשפחת הצארים הרוסית, אבל בזמנו החופשי היה חובב מושבע של ג'ירוסקופים ואף היה נשיא האגודה הג'ירוסקופית של פטרוגרד. והיה לו גם רעיון: מכונית דו-גלגלית המיוצבת על ידי ג'ירוסקופ שתשמש כרכב סיור צבאי.

זה היה בעשור השני של המאה ה-20, רוסיה של אותם ימים לא בדיוק עמדה בחזית התעשייה, בלשון המעטה, והרוזן נסע עם הרעיון והתוכניות שלו למפעלי חברת וולסלי בבריטניה, שהיתה אז אחת מיצרניות הרכב המובילות בממלכה. בוולסלי ראו בעסק אתגר, ולרוזן לא היתה בעיה לממן את החלום, ותהליך הייצור החל, כולו בעבודת יד.

מכונית הג'ירו בנסיעת מבחן. הרוזן יושב ליד הנהג (חבוש במגבעת שחורה)

במובנים מסוימים, מכונית הג'ירו נבנתה בדומה לרכב רגיל, רק עם שני גלגלים בלבד. היתה שם שלדה מסיבית עם בסיס גלגלים של יותר מ-4 מטר, ומנוע ארבע בוכנות עם 20 כ"ס שהותקן מלפנים הניע את הגלגל האחורי. היציבות בנסיעה עם שני גלגלים בלבד הושגה באמצעות ג'ירוסקופ שהותקן מאחורי מושב הנהג, עם גלגל תנופה עצום בקוטר של מטר ששקל יותר מ-600 ק"ג, שהונע במהירות של 3,000 סל"ד על ידי מנוע חשמלי בהספק של 1.25 כ"ס. זוג גלגלים משני צידי השלדה נפרסו אוטומטית ברגע שג'ירוסקופ הפסיק להסתובב כדי שהכלי לא יפול...

המהנדסים של וולסלי השלימו את המכונית בנובמבר 1913 ויצאו לסדרה של נסיעות מבחן. בנסיעות בקו ישר קדימה ואחורה הכל הלך כשורה, כשהג'ירוסקופ נשמר בפעולה הרכב עמד זקוף, ולא הושפע מגברים שעלו או ירדו ממנו או נשענו עליו. אך היתה בעיה להתמודד עם סיבובים, וכמו שהעיד אחד מהמהנדסים, לרכב היה קוטר סיבוב דומה לזה של אוניית קרב... באחד הסיבובים הוא אפילו נפל על צידו, ונדרשו שמונה גברים כדי להעמיד אותו שוב.

התא בו נמצא הג'ירו במכונית

שילובסקי לא היה מרוצה מהביצועים ותכנן לשפר את הרכב, אבל אז פרצה מלחמת העולם הראשונה והקשר איתו נותק. בוולסלי הסבו את קווי הייצור לטובת המאמץ המלחמתי, וה"ממותה" ששקלה קרוב ל-3 טון תפסה מקום יקר. הפתרון שבחרו היה מוזר ביותר: נחפר בור ענק בשטח המפעל, והרכב נקבר בתוכו!

בתום המלחמה ואחרי המהפכה הרוסית, שילובסקי הצליח להגיע לאנגליה אך ככל הנראה איבד עניין ברכב ולא ניסה לייצור קשר עם וולסלי. ייתכן שחוסר העניין שלו היה קשור לעובדה שעל ה"קבר" הוקמה מסילת הרכבת, שלכאורה לא איפשרה להוציא את הרכב.

שלבי חפירת הרכב מתוך ה"קבר"

לכאורה, אבל בפועל חברת מוריס - שקנתה את וולסלי - קיבלה אישור בשנת 1938 לפרק את המסילה ולחפור החוצה את המכונית. באופן מפתיע, על פי תמונות מאז, נראה שהרכב נשמר במצב טוב, חלק מהריפודים שרדו בשלמותם ואפילו נשאר קצת אוויר בצמיגים.

הרכב שוחזר חלקית, והוצב במוזיאון של ווסלי בברמינגהאם. הוא עבר בשלום את מלחמת העולם השנייה, למרות ההפצצות הגרמניות שהחריבו חלק מהמפעלים של וולסלי. קצת אחרי המלחמה, עשר שנים אחרי שהרכב נחפר, בצעד לא מובן ולא מוסבר הוא נשלח לגריטה ולא נשאר ממנו זכר מלבד הסיפור וכמה תמונות.

הרכב לאחר השחזור, כפי שהוצג במוזיאון של וולסלי