ירדן בטיול ג'יפים, סוכות 2023, מקווים שזה לא האחרון...

נותנים בגז ועושים שלום

מאז הקמתו של "אתר השטח" אי שם בשנת 1997 (התאריך הרשמי נקבע ליום 4.4.97) חרתנו על דגלנו את הסיסמה האופטימית של תיירות בינלאומית המתמקדת בחבלי ארץ נידחים ובארצות המאפשרות תיירות אתגרית ואחרת, בעיקר במקומות פחות נגישים ופחות מתויירים. חלק מהמדינות שכנות לנו וחלק היו מדינות אויב עם הקמת "הישות הציונית" היא מדינת ישראל ועבורנו "בית לעם היהודי". לדוגמה: יומני המסעות במדבר המערבי של מצרים, יומני המסעות במרוקו ולעניינו: יומני המסעות בירדן בכלל ויומני המסעות במזרח ירדן בפרט.
השלום הרשמי אפשר לנו לנסוע לקצוות עולם, לפגוש אנשים טובים החיים בדלות ובצניעות ולהתחבר לעם המקומי בתחושה של "כולנו אנשים" וכולנו שואפים לשלום ורוצים רק טוב. וזה עבד! (ועוד יעבוד!!) אנשים, משני צידי המתרס, מגלים שגם בצד השני חיים אנשים רגילים שעסוקים במשפחה ובפרנסה, לכל אחד שאיפות וחלומות והמפגש בין העמים מפיל חומות של בורות וחושף את הטוב שבאדם, בלי ציניות, בלי דעות קדומות, כשכול חילוץ ועזרה הדדית רק מגביר את התחושה ש"אנשים אנחנו!". והסיפורים רבים: איך הצלנו רכב של מודדים - אנשי צבא, מרוקאים מהיסחפות בשיטפון (קישור), איך רופא ישראלי הציל חיים של מצרי במדבר המערבי (אלוהים שלח אותנו לשום מקום) ואיך משמר הגבול הירדני התגייס לעזור לנו ולמשוך כלי רכב מביצה בה שקענו ל-36 שעות (קישור). ועוד היד נטויה ....

הסרטונים המסכמים של חגי נתיב מהטיול האחרון:

ובחזרה לטיול ג'יפים לירדן 1-4.10.23

אין זה סוד שעם השנים הקשיחו הירדנים את תנאי הכניסה לג'יפאים לירדן, צמצמו מאוד את חופש התנועה במעברי הגבול והפכו את ההליך לבירוקרטי מאוד. חלק גדול מהמגבלות בגלל התנהגות לא ראויה של הג'יפאים הישראלים שלא הבינו את הכללים של הצד הירדני ונצלו לרעה את החופש והתמימות של האנשים בצד המזרחי של הגבול. אך רוחנו לא נפלה והפתרונות תמיד נמצאו וידענו להתאים עצמנו, ועם עזרה של הצוות הירדני הקבוע שלנו, הצלחנו להמשיך להכנס לירדן, ללא בעיות מיוחדות ומבלי שנדרשנו לשוב על עקבותינו.

גם ביום ראשון של חול המועד סוכות 1.10.2023 יצאנו לדרך עם קבוצה גדולה של ג'יפאים מהמעבר גבול הצפוני - בית שאן או גשר שייח חוסיין לטיול ג'יפים "קלאסי" במערב ירדן.
מבקעת הירדן ירדנו דרומה לעבר ים המלח, כשבאמצע הדרך עצרנו במסעדה מקומית של שווארמה - מצד אחד המסעדה הכי טובה (וגם היחידה) בכל האזור ומצד שני הלם תרבותי ראשוני למטייל שמגיע מארץ השפע (ישראל). ים המלח המזרחי ובפרט הכביש שלצידו אינו דומה כלל, לא בנראות ולא בהתנהגות האוכלוסיה, לצד הישראלי המערבי, וזה חלק מהקסם (או מההלם) של היום הראשון בטיול ג'יפים במערב ירדן. עצירה וטיול רגלי באחד הוואדיות הבודדים שעדיין מאפשרים נסיעה עם הג'יפים בערוץ הנחל, בזרימה הדלילה של המים בסוף הקיץ. תצפית על גשר הארנון (ואדי מוג'יב) המרשים וטיפוס על דרך הבשמים העתיקה, שכיום סלולה אספלט ועד לפני כמה שנים הייתה עוד שביל, זכר לתקופה של שיירות הנבטים מלפני כ-2,000 שנים.
ארוחת ערב ושינה במלון נחמד ומשופץ כחדש בוואדי מוסה ואל חשש אנחנו עדיין בירדן. עוד יש מאפרות למעשנים בלובי, על אף שבמבט ראשון ובזכות העיצוב בצבעים פסטלים בית מלון עושה רושם של מלון חדש וצוהל באירופה.

פטרה - בירת המסחר שלפני כאלפיים שנה

הבוקר השני בירדן התחיל בפטרה - ביקור בעיר הנבטית המרכזית והקסומה השוכנת לאורך דרך הבשמים - אותה דרך עתיקה שעשתה את דרכה מהמזרח לעבר נחל עזה! (כן, כן) וקצרה את הדרך הימית של ייבוא סחורות מהודו ובכלל לעבר ארצות אירופה, שלפני כאלפיים שנים.
דרך הבשמים עתיקה, ובחזרה לימים הסוערים של המזרח התיכון וחוסר הבטיחות של שיט למול חופי תימן וכבר יש יזמים (אולי צאצאי הנבטים...) שפתחו את הדרך מחדש, הפעם למשאיות ולא לגמלים, וסחורות הנפרקות באיחוד האמירויות עושות דרכן דרך ערב הסעודית וצפון ירדן אל מסוף המטענים בבית שאן ומשם דרך תוואי "רכבת העמק" עד לנמל חיפה ומשם בשיט באוניות לאירופה.
האתר של פטרה מרשים מאוד למטיילים, ואותי כמדריך מרשים יותר עומס התיירים מכל העולם המגיעים במאות של אוטובוסים לבקר את האתר המיוחד, אתר התיירות מספר 1 של הירדנים. השלום עושה טוב לכולם! לאחר ארוחת צוהריים בכפר ובדרכנו דרומה למדבר, עצרנו באתר קטן וזניח בירדן, אך לדעתי בעל חשיבות היסטורית אדירה, הוא המקום שבו משה רבנו הכה בסלע וממנו יצאו ממנו מים - עין מוסא. אז זה נכון שבכול מעיין המים יוצאים מתוך הסלע, וזה נכון שרק בירדן יש עוד 2 אתרים המיוחסים לאירוע וזה גם נכון שרק המוסלמים מקדשים את המקום (יהודים בכלל לא מקדשים מקומות, למעט הכותל המערבי) ועדיין כאן במקום של עין מוסא, גם את זה לא המיקום המדויק, התחיל הסיפור המקראי המפורסם ביותר בעולם בו משה רבנו או נבי מוסא / הנביא משה, מביא לעולם העתיק את בשורת עשרת הדיברות וקובץ החוקים הבסיסי המאחד את העם היהודי ובהמשך את העולם הנוצרי ומאוחר יותר את העולם המוסלמי והאומה הערבית. למי שמכיר, אפילו את הרובד הבסיסי, של הסיפור המדהים של המקרא / התורה מבין את גודל האישיות של משה רבנו ואת האמונה הייחודית אז וגם היום, המחברת, או אולי בעיקר מקטבת, בין שלוש הדתות המונותאיסטיות (ובשביל שלא נתבלבל - היהדות אמנם הראשונה ומייסדת ה"סדרה" אך גם הכי קטנה וכמעט זניחה בקוטנה לעומת הנצרות והאיסלם).

וואדי ראם

מה כבר לא נכתב ונאמר על המדבר הדרומי של ירדן. מדבר ענק שבליבו נחל אכזב ורחב הוא וואדי ראם, הנותן לכל האזור את שמו. הנחל הגבוה, כ-800 מטרים מעל פני הים, כשלצדו ג'בל (הר) ראם ומנגד ג'בל אום עשרין ומרחביו אדירים, מאתגרים מזה אלפי שנים את הולך הרגל ושיירת הגמלים שחייבים מים כדי לשרוד וכיום את הג'יפאי שצריך להוריד אוויר בצמיגים ולדעת לנהוג ובעיקר לחלץ בשטח חולי כדי לחזור בשלום למאהל ולארוחת הערב.
חלק מוואדי ראם הינו שמורת טבע רשמית, לה נדרש לשלם ולנהוג בה בהתאם לכללים מאוד ברורים, בתוכה אתרי תיירות מפורסמים יותר, כמו הכתובות של חאז' עלי או שבעת עמודי החכמה של לורנס איש ערב וחלק פחות כמו עין אל קטר - המעיין המטפטף בשכבת סלע שכולה מים וצמחייה ירוקה בלב מדבר שומם. היום (השלישי) שלנו במדבר התחיל עוד יום קודם ולאחר הסיור בפטרה, עם הנהיגה בחלק הצפוני ובאזור הקשתות של ג'בל חרז'ה ובסיום בחושך בעיירה מקומית הנקראת דייסה - ממש כמו "עיר האורות של פריז" ובפועל עיירה קטנה ומטונפת, בה כל הנמכר בחנויות המכולות הוא כל שקיים - דל ופשוט! אבל זה מה יש!!
שינה במאהל בדואי שעם השנים הטובות של התיירות בירדן הפך מאוהל בדואי גדול ואמיתי לחדרים ממוזגים ולהם שירותים ומקלחת מסודרים. התיירים מפונקים והמקומיים שמחים בבואם ומתאימים עצמם לדרישות המערביות המקובלות. ההמשך של ואדי ראם שומם, אנחנו לגמרי לבדנו במדבר ועם קצת עקשנות אף מגיעים לגדר הישנה של הגבול בין ירדן לערב הסעודית. וזה השלב ששוטר משטרת התיירות שמלווה אותנו ונמצא עם הח"מ בדיפנדר (הגיבור) חושש ומבין שאין לו מושג היכן הוא נמצא בתוך המדינה שלו.

סיום המסע...

בצהרי יום רביעי 4.10.2023 כשאנו במעבר הגבול הדרומי על שמו של יצחק רבין ז"ל, ראש ממשלת ישראל וחותם הסכם השלום עם ירדן, שנחתם ממש כאן באוהל ארעי, אני פוגש את אלוף פיקוד הדרום - לבוש מדים, למרות חג הסוכות ועסוק בביקורת על חייליו הנמצאים בנקודות הגבול הרגישה. לשאלה שלי: "האם אין גזרות חשובות יותר?" עונה האלוף כי "כל הגבולות עליהם הוא מפוקד (מרצועת עזה דרך הגבול המצרי ועד הגבול הירדני בואכה ים המלח) חשובים לו!". כשהוא ואף אחד אחר במדינת ישראל לא מדמיינים כי עוד 3 ימים קדימה, בשבת האיומה של 7.10.23 יתהפכו החיים במזרח התיכון ובתוך מדינת ישראל יתרחש הטבח הגדול ביותר של אזרחים, יהודים מאז השואה.

ומה בעתיד...

עולמנו חרב בשבת האיומה, מאות (1,200 לייתר דיוק) איבדו את חייהם באופן אכזרי שאינו ניתן לתיאור, מאות אחרים נחטפו למנהרות של מחבלים בני זונות (סליחה על הביטוי) וצה"ל יצא למלחמה ארוכה, שכבר גבתה קורבנות רבים וטרם הסתיימה, במטרה להגן על הבית. תוך כדי המערכה בדרום התפתחה חזית בצפון הארץ עם עשרות אלפים של תושבים מפונים וחזית נוסף - מזרחית ובינלאומית בהובלה של "ראש הנחש" ומחוללי הטרור העולמי בהובלה של מדינות וגופי טרור המופעלים ע"י איראן, שמצליחה לאיים על הסדר העולמי באמצעות הפעלה של גופי טרור שכל שאיפתם היא לעשות רע.
"על הדרך" בירדן יש גילוי שמחה לטבח ואף הגדיל לעשות הטיפש התורן ופתח מסעדה על שם ה-7 באוקטובר (השלטון הירדני הורה לבעל המסעדה להסיר את השלט לאחר כמה ימים). בירדן חיים יחד, מיום הקמתה אי שם בשנת 1946, בדואים אנשי המדבר והשלטון המלוכני לצד כ-80% פלסטינאים שחיו שם לפני הקמת ירדן והתווספו להם פליטים מיום הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 וממלחמת ששת הימים בשנת 1967. המלכים הירדנים ובראשם המלך חוסיין, הצליחו בחכמתם וברגישותם לשלב בין העמים ולבסס את השלטון על המיעוט הבדואי הנאמן. המלך הנוכחי - עבדאללה שני, אף נשא לאשה פלסטינאית שלא חוסכת את דעתה על הסכסוך הישראלי-פלסטינאי.
מנגד השלום של ירדן עם ישראל עושה טוב לכולם, גם בנושא הבטחוני בזכות שיתופי פעולה המתרחשים "מתחת לרדאר" ומחברים עוד מדינות במזרח התיכון לשת"פ השומר על כולם מהטרור העולמי ומאיראן שעדיין רוצה לנקום את טבח קארבלה - תחילת הסכסוך בעולם המוסלמי שבין הסונים לשיעים, שיתופי פעולה כלכליים המשפיעים על כלל המזרח התיכון וגם תיירות שמגיעה בימי שלום מכל העולם ומביאה פרנסה למדינה שאין לה כלום למעט תיירות ומה-7 באוקטובר גם אין בה יותר תיירים, לא מישראל ולא מהעולם. שממה מוחלטת.
כך קרועה ירדן בין ההזדהות של מרבית האוכלוסיה עם הפלסטינאים (שלא תמיד ברור הקשר שבין תושבי רצועת עזה, שהם יותר אנשי מצרים, לאנשי צפון ירדן, שהם יותר פאלחים מוותיקי ארץ הגלעד) לבין הצורך השלטוני והרצון הכן, לדעתי, של הבדואים בשלום אמיתי עם ישראל.
ומכיוון שאנחנו אנשים אופטימיים, שוחרי שלום והרפתקאות, אני בטוח שעם הזמן ובשוך הקרבות וכמובן לאחר החזרת החטופים הישראליים - אינשאללה במהרה! עוד נחזור לטייולים האתגריים בירדן! ובכלל (אשרי המאמין).

לעוד מסעות והדרכות של אתר השטח בארץ ובעולם:

למסעות הבאים בארץ - הקלק כאן
למסעות הבאים בעולם - הקלק כאן
להדרכות הנהיגה הבאות - הקלק כאן

תמונות מהטיול:

עודד שלום בכתבה על מצב התיירות בין ישראל לירדן ומצרים 12.4.24:

ראיון בציפורי לילה בגלי צה"ל על התיירות בירדן, חצי שנה לאחר 7.10.23: