מבחן דרכים סובארו קרוסטרק - התפוז שלא נפל רחוק מהעץ

מתי תרצה לתאם את הקרוסטרק? שאל הקול שמעבר לקו.

קרוס מה? שאלתי.

נו זה הדגם שמחליף עכשיו את הסובארו XV, אתה בטח זוכר...הקשה הקול.

סובארו XV המקורי, יוצר לראשונה בשנת 2012, וענה באופן מושלם על הצרכים של חובבי סובארו: יכולות מרשימות ורב תכליתיות המתאימה גם לנסיעה נוחה בתוך העיר וגם לנסיעת שטח.

כעת, הדור הרביעי של ה-XV, העונה לשם קרוסטרק, הונדס ועוצב מחדש.

קישור לסיכום ההשקה של ה-XV בארץ בהדרכת אתר השטח - 2012

קישור למבחן דרכים ל-XV של אלי שאולי לאחר ההשקה בשנת 2012

את הרכב ממשיך להפעיל מנוע בוקסר 2 ליטר אמין ומוכח, בצירוף גיר רציף בעל 8 הילוכים (וירטואליים), ומערכת MODE-X להתגברות על כל תוואי שאינו אספלט חלק.

כאן לוחצים להפעלת תענוגות השטח

בלחיצת כפתור, נוטלת מערכת X-MODE את הפיקוד על המנוע, תיבת ההילוכים, מערכת AWD, הבלמים ורכיבים אחרים, כדי לנווט בבטחה בכבישים גרועים ועל משטחים חלקלקים ולהעניק בטחון עצמי מרבי.

בנסיעה במורדות מאתגרים בשטח, כפתור הx-mode- יפעיל את בקרת הירידה במדרון (HDC) ויאפשר ירידה שמירה על קצב התקדמות קבוע ומבוקר, כך שהנהג יכול להתמקד יותר בהיגוי הרכב ופחות בבלימה. (קישור לכתבת הסבר על מערכת ה- X-mode)

תא הנוסעים עוצב ועודכן מחדש ומה שהיה טוב מאד הפך למצוין.

צג מרכזי גדול וברור

לרכב מרווח גחון מכובד של 22 ס"מ מה שאומר שזה מספיק גבוה להתחמק מאבנים וסלעים קטנים, חריצים וקפלי קרקע.

לסובארו יש מוניטין רב שנים ביצירת רכבים עם יכולות שטח מופלאות, ובניגוד לרכב שטח "טהורים" בהם יש מערכות ותת מערכות המחייבות כפתורים וידיות לכל מצב כאן לחיצה על אזור אחד במסך תעביר את הרכב למצב בו הוא יודע מה הכי טוב ונכון לאותו רגע, כאשר כמובן ניתן לסייע במעבר הגיר למצב ידני,

מנוע הבוקסר מוציא מקרבו 152 סוסים ומומנט של 20 קג"מ נאים, שכן תמהיל זה התגלה בדיעבד כמספיק ומספק בדיוק לצרכים של רוכשי הקרוסטרק.

ממש במקרה, לאחרונה גילי התקשר.

רוצה לבוא לטייל בשכונה שלי? הכול כאן נורא יפה, יש פריחה רבה וזרימה בנחלים, עכשיו זו ה-עונה, הוסיף כאילו צריך לשכנע בשורת מחץ.

יאללה, תארגן משהו מעניין שנוסע בשטח, ונצא לטייל.

הייתה לי ברירה?

אירגנתי.

גילי, הוא גילי בן שלמה, חבר המתגורר בזיכרון יעקב, מדריך טיולי שטח בקיא ומנוסה, המתמחה בעיקר בטיולי שטח, וכשיש הצעה כזאת על השולחן לא מסרבים.

כאשר כל הכוכבים מסתדרים בקו ישר (כמו בסמל של סובארו), קורים דברים נכונים, וכך יצא שגם גילי שמדריך בשטח יזכה להכיר את השחקן החדש בקבוצה.

לרשותי הועמד הקרוסטרק המגיע ברמת הגימור הבכירה EXECUTIVE, בצבע הכי סקסי ומדליק, כתום עז ובוהק (יש מי שטוען שזה בכלל סוג של אדום), ולטעמי, ולאור התמונות שצילמתי מתברר שזה הפרח הכי צבעוני בשטח.

ביקשתי מגילי שייקח אותי לטייל במקומות בהם הקרוסטרק יתמודד בהצלחה ולא יתרסק על נתיבים בלתי אפשריים בשביל האגו, ועל כן גילי הציע טיול באזור רמות מנשה, ולא משנה שזה כבר הביקור השלישי שלנו בתא השטח הזה בחודש וחצי האחרון, הסיבה העיקרית ששכנעה אותי זו האפשרות להגיע עם מקומי שיודע להביא למקומות אליהם לא אגיע בעצמי, ובטח ובטח עם הרכב המתאים, וכמובן יופי הטבע המתפרץ במלוא עוצמתו.

גילי קובע איתי פגישה בדרך עפר הסמוכה לפתח קיבוץ רמת השופט, יחד איתי מגיע עודי, טייס המשנה (יעני עוזר לענייני צילום ותמיכה מורלית), וחברנו יוסי וסמדר שהביאו את הבן שחזר מטיול במזרח, עם הסוזוקי ג'ימיני החדש שלהם.

פריט חובה לפני, תוך כדי ואחרי טיול שטח

לאחר קפה, תדריך בטיחות וחלוקת מכשירי קשר יצאנו לדרך.

דרך הכורכר הכבוש הופכת בסטייה קטנה שמאלה לדרך אבנים מנדטורית שסללו הבריטים בתקופת שלטונם בא"י.

וכך מתארת חברתי ויקי את שיטת הסלילה הזאת.

"... דרך סולינג (באנגלית: Macadam על שם מפתחה המהנדס ג'ון לאודון מקאדם) היא שיטה לסלילת כבישים, שהייתה נפוצה בתקופה המנדטורית, תוך שימוש באבנים וחצץ. השיטה פותחה על ידי מהנדסים בריטים, אומצה על ידי השלטונות הבריטים בתקופת המנדט ומהנדסיה השתמשו בה לבניית כבישים ברחבי ארץ ישראל... בסלילת כביש מקאדם היה נהוג לסמן את תוואי הכביש בשני חוטים ולאורכם לשקע אבני שפה. בין אבני השפה, לכל רוחב הכביש, הונחו אבני גיר קשות שחלקן הרחב כלפי מעלה. ברווחים בין האבנים היו דוחקים חתיכות אבן במטרה למלא את הרווחים. מצע אבנים זה היה נקרא ה"סולינג". לאחר השלמת הסולינג היה מכבש עובר וכובש את הסולינג ולאחר מכן הונח חצץ על מצע הסולינג והמכבש עבר שוב על החצץ ומכסה אותו בשכבה של אבק אבן..."

לערך דרך סולינג מתוך ויקיפדיה

לצערנו (האמיתי) הבריטים כבר מזמן לא כאן, ושרידי הדרך הזאת הם המבחן הראשון לקפיצי ומתלי הקרוסטרק שלוקח אותנו מעדנות, ללא טלטולים מיותרים, וריסוק עצמות, אל התחנה הראשונה בתחתית הערוץ.

בלב עמק השלום נמצאת חוות השלום

"... הסיפור של חוות עמק השלום מתחיל עם ד”ר אוסקר אדר שהגיע לכאן לראשונה בשנת 1960, הוא היה טייס ממוצא גרמני ויחד עם חברו אדריאן הם בנו את חוות עמק השלום שתוכלו למצוא אותה כאן עד היום בלב עמק השלום או בשמו הנוסף רמת השניים. בשנות השבעים הצטרף לכאן גם יוסף אלישע חוקר תנ”ך ואוהב ישראל. בחוות השלום הם הקפידו לשמור על אורח חיים נקי על ידי עבודת אדמה, חשמל המיוצר מהשמש והשתמשו במי המעיין שכאן. בשנת 2,000 נפטר הרמן שהוריש את המקום למועצה האזורית מגידו שממשיכים עד היום יחד עם עמותת לוטם להפעיל את החווה על פי הערכים של מקימיה..."

מתוך האתר - דרך המשפחה

לא נכנסנו לחווה הפועלת היום בעיקר עם ילדים עם צרכים מיוחדים, הסתפקנו בהתרשמות חיצונית מהמקום המיוחד והיפה, והסיפור העומד מאחוריו, והמשכנו הלאה בדרכנו.

חניון חרובים, יפתח בקרוב למבקרים

אל חניון חרובים בנחל השופט ניסיתי להגיע לאחרונה פעמיים ולא הצלחתי בשל עבודות פיתוח החוסמות את הגישה למקום, אבל, אם מגיעים מהשטח עם הרכב המתאים, מגיעים לחניון מטופח ממנו מתחיל שביל מונגש העובר מעל הנחל הזורם ובין עצים מטילי צל.

המסלול מעגלי ומשפחות רבות בוודאי יאמצו אותו כאשר יפתח לציבור, הגענו עד בריכת נחל סנין, כאן נמצאת שיכשוכית הממתינה לימים חמים יותר ומפלים קטנים.

שבנו אל כלי הרכב וגילי מוביל אותנו אל דרכי עפר הסובבים את נחל גחר.

גם כאן אנו מוצאים דרכים ששערים סגורים בקצותיהם, ולא ברור מדוע הרשויות מונעות גישה נוחה לציבור.

הדרכים בוציות, וחלקן חוצות את זרימת המים, לא בעומק המהווה אתגר לסובארו שעימנו, ולא מאמץ שיחייב אותי להפעיל האת "האמצעים המיוחדים" (ע"ע), אבל הדרכים הללו הצמודות לאפיק הנחל המצוי בתוך חורש עצים צפוף, יפות ויש בהן לא מעט מקומות מיועדים לעצירה ופיקנוק.

כאשר העם שעימנו דרש את "השוקו-ולחמנייה" של הבוקר, גילי מוציא אותנו מהיער אל כביש 6953 העולה לכיוון קיבוץ דליה שם פנינו שמאלה בכיכר, למקום בו ראינו רכבים עומדים לצד הדרך.

כדאי לרדת כאן מייעץ לנו גילי, יש פה מרבדי תורמוסים.

חוק יקום ידוע קובע כי היכן שעוצרים רבים, כדאי לבדוק על מה ולמה, ועל פי עצת המדריך אנו נוטלים איש איש סנדוויצ'ו ויורדים בעקבות השביל.

לצד הכביש צומחים תורמוסים רבים, ולאחר חמש דקות הליכה במדרון מתגלה שדה ענק של הפרח הכחול והיפהפה הזה.

לאחר שמילאנו את הלב והקיבה חזרנו אל הרכבים ופנינו אל שמורת נחל דליה.

פה מצאנו דרכים יותר מאתגרות (כנראה המדריך שלנו בונה לנו סוג של סולם מאמצים, ומוסיף עוד נדבך ככל שנתקדם), הדרכים יותר מחורצות ומרובות מעברי מים ושלוליות עמוקות.

חלפנו על פני עין מחוללים עליו נכתב כך: "... במקום מים זורמים כל השנה ממעיין מחוללים. המים מזינים קטע רחב של הנחל, מתחת לעצי אקליפטוס גדולים, ונוצרת ברכה נחמדה לשכשוך. שם המעיין מחוללים קיבל את שמו מפסטיבלי המחולות שהתקיימו באמפי של קיבוץ דליה..."

מתוך האתר - מטיילים עם ענת

חלפנו ליד עין סוקר החביב מוקף הגדר, אבל בוציות יתר שכנעה אותנו להמשיך אל מקום חלופי בו גילי הבטיח קפה.

לא נזקקנו ליותר ממספר דקות על מנת להגיע להפתעת היום.

ממרומי הגבעה ממנה הגענו נשקף נופו המהפנט של מאגר גלעד. עין כחולה בתוך עמק ירוק ומה מתאים אם לא לשים ברקע קרוסטרק כתום וכוס קפה ומאפה?

מאגר גלעד

הנקודה הזאת היא היפה ביותר שהגעתי אליה עד כה בכל הפעמים בהן הגעתי למאגר, וניתן בקלות להתמכר לפסטורלי והשלווה.

הגישה לכאן אפשרית כמובן גם למי שמגיע למאגר מהדרכים המקובלות, ואפשרית לכל רכב גבוה.

לאחר ההפסקה המתחייבת, ירדנו ממרומי הגבעה, אל המעבר של נחל התנינים אל מפלי רז.

מפלי רז נחל תנינים

בניגוד לפעמים קודמות שהייתי כאן זרימת המים רדודה מאד וזה מוזר לאור החורף העז והגשמים הרבים שהיו אך לפני כחודש.

"... מפלי רז קיימים רק בחורף לאחר הגשמים מאחר והם נוצרים ממי הגשמים החזקים שגורמים לנחל רז לזרום בחוזקה בדרכו אל נחל תנינים המוכר. בחורפים חזקים בהם מאגר גלעד הקרוב לכאן עולה על גדותיו גם מימיו זורמים בעוצמה אל המפלים. באופן כללי מפלים אינם מאפיינים את אזור רמות מנשה ובכך גם הקסם של מפלי רז..."

מתוך האתר - בשביל המשפחה

כנראה שתזמון זה שם המשחק. תבוא שבוע לפני או חודש אחרי וזה כבר לא יהיה אותו הדבר.

המשכנו בדרכנו אל דרך נוף גלעד, המשמשת במה לאומנים מקומיים בהצבת פסלים המשתלבים עם הנוף.

דרך זו טובה רק לרכבים בעלי מרווח גחון גבוה שכן יש בה בורות רבים (כרגע מלאי מים ובוץ), ומי שמגיע עם רכב נמוך צריך להתנייע כאן בזהירות רבה.

בפנייה שמאלה אנו יורדים בדרך משובשת וסלעית לכיוון עין נילי.

"... עין נילי הוא מעיין קטן ויפהפה והוא נמצא קרוב למושב גבעת נילי (ומכאן גם שמו). מדובר בבריכה קטנה מלאה מים, שמסביבה אפשר לשבת ולהנות מהיופי. מקום מושלם לפק”ל קפה. המעיין וסביבתו יפהפיים והנוף כאילו מהאגדות. הבריכה נמצאת תחת עצי התאנה והאקליפטוס ומעליה גשרון קטן ונדנדה תלויה על העץ. מסביב לבריכה יש מקומות ישיבה מוצלים ולכן נעים מאוד לשבת למנוחה. מאחר והמקום קטן ואינטימי הוא גם מוכר כפינה לבילוי רומנטי ושקט. אך שימו לב, אם תגיעו לכאן בשבתות ובחגים כנראה שלא תהיה כאן לבד. בשנת 2015 המקום עבר שיפוץ והוצב במקום לוח זיכרון לזכרה של בר חולי ז”ל שנהרגה במהלך טרק בגלל מפולת סלעים בהודו..."

מתוך האתר - בשביל המשפחה

המקום נקי יחסית ומאד נעים לשהייה אינטימית בעיקר בימים חמים.

חזרנו אל דרך הנוף הממשיכה לכיוון מערב, חולפת מתחת לכביש 6 וממשיכה במקביל לנחל התנינים, שגם אותו ראיתי בימים שוצפים יותר.

נחל תנינים, ידע ימים שוצפים יותר

דרך העפר הזאת צמודה לכרמים רבים, שכן מכאן והלאה לכיוון מערב מרובים הכרמים והיקבים, בהתאם.

בהתחברות דרך העפר עם כביש האספלט פנינו ימינה אל מושב עמיקם כדי לנסוע לצפות בחוות האיילים האדומים.

לא ידעתי בכלל על מין איילים זה המגודל כאן למטרות גידול לבשר (כשר!!), ואת כל הסיפור הפיקנטי והמיוחד על החווה הזאת שלא ניתן להגיע אליה כי הדרך בלתי עבירה כרגע בשל הבוץ הרב מצאתי בקישור המצורף.

מתוך האתר גלובס

האיילים התביישו כנראה ולא הצלחנו לראות אותם. יש ימים, אומר גילי, שהם מתרוצצים ואפשר לראות אותם, היום לא הודיעו להם על האורחים החשובים אז הם לא מראים את עצמם.

כאן, ביציאה לכביש, נפרדנו מגילי בן שלמה, שלקח אותנו היום למקומות נפלאים שלא הכרנו ולא היינו מגיעים לבד, כי בעיקר כשמדובר עם רכב שטח חשוב לא לנסוע לבד (מחשש לתקלות), ויותר חשוב להגיע עם מישהו שמכיר את הדרכים ויודע לכוון ולהכווין את הדרכים המתאימות לכל רכב.

גילי ידע לספר על כל מקום ונקודה ולמלא בעניין את היום הארוך שהיה על תא שטח קטן יחסית.

אזור זה של רמות מנשה מספק אין ספור נקודות עניין שכל אחת ואחת יכולה למלא את מצברי הנפש.

אין טוב מחברה טובה שתצטרף לכל אלה, וכמובן גם המוביל ראוי.

ועל כן אסכם גם את נקודות החוויה שלי על הקרוסטרק.

בימים בהם שוק הרכב מוצף במותגים סיניים לרוב (בעיקר חשמליים עתירי כוח וטכנולוגיה), טוב להיזכר במותגים וותיקים שמשתפרים כל הזמן, וקפיצות הדור שלהם באות בצעדים קטנים ומדודים.

כאשר הקסם עובד בשטח, רואים זאת על המסך

סובארו היא חברה בעלת וותק עולמי (החל מ-1953), ומוניטין רב שנים בבניית רכבים אמינים מאד עם יכולות עבירות מעבר לנסיעה שגרתית על האספלט.

ניסיון העבר עוזר לחברה לייצר דגמים מוצלחים שכל אחד ואחד מהם מהווה מדרגה לדגם הבא שיהיה מוצלח וטוב ממנו.

הקרוסטרק, ששדרג את ה-XV שקדם לו, ניחן בנוחות נהיגה בכביש ומעבר לו.

איכות חומריו טובים והבניה שלו מתחשבת בצרכים העתידיים, כך שהיא עמידה ואיכותית.

חלל הנוסעים נעים ומרווח דיו, למטלות השגרה, ובימי חופש ונופש, והרב תכליתיות שלו מאפשרת גמישות רבה במספר הנוסעים ויעדם.

ההיגוי קליל ומדויק, המנוע שקט כל עוד לא תלחץ עליו באגרסיביות, שכן זהו מנוע אטמוספרי, לא מוגדש, המאפשר מעבר זריז בין רמזורים, וכאשר מגיעים לבאמפרים עירוניים הקרוסטרק חולף עליהם בקלילות שלא עוברת אל תא הנוסעים.

רמת העבירות מפתיעה ומערכת האיקס מוד לוקחת פיקוד בכל מכשול, ונדמה שעושה זאת הרבה יותר טוב מהנהג הממוצע. הסיכוי למכשול ותקלה הוא בראש ובראשונה בגורם האנושי, אם כי ניתן להעריך כי מחלקם ידע הקרוסטרק להיחלץ בהצלחה.

מנוע בנזין ונסיעות שטח דורשים את ליטרת הבשר ששמה צריכה של ליטר דלק לכל 8.5-9 ק"מ, וזה שיקול לא פשוט למי שמחפש חיסכון, אבל מי שחוסך לא יגיע לכל המקומות המיוחדים והנפלאים שיש מעבר לאספלט, ולדעתי זהו מחיר קטן לתענוג גדול.

וכן, הקרוסטרק מעניק תענוגות רבים כאלה אם רק תדע לאן לקחת אותו.

ולא פחות חשוב, עם מי.

סובארו קרוסטרק

רמת גימור EXECUTIVE

מנוע בנזין 2 ליטר

הספק 152 כ"ס

מומנט 20 קג"מ

צריכת דלק (במבחן) 1/8.7 ק"מ/ל'

מחיר: 179,900 ש"ח (ללא אגרה)

• תודה מיוחדת לגילי בן שלמה - מדריך (וצלם) שהוא חבר, ולהיפך. מדריך מיומן שיודע לקלוע בול לצרכי לקוחותיו.
  

• טיפ חשוב לא פחות. לא יורדים לבד לשטח, תמיד קחו אתכם מישהו. רצוי כזה שמכיר את השטח ועדיף גם זה שיודע לחלץ מכל צרה.