ביום קריר שכזה טוב לפתוח את היום בקפה בעגלת הקפה בכניסה לבת שלמה הישנה. הפעם אני ממתין לחבורה של רוכשי רקסטון להדרכה מטעם היבואן. והם מגיעים. כמו שאנחנו שיודעים מדריכי אתר השטח, החב'רה האלה מיושבים בדעתם ובאים ללמוד.
הפעם זכיתי לקבל לידי קבוצה קטנה שאפשרה לנו אינטימיות (בהדרכה) וירידה לפרטים. ויש כאלו למכביר.
התחלנו בכיתת הלימוד שלנו בקרחת היער על מורדות החורשן שם שוחחנו על מערכות הרכב. הרקסטון הוא כלי רכב מצוין אך יש לו מגבלות שבאימון והבנה אפשר להתגבר עליהן ובראשן זווית הגישה.
מיד לאחר השיעור עברנו לתרגול מעשי שבו אנו מתמקדים במערכת הנעילה האוטומטית
של הרכב ובבחירת נתיב. כזו שמתגברת על מגבלת הגישה. אם האימון וההבנה ראינו יחד שאפשר לעשות הרבה עם הרקסטון. מה שצריך זו הקשבה וחשיבה וכמובן ישוב דעת.
לאחר שהרגשתי שיש בחבורה הבנה שכזו. עברנו למעלה מורכב יותר. כזה שמאתגר מבחינת בחירת הנתיב והשימוש במערכות. כמו שצריך וצפוי זה לא הולך קל וחלק (אחרת לא לומדים כלום) ותוך כדי התגברות על הקושי שברובו בראש ולא ברכב הגענו כולם לנקודת הסיום. ולא פחות חשוב גם כלי הרכב הגיעו באותו המצב שהגיעו בבוקר.
טוב לראות גם את הבעת הסיפוק על הפנים שהביעו קודם דאגה שלא לומר תדהמה בבסיס המעלה.
שעת הצהריים של יום שישי נחתמה בפרידה מחבורה נפלאה ומגוונת של נשים וגברים טובים.
היה לי עונג רב ואני משוכנע שניפגש שוב בשטח.
באהבה רבה.
גיא זילברמן
תגובות