טיול נהיגה ספורטיבי לגרמניה אוסטריה ואיטליה - 5 ימים - מאי 2024

הקבוצה הזו היתה אמורה לצאת איתנו לטיול כביש הזה ב-12 לאוקטובר 2023 וכמו שכולכם זוכרים, השבת הארורה תפסה אותנו ממש כמה ימים לפני היציאה. הטיול נדחה וכולנו חיכינו בסבלנות למועד הבא שהגיע 7 חודשים מאוחר יותר.
בדרך כלל לפני כל טיול ההתרגשות אופפת אותי על מלא ומצב הרוח בשיאו, הפעם התחושות היו מעורבות, לא ממש מחוברות למציאות, כאילו מה קשור טיול עכשיו..?
ובכל זאת, זו המציאות שלנו וכולנו, כמו מילות השיר, מוכרחים להמשיך לנגן...

היום הראשון - טיול כביש ספורטיבי - יום שישי

מיד לאחר הנחיתה במינכן הגענו לנקודת איסוף הרכבים. תקלה בחברת ההשכרה "העלימה" לנו כמה רכבים מיוחדים שהזמנו מראש אבל מיד הופעלו כל הקשרים וכל מי שיכול היה לעזור פעל ולבסוף, באיחור מה, קיבלנו מכוניות משודרגות קצת יותר מאלו שהזמנו ויכולנו לצאת לדרך.
השיירה שלנו כוללת 3 דגמי M של BMW, שתי פורשה ויגואר F-Type R אחת שבמקרה נפלה לידיים שלי.. איך נאמר בעדינות, צרחות.

יצאנו משדה התעופה של מינכן ומהר מאד עלינו על הכבישים המהירים של גרמניה. סוף השבוע כבר כאן כך שבתחילה התנועה איטית מעט מהרגיל וככל שאנחנו מתרחקים דרומה הכבישים נפתחים והתנועה זורמת. הנוף מקסים מכל כיוון, מלא ירוק ומים זורמים ובאופק פסגות הרים עמוסות שלג. אנחנו חוצים את הגבול לאוסטריה, הנוף רק הולך ומשתפר, הטמפרטורות הולכות ויורדות והפסגות המושלגות קרובות עוד יותר.

מעבר ההרים גרוסגלוקנר - Grossglockner Pass

בשעות הצהריים המאוחרות וכעבור עוד כמה עשרות ק"מ הגענו לעמדת התשלום והכניסה למעבר ההרים Grossglockner שהוא ההר הגבוה ביותר באוסטריה שפסגתו מגיעה ל-3798 מטר מעל פני הים. צורתו כשל פירמידה והרווח שלנו הוא נהיגה במעבר ההרים הטוב ביותר באוסטריה, או בשמו הנוסף, הכביש האלפיני הגבוה של גרוסגלוקנר (2572 מטר). כביש ארוך ומפותל ויחד עם זאת מהיר מאוד, עם נופים עוצרי נשימה וכמה נקודות עצירה להסדרת הדופק. החבורה מתחילה להבין את מהות הטיול ורמת האדרנלין בגוף עולה למקום גבוה.

בקטנה על... Jaguar F-Type R

קשה לי מאד שלא להגיד עליה כמה מילים אבל מאחר ואת כל המספרים והנתונים המדוייקים תוכלו למצוא בכל חיפוש אחר ברשת, אני ברשותכם לא אספר על היגואר במספרים אלא אך ורק בתחושות.
אז קודם כל היגואר היא מכונית יפהפיה ברמות על, אני אגיד הכי יפה שיש ותמיד יהיה מי שיגיד שיש אחת אחרת, אז בואו נסגור שהיא הכי יפה בשבילי והיא שלי לארבעת הימים הקרובים. האלגנטיות נמצאת ביגואר בכל פינה, מלפנים היא נראית כמי שהולכת לטרוף אותך ומאחור.. עזבו, המקלדת לא מאפשרת לי להתבטא כמו שהייתי רוצה אבל בכל זאת, ה Jaguar F-Type R מנופחת איפה שצריך ונראית אתלטית ושרירית מכל כיוון. הפרונט שלה גדול באופן יחסי לאורכה הכללי והיא מתהדרת בתא מטען קטנטן שלא ניתן להסיר ממנו את העיניים. מבפנים היא יפה לא פחות, הגה שמנמן, מושבים מהנוחים שיצא לי לשבת בתוכם, מעט מאד כפתורים שיודעים לעשות הכל וגם הם נראים כמו מתגים במטוס קרב, הכל אלגנטי עם נגיעות אלקנטרה ולסיום גג פנורמי ענק שנותן תחושה של רכב פתוח, כמעט. לראיה, הסתובבנו בשיירה מאד מיוחדת של מכוניות ספורט ובכל זאת, העיניים של כל מי שעמדו מסביב היו עליה ורק עליה.
אחרי שסיפרתי לכם איך היא נראית אני נורא רוצה לספר לכם איך היא נשמעת וזה קצת יותר מסובך, אני רק אגיד שזה נורא נעים לשמוע אותה כשהיא סתם מגרגרת להנאתה בנסיעה רגועה אבל אם אתם בקטע של טירוף חושים אמיתי, כדאי שתלחצו על דוושת הגז. לא משנה באיזה הילוך היא תהיה, היא יודעת להשמיע קולות כמו אלה שבאים לכם רק בחלומות המוטוריים הטובים אבל זה עוד לא הסוף, יש כפתור שיועד במיוחד למען חולים ומפגרים כמונו והוא מוציא מאגזוזי הנסיכה הזו קולות ופיצוצים חזקים עוד יותר, שעושים נורא נעים באוזניים בלב ובקרקעית הבטן, שלא לומר נמוך משם. זוכרים את המבטים של כולם מלפני כמה שורות? אז עם כל לחיצה על הגז, לכל זוג עיניים התווסף חיוך אינפנטילי ומלא סיפוק, כזה שנשאר על הפרצוף גם אחרי שהיא כבר איננה בטווח ראייה.
טוב, אז איך היגואר נוסעת? במילה אחת מושלם!
ואם לפרט קצת יותר אז כל מה שתבקשו מרכב ספורט אמיתי היגואר הזו מספקת ומביאה איתה עוד קצת מהבית. להגה יש עובי ומשקל שעושים נעים בידיים, הוא מדוייק להפליא בכל מהירות ויחד עם שלדה מצויינת, התחושה ממושב הנהג היא שלא חסכו כאן בכלום וזה כולל בלמים מצויינים שיודעים לעשות את העבודה גם כשעושים להם חיים קשים, ממש קשים. יחידת הכח המטורפת של היגואר, שמבלי שאכנס לפרטים אומר רק שהיא מספקת כח שלא נגמר, כזה שמאיץ אותה מ-0 ל-100 קמ"ש בחצי מהזמן שהטסלה הלבנה והחשמלית שהתלהבתם ממנה ברמזור יודעת לעשות, והיא תמשיך הלאה למהירות משולשת באותה העוצמה. העברות ההילוכים מהירות מאד, מדוייקות ואגרסיביות כמו שלא פגשתי הרבה זמן, גם לקראת פנייה חדה והורדת 3-4 הילוכים ברצף במהירות תלת ספרתית, נעשית באופן חלק ויעיל ולקראת היציאה מהפנייה היגואר הפסיכית הזו מראה לך שהיא רק רוצה יותר, יותר חזק ויותר מהר.
בקיצור, אני מאוהב ביגואר.

קחו כוס מים קרים ובואו נמשיך..

עד לפאס (מעבר הרים) עצמו, הנקודה שעד אליה מטפסים בגובה וממנה והלאה יורדים, טיפטף מעלינו גשם אבל בקצב כזה שאיפשר לנו לעצור מידי פעם, לצאת מהרכבים כדי לעוף על הנוף והסביבה וכמובן כדי לצלם. אבל מעבר לפאס פגשנו עולם אחר, לבן כולו ומושלג ללא הפסקה. חוויה אירופאית מיוחדת ויפה מאין כמוה.

הכביש המדהים הזה הסתיים כעבור 34.3 ק"מ בירידה ארוכה ומפותלת, הערב כבר ירד והשיירה נכנסה למסעדה אוסטרית המתמחה במנות טירוליות מצויינות לארוחת ערב עמוסת בשר. משם חצינו את הגבול לאיטליה והגענו לעיירה הקסומה San Candido ולמלון הבוטיק שלנו הממוקם על המדרחוב הפנימי שבה, עמוס חנויות היוקרה. חלק מהחבורה ממשיכים לבר מקומי במדרחוב וחלק עולים לחדרים ומתרסקים לשינה עמוקה.

היום השני - טיול כביש ספורטיבי - יום שבת

המסלול שלנו להיום כולל כמה מהפאסים (מעברי ההרים) הטובים ביותר שיש לאירופה להציע לנו ובשל מזג האוויר הקר וערימות השלג כמעט בכל פינה, אין לנו הרבה שותפים על הכביש. במקומות הפחות גבוהים באופן יחסי, מזג האוויר מקסים ולפעמים עמוס בשמש ושמיים כחולים אבל ככל שאנחנו מטפסים בגובה הצבע הלבן משתלט.

איטליה

אנחנו עוברים בעיירה Cortina d'Ampezzo השוכנת באמפיתיאטרון טבעי המוקף בפסגות הנראות כמו כתר ומכאן זכתה בשם מלכת הדולומיטים, ולמעשה נחשבת כאתר הסקי המפורסם, האופנתי והיקר ביותר באיטליה. הדרך ממנה הלאה בסימן טיפוס חזק בגובה וכמות הכבישים המפותלים בהתאמה.

רכס מרמולדה Marmolada

השיירה שלנו חולפת בטיסה נמוכה בין מעבר הרים אחד לזה שבא אחריו והנוף הפנורמי עוצר נשימה ובלתי נתפס ביופיו ובעוצמתו. ברקע רכס ה Marmolada היפהפה שהוא הקרחון האחרון בהרי הדולומיטים ופסגתו היא הגבוהה מכולן (3343 מטר). מעלינו ובעצם מכל כיוון, אין ספור פסגות משוננות המעוטרות במעט שלג, תחתיהן מצוקים אנכיים בדרמטיות מוגזמת מאות מטרים מטה, לעבר עמקים ירוקים המעוטרים בכפרים קטנים ועיירות ציוריות.

מעבר הרים Falzarego

אנחנו מגיעים מהר מידי למעבר ההרים Falzarego, מורידים אספרסו קצר ומהיר ובמקום להמשיך קדימה אנחנו חוזרים כמה ק"מ אחורה לאיזו פנייה שקרצה לי בדרך לכאן, היא מובילה למעבר הרים נוסף ויפהפה שהדרך אליו וממנו היא חוויית נהיגה מטורפת וכמו שהבנתם, הרי לשם כך התכנסנו..

מעבר הרים פורדוי Passo Pordoi

מתישהו בצהריים הגענו למעבר ההרים פורדוי Passo Pordoi. שלג בכל פינה ועננות כבדה מסביב. הרכבל איתו רציתי לטפס עם הקבוצה למעלה לא רלוונטי שכן הפסגה עמוק בתוך ענן כך שנוף לא נראה משם. אנחנו נכנסים למסעדה לארוחת צהריים ומתחממים קצת.

בקטנה על.. Passo Pordoi

אחד הכבישים הטובים ביותר ברכס הדולומיטים המזרחי, ה- SS48, בין העיירות Canazei ו- Arabba ולאורך 21.8 ק"מ נמצא מעבר ההרים פורדוי. באופן אישי, הוא אהוב עליי במיוחד ותופס מקום בשלישייה המועדפת.. טוב נו, יש מצב למקום ראשון אבל לא נעים לי מכמה אחרים.. אני עוד מתכנן לחזור אליהם.
הטיפוס מכיוון Arabbe חד וכולל עשרות פניות רצופות ובינהן לגים קצרים וארוכים שבהם אפשר להאיץ חזק מאוד. מגוון העקומות שם הוא עצום ואיתן השינויים בגובה. יש פניות פרסה חזקות ורצופות ויש עקומות ארוכות שאפשר ממש לטוס בהן. בחלקים רבים הראות לפנים מצויינת כך שתוכלו לראות כשהכביש פנוי ומבלי שתשימו לב, כרית רגל ימין תדחוף את עצמה קדימה עד שלא יהיה עוד לאן לדחוף.
לאחר 9.1 ק"מ מגיעים לפסגה בגובה 2,239 מטר, המזכה אותו בתואר מעבר ההרים הגבוה ביותר בדולומיטים. תואר נוסף שהוא זוכה בו לעיתים קרובות הוא ה- Cima Coppi במסגרת מירוצי האופניים השנתיים Giro d'Italia, תואר שניתן להר הגבוה ביותר בכל המירוץ ולזה שמזכה בהכי הרבה נקודות את הרוכב המוביל, יותר מכל קטגוריה אחרת במירוץ כולו.
המעבר עצמו ענק, חניון עצום לרכבים, מסעדות, מלונות ובתי קפה. במזג אויר טוב המקום מהווה הילולת קיץ מוטורי אליו מגיעים מועדוני רכב עם כמה גלגלים שתרצו, מרחבי אירופה כולה. יש גם רכבל חדיש שיקח אתכם לפסגת ההר ולגובה 2,950 מטר בעליה תלולה מאוד ובמהירות. בזמן הטיפוס תגלו את כל הנוף מסביב שהוא מהיפים ביותר שניתן למצוא באלפים ומבחינתי, בעולם כולו. פסגת המרמולדה שהיא קרחון העד האחרון שנשאר כאן, נמצאת כ-6 ק"מ בקו אוירי מדרום מזרח וכשהראות טובה, רואים רכס אחרי רכס, עשרות ק"מ בינהם והתחושה היא שבאמת רואים עד סוף העולם.
חלקו השני של הפס, זה שיורד לכיוון Canazei, שונה מאוד מהראשון, הוא ארוך יותר (12.7 ק"מ), תלול יותר, איטי יותר וטכני יותר. תמיד יותר כיף לטפס בכבישים האלה, וזה במידה ויש לך רכב מספיק חזק. תחושת ההאצה בעליות שכאלה שמרגישה כאילו מנצחת את הפיסיקה, היא שכרון חושים מוחלט, הברקסים ממושמעים הרבה יותר, כמוהם ההיגוי ושניהם יחד מוסיפים משמעותית לשליטה ברכב, לתחושת הבטחון ולקצוות שאפשר לדחוק מעט יותר, אבל מה לעשות שתמיד יש חלק אחד אותו עושים בירידה. אגלה לכם סוד, כבר היו לי קבוצות בטיולים, שויתרו על הבילוי המתוכנן בספא המפואר וארוחה במסעדת הגורמה של המלון בהמשך הערב, ולו רק כדי לעשות פאס כזה או אחר שוב. בפורדוי זה קרה הכי הרבה פעמים.

אנחנו יורדים למטה מפאסו פורדוי והדרך שלנו ממשיכה להתפתל בין עיירות קטנות, שחלקן קיימות רק לטובת אתרי הסקי הממוקמים במרכזן. החורש סביבנו עמוס עצים בכל גוון אפשרי של ירוק והחורף הכבד ששורר כאן הביא איתו כמויות שלג עצומות. השלג הפיל עצים רבים שנאספים באופן קבוע, לערימות מסודרות בצידי הדרך.

לקראת ערב הגענו למלון שלנו לשני הלילות הבאים. התפנינו לספא המפנק של המלון ובהמשך יצאנו לארוחת ערב במסעדת בשרים מצויינת המתמחה במנות טירוליות נהדרות.

היום השלישי - טיול כביש ספורטיבי - יום ראשון

בזמן ארוחת הבוקר עדכנתי את החבורה, שמעבר ההרים סטלוויו Passo d'ello Stelvio קיבל כמויות גדולות נוספות של שלג גם בזמן שישנו ולכן אנחנו נצא למסלול אחר וחדש. עברנו עליו עם מפה פתוחה ונתתי קווים כלליים למה שמחכה לנו. הנענו את הנסיכות המושחזות שלנו ויצאנו לדרך.

תוך זמן קצר ירדנו מהכביש המהיר והתחלנו לטפס על רכס עצום דרך מעבר ההרים Mendel. מהירות הטיפוס בגובה מהירה מאד והנוף הנפרש לפנינו בלתי נתפס ביופיו. העיר Bolzano שנוסדה כעיר לפני כ 800 שנה במרכז וסביבה, עמק עצום מימדים המפריד ביננו לבין רכס ההרים מכיוון מזרח, ממנו הגענו אתמול. למרות השלג שהספיק להיערם כאן בשבועות האחרונים ולכסות את הסביבה כולה בלבן, זכינו היום במזג אוויר שמשי ומקסים וחלקנו עם חולצות קצרות. עצרנו להפסקת קפה וטירמיסו ויצאנו שוב לדרך.

המסלול החדש שלנו להיום עובר בחלקו הגדול סביב ובתוך Parco Naturale Adamello Brenta (הפארק הטבעי אדמלו ברנטה), שהוקם ושוקם לאחר ניסיונות רבים בשנת 1967 והוא האזור המוגן הגדול ביותר באזור Trentino Alto Adige. כמות ומגוון בעלי החיים, הציפורים והצמחייה היא מהגדולות וללא תחרות, מכל הרי האלפים. זנים רבים של בעלי חיים כמו הדוב החום, ניצלו מהכחדה תוך כדי פרוייקטים ענקיים, פיקוח ממשלתי והשקעות כספים אדירות. בסופו של דבר, הכל טוב ויפה אבל אנחנו כאן בשביל עשרות ק"מ של כבישים מפותלים ונוף מרהיב. לקראת ערב חזרנו למלון ולארוחת הערב יצאנו לפיצרייה איכותית מהמפורסמות ביותר באזור.

היום הרביעי - טיול כביש ספורטיבי - יום שני

לאחר ארוחת הבוקר המפנקת, אנחנו עוזבים את המלון המקסים ויוצאים צפונה. עברנו בעיר Merano, הידועה במרחצאות החמים שבה, אליה הגיעו עשירי העולם במשך מאות שנים. מראנו ממוקמת בשקע המוקף בהרים המתנשאים עד לגובה של 3335 מטר בכניסה ל Val Passeier ולשם אנחנו ממשיכים. עמק פאסייר נחשב לאחד המקומות היפים ביותר באיטליה כולה, השילוב של ההרים העצומים, הפסגות המושלגות עם הנהר הארוך בינהם והעיירות הקטנות והיפהפיות המפוזרות לאורכו, הוא מהמרהיבים שניתן למצוא וכבר לפני מאות שנים, הציירים המפורסמים בתבל, הגיעו לבקשת לקוחות עשירים רבים לצייר עבורם את כל היופי הזה. אנחנו בדרך למעבר ההרים Passo Giovo או בשמו האחר Jaufen Pass (תלוי מאיזה צד שלו אתם מגיעים) שנמצא ממש לפני מעבר הגבול מאיטליה צפונה לאוסטריה. אורכו כמעט 40 ק"מ והוא מהמהנים ביותר לנהיגה מבין כל הפאסים המפוזרים ברחבי האלפים.

הטיפוס בגובה בפאס הזה הוא אחד החזקים, "לגים" ארוכים וקצרים, עשרות פניות מכל סוג שהוא ובחלקו הגדול הוא מאפשר לנהוג חזק ומהר. הנוף מטריף ומזג האוויר שאמנם קר מאד, התקשט בשמש שקרנית שהביאה איתה המון צבע ויופי. עצרנו שוב באחת ממרפסות הנוף בחלקו העליון של הפאס כדי לעצור ו"לנשום" את הרגע היפה הזה. השקט עוצמתי, ההרים מסביב ענקיים ומאחר ואנחנו כל כך גבוהים, אפשר לראות באופק רכס ועוד רכס ועוד אחד ועוד.

במעבר עצמו Passo Giovo יש בית קפה שמתפקד כאן כבר עשרות שנים ומספק עצירה נוחה וטעימה לכל שיירות הרכבים והאופנועים שחוצות את הפאס. גם אנחנו עצרנו לקפה איכותי, עוגות שלא מהעולם הזה ונוף מרהיב..

ירדנו מהפס Passo Giovo עם המשך הכביש המדהים שלו המוביל צפונה בידיעה שהוא הפאס האחרון בטיול ומכאן המשך הדרך למעבר הגבול מאוסטריה לאיטליה. עלינו על הכבישים המהירים אבל מאחר ולפנינו יום נהיגה מלא ואנחנו לא ממהרים לשום מקום, אני יורד מהם די מהר ועולה על דרכי הנוף המקסימות שיש לאוסטריה להציע.

לקראת ערב הגענו חזרה למינכן. תדלוק אחרון, החזרת הרכבים עם דמעות בעיניים ונסיעה במוניות למלון במרכז העיר העתיקה. התארגנות קצרה ויצאנו לבילוי לילי משותף הכולל ארוחת ערב מעולה ולא מעט בירה.

היום החמישי - טיול כביש ספורטיבי - יום שלישי

הבוקר אין לנו מפלצות מוטוריות בחניה ואין מסלול שמחכה לנו כך שנפגשנו לארוחת הבוקר המעודנת של המלון מעט יותר מאוחר, ויצאנו לזמן חופשי בעיר שזה אומר בעיקר קניות. מידי פעם היו עצירות אקראיות וספונטניות לקפה עם שטרודל או סתם כוס בירה מזדמנת ואחה"צ נאספנו שוב כולם לארוחת ערב מוקדמת ואחרונה לטיול. כעבור שעתיים נוספות היינו בשדה התעופה, מוכנים לטיסת הלילה שלנו חזרה לתל אביב.

חברים, היה לי לעונג להוביל ולבלות איתכם 5 ימים רצופים באזור כל כך יפה עם שיירת רכבים עוצמתית ומהירה שכזו. מחר אני חזרה על מדים אבל יש כבר תאריך לטיול הבא אז יש למה לחכות..

גלריית תמונות טיול כביש ספורטיבי אירופה

קישור לפרטים על טיול הכביש הספורטיבי הבא באירופה