מבחן דרכים קיה EV9 ספינת התענוגות

במקורות היהודיים מיוחסת האמרה כי מאז חורבן המקדש הנבואה ניתנה לשוטים, ובכל זאת אני העזתי להתנבא לפני שנים, (ואני מקווה ששוטה אני לא).

ובכן, תשמעו סיפור.

לפני עשר שנים קיה העולמית הציגה דגם חדשני ומפואר שפנה לפלח שוק היוקרה, וכאשר שאלתי אם יש סיכוי שדגם זה יגיע לארץ היה מי שענה לי, השתגעת? מי ישלם בארץ חצי מיליון שקל (לפני עשור, כן), ועוד על קיה?

להגנתי טענתי כי הם לא חייבים למכור את הדגם הזה, אלא להביא אותו, לשים במרכז אולם התצוגה ברחוב המסגר מתוך הדגשה והצהרת כוונות, "אנחנו עושים גם כאלו".

ואם מישהו ירצה להזמין כזה, על אחת כמה וכמה.

צחקו עלי...

אין סיכוי שזה יקרה, אמרו.

והנה הבאתי הביתה דגם גדול משוכלל ומפואר של קיה שמחירו נושק לקו חצי מיליון שקל, ואף אחד כבר לא מרים גבה, קיה? חצי מיליון??

ומכאן, או שהתרגלנו ליוקר המחירים, או שהפנמנו כי גם קיה יכולה לשחק במגרש היוקרתי בלי להשפיל מבט מתנצל.

האם רכב השנה בעולם שווה את מחירו?

ביום הצגת EV9 לציבור העיתונאים נאמר כך:

דגם EV9 הוא הסמן ימני של קיה.

זהו הדגם השני על אותה פלטפורמה המשותפת לדגמי יונדאיי וג'נסיס.

בדגם זה מופיעות כל הטכנולוגיות שהיצרן יודע ליצר.

לחזית יש נוכחות מרשימה נקיה וחזקה ושומרת על קו העיצוב של קיה.

כל מי שמכיר את החזית של רכבי קיה בעשור האחרון, יודע לזהות את מרבית הרכבים ממרחק, על פי העיצוב המשותף הנקרא "אף הנמר" שהטביע המעצב פיטר שרייר, והנה מגיע הדגם החשמלי המגודל חסר רדיאטור לצינון מנוע, וחזיתו אטומה וזוויתית, ומקבע שפה עיצובית חדשה.

ה-9 הזו היא אחת מתוך משפחה חשמלית שלמה שקיה פיתחה, ומפתחת, ואמורים להפציע במהלך השנה הקרובה.

הרכב מגיע בשתי רמות גימור הנקבעות על פי המנוע החשמלי.

האחד - Premium עם מנוע אחורי המפיק 203 כ"ס ומגיע בתצורה של שבעה מושבים.

השני - GT LINE עם הנעה כפולה 384 כ"ס ורק שישה מושבים.

במצב קיפול מושבים (שורה שלישית במלואה ושנייה בחלקה)

שתי הרמות חולקות סוללה גדולה בנפח 99.8 קווט"ש, וטווחי הנסיעה בהתאם, 563 ק"מ לגרסת המנוע הבודד, ו-505 ק"מ לגרסה החזקה כפולת ההנעה.

ברגע שרכבים חשמליים חצו את קו 400 הק"מ כטווח נסיעה בין טעינות, ומרחיקות ממנו, ברור כי נתון זה כבר לא מהווה אישיו בשיקולי הרכישה.

מי שיסתכל על הקטלוג יראה כי הדגם מגיע גם בצבע טורקיז מהמם (אחד מתוך 12 אפשרויות !!!), ובאולם התצוגה בתל אביב ניצב דגם באפור מט בהיר ומרהיב עם עיצוב פנים מחמיא בגווני שחור ולבן, שנראה טוב, ועושה כבוד לרכב.

טורקיז מהמם

אפור מט מרהיב

מושבים בעיצוב שונה

ברור מאליו כי רכב הנושא תג מחיר כזה יראה כשווה את זה כבר במבט ראשון, ואכן מרגע פתיחת הדלת מתגלה חלל גדול, מרווח מאד כמתחייב ממרווח סרנים של 3.1 מטרים. (המרחק בין צמד הגלגלים הקדמיים לאחוריים).

גם זוג המושבים האחוריים יכולים להכיל צמד מבוגרים שישבו בנוחות ורווחה, אם כי הכניסה והיציאה מהרכב עלולים להוות בעיה לאנשים עם בעיית גמישות.

למושבים יש כפתורי כיוונון חשמלי לשפע מצבים, כולל אלו שבשורה השלישית היכולים לכוון לעצמם את זווית גב המושב לנוחות מרבית.

מתגים למושב

שקע חשמל 220 וולט ומתגי קיפול מושבים לשתי השורות האחוריות

ואפרופו כפתורים, בדופן תא המטען יש שורת כפתורים היכולים לעצב ולשנות את הקונפיגורציה הפנימית בלחיצת כפתור אחת.

תואמה עבורי נסיעה בגרסה היקרה החזקהף כפולת ההנעה, והמאובזרת שמגיע בצבע כל שחור, או כפי שהיטיב להגדיר זאת חברי טל אבן "הרכב המשפחתי של משפחת באטמן".

ההסתייגות היחידה שלי היא מצבע הריפוד החום ששולט בתא הנוסעים, וכפי שכתבתי לעיל בצבעים אחרים יש עיצוב הפנים נאה יותר. (גם השחור החיצוני פחות מדבר אלי).

כפתור ההתנעה הנמצא על מנוף ההילוכים נמצא מתחת להגה, ואפשר לצאת לדרך ארוכה ומסקרנת.

הרכבים החשמליים הסינים שהגיעו בשנתיים האחרונות לישראל מתחרים בניהם למי יש את הגימיק המוזר/היחוד/המצחיק או המיותר (מי אמר קולות נפיחה בטסלה?), וכאן באה קיה עם החיבור המהיר אי פעם שנתקלתי בו בין מכשיר הטלפון שלי, לרכב.

עניין של עשר שניות, אולי, בהן הרכב מזהה את המכשיר ומבקש להתחבר אליו באופן מהיר וללא כבלים מיותרים.

שתי דקות לאחר מכן כאשר התקשרה כבוד יושבת הראש הביתית, הופיעה תמונתה על התצוגה העילית.

לא רק כשאתה יודע מי מתקשר אליך, אתה אפילו לא מסיט מבט לטלפון לראות את תמונתו השמורה.

אני מניח שהפיתוח הבא כבר יהיה שיחת וידאו על השמשה.

היה לי איזה עניין בעיר הכרמל האהובה, לכן הפניתי את ההגה צפונה, ועל הכביש המהיר קיבעתי את בקרת השיוט, ובעיקר נתתי לרכב להפליג בבטחה בנתיבו.

יצאתי לחיפה עם טווח מובטח של 400 ק"מ על השעון, נסעתי 90 קמ"ש קבוע כל הדרך. בחיפה הצג הורה על 360 ק"מ.

חסכוני מאד.

באחוזי סוללה מדובר ב 14% בלבד.

לא פחות ממדהים.

בדרכי חזרה התעכבתי בעמדת טעינה מהירה (עד 180 קווט"ש) של און (אפקון), כאן הגעתי למהירות טעינה מהירה בשיא של 87 קווט"ש, אומנם זה חצי מהמובטח, אבל מהיר דיו להחזיר לי 50 אחוזי סוללה בפחות משעה.

בתחתית המסך מופיע טווח עם מזגן (מימין) וללא מזגן (כאילו שאפשר, באוגוסט, משמאל)

שבת בבוקר יום יפה, אומר השיר הידוע, ואלי מצטרפת השותפה הקבועה שלי להרפתקאות מוטוריות.

היות וצפון המדינה "קצת" בעייתי לנסיעה, אני מכוון את חרטום הספינה המלכותית דרומה.

14 רמקולים של מרידיאן מותקנים ב-EV9 ההדורה (רק בגרסה זו), ואיכותם נשמעת מצוין, לכל חובב מוזיקה באשר הוא.

בחרנו פלייליסט ששנינו אוהבים, ויצאנו לדרך.

הנוסעת שאיתי כבר יודעת למצוא את הכפתורים שיסדרו לה נוחות מרבית. היא מותחת את המושב שלה לאחור, מרימה את ההדום המתרומם מתחת לברך, את גב המושב לאחור, ורק חסר כאן נדנוד מרדים להשלמת האווירה.

גם היום בכבישים המהירים והריקים יחסית, אני נוהג מתון, אבל על מנת להוציא את כל עדר הסוסים ממרבצם, אני מעביר לרגע את בורר הנהיגה ממצב חסכוני למצב ספורט, וממחיש הלכה למעשה לשותפתי למסע, כיצד מרגישים מהי עוצמת מומנט של 71.4 קג"מ המזיזה 2,648 ק"ג מאפס למאה קמ"ש בחמש שניות (ועוד 3 עשיריות למי שממש מקפיד).

למען מי שלא היה במעמד החגיגי אספר כי הגוף נמתח בפתאומית לאחור, מאי שם נשמעת איושה חרישית, והנוף שמצידי הרכב הופך להיות כתם מטושטש של פרטים קטנים החולפים במהירות מול העיניים.

לפני שמשטרת התנועה תעולל לרישיוני היקר מעשה נבלה, אני עוצר את השוונג בעודו באיבו, (שלא יגידו שלא בחנתי את כל האפשרויות), והמשכנו בדרכנו אל היעד הראשון.

אגב, על ההגה יש כפתור נוסף להתמודדות עם שלג, בוץ וחול, אבל את זה שיבדוק מי שזה רכבו הפרטי, ולמצוא שלג בישראל באמצע אוגוסט זה בערך כמו למצוא מזוזה בכנסיה.

בעיון במפת גוגל מצאתי את מצפה רביבים הנמצא בתוך הקיבוץ, אבל הקיבוץ הוותיק עובר היום סדרת שדרוג ושיפוץ והקמת שכונה חדשה למפוני קיבוץ חולית, כך שגדרות ושערים סובבים בכל אשר תפנה.

השארנו את האיוי מתחת לצל עץ, והלכנו לתור את הסביבה.

באחת מפינות הקיבוץ הקים אלמוני גן קקטוסים גדול מאד ומרשים.

יש כאן מבחר ענק של השיח הקוצני מכל קצות עולם.

בין הצמחים פזורים גם פסלים ומעשי אומן המוסיפים יופי וחן נוסף למקום השקט והנעים הזה.

תושבי הקיבוץ עוזרים לנו בהכוונה, וההליכה לא פשוטה בטמפרטורות הגבוהות שיש היום, עד שמצאנו את הכניסה לאתר שמוקף גדר תיל קוצנית ומשום מה סגור לביקורים.

מזל שיש עמנו רחפן שניתן לשלוח לתור את האתר מכל צדדיו.

את מה שאי אפשר לשמוע ממדריך מקומי אני מוצא ברשת.

"... קיבוץ רביבים הוקם בשנת 1943. את השם רביבים קבע נתן ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת הפועלים, שביקש להדגיש את הזיקה של היישוב החדש לקיבוץ-האם, גבעת ברנר (הסופר י.ח.ברנר, שעל שמו נקרא קיבוץ גבעת ברנר, ערך בשעתו ביטאון בשם רביבים).

צילום: זאב שטיין

בשנת 1938 הוקמה בראשון-לציון פלוגת הכשרה, שחבריה היו בוגרי מערכות החינוך בקיבוצים שונים. לאחר הקצאת המשבצת הקרקעית, עלו לרביבים 12 מחברי הפלוגה. היישוב, שעל פי חוקי "הספר הלבן" של שלטון המנדט הבריטי נמצא בשטח שהיה אסור להתיישבות של יהודים, נקרא תחילה תל צופים. זאת, מאחר שהמקום היה מצפה שנועד לבדוק את היתכנות ההתיישבות בנגב, לצד שני מצפים נוספים: גבולות ובית-אשל.

חברי קבוצת הראשונים שעלו לקרקע התגוררו תחילה במערה. המשימה הראשונה שלהם הייתה לסמן את גבולות המשבצת הקרקעית באמצעות חרישת תלם שהקיף את המשבצת. לאחר תקופה מסוימת נבנתה הטירה שבה התגוררו חברי הקבוצה, עד להקמת נקודת הקבע בתחילת שנות ה-50... המצפה מציע למבקריו לחזור אחורה בזמן, לעבר ההיסטוריה, וליהנות מסיפור הקמתו המרתק של מצפה רביבים, ראשוני המתיישבים במקום, החלוצים הראשונים ועוד..."

מתוך האתר: מוזיאון מצפה רביבים

אחת הסיבות שחיפשתי דרך להגיע לכאן היא תמונה של מטוס דקוטה גדול שראיתי באחד האתרים, ורק לאחר שסבבתי את האתר כולו התגלה המטוס ולצידו חונה מטוס קטן שכונה פרימוס, והם מספרים את סיפור הקיבוץ המבודד בזמן מלחמת העצמאות.

מתוך האתר: מרקיע שחקים

אין חודש אוגוסט שלם אם לא נקרה בדרכי שיח צבר גדול עם פירות עסיסיים, וכך מצאתי בשולי הקיבוץ משוכה גדולה עמוסת פרי בשל.

שאתעלם??

קטיף של מומחה מיומן

השיטה הקלה המהירה והבטוחה ביותר לקטיף ללא קוצים

חלילה, גם זה הנוסע ברכב יקר ויוקרתי יכול למצוא את עצמו מתענג על הפרי הקוצני שרבים נמנעים לקטוף בגלל אמונות שווא, או אי הבנה כמה המעשה קל ופשוט.

יצאנו משער הקיבוץ, עלינו על כביש 222 לכיוון דרום מזרח, כאשר ראיתי שלט המפנה שמאלה אל מעלה הגבעה אל מקום הנקרא מצפור טלי, לא חשבתי פעמיים וטיפסנו בדרך העפר.

הנוף הניבט מהגבעה הרמה משקיף בעיקר אל מרגלות הגבעה שם ניצב פארק גולדה.

"... הרעיון מאחורי פארק גולדה היה פשוט: למשוך תיירים ומטיילים לדרום הארץ ולפתות אותם במעט מים וצל. לטובת העניין עבר גם נחל רביבים שיקום נופי וכך הקימו את פארק גולדה, הסמוך לקיבוץ רביבים. הפארק משתרע על שטח של 540 דונם ובמרכזו אגם באורך 170 מטרים, האוסף את מי המרחצאות הסמוכות, נווה מדבר, ואת מי התהום הגבוהים הנמצאים באפיק הנחל... הפארק נקרא על שם ראשת הממשלה גולדה מאיר, שהתגוררה בקיבוץ רביבים... מצפור טלי: על הגבעה מצפון לאגם אפשר לעלות במדרגות שנמתחות על פני מאתיים מטרים הבנויות מאדני רכבת ולהגיע למצפור טלי, לזכר טלי קסטנבוים, עובדת המנהלת לפיתוח הנגב בעבר. מהמצפור אפשר לערוך תצפית על הפארק מלמעלה ועל צפון הנגב. במצפור הוצב שלט הסבר על האתרים השונים... באר נאפ"י: סמוך לשער הפארק אפשר לזהות את בית הבאר. המבנה שימש בתקופת השלטון העות'מאני את החיילים הבריטים כמעין חנות שק"ם. במהלך הקרבות בין כוחות אנז"ק (הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים) לעות'מאניים..."

מבנה הבאר

הבאר

מתוך האתר: הארץ

לצערי גיליתי כי האגם בפארק יבש, וכך גם התעלות שנבנו להובלת מים במפלים קטנים ראו ימים לחים יותר, וגם בית הבאר ההיסטורי נעול על מנעול ובריח, אבל ניתן להציץ אל תוכו, ורק משפחות ספורות של בדואים תושבי האזור מצאו מפלט מהחום במדשאות הנרחבות תחת העצים הגדולים.

ערוצים יבשים

המשכנו על כביש 40 לכיוון דרום.

פעמים רבות כאשר חלפתי כאן בדרכי לשדה בוקר והלאה שתי דקות לפני הגעה לצומת חלוקים, ראיתי מצפור מצד ימין, שאין לו שם במפות, ואין לו חניה צמודה לכביש, והפעם החלטתי למצוא את הדרך אליו.

חיפשתי ומצאתי בעמוד ענן את הפירוט הבא:

"...מצפה חגי - על שמו של חגי אבריאל ממייסדי שדה בוקר ומצפה רמון. ציורי פנורמות הנוף של האומן יונה קולמן. התצפית על רכס חלוקים רכס חתירה מישור צין מצוקי הצינים רכס נפחא מעלה צין והישובים מרחב עם, קבוץ שדה בוקר, מדרשת בן גוריון. האמן בונה הפרגולה ממתכת נדב אבריאל בנו של חגי. שותף בתכנון האמן רודני הירש..."

מתוך האתר: עמוד ענן

חשבתי לתת לגמל הקוריאני לשתות אלקטרונים בעמדת הטעינה של מלון קדמא, בזמן שנלך לבקר בצריפו של הזקן, אולם תקלת תקשורת כלשהי מנעה את האירוע שיישאר להזדמנות אחרת, ומכיוון שהאורחת שלי טרם ביקרה בפארק הגדול והיפהפה של בירת הנגב החלטתי לבקר שם שוב.

"... פארק נחל באר שבע הוא פארק המשתרע על שטח רחב, והוא אחד הפארקים הגדולים באזור הנגב. ברחבי הפארק זורם נחל באר שבע ההיסטורי ויש בו עוד מספר אטרקציות שהופכות את הפארק הזה לחוויית בילוי שיכולה להתאים למגוון רב של גילאים. בתוכנית הפיתוח של הפארק שמו דגש על יצירת ריאה ירוקה, יפה ומטופחת שתחולל שינוי בלב העיר הדרומית... האגם המלאכותי היפהפה שנמצא בלב הפארק הוא בין הגדולים בארץ, וסביבו יש שביל הליכה שעובר לכל אורכו. האגם הוקם כמערכת אקולוגית שבו יש צמחיה וחי שמאפשרים טיהור טבעי של המים. באזור האגם תמצאו טיילת עם שבילי הליכה נגישים, ספסלי ישיבה, מדשאות, מזרקה וגשר מרשים..."

מתוך האתר: בשביל המשפחה

לאחרונה התווספו בפארק סירות לשיט ועגלות גוף למתקשים לצעוד בפארק הענק.

המקום נשמר נקי ומסודר, ועדיין לא מצאתי בו שילוט בשפה הערבית למען המבקרים שעברית אינה שפת אימם.

לא שהייתה לי בעיה להגיע למרכז עם יתרת הטווח שנותרה, אבל כדי להיות על הצד הבטוח של החיים, קשרתי את הסוס לכבל במתחם יס פלנט הסמוך, ובזמן שרוקנו את השלפוחית מחד, ומלאנו אותה בבירה צוננת ששכבה הקרח כל היום וחיכתה לרגע המתאים, מאידך, התמלאה הסוללה הגדולה והבטיחה לנו חיי נצח, כמעט.

אין לי מושג, או יכולת להתנבא כמה רכבים כאלו ימכרו כאן, (ובטח במחיר הזה), אבל כפי הנראה זהו המוצר הטוב והמושלם ביותר שקיה יצרו מעולם (עד היום), וגם זה משהו.

ואם פתחתי וכתבתי על התמיהה האם קיה יכולה למכור מכונית בחצי מיליון שקל, התשובה כיום ברורה וחדה.

כן, ובלי להתבייש.

וכן, חצי מיליון שקל לרכב זה המון כסף. נקודה.

ובמקום הזה יש הרבה אפשרויות.

אבל אין עוד אחת כזאת, בדיוק.

קיה EV9

רמת גימור GT LINE

הנעה כפולה חשמלית

הספק 384 כ"ס

מומנט (משולב) 71.4 קג"מ

טווח יצרן 505 ק"מ (אני הגעתי ליותר...)

צריכת חשמל (במבחן) 22.2 קווט"ש לכל 100 ק"מ (יצרן טוען ל-22.8)

מחיר (רכב מבחן) 489,567 ₪ (כולל אגרה)

בשורה התחתונה