קאובוי עירוני : מיני קנאנטרימן - MINI Countryman

מאז לידתה של המיני הראשונה בשנת 1959 שימשו הרכבים הבריטיים מושא קנאה והערצה.

מקורות ההשראה

רבים אהבו את הפונקציונליות הרבה שהתכנסה אל תוך חלל קטן ממדים, והשמועה אומרת כי מה שנראה קטן מבחוץ הופך לקסם מרווח מבפנים.

נדמה כי דווקא בימים בהם העולם הופך צפוף יותר ויותר מבחינת רכבים, ישנו צורך מתבקש לרכבים קטנים, חסכוניים ויותר ידידותיים לסביבה.

בנוסף, העולם בו אנו חיים אימץ את סגנון הקרוסאובר, ויצרנים רבים מותחים את הדגמים שלהם הקיימים בפיתוח דגמים שינגסו גם בסגמנט האופנתי.

בלוח השנה מופיעים יומיים בהם שעות היום והלילה שווים.

הראשון מבשר את האביב (20 במרץ), והמקביל לו מבשר את הסתיו (22 בספטמבר).

אולי זו רוח הסתיו (שמגיעה פה בשלושים מעלות פלוס), והיא גם זו האומרת, מותק, אני מכניסה אותך למוד אחר.

מיני קנאנטרימן - MINI Countryman

והמוד האחר הוא משפחת מיני של קופר, כן, כן ההיא משנות השישים העליזות, (הייתי שם והן אכן היו כאלו), שבישרו על מכונית פצפונת, שהפכה לאחת מנושאות דגל התקופה, כמו למשל פולקסווגן טרנספורטר, ועם השנים וחילופי הבעלויות עברה המשפחה תהפוכות עיצוביות שהלכו והתפיחו את הקטנטנה לעוגיית סופלה עגלגלה ומפתה, וכל דמיון לקטנות מהסיקסטיז הוא מקרי בהחלט.

והנה הגיע היום הזה בשנה בו שעות האור שוות לשעות הלילה, וכהקבלה אני מקבל לידי דוגמנית שווה במיוחד, כדי לבחון האם גם אני אגלה כאן איזה סוג של איזון.

נדמה כי המעבר לבעלות של ב.מ.וו BMW לפני שלושים שנים, עשתה למותג טוב, אם כי הרקע הבריטי נשאר מעומעם ברקע.

רמז לדגל הבריטי??

במשפחת המיני ישנם דגמים לבחירה, ובהתאמה לרוח הימים, החל ממנוע בנזין טהור דרך היברידי קל, ופלאג אין, עד גרסה חשמלית מלאה.

כל דגם ויתרונותיו היחסיים. השנה. הושק הדור החמישי של מיני, והשלישי של הקאנטרימן, שהוא גרסת קרוסאובר (אופנתי) למותג.

השיוך האופנתי לסגמנט מופיע בתור דגם מוגבה (יחסית), עם קורות אורך על הגג, בתי גלגלים מחופים פלסטיק שחור עבה, וכל כולה משדר רוח הרפתקנית היכולה לאפשר לקאובוי העירוני לרדת מהאספלט לדרכי עפר נוחות.

העיצוב המיוחד הוא לב העניין שיקרוץ ללקוח/ה המחפש את המיוחד והשונה, ויש כאן מכל טוב.

ובעיקר הדברים אמורים באובייקט הבולט ביותר תרתי משמע והוא המסך העגול במרכז הקונסולה.

הכי בולט. לא?

זהו מסך מגע בטכנולוגיה OLED המרכז את כל המידע, האפיונים, הכיוונונים וההפעלות של הרכב.

מה אין כאן?

מד סל"ד, צג גדול של מהירות הרכב, ושאר מידע מיכני, שפע אפליקציות חיוניות יותר ופחות, מצבי מיזוג האוויר, ומעבר לקישוריות אנדרואיד אוטו/אפל קאר אלחוטי.

מתחת לצג הגדול ישנו פנל מלבני עליו ישנם שלושה מתגים גדולים, שלא נמצא באף רכב אחר.

המרכזי מתפקד כמפתח התנעה של המנוע, ולצורך התנעת הרכב אכן מסובבים רבע סיבוב כאילו היה מפתח בסוויצ', לשמאלו מתג ברירת מצבי הנהיגה קדימה ואחורה, ומימין מתג המדלג בין תצורות המידע על המסך.

יש מי שטוען כי דילוג בין אלו משנה את התנהגות הרכב, כאן לא הרגשתי שום שינוי. (ספויילר, להמשך, יש מקום שכן מורגש).

נדרש לדעתי יותר מיום לימודים ארוך במיוחד על מנת לקלוט את כל האפשרויות.

היות ורוח טכנולוגית אופפת את הרכב הזה ניתן כמובן לעצב את סגנון המידע המוקרן על פי בניית פרופיל אישי שישמור את מה שנחוץ בולט וקל לתפעול ביום יום.

בשם הקיימות חלל פנים אינו משתמש בעור מן החי, אלא משתמש בחומרים ממוחזרים בתהליך בר-קיימא. האריג המצפה את לוח המכשירים, הפנלים של הדלתות והדיפונים עשוי מיותר מ-90% סיבי פוליאסטר ממוחזרים. הגלגלים מהדור החדש עשויים מיותר מ-70% אלומיניום ממוחזר.

הדשבורד והדלתות מחופות בבד קשיח בעל גוונים משתנים.

כאשר נכנסים לרכב במקום חשוך, תאורת אווירה ייחודית בוקעת מתוך הבד הזה.

מעבר להגה כאמור אין שום תצוגה וצריך להתרגל לשינוי המבט.

בין המושבים הקדמיים ישנו תא אחסון פצפון שאף הוא זכה לטאצ' עיצובי משלו, נקודות חיבור לטלפון c type ושקע 12 וולט.

המושבים מעוצבים למשעי ומגיעים ברכב המבחן בצבע חום בהיר.

זהו מושב נוקשה וקשיח ואוחז היטב את הגוף.

רכב המבחן מגיע בצביעה דו גוונית, אשר מעבר לעלות הנוספת, מוסיפה לחן העיצובי בנגיעות הצבע האחר, שחודרות פנימה אל תא הנוסעים.

השילובים הללו הם כבר עניין לטעם אישי. יש מי שיאהב, ויש מי שפחות.

הגה המיני קטן ושמנמן (אני מאלו שאוהבים אותו) אך מעולם לא נתקלתי בהגה שאחד מחישוריו עשוי רצועת פלסטיק גמישה בעובי מינימלי.

חישור שהוא רצועת פלסטיק

בנהיגה ההגה מתגלה כמדויק וחד בפניות וסיבובים.

בסיס גלגלים של 269 ס"מ יבטיח כי היושבים מאחור לא יתלוננו כי צפוף להם. היות ולא נסעתי מאחור, אלא רק דגמתי את הפוזיציה, נראה לי כי יש אמת בהבטחה.

רק לאחר שהחזרתי את המיני לאורוותה התל אביבית, נודע לי כי גם הקאנטרימן הזה התברך בעוזר(ת) אישי מבוסס בינה מלאכותית.

כאן הבינה משתמשת בגרפיקה ייעודית על המסך העגול.

האם סיבה זו לבדה דייה לבקש את הרכב לסיבוב נוסף?

הקאנטרימן משווק עם מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים המפיק הספק של 170 כ"ס, לרכב תיבת 7 הילוכים כפולת מצמדים (ללא אפשרות שליטה בהילוכים), וסיוע היברידי-מתון, אשר אמור להעניק לרכב ערך מוסף חסכוני.

מנוע הרכב בנוי משלושה צילנדרים דבר המבטיח מנוע שאינו צמא לדלק, יש רכבים שמנוע כזה מותקן בהן ומאופיין בהן רטט קל עקב כך, אך לא כך הדבר במיני הנוכחית, שהמנוע שלה שקט ומתון.

בהסטת מתג הנהיגה מ-D למצב נהיגה L (שהם קוראים לו LOW משום מה) המיני הופכת את עורה, מבורגנית מהוגנת ומנומנמת, היא הופכת לנערת מסיבות אנרגטית ועצבנית, במובן הכיפי של הביטוי.

מתג מעבר ממצב D למצב L

לאחר שאהבתי את המראה הפנימי והחיצוני אפשר לצאת למסע גילויים והנאות בהתאם לרכב.

בשבת בבוקר התייצב לצידי, בחור גדול מידות שבודק באופן תדיר בכל רכב האם מותקנת בגג, בצד הנוסע, ידית אחיזה להקלת היציאה מהרכב.

משנחה דעתו בעניין, הרכב מקבל את הסימן הראשון לשביעות רצונו המלאה, ואם זה היה תלוי רק בו, כל השאר חסר חשיבות.

יש ידית? אפשר לנסוע בשלווה.

מסלול היום לא יהיה רווי מאמצים, ובהתאמה גם בעלייה בכיוון עיר הקודש מנוע הקאנטרימן לא הגביר את קולו, ואפשר לשני המקשישים לנהל שיחה ברומו של עולם.

המוזיקה החרישית שבקעה מהרמקולים (ברמה זו אינם ממותגים), הייתה צלולה ונעימה.

בנתיב המהיר, אני מקבע כהרגלי את מהירות השיוט, ומאפשר לכל אמצעי הטכנולוגיה לשלוט על הבטיחות מרכז הנתיב, ומניעת התנגשות צפויה.

המיני בנקודות אלו מקבלת את הציון המירבי ליעילות מושלמת.

כאמור, ממשק אנדרואיד אוטו עובד באופן אלחוטי, קל ונגיש, ובניגוד לרכבים אחרים חיבור של המכשיר לכבל יאפשר אך ורק טעינה ולא השתלטות של האפליקציה.

כאשר הרכב משייט בנינוחות (ובבטיחות) יכול הבוחן התורן לבדוק כל שינוי על המסך כיצד מתורגם לצד המעשי.

בכניסה למושב בית נקופה ניצב שער צהוב סגור, כפי שיש כיום במרבית היישובים, אולם לא צריך להמתין הרבה זמן עד שהשער יפתח. וכאשר דלת נפתחת אמר לי פעם מישהו, יש בזה הזמנה להיכנס.

אנו נכנסים דרכו, ומפליגים אל תוך המושב בנתיב מקביל לכביש 1 היורד מהבירה, למרחק של מספר דקות.

מקטע האספלט ממשיך בנתיב כורכר, ללא בעיות עבירות עד שנגיע לעץ על צד הדרך, ולשמאלו שביל בנוי בכפיסי עץ עולה במדרון.

עין המסייעת 7020

"... עין המסייעת 7020 הוא מעיין שכבה בנחל כסלון שבהרי ירושלים, כחצי קילומטר מזרחית למושב בית נקופה.

במקום בריכת בטון קטנה ורבועה הממוקמת בתוך חציבה בגודל 10 * 9 מטרים, שהיוותה ככל הנראה את הבריכה בימי קדם. הבריכה מקבלת את מימיה דרך נקבה באורך של כ 25 מטרים המובילה אליה את מי הנביעה מכמה כיוונים. על פי רשות העתיקות, תיארוך הנקבה והבריכה הוא מן התקופה הרומית בארץ ישראל והיא שמשה בעיקר את הלגיון ה 10 שחנה במקום וצר על ירושלים בימי בית שני... המקום היה מוזנח במשך עשרות שנים לאחר שהבריכה נסתמה במכוון על ידי גורמים שונים בעקבות עבודות שנעשו באזור. הטבע השתלט עליו, טרסות קרסו והעתיקות במקום כוסו באדמה. לאחר עשרות שנים של הזנחה, המתחם כולו שופץ ושוקם על ידי לוחמים בעבר ובהווה של הפלוגה המסייעת 7020 ותושבי בית נקופה כאתר הנצחה לזכרם של 13 מלוחמי הפלוגה המסייעת של גדוד 7020 (פלוגת מילואים) שנהרגו ביום 9.4.2002 בקרב בג'נין, במהלך מבצע חומת מגן..."

אודות המעיין מתוך האתר: מסייעת 7020

אני לא יודע מי אחראי על האתר כיום, אבל העשבייה הצומחת, והלכלוך סביב מעידים על הזנחה ארוכה, וגם המים ומה שיש בהם אינם מזמנים טבילה בכלל.

הזנחה ולכלוך, חבל מאד

וחבל, שכן האתר עצמו נראה כמקום שווה ולו רק תהיה פה יד אכפתית שיכולה לטפח ולשמר.

מעיין נוסף שעמד אצלי על הכוונת, לא הרחק משם הוא עין נפתוח שבליפתא, אולם הגישה לכפר הציורי הנטוש חסומה במחסום, והמורד התלול היוו תירוץ מספיק טוב להגיע שוב ביום חול, אולי המחסום נפתח, או להתחיל להתאמן ולשפר את סבולת לב ריאה לבני העשור השביעי.

הנוף של ליפתא

חברי למסע אומנם סיים את לימודי ההנדסה שלו לפני שנות דור, והשכלתו האישית רחבה, אבל את הפרט החשוב המייחס את האמונה למקום בו בני ישראל חצו את הירדן בהיכנסם לארץ, הוא לא הכיר, על כן בירידה מכביש 1 לכיוון ים המלח, פניתי שמאלה על כביש 90 לכיוון בית שאן, אל אתר הטבילה המוכר בשמו קאסר אל יהוד.

קאסר אל יהוד

"... קאסר אל-יהוד ("ארמון היהודים") הוא המקום שבו, על פי המסורת היהודית, חצו בני ישראל את נהר הירדן בכניסתם לארץ כנען. בבית עברה השוכנת מול קאסר אל-יהוד, על הגדה המזרחית של נהר הירדן, הטביל, על פי המסורת הנוצרית, יוחנן המטביל את ישו ואת מאמיניו, ואתר הטבילה נחשב כשלישי בקדושתו בעולם הנוצרי, לאחר כנסיית המולד בבית לחם וכנסיית הקבר הקדוש בירושלים.

עוד מקובל לזהות באתר את המקום בו נפרד אליהו מאלישע ועלה במרכבות האש השמיימה..."

הערך קאסר אל- יהוד מתוך: ויקיפדיה

היות וכידוע תיירים אינם מגיעים לארץ מאז תחילת המלחמה, האתר שהינו השלישי בקדושתו למאמינים הנוצריים, עומד בשיממון למעט מבקרים מקומיים הבאים לארח חברה לחיילים המשועממים המוצבים כאן לאבטחה.

חו"ל זה פה ממש ממול

קו המצופים הוא קו הגבול בין ישראל לירדן

בפעם הקודמת בה ביקרתי במקום זה היה בחודש מרץ לאחר גשמי זעף שהכפילו את רוחב גדת הירדן, והמים הציפו את הבמות עליהן עומדים המאמינים לפני רדתם למים. סימני הנזקים ניכרים עד היום, וכל חלקי הדק ההוא מוטלים רקובים בשמש, לצד עבודות שיקום הנערכות במקום.

בגדה ממול (מרחק של כעשרים מטרים לכל היותר), ישנם תיירים שהגיעו לטבול ללא חשש.

חזרנו אל המיני שעמדה בצל בסבלנות, על מנת לדלג אל מעבר הגבול גשר המלך חוסיין, והיות ואנו לא חיים באירופה בה הגבולות בין המדינות פתוחים למעבר חופשי, אנו מסתפקים בצילום יחיד של מקום האמור לסמן חיים שפויים של שכנות טובה, ועל כן, חזרנו לכביש 90 ובנסיעה רגועה של כעשר דקות הגענו לגן לאומי עינות צוקים, המוכר בשמו עין פשח'ה.

בשנים האחרונות אני נוהג לפקוד את המקום הנעים והקסום הזה בעיקר בימות הקיץ החמים על מנת לטבול בבריכות המים במקום, אך לאחרונה הוסיפה רשות הטבע והגנים אטרקציה נוספת לאתר, והוא מרכז מבקרים חדיש ומודרני, שמוסיף עוד ממד לאתר הזה.

מרכז המבקרים החדש - גן לאומי עינות צוקים

משפחות עם ילדים קטנים, וכאלו שאינם מכירים את כל תופעות הטבע, של עולם הגיאולוגיה, החי המים והצומח המקיף את האזור בכלל ואת האתר בפרט, מוזמנים להיכל אל היכל גדול דמוי גוש סלע ענק ובו מספר אזורי מידע.

תחילה נכנסים למשך כשתי דקות אל מסדרון אליס אשר הינו מיצג בעלי חיים וצמחים.

עוברים אל אולם גדול בו מוצג סרט מרשים וצבעוני במשך כ- עשר דקות על ים המלח, היסטוריה וגאולוגיה, לאחריו עוברים אל אולם נוסף כדי לחזות בעוד סרט הנמשך גם הוא כעשר דקות והוא על בעלי החיים בשמורה.

המיצגים הללו נפתחים לקהל בכל שעה עגולה משעת הכניסה עד שעה לפני סגירה (פרטים במקום).

גם בשמורה עצמה רואים סימני שינויים, אבל המים בבריכה הגדולה והעמוקה (עד כמטר וחצי) הם סיבה מצוינת לרבוץ בהם ולשכוח כי חם בחוץ.

בשמורה נבדלים מקומות בהם רוחצים ובין מקומות בהם אוכלים, ואין ערבוב של הדברים למען שמירת הניקיון.

נעים להיכנס את האתרים של רט"ג, (בעיקר אלו שמשתדרגים כל הזמן), שכניסה אליהם עולה כסף, אבל שומרים בהם על הניקיון והשלווה.

הבריכה העמוקה ביותר

יצאנו מהאתר עוד לפני שקיעת החמה, ופנינו בחזרה בכיוון ירושלים.

הפעם נתתי לסוסים של הסופגנייה הנאה להראות את מה שהם יודעים, ואוהו, איך שהם יודעים.

גם בעליה תלולה יחסית, וגם בכזאת שהיא מתונה אך ארוכה, הקאנטרימן לא הראה שום סימן לחולשה או צורך להפגנת גבריות בקול מנוע רועם.

הוא שותה את העליות בקלילות של מישהו שרק התעורר, אבל למרות שזה נראה פשוט הייתי שמח לראות כאן אמצעי כלשהו (למשל אותם מנופי שליטה מתחת להגה) לשינויי הילוכים כרצון הנהג.

שמתי עליך עין

הקאנטרימן הזה הוא מסוג הרכבים אשר נכבשים בקסמו הכובש, ולפעמים זה מספיק.

לאהבה הזו יש מחיר, והמחיר הזה אינו עממי בכלל, וברף המחיר הזה יש לא מעט מתחרים שכל אחד מציע יתרונות משלו.

הקאנטרימן מביא אישיות משלו, שימושיות לכלל צרכים, מוניטין של בית טוב, והרבה שעות של הנאה.

ובעיקר, ומעל הכול מראה ועיצוב שיביאו הרבה גאווה לבעליו של הקאנטרימן.

מיני קאנטרימן החדש מתגלה כרכב מהסוג שאוהבים לפני שנוהגים בו, ומתאהבים בו עמוק יותר תוך כדי, ואחרי.

זוהי אהבה שבאה ממקום של השלמה.

ברגע שהרצון שלך נפגש עם הצורך שלך, ומקבל מנה נעימה וטובה של כל מה שצריך, ואם חלילה מתגלה איזה פגם או חוסר הוא מתגמד אל מול ההיצע, התוצר השלם עולה על סך כל חלקיו.

השורה התחתונה

מיני קנאנטרימן - MINI Countryman

רמת גימור: פייבוריט

מנוע: טורבו-בנזין מיקרו-היברידי

נפח: 1.5 ליטר

הספק: 170 כ"ס

מומנט: 28.5 קג"מ

מחיר בסיס: החל מ-265,000 שקל (רכב המבחן 299,000 שקל), לפני אגרה.