אגדה לנצח - שברולט קורבט C8 סטינגריי קופה

בבוקר התייצבתי בשדה התעופה.

בהתרגשות, להפתעתי (ולהפתעת איש הקשר), הגעתי מוקדם מהמצופה לי ולך תסביר שלא ישנת בלילה מציפיית המפגש.

ישנם רכבים, לא הרבה, אני מודה, ששמעת עליהם איזו שמועה, ראית אולי סרטון בטיקטוק או ביו-טיוב, שיש להם הילה מיוחדת, שמנסה להעביר סוג של חוויה חוץ גופית, שמישהו עבר וכתוצאה מכך מפתחים ציפייה משולבת בסקרנות ורצון לחוות את אותו דבר.

מטוס ממתין להמראה

מעטים ובני המזל, הם אלו היכולים לקחת את התשוקה הזאת הלאה. מרביתם נשארים עם תאוותם בידם, ואין לדמיון קמצוץ אפשרות לנסות ולהבין את גודל האירוע.
על כן, היות ואני בר מזל (בעיקר בעיני עצמי), וכפי שכבר כתבתי לא עצמתי ממש עין בערב שלפני המפגש הגורלי.

הפגישה המיועדת עם הרכב הזה ששמו המלא – שברולט קורבט סטינגריי 8C, מפגישה אותי עם מה שאינו דומה לשום רכב שנהגתי בו מעולם.

מאיפה מתחילים?

הקורבט (שם קיצור), כאשר כולם יודעים במה מדובר (ומכאן אתייחס ליצירה בלשון נקבה) נמוכה מאוד, כמה נמוכה? אם אני, שאין סיכוי שאבחר לשחק ב-NBA (בשל הגובה בעיקר), צריך לרדת כמעט על ברכיים, על מנת להשחיל את עצמי לכיסא הבאקט הצר וההדוק (שתופס ואוחז מהשנייה הראשונה), כנראה שזה מאוד נמוך.

ומילא נכנסתי, עכשיו איך יוצאים מזה?

מרגע שהתמקמת בתוך מושב העור הקשיח (אל תצפו למשהו רך ומפנק), אתה מכוון את סוג הנוחות בה תשב באופן בו כל מה שתרצה יהיה זמין במרחק בו מגיעה היד שלך.

הרבה מקום מיותר לא תמצא בתוך תא הקוקפיט הזה.

שני מושבים, לנהג ולנוסע, אשר בניהם נמתחת קונסולה מרכזית, מעוצבת כקשת עולה, עליה ממוקמים כפתורים לתפעול מערכת המיזוג בחלוקה לכל מושב. תא אחסון זעיר בו נמצאות שתי נקודות חיבור לטלפון, האחת לטעינה והשנייה לחיבור חוטי אל מערכת אנדרואיד אוטו/ אפל קאר.

כאן שולטים על מיזוג האוויר, וחימום/קירור המושבים

מקום לשני בקבוקים/כוסות, כפתור עגול גדול למצבי נהיגה נחבא מתחת לידית מוזרה עטופת עור, מתג אחד לנסיעה קדימה, מעליו מתג לנסיעה אחורנית, לחצן להפעלת בלם חניה, כפתור לבחירת הילוכים ידנית, ועוד שלושה כפתורים לא ברורים מעל בורר מצבי הנהיגה.

מסך המולטימדיה ניצב אנכית מעל הקונסולה כיחידה נוספת והוא משתלב עם לוח המכוונים אשר מתחת להגה, כיחידה שלמה עם שני מסכים שונים.

לחיצה מבחוץ על כפתור הממוקם בירכתיים, יפתח דלת גדולה אל תא המטען הקטנצ'יק, ויחשוף את מלוא המנוע (לטיפולי אחזקה מן הסתם).

עוד תא אחסון בגודל אמבטיה לתינוק נמצא בחזית, במקום של ה-"אין מנוע".

גרסת הקופה (זו של המבחן) מצוידת בגג פריק, הניתן לאחסון באותו תא מטען אחורי.

לעזרת הנהג הותקנה מאחור מצלמה, המשקפת את הנעשה על מראת הנהג.

במקום מראה יש מצלמה (גם מראה רגילה אם רוצים)

מפי השמועה למדתי כי מסתתרים בתוך החלל הזה 14 רמקולים איכותיים תוצרת BOSE החביבה עלי במיוחד.

אחד(שניים למען הדיוק) מתוך 14

תצוגה עילית ברורה וחדה, משתקפת על החלון הקדמי מול עיני הנהג כדי שלא יוריד עיניים מהכביש.

ההגה הקטום של הקורבט שהוא יותר אליפסה מעיגול, נוקשה למגע בתחילת נסיעה, כמצופה מרכב ספורטיבי שכל זיז סטיה מסיט אותו בחדות ממסלולו.
בתוך העיר, זה טיפה מעיק, ונדרש זמן להיכרות עם הרכב האחר הזה.

נדמה כי הרכב נבנה סביב המספר 8. ולמה כוונתי?

ראשית, כפי שציינתי שם הדגם 8C.

הוא מצויד במנוע V8.

גודלו של מסך המגע, ניחשתם נכון? 8 אינץ''.

לגיר הקורבט יש 8 (!) הילוכים.

מושב נהג ונוסע בכוונון חשמלי 8 כיוונים.

זהו ה-דור ה? שמיני, של האייקון המוטורי המפורסם.

ולקינוח?

המחיר.

לקורבט שתי רמות גימור הנושקות לשמונה מאות אלפי השקלים משני צדדיו.

יש מי שיראה בזה סוג של אמונה ואמירה פילוסופית, שכן סימן 8 בצורתו המאוזנת מוכר כסמל לנצחיות ואין סוף.

(ותזכרו מי אמר את זה).

הדור השמיני של הקורבט שלח את המנוע לשכון בתא גדול מאחורי תא הנוסעים, ומופרד ממנו בחלון זכוכית קטן, דרכו גם ניתן ביום בהיר לראות מה קורה אי שם מאחורי הזנב העצום.

ועכשיו – ה-מנוע. היחידה הזאת, פאר היצירה של שברולט, נדרשת לפרק משל עצמה.

הרכב נבנה סביב המנוע הזה, ולא בכדי.

זהו מנוע בתצורת V8 אטמוספרי (כלומר ללא טורבו), בנפח 6.2 ליטר, הוא מפיק עוצמה של 490 סוסים נמרצים, ומומנט פראי של 62 קג"מ, המביא אותו למהירות רישמית של 300 קמ"ש, ועצירת שעון העצר בתאוצה מאפס למאה ב 2.9 שניות.

לחיצה על מתג ההתנעה מעירה את השטן ממושבו בעומק השאול, ומאחורי גבי נשמע רעם מתגלגל שרק מנוע ענק עם נשמה גדולה יכול להוציא. לא דומה לכלום ושום דבר שראית או שמעת אי פעם. למנועי 8V יש סאונד ששווה חיים שלמים.

בדקה הראשונה המנוע שומר על פאסון גברי עמוק, אך אם תעמוד פרק זמן זה, בטרם תרים את המתג שכתוב עליו D, תבחין כי רמת האגרסיה ירדה ואתה לא נשמע עכשיו יותר מפחיד מטויוטה קורולה של השכן שלך.

האם D פירושו דהירה?

עליך לזכור תמיד כי הקורבט היא סוס פרא מבוית. בכל רגע נתון הסוס הזה יכול לקפוץ ולפתוח בדהירה חסרת רסן. רק מי שחווה את התופעה על בשרו עם סוס אמיתי, יכול להבין עד כמה הרגע הזה נוכח בכל רגע.

הקורבט היא לא מכונית פרקטית ולא רכישה הגיונית, למי שצריך לקחת ילדים לחוגים, או לקניות בסופר עם בן/ בת הזוג.

אבל, אם אתה חייב להגיע מהר מאוד למקום מסוים ואופנוע הוא לא אופציה, אז אולי הקורבט היא זו שתעשה את העבודה.

מובילאיי? מי צריך את זה?

שברולט יכול להתהדר בעובדה שהוא מוציא תחת כנפיו דגמים מרהיבים ומיוחדים כמו האסקלייד והקולורדו וכזו היא גם הקורבט.

ונחזור לאירוע שלשמו התכנסנו.

על מנת להביא אותה להציג לנו קצת מיכולותיה, תכננתי לנסוע הכי הרבה שיומיים יכולים להכיל.

מראש הזהירו אותי כי הביטוח אינו מכסה נסיעה במסלול מרוצים (לא שהתכוונתי), אבל אם אסע למקום בו כולם יצאו מרוצים, זה תופס לענייני ביטוח?

שמתי לב כי במהירות שיוט, המנוע משתמש רק בארבעה צילינדרים, לצורך חיסכון בצריכת הדלק וכל לחיצה חזקה על הדוושה גם מעירה את הצילינדרים שיצאו לשנ"צ להצטרף. גם מקבלים דחיפה חזקה בגב, המסבירה לך הלכה למעשה מהו מומנט חזק וגם הנוף סביב הרכב הופך לרסיסי פסיפס צבעוני מטושטש והרכב נורה קדימה בפתאומיות מלחיצה.

לו זוגתי הנצחית הייתה כרגע לידי, מן הסתם הייתה מנסחת בשניות צוואה, מתוך מחשבה (מוטעית כמובן) שחייה מגיעים אל קיצם ברגע זה, או בזה שיבוא בעקבותיו. וגם אוסרת עלי במפגיע להעביר להילוך שני (מתוך השמונה, כזכור).

השטן, מסתבר, הצטרף לנסיעה ויושב לך, הנוהג הקורבט, מאחורי הכתף ומפציר בך פעם אחר פעם ללחוץ.

לתת לעדר הסוסים האלה לרוץ במרחבים, כפי שקבעו להם המתכננים, לתת ללב שלך להרגיש כל פעימה ולזרם הדם שלך לרוץ בכל מערכת הוורידים והעורקים במהירות כפולה ומשולשת ממה שאתה רגיל.

אין לזה אח ורע במכוניות סדרתיות שהיבואנים מציגים בגאווה בחלונות הראווה שלהם.

לאן אתה רוצה לנסוע? שאל אותי האורח שהתלווה אלי, יומיים לפני כן.

הישבן הכי סקסי בארץ

בוא ניסע לאילת, נקנה איזה טלפון או שניים (הרי תמיד יהיה מישהו שיתעלק עליך עם משימות כגון אלו, לא?), נמצא כמה מקומות יפים ומיוחדים בדרך ואם יהיה לנו מזל ומשטרת התנועה תצא להפסקת צהרים, אולי נצליח לחמוק להם מתחת לרדאר, ונצא להאזין לקונצרט לבוכנה וצילינדר בסולם C (או שיא?). סבבה?

הרבה מקום אין כאן

מזלם של החברים שלי, בעלי הטעם הזה לשלי, שיש לנו חיבה לאותם דברים ולעיתים כל מה שנדרש בחיים לזוגיות טובה (של שעה, יום או 40 שנה), זה החיבור הזה של שניים שאוהבים את אותו הדבר בדיוק.

הקורבט לא נועדה לחיות על הנתיב הפקוק של נתיבי איילון.

במקומות ובכבישים בהם נוסעים מרבית האנשים, לא תחוש מאומה מלבד מבטי הערצה וקנאה של אלו הנוסעים סביבך, או במקומות החנייה.

אל ארץ השמש

אבל, מרגע שמצאת כביש ריק מכלי רכב ופנוי מתנועה, אפשר לתת לשטן ההוא כמה רגעי פינוק בהם הוא סותם את הפה.

הקורבט הזאת חזקה. מאוד חזקה. ועל כן הוסיפו לה המהנדסים כל מיני מערכות לתגבור, חיזוק ובטיחות אקטיבית, שישמרו על החיים של הנוסעים בה.

אותו שטן בן שטן, מפציר בך באותם רגעים שאתם לבד, לסובב את החוגה ההיא, שתוסיף עוד סל"דים ללב שלך, אבל תצמיח במהירות שערות לבנות במקום בהם הן עדיין שחורות ותוריד לך כמה שנים מתוחלת החיים הצפויה.

ועל כך אמר כבוד הנשיא - DON'T.

רוצה לומר, אם זה הרכב שלך, אתה לבד, במסלול מרוצים, על כביש יבש והחיים עד כה שיעממו אותך, לך על זה.

מה כבר יש לך לאבד מלבד החיים או עודף ממיליון שקלים?

אך, כיוון שלא הגעתי אל גילי כי נטלתי סיכונים מיותרים (משפט שיש לי זכויות יוצרים עליו), אני נוהג מתון יותר.

כאשר הגענו אל צומת משאבי שדה, במקום לפנות ימינה לכיוון מצפה רמון, הפניתי את הגה הקורבט שמאלה, ולו כדי לנסוע כארבעה קילומטרים אל ישוב חדש (יחסית) בשם מרחב עם.

זהו ישוב בעל צביון דתי, וכיוון שלא נעים להיכנס לשם עם רכב בשבת, ניצלנו את היום על מנת להגיע אל מצפה יהונתן.

זהו מצפור, שבנו בני נוער מהישוב, לזכרו של יהונתן חברוני שנספה באסון מירון ב-2021.

יש בישוב גם עגלת קפה, אליה נגיע כפי הנראה בפעם אחרת. והמשכנו בדרכנו מתוך תחושת השליחות.

אחד הדברים המאפיינים רכב ספורט הוא כמובן מרכז הכובד הנמוך, הפועל לטובת הנהג האמיץ שלוקח סיכונים. בסיבובים של מכתש רמון, הקורבט נצמדת לאספלט בדבקות של מעריצה של עומר אדם.

העברה למצב ספורט בפיתולים הללו יכולה להביא לאסון גדול לנהג לא מיומן, שכן צריך להיות מרוכז מאוד, ובעל ידע מה נכון ומה לא לעשות בכל סיבוב ופניה, והיות ואין לי רצון לסכן את עצמי או את הרכב היקר, אני נוסע במצב שיוט בלבד, שגם הוא, כמובן יאיץ אותך מאפס אל השלילה בפסיק של זמן.

כאן, כאשר נקלעים חלילה למצב בו נגררים אחרי רכב איטי והתנאים מאפשרים (קו הפרדה מקווקוו, כביש פנוי עם שדה ראייה למרחק), לחיצה חזקה מאוד פותחת מבער אחורי והעקיפה הנמתחת בכל רכב לכמה שניות ארוכות הופכת לחוויה המתרחשת במחצית מהזמן.

נדמה לי כי מעולם הדרך לאילת לא הייתה מהירה יותר (ולא שחרגנו חלילה), אלא היות והחוויה כללה תאוצות כאלו (של עקיפות למשל), או שכאשר נורא נהנים לא שמים לב לזוטות כמו זמן ודרך. וכך, הגענו לשערי העיר אילת בשעת צהרים, ולו היינו בקיץ זה היה מצוין, ומותיר לנו די זמן לטבילה מרעננת במי המפרץ שלא משעמם אף פעם, אבל כיוון שאור היום מתקצר משמעותית, יכולנו לחנות בחוף של מוש, לתת לגוף להירגע מהמתח שליווה אותנו עד כה, לשתות כוס בירה צוננת ולהשתלב בנוף האנושי.

"... החוף של מוש באילת הינו חוף ים יפהפה אמנם קצת צר וקטן ,אך עמוס באנשים כל ימות השנה. החוף הוא חינמי לחלוטין יש בו פאב עם משקאות ואוכל קל. הוא מזכיר את הזולות בסיני, יש מקומות ישיבה מקורים בכניסה בצד ימין כולל שולחנות. ואפשר לרבוץ על רצועת החוף הקטנה אשר מול ים סוף.

לרחוץ בחוף או לשבת בכיף על ערסלים, ספות, מזרונים, כריות ועוד .

הבר במקום מגיש אלכוהול אותו תוכלו לקבל באמצעות הזמנה בישיבה על השולחנות או בבר, או לחלופין להזמין דרך מלצר שמסתובב בין הנופשים בחוף שלוקח הזמנות. לצד חוף עמוס מאוד עם חיבור חזק בין אנשים..."

להמשך קריאה באתר "בא לי לטייל"

יש סוג של דיסוננס בין הריגושים שהקורבט לוקחת אותך אליהם, לבין הרוגע והשלווה שהחוף הזה מייצר כקונטרה הפוכה.

מי שרוצה, יאמין כי ין ויאנג עובדים היום במשרה מלאה.

שעות החשיכה והקרירות היורדים על העיר המדברית, שולחים את השליחים למלא את המשימות שיועדו עבורם, כתמורה כלשהי לנסיעה הזאת וישפרו ללא כל ספק את המאזן הכלכלי של אילת.

בוקר צח, עם שמש בשמים מקדמת את פנינו בבוקר.

לו יכולתי, הייתי מניע את מנוע הקורבט בלחישה כדי לא להעיר את השכנים ומצד שני חששתי לרגע כי רגע ההתנעה יגרום לתושבי השכונה לרוץ אל המרחב המוגן מחשש כי טיל תימני נחת להם בחנייה. לשמחתי לחששות אלו לא היה ממש.

טיל, ולא אירני

החלטתי כי בדרכנו חזרה נחפש אטרקציות חינניות, שגם יהוו כר פורה לצילומים נאים לדוגמנית מהממת.

בכניסה לפארק תמנע מבחינים כי לא מזמן כביש הגישה הישן שופץ וחודש, ונוסף במקביל שביל סלול לרוכבי אופניים - כבר נקודת זכות.

בחניית מרכז המבקרים עומדים מספר אוטובוסים המעידים על תנועת מטיילים למקום הקסום הזה וגם זה לטובה. תחילת המפגש של המבקר עם הפארק הוא במרכז המבקרים המושקע.

"... פארק תמנע נמצא במרכזו של העמק האדום בשולי הערבה, כ-25 ק"מ מצפון לאילת, והוא נחשב לאחד הפארקים הגדולים בישראל. בשטח של כ־70,000 דונמים (גדול יותר מהעיר תל אביב!) פזורים אתרים גיאולוגיים מרהיבים ונופים שתוכלו לגלות בטיולים ברגל, באופניים וברכב.

מרכז המבקרים הראשי שנפתח לאחרונה, ממחיש בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים את חשיבותו של הפארק מבחינה גיאולוגית והיסטורית/ארכיאולוגית. שרידים ארכיאולוגים באזור עמודי שלמה, הקשתות, המרכבות והפטרייה, מקדש האלה חתחור ואזור "גבעת העבדים" פותחים צוהר למסע בזמן, אל תקופה שבה פעלו בתמנע לפני אלפי שנים מכרות הנחושת העתיקים בעולם..."

לקריאה נוספת באתר "פארק תמנע"

היות וזו לא פעם ראשונה בה אני מבקר בפארק המיוחד והיפהפה הזה וגם זמננו קצוב, החלטתי להקדיש זמן לשלוש אטרקציות, מה גם שלא כל הדרכים בפארק נסללו מחדש, יש עדיין כבישי אספלט ישנים, וכאלה שהם עדיין דרכי עפר שאינם הולמים את הקורבט נמוכת הגחון.

וכזו היא הפטרייה המפורסמת.

"... אחת האטרקציות האהובות בפארק תמנע היא הפטרייה – גוש סלע גדול המונח על סלע בצורת גליל צר. פטריות סלע הן דוגמה לצורת נוף אופיינית שמקורה בבליה באבני חול. בתקופת הפעילות המצרית בתמנע פעל בבקעת הפטרייה מחנה להפקת נחושת, שבו הותכה הנחושת שהופקה בתמנע. לכאן הביאו עפרות שנכרו במכרות שלרגלי מצוקי תמנע וכן את חומרי הבערה - עצי שיטה..."

לקריאה נוספת באתר "פארק תמנע"

משם הכביש ממשיך אל שתי נקודות סמוכות, ראשית נטפס אל מקדש חתחור.

"... עדות לקשר שבין תמנע למצרים נמצאת במקדש האלה חתחור. האתר, הידוע גם בשם "מקדש הכורים", שייך לתקופת השושלת ה-19 וה-20 במספר במצרים (במאה ה־14 עד המאה ה־12 לפנה"ס). המבנה עבר מספר שלבים של הרס ובנייה וניכרים בו סימנים מהתקופה המצרית והמדיינית. על גבי המשטח החלק שבצוק הסלע שמעל למקדש ומצפון לו, נמצא תחריט סלע מצרי המתאר את רעמסס השלישי. התחריט נמצא במעלה המדרגות מעל המקדש עצמו..."

לקריאה נוספת באתר "פארק תמנע"

הטיפוס אל המקדש הגבוה דורש עלייה במדרגות חצובות בסלע, שהורגשו אחר כך בשרירים הדואבים. מאידך, המאמץ משתלם, שכן ממרום נשקף נוף הבקעה וכן כל כפלי הסלע שעיצבה הרוח באופן שלא מותיר פיסה אחת חלקה.

צבעי הסלע האדום משלבים בתוך צהוב המדבר.

ירדנו ממרומי הסלע אל המשטח ופנינו אל עמודי שלמה העצומים.

"... עמודי סלע הם חלק טבעי מקיר המצוק. העמודים הנם צורת נוף טבעית אופיינית, המתפתחת כתוצאה מבליה לאורך סדקים באבן החול האדומה הקשה. העמודים המרשימים בגובהם ובמראם נקראים על שמו של המלך שלמה, שתגלית בד הארגמן מקשרת את תמנע לתקופת מלכותו..."

לקריאה נוספת באתר "פארק תמנע"

לו היינו מגיעים בשעות החשיכה היינו נהנים ללא ספק מתאורה מיוחדת אשר ללא ספק מבליטה את יופיו של הטבע.

את הביקור בפארק מסיימים באגם שאף הוא עבר שדרוג וכיום הוא אתר יותר מסודר מאשר אוהל עם חול צבעוני.

את הדרך בחזרה אל המרכז בחרתי הפעם למשוך עם כביש 90 עד המפגש עם כביש 31 המטפס לערד.

בניתי על כביש פנוי מתנועה כדי לתת לשטן ההוא את ליטרת האוקטן, אבל אם לי יש תוכניות, יש מישהו מדרג בכיר ממני, שצוחק כל הדרך, וכך נשרכתי אחרי איטיים ממני שכללו (איך אפשר שלא?) משאיות שנסעו בערך 40 קמ"ש.

אבני דרך:

מצפה יהונתן, מרחב עם, אילת, החוף של מוש, פארק תמנע, הפטרייה, עמודי שלמה, מקדש חתחור, אגם תמנע, כביש הערבה.

2.9 שניות (מאפס למאה)

לעיתים, כאשר ראיתי במראה שאין מאחורי אף רכב. עצרתי את ההתקדמות, כדי לפתוח פער שייתן לי דקות של הזרקת אדרנלין ישירות לווריד, אך לצערי הזדמנויות כאלו היו מעטות מידי.

איך מסכמים נצח שנמשך שתיים נקודה תשע שניות?

יתכן והייתי צריך להשאיר את השורה הזאת כמו שהיא ללא הסברים, ומי שיבין יבין, ומי שלא, יחיה בחוסר הידיעה הזה לשארית חייו.

אבל איך אוכל להסביר לכל מי שפוגש אותי מהו ההסבר לחיוך הדבילי המתוח על פניי ולאור הקורן ממני, מאז שהטיל הבין-יבשתי עליו רכבתי, חזר אל כן השיגור שלו בהרצליה פיתוח?

לפני החזרה של המכונית המופלאה הזאת עשיתי סיבוב סביבה לראות מה פספסתי או לא התייחסתי.

מילה על העיצוב

אפשר לאהוב את הביצוע האקסטרא אוונגרדי, ואפשר גם לא. אי אפשר להתעלם.
הקורבט לדורותיה הציגה יכולות מוטוריות קיצוניות ועיצוב שלוקח את הרכב אל מעבר לשבלוני. מעצבי הדגם הזה הקפידו לשמר את המורשת האבולוציונית, כך שניתן לראות קווים מקשרים.

הדור השמיני של הקורבט זוכה לראשונה בתולדותיה להגיע לארץ הקודש ביבוא מסודר של יבואן גדול.

הקורבט היא לא מסוג הרכבים שקונים על מנת שתעמוד בחצר ותוציא עיניים לשכנים. הקורבט נולדה על מנת לנסוע. מהר, חזק ורחוק.

אי אפשר להתפשר על פחות מזה. אי לכך אם אתה גר בכפר סבא (שם בדוי) ועובד בפתח תקווה (אין ממש מקום כזה, כנראה), אל תקנה קורבט. זאת פגיעה באומנות מוטורית.

אבל...

אם יש לך רגל ימין עם שריר תלת ראשי מפותח יותר מזו של רגל שמאל ואתה קם בבוקר בתחושה שאתה חייב לטרוף מאתיים קילומטר אספלט, כל יום, עוד לפני שאתה אומר בוקר טוב לשכן, או למי שחי איתך. רעם מתגלגל של מנוע וי 8 מחרחר, פותח לך את כל הצ'אקרות, ומורח לך חיוך שגם אם יודיעו בחדשות על הכפלת המע"מ ומינוי באשר אסד לתפקיד שר החינוך החדש בממשלה, לא ימחוק, אזי אני מציע לך לפתוח את קופות החיסכון של הילדים, את הירושה מחמותך (שתחייה) ואת קרן הפנסיה שתמתין לך עד למועד, ולרכוש את הצעצוע הזה שהוא לא חסכוני, לא שומר על ערכו, ובנוסף יגרור אותך להוצאות אחזקה, אבל ירגש אותך כל יום מחדש וישאיר אותך צעיר לנצח. כי מה היא מהות החיים, אם לא להגיע מאפס למאה בפחות משלוש שניות של נצח???

שברולט קורבט C8 סטינגריי קופה

מנוע 6.2 ליטר

הספק 490 כ"ס

מומנט 65 קג"מ

צריכת דלק (במבחן) 1:8.2 ק"מ/ל'

מחיר (רכב מבחן) 784,061 ₪