אגדת שטח: קרוסלי CT-3 "פאפ"

מה עושה יצרן רכב ש"נתקע" בשנת 1942 עם כ-5000 מנועים קטנים בנפח 650 סמ"ק, מקוררי אוויר, עם שתי בוכנות בתצורת בוקסר? פאוול קרוסלי ג'וניור, תעשיין אמריקאי שתרם תרומה משמעותית לתעשיות שונות לפני שנכנס לייצור רכב, ניסה להתאים את המנועים לכלי רכב שתכנן, אותו התכוון למכור לצבא האמריקאי.

בשנים שלפני המלחמה, ניסה קרוסלי לייצר כלי רכב קטנים וזולים, ולשם כך פיתח את המנועים המדוברים. כשארה"ב הצטרפה למלחמה, כל התעשייה האמריקאית התגייסה למאמץ המלחמתי וייצור מכוניות לשוק הפרטי נפסק כמעט לחלוטין. קרוסלי, שנשאר כאמור עם מלאי גדול של מנועים, החל לפתח כלי רכב שמותאמים לשימוש צבאי, אחד מהם היה ה"פאפ", רכב שטח זעיר-מימדים שנועד להצנחה ולהנחתה ממטוסים (CROSLEY CT-3 PUP).

משקל של 510 ק"ג בסך הכל, וכנפיים מקנבס. הפאפ

הפאפ, שבצורתו דמה לג'יפ של וויליס אך במידות קטנות בהרבה, שקל בסך הכל 510 ק"ג, כחצי ממשקלו של הג'יפ. השלדה נלקחה מאחת ממכוניות הנוסעים של קרוסלי, ובמרכב המרובע היו שני מקומות ישיבה, כשהנוסע יושב בחלק האחורי, שם היה גם מקום למטען. כדי לחסוך במשקל, ה"כנפיים" היו עשויות מקנבס והחלון מגיליון בודד של ויניל. המנוע סיפק 12 כ"ס והוא חובר לתיבת הילוכים עם שלוש מהירויות וצוייד בתיבת העברה עם הילוך כוח והנעה 4X4.

הפאפ עבר מבחנים על ידי הצבא ב-1942 וב-1943, הרשים את הבוחנים והוזמנו 36 כלים, כולל אבות הטיפוס, אבל הוא מעולם לא נכנס לשרות. כמו פרויקטים רבים אחרים, היה קל יותר להשתמש או להתאים את הג'יפ, שכן הוא כבר היה בייצור והמשתמשים בו הכירו אותו היטב.

כיום נותר מספר לא ידוע של פאפים במוזיאונים ובאוספים פרטיים (ככל הנראה 7 בלבד), ומשום שרק 36 נבנו בסך הכל, הם אכן נדירים מאוד. בשנות ה-50 עשה הצבא האמריקאי ניסיון נוסף לייצור רכב קטן וקל-משקל שנועד לניוד באמצעות מסוקים, ה-מייטי-מייט, שהיה הרבה יותר מתקדם מבחינה טכנולוגית, אז גם הוא לא הבשיל לייצור המוני (קישור לכתבה על הרכב הזה).

הפאפ "נדחס" לבטן של מטוס דקוטה

הפאפ לא היה הרכב היחיד של קרוסלי במלחמת העולם השנייה. החברה הפיקה גם כמה עיצובים מוזרים עם הנעה זחלילית, שנועדו להובלת אספקה בשטח קשה. אחד מהם היה ה-Mule, רכב חד-מושבי עם זחל מלא, שהופעל על ידי מנוע זהה לזה של הפאפ. הנהג ישב מלפנים, ומאחוריו היה ארגז מטען קטן. הוא נועד להעברת אספקה ​​בשטח או בשלג, וניתן היה לחבר אליו נגרר לקבלת קיבולת גדולה יותר.

הבא בתור היה ה-Duck, שהיה מוביל מטען אמפיבי מוזר למראה המבוסס על ה-Mule, שעליו הורכב גוף בצורת סירה. במרכז הכלי היה גלגל להיגוי, והיה בו מקום לנוסעים או למטען. קרוסלי יצר גם אופנועים ותלת-אופנועים, שהיו מצוידים בגל הינע והילוך אחורי. מגן הבוץ של הגלגל האחורי היה בעצם מיכל הדלק.

האופנוע של קרוסלי. הכנף האחורית היא מיכל הדלק

ההצעות של קרוסלי היו יצירתיות, ולעתים קרובות זכו לשבחים, אבל אף אחת לא נכנסה לשירות. זה לא שבר את קרוסלי שראה הצלחה רבה עם מוצרים אחרים שייצר עבור הצבא, כמו מטבחי שדה, מכשירי קשר, רכיבים לנשק, צריחים של מפציצים, כוונות לתותחים והוא היה גם אחד הספקים העיקריים של מרעומי קרבה לצבאות בנות הברית. למרבה האירוניה, לא היה לו סיווג בטחוני מתאים, ונאסר עליו להיכנס למפעל שלו בו ייוצרו המרעומים…

קרוסלי, שנולד ב-1886, היה ממציא, תעשיין ויזם, חלוץ בתחום שידורי הרדיו המסחריים, וגם הבעלים של קבוצת הבייסבול 'סינסינטי רד'ס'. החברות שלו ייצרו, מלבד מכוניות, גם מטוסים, מכשירי רדיו, חלפים לכלי רכב, מוצרי חשמל לבית ועוד. קרוסלי, שכונה בעבר "הנרי פורד של הרדיו", נכנס להיכל התהילה של הרכב ב-2010 ולהיכל התהילה של הרדיו ב-2013. הוא נפטר ב-1961 והאיצטדיון של הסינסינטי רד'ס נקרא על שמו.