
לזיכרון יש תכונה מתעתעת. אנחנו זוכרים את הרגעים המכריעים בחיינו, היכן היינו בדיוק באותם רגעים, ומפעם לפעם אנחנו לוקחים את עצמנו למסע של פרספקטיבה בזמן לבחון האם זה באמת היה ככה.
לו היינו דאג או טוני, מן הסתם היינו עוברים הלוך וחזור במנהרת הזמן, ולו השתתפנו בחזרה לעתיד, מכונית דלוריאן הייתה מעיפה אותנו לשמים.
אבל במסע בין הזמנים הנוכחיים התחברו עבר איום, להווה מחשמל, לחיבור שיכול להיות רק כאן
טרום חג העצמאות שוריין עבורי רכב לנסיעת מבחן. החלטתי כי המבחן הזה יהיה ברוח הימים הקדושים והמיוחדים ביותר (בעיני) בלוח השנה, ואשתדל למצוא את החוט העדין והמקשר בין עולה חדש שנוצר בשבדיה אך נולד בסין, ועכשיו מסתובב בנינו כתושב קבע.
אזכיר כי חברת Lynk & Co היא מותג רכב סיני-שוודי שהוקם ב-2016, ונמצא בבעלות Geely, שהיא גם הבעלים של וולוו. המותג פונה בעיקר לשוק האירופי והסיני, כשהחזון שלו הוא להציע חוויית רכב חדשנית ושונה מהמקובל.
הדגם הראשון שנוכח כאן כבר כשנתיים נקרא 01 (בבחירת שמות שיהפכו אייקונים הם לא ממש חזקים החבר'ה האלה, לא?), רכב SUV נוח מאוד עם מנוע היברידי נטען.
ההתרשמות שלי ממנו הייתה חיובית מאוד ובסתר ליבי קיוויתי כי אותה הרגשה לא תשתנה עם הדגם החדש שהגיע.
דגם 02 הוא למעשה רכב פנאי-שטח קומפקטי (קרוסאובר) שנמצא בין ה-01 הגדול יותר ל-03 (שאינו מיובא עדיין) שהוא יותר לכיוון סדאן. הוא מבוסס על אותה פלטפורמה של וולוו XC40, וזה מורגש גם באיכות ההנדסה והבטיחות.
פלטפורמה זו חולקת עוד מספר מותגים המגיעים בשמות אחרים (מישהו בקהל אמר סמארט או זיקר, למשל?).
חצי שנה לערך חלפה מאז שהוצג דגם זה של לינק אנד קו שעלה ארצה, והנה הגיע תורי להתרשם ממנו באופן אישי.
ממדי הרכב הם אלו שיקלעו במדויק לצרכים של מרבית הלקוחות אליהם פונה הדגם.
בסיס גלגלים של 275 ס"מ מבטיח חלל תא נוסעים מרווח. את ה-02 דוחף מנוע חשמלי, אחורי, המפיק 272 סוסים, במומנט 35 קג"מ (שזה לא רע בכלל).
ואם הזכרתי את רמות הגימור, ה-02 מגיעה בשתי רמות גימור שההבדל המהותי בניהן הוא בטווח (435-465 ק"מ), מערכות בטיחות, ותוספות כמו מערכת סאונד ושבעת אלפי שקלים זניחים.
ומדוע אני חושב כי הם זניחים? כי עבור סכום כזה לקבל תוספת 30 ק"מ לטווח הנסיעה, בטיחות והנאה, לטעמי שווה את ההשקעה החד פעמית הזאת.
למשל.
דבר ראשון שאני (ואני מניח אחרים גם) הוא לחבר את מכשיר הטלפון אל מערכות הרכב.
הבלוט'וס דווקא כן מתממשק, מה שמבטיח שלפחות נשמע מוזיקה באיכות משובחת, כי מערכת הקול המותקנת ברמה הבכירה אותה אני בוחן כאן, מגיעה מתוצרת הרמן קרדון.
14 רמקולים המפוזרים ברמת הגימור הזו, מוציאים מקרבם סאונד ההופך את הנסיעה לחוויה מוזיקלית, כל עוד תיסע עם אלו שלא יצרחו עליך להנמיך את הווליום "כי אי אפשר ככה" (יש אנשים כאלה, ככה שמעתי).
למרות שהוא קרוסאובר קטן, תא הנוסעים מרווח יחסית, בעיקר לנוסעים מקדימה.
שילוב עור סינטטי ופלסטיקה נעימה ולא קודרת, יוצרים כאן הרמוניה הומוגנית המשתלבת עם שפת העיצוב של הרכב.
פתיחת הדלת באמצעות לחצן
נוח ומרווח גם בספסל האחורי המאפשר חיבור USB רגיל וגם C -TYPE בניגוד לחלק הקדמי, שם יש חיבור אחד בלבד, אבל שני משטחים לטעינה אלחוטית.
מעל ראש הנוסעים נמצא גג פנורמי עצום ומושחר (כהבטחה להקלה בימי שמש חמים), וילון מתקפל שנועד לכסות אותו מבפנים, מצאתי בתא המטען.
אין כאן מתג התנעה כלשהו. הרכב מזהה את הנהג/ת בהגיעו, מעבירים למצב נהיגה ומתחילים לנסוע. אבל אז מסתכלים לאחור לראות מה קורה מאחורי הרכב ומתבאסים נורא, כי החלון האחורי קטן וצר, ולא תורם רבות למידע החשוב הזה, אך בזמן נסיעה לאחור, תאורת האווירה תהבהב באדום זועק אם עצם כלשהו מסכן את הרכב.
בנוסף, בזמן נסיעה, כאשר רכב סמוך נמצא בשטח מת, התרעה משתיקה את המוזיקה למען הבטיחות.
ואם הזכרתי בטיחות, לוח המכוונים הנמצא מאחורי ההגה הוא צר כמקובל אצל היצרן הסיני והפונט של מערכות מסוימות, אינו נראה ברור למי שחצה את גיל עשרים פלוס ואין לו ראיית נץ.
כמרבית הרכבים המגיעים ממעבר לחומה הגדולה, כל תפעול הרכב נעשה על המסך הגדול החד והברור, כמו למשל את כיווני יציאת המיזוג צריך לכוון בעדינות על פני המסך, בשיטת הצביטה והשיטוט העדין על מנת למצוא את המיקום האידיאלי. מסובך למדי ובעיקר מעצבן גם אם עושים זאת רק לעיתים נדירות.
רכב המבחן הנאה מגיע בצבע אפור בטון כהה, אני מניח שצבעים "שמחים" יותר היו עושים טוב לדגם הזה אשר מושך מבטי סקרנים.
ההגה עצמו כבר אינו עגול, אלא סוג של טרפז מקומר, ותפעול כפתורי ההגה אינו ברור דיו.
בניגוד למרבית הרכבים לא משנה כמה נסעו לפניי ברכב, הטווח בטעינה הוא הטווח "הרשמי" של היצרן, וכמו כן שימוש או כיבוי מזגן לא משנים את טווח הנסיעה הרשמי העומד ברמה הבכירה על 465 ק"מ.
לאחר כמה דקות נסיעה בדרכי הביתה, שמתי לב כיצד הרכב מגהץ את הבאמפרים הרבים בגבעתיים, ומדלג מעליהם בקלילות של בלרינה, מבלי שזעזוע כלשהו יחדור אל תא הנוסעים.
כבר ציינתי שיש כאן מערבולת ריגשית?
בדיוק לתפר הרגשי הזה שנוכח בכל שנה בין יום הזיכרון ליום העצמאות, אני מחליט הפעם לקחת את הרגש אל הקצה ואת הרכב לקצה אחר, ולנסוע בעקבות זיכרונות של מלחמה שהותירה פצע עמוק בחברה גם אם חלפו 51 שנה מאז. במקביל, מתנהלת עדיין מלחמה שיש בה סממנים זהים כמו שהיו אז.
לצורך כך הצטרפתי לזוג חברים בכדי לצעוד בשדות הקרב של מלחמת יום הכיפורים עם לוחמים שהיו שם, כדי לשמוע ממקור ראשון את סיפורי הגבורה והאתוסים שנוצרו.
היוזמה הזו התפשטה ברשתות מספר ימים קודם לכן, עם הצעות לצעוד באותם נתיבים, עם קצינים בכירים במיל'. שיבטאו את ההיבטים השונים של המערכה דרך עיני המפקדים בשטח.
את הסיור הובילו האלוף במיל' אייל בן ראובן והמדריך יהונדב עציון ממדרשת הגולן.
אי לכך נקבעה נקודת ההתחלה באנדרטה של גדוד 53 חטיבה 188 בצומת ג'וחדר, ברמת הגולן.
"... לצד תל ג’וחדר או בשמו הנוסף גבעת אורחה שבדרום רמת הגולן נמצאת אנדרטה גדוד 53 סופה. כאן מונצחים לוחמים שנפלו במלחמה יום הכיפורים באוקטובר 1973. האנדרטה הוקמה לאחר המלחמה על ידי אנשי גדוד 53 ובמסגרת 50 שנה למלחמת יום הכיפורים האנדרטה שופצה. בצומת בה האנדרטה ממוקמת ובגבעות סביבה התקיימו קרבות בלימה בסורים.
באנדרטה ישנה רחבה גדולה ומגודרת ובמה יש 5 לוחות אבן עליהם כתובים שמות הנופלים. בצידה הדרומי על רקע גבעת אורחה ישנו שלט הכולל מפה המציגה את הקרבות הקשים, ולצידה אבן בזלת גדולה עליה כתוב: “בצומת זו ובגבעות סביבה לחמו ונפלו מיטב מפקדי וחיילי “סופה” ו- “סער” בני עוצבת “ברק” אשר בלמו בגופם את השריון הסורי בדרכו לעמק ולגליל. כבוד תהילה למגיני המולדת..."
להמשך הכתבה באתר "בשביל המשפחה"
האנדרטה הזו, אשר הייתה הרבה שנים סוג של אלתור שהקימו לוחמים לזכר חבריהם ונראתה בהתאם, עברה עדכון פיתוח ובניה מחדש על ידי הרשויות, והפכה למכובדת הרבה יותר.
את הסיור מלווים קבוצת בני נוער מהיישובים הדרוזים ברמת הגולן, שאימצו לקבל על עצמם את טיפוח האנדרטאות, כחיזוק הקשר שלהם למדינה ולאזור, מתוך כבוד ללוחמים.
כמו כן, נלווים לסיור בני משפחתו של סא"ל סלמן חבקה ז"ל, מג"ד 53 שנפל בעזה במלחמה הנוכחית ואנו זוכים להציץ אל חייו רווי העשייה והערכים, אשר מחברים בין דמותו, חינוכו והיותו קצין דרוזי בכיר והקשר המשמעותי לחטיבת השריון 188.
אנו מקבלים כאן הסבר ראשון על הקרבות הראשונים שניהל הגדוד שהיה מופקד על הגזרה במלחמת יום הכיפורים, וכן הכרת האזור כולו מהזווית הגיאוגרפית.
מכאן אנו יוצאים בשיירה ארוכה בכבישי רמת הגולן אל תל שיפון.
כאן אנו עולים בכביש הצד והפתלתל אל מצפור לוחמי חטיבה 679/434.
"...מצפור לוחמי חטיבה 679/434 תיאטרון בנוי מבזלת, הצופה מגובה 130 מטר (930 מ' מעל פני הים), אל הנוף המרהיב של מרכז רמת הגולן, הרי צפת והכנרת, וכן אל מרחב הלחימה של חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים.
ביחד עם אנדרטת החטיבה הנמצאת למרגלות התל, נועד המצפור להנחלת מורשת הלחימה של החטיבה לתלמידים, לתיירים, למטיילים, וכן למפקדי צה"ל הצופים על אימוני יחידותיהם במרחב.
העלייה למצפור על דרך נוחה מהכביש לעין זיוון..."
חיילים ששירתו (ומשרתים) ברמת הגולן מכירים את הבקעה למרגלות התל בשם שטח אש סינדיאנה, ולמרות שהתאמנתי שם לא אחת, את המצפור הנאה הזה לא הכרתי ובימי שלווה ושגרה הנוף הפסטורלי לא נתפס כזירת לחימה עצימה.
במצפור אנו שומעים על מורשת הקרב של החטיבה כולה בקרבות יום הכיפורים ועצם ההימצאות על תל נישא מעניק משמעות ותפיסה מרחבית על הגזרה כולה.
נקודת הסיום של היום נקבעת בעליקה, לצד מסעדה מוכרת מאוד, על הכביש היורד מנפח לכיוון הכנרת, מצד ימין, מקום מושבה של מפקדת החטיבה.
"... מפקדת חטיבת 'ברק' שוכנת לה כבר למעלה מ 50 שנה, בלב רמת הגולן, בין נחל הג'ילבון וכביש 91 על שרידיו של בסיס סורי ישן. מבנה אחד, אולי המרכזי מכולם, נשאר נטוש וחיפש שיחזירו לו את הברק, זהו אתר המורשת וההנצחה של חטיבה 188 בעליקה..."
האתר היפהפה, המכובד והמושקע היה אמור להיחנך באוקטובר 2023, אולם פרוץ המלחמה דחה את האירוע, וכיום הוא פתוח למבקרים, בתיאום מראש.
כאן באתר החליטה העמותה המייסדת, לרכז את כל האנדרטאות הפזורות בשטחים, למקבץ אחד למען תחזוקתם ושימורם בכבוד הראוי.
האודיטוריום במרכז האתר
בלב האתר הוקם אודיטוריום לצפייה בסרטים ולהנחלת המורשת.
בשעת צהרים לאחר המשא הכבד והמטלטל, החלטנו לקנח את הביקור ברמה במה שיזכיר לנו מדוע אנחנו אוהבים לחזור ולטייל כאן שוב ושוב.
אין כמו קצת אלכוהול לאחר ארוחה טעימה וחברה טובה, להזכיר לנו דווקא במקום ובזמן, להוקיר ברגעים כאלו את אלו שהקריבו את חייהם כדי שנוכל לאפשר את כל זה.
את הבירה הקרה שהבאנו עמנו בחרנו לשתות בצל העצים של עין אורחה השוכנת למרגלות הג'וחדר, במקום ממנו התחלנו את היום הזה.
לאחרונה נסללה דרך אספלט על בסיס דרך העפר שהייתה כאן שנים רבות והגישה למקום הקסום שופרה לנוחות כלל המטיילים.
"... מים עמוקים וקרים יקבלו את פניכם בבריכת הבטון ג’וחדר, שגודלה כ-23x מטרים. הבריכה מתמלאת ממימיו הקרירים של עין אום א-שרשיח (בעברית: פקוחת העין), שנובעים למרגלות גבעת אורחה, המתנשאת לגובה של 646 מטר מעל פני הים.
למרגלות תל גו'חדר (גבעת אורחה) נמצאים גם שרידי חאן מהמאה ה-14, שבתחומיו התגלו ממצאים ארכאולוגיים גם מתקופות קדומות יותר: התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית והתקופה הביזנטית..."
רעות לוחמים שנוצקה בימי העלומים ושורדת שנים רבות של שגרה ואימונים והשתתפות בהגנה פעילה על המדינה, אינה יכולה להתפוגג לעולם.
בדרך חזרה אל המרכז עלו המחשבות והזיכרונות ואיתם גם כל המסקנות שהצטברו מהיום הזה וההתרשמות מזו המתקראת 02.
ראשית, הטווח החשמלי יהיה קרוב לזה שהיצרן מבטיח, כל עוד נוהגים ברכב באופן מתון ורגוע.
כל ניסיון להמריץ אותו רק כי אפשר, יקצר מן הסתם גם את הטווח וגם את קיבולת הסוללה. אבל למה לך?
גם בכבישים הטובים ואלו שפחות, ברמת הגולן מורגשת מערכת המתלים המאפשרת שליטה ונוחות בעקבות ארכיטקטורת שלדה מושלמת.
המושבים הרכים והמפנקים והעיצוב המוקפד מעבירים מסר של איכות פרמיום במחיר נגיש, אם כי הסעיפים בהם פוחתות הנקודות, עשויות להשפיע בבחירת הרכב.
ללינק 02 יתרונות העולים על מגרעותיו (לפחות בעיני), וללא ספק ייקח את בעליו הגאה לכל מקום שיחפוץ.
רמת גימור HALO
הנעה חשמלית אחורית
הספק 272 כ"ס
מומנט 35 קג"מ.
קיבולת סוללה 66 קווט"ש.
טווח נסיעה (יצרן) 465 ק"מ.
טווח נסיעה (במבחן) 420 ק"מ.
צריכת אנרגיה (יצרן) 16 קווט"ש למאה ק"מ.
צריכת אנרגיה (מבחן) 15.7 קווט"ש למאה ק"מ.
מחיר 179,294 ₪.
אנדרטה של גדוד 53, צומת ג'וחדר.
מצפור לוחמי חטיבה 679/434, תל שיפון.
אתר מורשת והנצחה חטיבה 188, עליקה.
מסעדת הבוקרים, מרום גולן.
בריכת עין אורחה.
תגובות