רכבי VAZ בדרכים חלודות - מסע אתגרי סובב קירגיזסטן

מסע הרפקני ואתגרי

הרעיון ייחודי ופורץ דרך, גם בהכנות ובתפעול השוטף ובטח ובטח במחשבה: לצאת למסע שטח ארוך עם כלי רכב ישנים ומיוחדים. וכך בזכות החזון של חגית זיידנר דוד, ממייסדי גרוטראלי, נוצרה סדרת המסעות הייחודים בחו"ל, בהם אתר השטח מביא את הניסיון רב השנים במסעות קשוחים בארץ ובעולם יחד עם הרוח ההרפתקנית של המטיילים, לסדרת מסעות פורצי דרך בקצוות עולם.
בשנת 2023 יצאנו למסע הראשון בקירגיזסטן - קישור לסיכום, ובתחילת 2025 למסע חוצה טנזניה עם טוקטוקים מהודו - קישור לסיכום ועל אף אתגרי המלחמה ("חרבות ברזל") הצלחנו לצאת ביוני 2025 למסע נוסף בקיריגיזסטן.
סיכום של מסע קשוח שבהתאם למסורת הסתיים כל יום בהצלחה ובאור... (של לוח השעונים, למי שהאורות ברכב עבדו אצלו...).

קירגיזסטן - ארץ הנוודים

קירגיזסטן או בשמה הרשמי הרפובליקה הקירגיזית, היא מדינה ללא מוצא לים, במרכז ההררי של יבשת אסיה. בעבר הייתה חלק מברית המועצות (כקירגיזסטן הסובייטית), אך במהלך התפרקות השלטון הסובייטי היא הפכה למדינה עצמאית ב-31 באוגוסט 1991. למדינה גבולות עם סין במזרח, קזחסטן בצפון, אוזבקיסטן במערב וטג'יקיסטן בדרום.
מתוך אוכלוסיית קירגיזסטן של כ- 7 מליון אנשים כ-90% הם מוסלמים סונים. אנחנו נחתנו בימים של "חג הקורבן" (לציון החאג' - העלייה למכה, שחייב כל מוסלמי לעשות פעם בחייו) והחג, לצערנו, לא הורגש באזורים הכפריים, בהם האוכלוסייה פחות דתית.

קירגיזסטן היא מדינה ענייה יחסית עם תל"ג / תמ"ג לנפש של כ-2,000$ (לשם ההשוואה התמ"ג לנפש במדינת ישראל חוצה את רף ה- 50,000$). עם זאת, בערים הגדולות קיימת תעשייה מפותחת למדי שנותרה לאחר יציאת ברית המועצות מהמדינה.
בקירגיזסטן קיימת חקלאות המבוססת בעיקר על מרעה צאן ועל גידול פירות וירקות. בנחלים ההרריים, המצויים בקירגיזסטן, קיים פוטנציאל משמעותי לייצור חשמל באמצעות אנרגיה הידרואלקטרית, אך מלבד הנחלים, לקירגיזסטן כמות מצומצמת של אוצרות טבע, קצת פחם, קרבון ומכרה זהב פעיל.

את רוב שטחה של קירגיזסטן תופסים הרי טיין שאן, הרים גבוהים עם עמקים עמוקים. נקודת הגובה הנמוכה ביותר בקירגיזסטן היא בקצה עמק פרגנה - 300 מטרים מעל פני הים, והנקודה הגבוהה ביותר היא "פיק פובדי" ("פסגת הניצחון" ברוסית), ששמו הקירגיזי הוא "ג'נגיש צ'וקוסו" וגובהה 7,349 מטרים.
בליבה של קירגיזסטן האגם הגדול ששמו איסיק קול ("האגם החם" בקירגיזית), ששטחו למעלה מ-6,000 קילומטר רבוע. הפסגות הגבוהות, למעלה מ-4,000 מטרים מעל גובה פני הים, של ההרים מכוסות בשלג כל השנה. במדינה זורמים נחלים רבים, אם כי מעט מהם גדולים ביותר כמו: נהר נרין, נהר טלס ונהר צ'ו.

ואז УАЗ בקירגיזסטן

את קירגיזסטן - ארץ ההרים השמימיים, אנו באתר השטח 4X4 מכירים מזה לא מעט שנים ומדריכים שם טיולי ג'יפים, בעיקר באזורים הפחות מתויריים (קישור ליומני מסעות קודמים). הספק המקומי - איש טוב איתו אנו עובדים שנים רבות, נרתם בשנית למשימה לשכור עבורנו את הכלים הישנים - ואז או אואז (ברוסית: УАЗ) תוצרת רוסיה ורק בתצורה של ואן, כי יש להם הרבה דגמים ודיגומים. רכב שעדיין מיוצר ובאתר היצרן מתגאים שיש לו תא כפפות, מנורה בתוך הרכב ושזכה לשם החיבה בוחנק'ה (כיכר לחם ברוסית).
גם השנה המשימה לא הייתה קלה כי אין הרבה כלים במצב טוב שיותר לשרוד לאורך מסע ארוך, אבל מהנסיון של לפני כשנתיים - בעלי כלי הרכב, שעובדים בקואופרטיב חברתי תיירותי במזרח המדינה, כבר מכירים אותנו ויודעים שזו פרנסה טובה ושנחזיר להם את כלי הרכב תקינים ושמורים. כך שהשנה מחצית מכלי הרכב היו מוכרים לנו ומחציתם "חדשים" עבורנו והכיף היה לפגוש את בעלי כלי הרכב ששמחו והתרגשו כמונו לקראת המסע.

מסע של 1,280 ק"מ

הדרך לקירגיזסטן ארוכה ודורשת שתי טיסות. בעבר יכולנו לטוס דרך טורקיה או רוסיה וכיום אנחנו מוגבלים יותר וגם טיסה דרך האמירויות פחות נוחה עבורנו (בגלל המעבר מעל איראן) כך שהדרך הקצרה והמהירה עוברת באזרבייג'אן. נוחתים לפנות בוקר בשדה התעופה ע"ש מאנאס (Manas International Airport) הגיבור המיתולוגי שחי במאה ה-10 (או מאוחר יותר), מאחד 40 השבטים ומייסד המדינה.
ביום הראשון למסע סיירנו בעיר הבירה - בישקק ונחשפנו לתרבות שבטית, לצד מבנים מהתקופה הסובייטית, אוכל מגוון משלל תרבויות ופקקי תנועה המאייפינים חברה צומחת המשקיעה בתרבות של צריכה.

ביום הראשון למסע שהתחיל עם רכב שיש לדחוף כדי להניע, ורכב שהחלפנו עוד לפני התדלוק הראשון, יצא מהעמק הגדול של בישקק וטיפס דרך להרים עד לכפר נידח בו עדיין חורשים עם מחרשה ובהמה בשר ודם וסה"כ 221 ק"מ על ה-GPS (אין אודומטר ברכב, לפחות לא בואז שחגית ואני נסענו בו...).

ביום השני של המסע התחלנו בארוחת בוקר טובה, כל רביעיה / חמישיה בבית בו היא ישנה בכפר, צעדת בוקר לנהר ואז מופע סוסים אותנטי בו הרוכבים מנסים לחטוף אחד מהשני גופה של עז ולהבקיע איתה ל"סל". קצת אלימות, נפילות ובעיקר ספורטיביות ראויה על הבוקר. המשכנו במורד הנהר הענק וחברנו לאחד מהנהרות המרכזיים של קירגיזסטן, ארוחת צהרים לצד אגם קטן בלב ההרים, וזה בכלל לא אמצע היום. מכאן יצאנו למסע האמיתי חוצה רכסי הרים, עד שירדנו לאגם סגור שבלב עמק קסום ומבודד - אגם סאן-קול, בגובה של 3,000 וקצת מטרים. כאן ישנו באוהלים מסורתיים - יורטים, על שפת האגם וסה"כ 188 ק"מ.

את היום השלישי התחלנו בנסיעה לצד האגם, טיפסנו למעבר הרים שזכה לשם - מעבר 33 תוכים שבהרי הטיין-שאן - מקסים! מפל מים בין שכבת הבזלת לשכבת סלעי המשקע, שבילים אין סופיים בטבע שומם ולסיום כבישים נידחים עד איסיקול - האגם החם שבמרכז המדינה. כאן חיכה לנו מלון צימרים קסום עד האגם ו- 263 ק"מ בגרוטאות שנוסעות נהדר, אבל אין בהן לא מזגן ולא חימום ולייתר הדיוק כשחם בחוץ החימום עובד נהדר וכשקר בחוץ המזגן (הטבעי) פגז!

ביום הרביעי התכנון והביצוע הם של יום "רך" עם קצת אתגרי תיירות במזרח המדינה והאגם הגדול. מופע של עיט מאולף כחלק ממסורת שיבטית. קניון מדברי העשוי תלכיד (קונגלומראט) לצד האגם. מפלי מים לצד מכרות זהב והמון גשם שתפס אותנו מטיילים ברגל בשטח ולסיום העיר הגדולה המזרחית -קארקול, כאן ישנו במלון קטן וחדיש. 175 ק"מ ליום של הפוגה.

יום חמישי הוא יום של מרתון 430 ק"מ מתוכננים וקצת יותר בביצוע של נסיעה מערבה לצד האגם, בין כבישים שעוברים שיפוץ של שנים, לשטח ההרי קסום, שגם האריך לנו את הדרך אבל עשה לנו כיף בנשמה. בסופו כולנו חזרנו שלמים ובריאים לבישקק, עיר הבירה של קירגיזסטן.

איך מטיילים בזמן מלחמה ?

עזבנו את הארץ כשלא איתנו 59 חטופים שנמצאים בשבי החמאס בעזה וחברנו הטובים נלחמים ושומרים עלינו במילואים.
חזרנו לארץ יום לפני מבצע "עם כלביא" (המלחמה בגרעין ובטילים של האיראנים).
שני מטיילים מהקבוצה שרצו לטייל עוד יום בבאקו נשארו כשבוע בחו"ל עד שהצליחו "לחלץ" עצמם חזרה ארצה במסע דרך מספר בירות במזרח הים התיכון.
לא פשוט לטייל בזמן מלחמה, אבל זה איתנו קבוע וגם חלק מהעוצמות של החברה הישראלית השואפת לשלום ולטוב ומקדשת את החיים.
זכינו שלאורך ימי המסע המספר ירד וכוחות צה"ל החזירו חטופים, כך שבימים אלו של פרסום יומן המסע נשארנו עם 50 חטופים, שזה המון אנשים!

50 חיים ומתים שעדיין חטופים בעזה ויש לעשות הכול כדי להשיבם!!

המסע לזכרו של חן גרוס

זה התחיל בשמועות ובמקביל בידיעות צבאיות על חלקי דברים ולצערנו מגיע גם בידיעות ברורות ומאומתות - כוח של לוחמי מגלן "עלה על" מטען בבית בחאן יונס. השמות לא איחרו להגיע ובהם 3 לוחמים של כוח ס"פ (סילוק פצצות) מיחידת יהלו"מ ולוחם ותיק מפלגת המילואים של מגלן - חן גרוס, קשר המפק"צ, שנהרגו בפיצוץ המטען בקומה השנייה...
חן היה חלק מצוות ההפקה וחפ"ק של מסעות גרוטראלי והיה חבר טוב של חגית, כך שמרגע זה השתנה המסע, עצב גדול ירד על קהילת גרוטראלי, אנחנו שם ובארץ המונים מלווים את חן במסעו האחרון. וחן אהב מסעות, אהב לתקן ולסדר כל דבר והמעגלים נסגרים והכאב רק גדל. יהיה זכרו ברוך!

סמ"ר יואב רוור, רס״ם (מילואים) חן גרוס, סמ״ר אורי יהונתן כהן ורס״ל תום רוטשטין

פנפילוב בלב בישקק הבירה

בִּישְׁקֶק היא בירת קירגיזסטן והגדולה שבעריה. בשפה הקירגיזית פירוש המילה בישקק הוא מַחְבֵּצָה - מקום שנועד לייצר תסיסה של חלב סוסים. העיר בנויה מרחובות רחבים וארוכים ובהם בניינים ציבוריים גדולים ומרשימים עשויים משיש במיטב הסגנון הסובייטי.
תחילתה של העיר בהקמת המבצר של בישקק בשנת 1825 ומאז הפכה לבירת הממלכה המאוחדת של 40 השבטים כמו 40 הקרניים על הדגל הקירגיזי, כפי שאיחד אותם לאומה אחת הגיבור הלאומי מאנאס, אי שם במאה ה-10 או אולי קצת מאוחר יותר.

בטרם יצאנו לדרך, מיד לאחר שהגענו לבישקק, צעדנו לנו שמחים וטובי לב בשדרות הרחבות של העיר. ראינו את הגיבור הלאומי מאנאס ומייסד האומה רכוב על סוסו בכיכר העיר ומעליו הדגל המרשים של קירגיזסטן. בבית הלבן (מבנה הממשל הקירגיזי) דיברנו על המאבק האלים בשנת 2010 שהתחיל ברציחתו של שר הפנים ובהרג של כמה עשרות אזרחים על הגדר של הבית הלבן. ראינו את דמותו של לנין - מייסד הסוציאליזם, מנהיג מהפכת אוקטובר ב-1917 ומייסד ברית המועצות, כמעט בכל מקום מרכזי בעיר. פגשנו את דמותו של פניפילוב - גיבור מלחמה רוסי ממלחמת העולם השנייה (הספר "אנשי פנפילוב" הוא ספר מופת בתחום הפיקוד הצבאי). פאנפילוב ולוחמיו הם גדוד חיל הרגלים הסובייטי שע"פ המסורת הצילו את מוסקבה בקרב מול הנאצים במלחמת העולם השנייה. מפקדם פנפילוב הוא לוחם ומפקד ש"עשה את הדרך" מחייל ומפקד זוטר ועד מפקד דביזיה ונהרג בקרב.
לקינוח אף ביקרנו במסגד הגדול של העיר, הצטלמנו עם מוסלמים אדוקים של חג הקורבן ודיברנו על שלושת הדתות ואלוהים אחד. ובין לבין אכלנו טוב בבוקר, בצהרים ובערב.
ביום האחרון שלנו בבישקק, כמובן שאכלנו לשובע וגם לא יכולנו שלא לבקר בבאזר המקומי ובשוק אוש (Osh Bazaar) הבנוי כקניון ענק - שוק גדול וצבעוני המכיל מוצרים מקומיים, תבלינים, בגדים, מזון ואמנות מקומית.

מסע ואז 2025 4x4 בקירגיסטן

(כתב יאיר כובש ע"פ שיר השיירה של אריק איינשטיין)

ממקומות רבים בארץ באנו

וזה את זה כמעט שלא הכרנו

ותוך שבוע ככה התגבשנו

עם עופר וחגית הנפלאים שלנו.

ותוך שבוע ככה התגבשנו

עם עופר וחגית הנפלאים שלנו

חגית לעופר כבר שנה חופרת

לכל מקום שבעולם היא מתקשרת

ולא נרגעת עד שמסכימים לה

או שפתאום יש רעיון אחר מגניב לאללה

ולא נרגעת עד שמסכימים לה

או שפתאום יש רעיון אחר מגניב לאללה

פזמון:

כך נסעה לה שיירה

תשעה ואזים בשורה

עצירות רבות בדרך

לשחרור לפי הצורך

ארוחות בחייק הטבע

טעימות וגם לשובע...

ובדרך גם בדיחות

בעיקר על בחורות 🤪

צ׳יקו כך שולף בצ׳יק

את כולנו הוא מצחיק

וגם מנגן במרץ

ממיטב שירי הארץ.

למקומות יפים בקירגיסטאן

מעברי הרים ויורטות כמובן

בכל מקום גם לקפה עצרנו

תודות לרביעיה ולאריאל שלנו

בכל מקום גם לקפה עצרנו

תודות לרביעיה ולאריאל שלנו

הואז עבר בכל מקום בשטח

למרות שלפעמים היינו קצת במתח

דרכי עפר או כביש לפי הצורך

והעיקר הוא שנגיע רק בחושך🤪

דרכי עפר או כביש לפי הצורך

והעיקר הוא שנגיע עד החושך...

פזמון:

עליות וירידות

בהרים בגאיות

קצת החזקנו את העיט

התרשמנו מהצייד

לא נשכח גם את הלאדה

שחגית ממש חשקה בה

לא נשכח גם את הלאדה

שחגית ממש חשקה בה

ולסיכום של המסע בואזים

נסענו מעל אלף קילומטרים

( לא שרים : 1280 ק"מ למען הדיוק 😛 )

היה מדהים וייזכר לנצח

לעופר וחגית גם נשיקה במצח😍

נאמר תודות כאן לחגית ועופר

מפרגנים לכם כאן בציון של עשר

נאמר תודות כאן לחגית ועופר

מפרגנים לכם כאן בציון של עשר👏🏼👏🏼

דירה להשכיר /לאה גולדברג

(גרסת ואז קירגירסטן - אלי שחף)

אני שנוהג בגיר אוטומטי 7 הילוכים קיבלתי גיר רגיל ידני 4 הילוכים. חורקים עם ובלי קלאצ'.

תודה ענקית למטיילים הנהדרים - כל הכבוד!

אוסף סרטונים "ללא פילטרים" שצילמה וערכה חגית:

היום השני לנהיגה - ואז קיריגזסטן:

היום השלישי לנהיגה - ואז קיריגזסטן:

היום הרביעי לנהיגה - ואז קיריגזסטן:

היום החמישי לנהיגה - ואז קיריגזסטן:

קצת מבישקק - בירת קירגיזסטן:

תם ולא נשלם... (לעולם!) תודה רבה למשתתפים