משלחת מספר 10 של עמותת אחים לחיים על פסגת קילימנג'רו

המסע לפסגת קילימנג'ארו

מצד אחד טיפוס אתגרי וממוקד לפסגת ההר הגבוה ביבשת אפריקה - 5,895 מטרים! ומצד שני מסע קבוצתי, מעצים, בו כולנו הולכים יחד, כל הזמן! כשקל ובמיוחד כשקשה, מסייעים אחד לשני ומכירים אחד את השני כשהשיא מגיע ב"מעגל לוחמים" מרגש במיוחד ויומיים אחר כך כשאנחנו מגיעים יחד לפסגת הקילימנג'ארו.

משלחת מספר עשר! של אחים לחיים (קישור) לפסגת קילימנג'ארו היא ציון דרך מיוחד עבור העמותה שסימנה לעצמה וללוחמים החברים בה, שהדרך היא "ובחרת בחיים". לרוב זה לא פשוט וקשוח במיוחד בזמן שהלחימה בדרום מתנהלת - אבל הרוח של הלוחמים גוברת ואנו יוצאים למסע האתגרי בהרכב של 18 לוחמים שנפצעו בשירות המבצעי, מדריך ישראלי (בגאווה גדולה - זה הח"מ) וצוות טנזני של 64 מקומיים לעבר היעד הנכסף - הפסגה הגבוהה ביותר ביבשת אפריקה.
לשמחתנו המסע מתנהל "לפי תוכנית"! הטיסות מהארץ יוצאות בזמן, המתנה באתיופיה, טיסת המשך לטנזניה, נסיעה במיניבוס לעיירה מושי, מלון במרכז העיירה, פריטה של כסף, שוק, קצת השלמת ציוד, תדריך, ארוחת ערב ושינה טובה לקראת השבוע הגדול אליו התכוננו והתאמנו מזה כ-3 חודשים.

יום הטיפוס הראשון

בוקר של התרגשות. ארוחת בוקר, מסיימים לארוז, מעמיסים למיניבוס ויוצאים להר.
הדרך מטפסת מהעיירה מושי צפונה על הכביש הראשי לכיוון קנייה ומשם על הכביש המתפתל והמטפס לעבר שער השמורה של הקילימנג'ארו, בקצה העיירה מראנגו (מכאן גם השם של מסלול הבקתות). בירוקרטיה, חתימות, בדיקת התיקים האישיים, שקילה של התיקים של צוות הסבלים (הפורטרים, שמעלים את הציוד האישי והקבוצתי להר) ויוצאים לדרך. מגובה של 1,970 מטרים מתחילים לטפס בתוך יער טרופי עבות, אפשר ללכת רק על השביל המפולס בין העצים והשיחים הצפופים, וכל צעד הוא רק בעלייה ודומה מאוד לאימוני מדרגות שעשינו יחד.
4 שעות של טיפוס, 700 מטרים בגבוה, 8 ק"מ הליכה והפסקת צוהריים אחת, קצת אחרי אמצע הדרך. כולנו מגיעים במצב רוח טוב לבקתת מנדרה. מתחלקים לבקתות, ארוחת ערב בבקתה הגדולה והעמוסה בעוד קבוצות של מטפסים, והולכים לישון. לילה טוב.

יום הטיפוס השני

בוקר עם מזג אוויר מצוין, השמים בהירים ויש רוח קלה כמעט ללא עננים.
ארוחת בוקר, מילוי מים, תיקים על הגב, מקלות בידיים ויצאנו לדרך. מתחילים בתוך היער הטרופי הסבוך. כל צעד ואנחנו מטפסים עוד ועוד מעלה, במקביל היער "נפתח" וגובה העצים הופך נמוך יותר ויותר. לאחר כשעה וחצי העצים הופכים שיחים, אנחנו עוברים ללכת בסוואנה וברקע רואים את המוואנזי (הפסגה שמול הקילימנג'ארו) ועוד מעט גם את הפסגה הקרחונית והלבנה של הקילימנג'ארו - זה היעד שלנו!
חשופים לשמש ומעט עננים שעושים לנו מידי פעם צל טוב, אבל ללא משקעים וכאן הברכות לאלוהים (שאוהב אותנו כמובן). לאחר 8 ק"מ של טיפוס אנחנו עוצרים לארוחת צוהריים. הצוות המקומי פורס לנו אוכל חם - אורז, עוף, סלט ולקינוח גם אבטיח - וממש כיף לנו!
ממשיכים לטפס במזג אוויר נהדר, הקצב טוב מאוד ולאחר 6 ורבע שעות (זמן שיא עבורנו!) ו- 12.5 ק"מ של הליכה אנחנו מגיעים לבקתת הורמבו - 3,720 מטרים. שוב מתיחות, רישום בספר השמורה והפעם אנחנו ישנים בחדר הגדול שמעל חדר האוכל - כולנו יחד בחלל אחד גדול שמבטיח לנו לילה חם כבר בלילה הראשון. ארוחת ערב בקומה למטה עם שלל קבוצות מהעולם, עוד קצת דיבורים וקדימה לשינה.

שבת מנוחה

נאמר (בפרפרזה) שיותר משהמטפסים שמרו על השבת שמרה השבת על המטפסים. אנחנו במנוחה מלאה ובהתאקלמות לגובה, אוכלים טוב, שותים הרבה, מקפידים על "שקוף אתה אלוף!" (בשתן) ונחים היטב.
את שעות השהייה הארוכה אנחנו מנצלים ל"מעגל לוחמים" עוצמתי ומרגש. כ-6 שעות של חשיפה אישית לפציעה ולקשיים בקבוצה ובמקום שזר לא יבין זאת! ורק חברי הקבוצה יודעים להקשיב, להבין, להזדהות ולקבל כל אחד כפי שהוא - אחים לחיים!

ממשיכים לטפס מ- 3,720 ל- 4,720 מטרים

בוקר נעים על ההר, פסגת הקילימנג'ארו הקרחונית נראית למרחוק וגם נראית קרובה מתמיד. אך הדרך עוד ארוכה וייקח לנו יומיים שלמים והרבה מאמץ כדי לכבוש את הפסגה הנכספת.
יוצאים לדרך בצעד קל והולכים לאט לאט - 3,700 מטרים זה כבר לא מצב רגיל ואנחנו שומרים על דופק נמוך ונשימה סדירה. הדרך עולה בהר, יש מקטעים צרים זרועים בסלעים ויש את המדבר האלפיני בו השביל רחב ומסביב הכול שממה. ארוחת צוהריים לאחר כ-4 שעות של טיפוס, שוב בצורה של פריסה כייפית כשהמקומיים מבשלים עבורנו - אורז, עוף ותבשיל לצמחונים, שתייה חמה וקרה, מנוחה לגוף ולנפש וקדימה להמשך הדרך. 10 ק"מ של הליכה, חמש ורבע שעות טיפוס (שוב פעם שיא!), 1,000 מטרים נוספים בגובה והגענו לבקתת קיבו - 4,720 מטרים. תמונות, מתיחות, נרשמים בספר הבקתה ומתחלקים לבקתות כך שאנחנו מתפזרים על כל המחנה (הקטן) חלקנו בבקתת האבן הגדולה וחלקנו פזורים בבקתות העץ שמסביב. ארוחת ערב, תדריך, הכנת התיקים, הגוף והראש ואנחנו פורשים לישון - כשמחר היום הגדול!

יום הפסגה - שיא הקושי והאתגר

בוקר טוב בקתת קיבו. כל המטפסים יצאו לדרך סביב חצות הלילה, חלקם כבר חוזרים לאחר שלא הגיעו לפסגה ואנחנו מתעוררים עוד לפני הזריחה, מתארגנים ויוצאים לדרך בחושך לקראת הדמדומים של הבוקר. תוך כשעה מתחממים והשמש בקרניה הראשונות מאירה לנו את הדרך.
500 מטרים ראשונים עוברים עלינו במהרה - הפסקה גדולה ב"מערה". פושטים בגדים חמים, מורחים קרם הגנה ויוצאים ל-500 מטרים של "שביל הנחש" עד "הצינור". כאן כבר הקושי רב. גם הגובה! גם הזווית, חוסר בחמצן באוויר, קשה להרים את הרגליים, קשה להתקדם - אך אין ברירה - האוכף של גילמן מחכה לנו. אחד האחים מתקשה לשמור על שיווי משקל בגובה, נלחם כמו אריה, לא מוותר לרגע, נופל וקם, כולם תומכים, עוזרים, מושכים, מרימים ובמאמץ עילאי מסיימים את הקטע הקשוח של הטיפוס ומגיעים לאוכף של גילמן 5,685 מטרים. כאן אנחנו משאירים שני אחים ומדריך ראשי ויוצאים לעוד כשעה וחצי של טיפוס לעבר הנקודה הכי גבוהה על ההר.
מגילמן לאוכף של סטלה 5,756 מטרים, הדרך מהירה. אך מכאן ועד פסגת אוהורו הדרך קשה וארוכה ואורכת כשעה ורבע של טיפוס בגובה, בין קרחונים עד הפסגה! אבל כולנו יחד בטור אחד ארוך, לא מעט הפסקות כדי להסדיר נשימה ולהחזיר קצת כוחות - אבל לא מוותרים!
6.5 ק"מ, 1,200 מטרים של טיפוס בעלייה, 7 וחצי שעות של הליכה ואנחנו בפסגת ההר הגבוה ביבשת אפריקה - אוהורו, פסגת הקילימנג'ארו 5,895 מטרים. הישג אישי לכל אחד והישג קבוצתי מרשים למשלחת מספר עשר של אחים לחיים - אוהב אתכם אחים שלי!

יורדים למטה

כמו בצבא גם אצלנו הירידה נחלקת לשלושה חלקים - הירידה חזרה לקיבו, הירידה מקיבו להורמבו עוד היום! ומחר הירידה דרך מנדרה עד שער השמורה.
תחילתה של הירידה עד האוכף של גילמן עדיין קשה ומתישה, הליכה בגבוה בשביל מתפתל שלרוב יורד אך יש בו גם מספר עליות אך מהרגע שמתחילים לרדת מהאוכף של גילמן כל צעד מרגיש טוב יותר, החמצן עולה באוויר והנשימות הופכות לסדורות, עכשיו רק העייפות מדברת.
הירידה מהפסגה היא רק 5 ק"מ של דרדור בשביל ישר, כמעט 3 שעות של ירידה איטית עד לבקתת קיבו. קצת מנוחה בבקתה ומאמץ נוסף לקטע ההליכה האחרון להיום - 3 שעות של ירידה ועשרה ק"מ עד בקתת הורמבו סך הכל יום מכובד של למעלה מ-20 ק"מ הליכה, 1,200 מטרים בעלייה ו-2,200 מטרים בירידה. אבל אנחנו האנשים המאושרים בעולם!

יום הירידה האחרון

בוקר טוב הורומבו - הבוקר כבר כולם מרגישים טוב, גם אם קצת מותשים. מתארגנים ויוצאים בצעד קל מ-3,720 מטרים בירידה. 12 ק"מ של ירידה וכמעט 4 שעות מהורמבו, אנחנו מגיעים לבקתת מנדרה. כאן מחכה לנו ארוחת צהרים קלה, ממלאים קצת מים וממשיכים בירידה.
עוד 8 ק"מ של ירידה ממנדרה ושעתיים ורבע עד לשער השמורה בקצה של הכפר מראנגו. נרשמים בגאווה בספר המטפסים - כל הקבוצה זוכה לתעודות! ולאחריהן טקס מרשים עם הצוות המקומי ששמח וגאה בשמחתנו ובכך שכולנו הגענו לפסגה.
נוסעים למושי, מלון מקלחת חמה (ואוו!), ארוחת ערב של מלכים במסעדה טובה ושינה עמוקה. לילה טוב טנזניה.

סוף מסע

בבוקר אנחנו בנחת, מזדכים על הציוד השכור ויוצאים לחוות קצת מהעיירה מושי. שוק מקומי, קניות מי יותר ומי פחות, קפה טוב, אוכל ונסיעה לשדה התעופה. מעכשיו טיסות לאתיופיה ומשם חזרה ארצה עם נחיתה טובה בארץ. כיף גדול!

תודה ענקית לכל הקבוצה ולצוות המקומי - יחד עשינו זאת!

פרטים על המסע הבא לקילימנג'ארו - נובמבר 2025

תמונות היום הראשון לטיפוס קילימנג'ארו - ספטמבר 2025

תמונות היום השני לטיפוס קילימנג'ארו - ספטמבר 2025

תמונות היום השלישי לטיפוס קילימנג'ארו - ספטמבר 2025

תמונות היום הרביעי לטיפוס קילימנג'ארו - יום הפסגה!

תמונות הירידה מפסגת קילימנג'ארו - ספטמבר 2025

שמחת המטפסים בטקס הפרידה מהצוות ומהקילימנג'ארו

פרטים על המסע הבא לקילימנג'ארו - נובמבר 2025