אחד המסעות היותר מיוחדים שיצא לי להדריך ולהוביל - מסע למונטנגרו עם רכבי האספנות של חברת סיטרואן דגם דה שבו.
חבורה מיוחדת של כ-12 חברות וחברים, משוגעים לדבר ואוהבי הדגם כמובן, יצאו למסע של כמה אלפי קילומטר מאיטליה, דרך סלובניה, קרואטיה, מונטנגרו, אלבניה, מקדוניה הצפונית ויוון - הכל בנהיגת כביש (במונטנגרו חוו לא מעט שטח, בגבורה יש לומר) התמודדו עם לא מעט תקלות וקשיים והכל ברוח טובה והרבה תושייה
הדריך והוביל: עדי וייזל
לא הרבה אחרי חזרתי ממונטנגרו קיבלתי שיחת טלפון, הזויה יש לומר, שנתפסה אצלי כעבודה בעיניים, אבל מסתבר שממש לא.
"תרצה להוביל למונטנגרו קבוצה של רכבי אספנות - סיטרואן דה שבו ?" כמה שאלות לברר שזו לא טעות ואז כשנכנסים לעומק אני מבין שזה רציני ושהמטרה היא שכל יום יחוו הנהגים והרכבים כמה ק"מ של נהיגת שטח.
כמובן שהייתי המום וסקרן. סיטרואן דה שבו שבקושי מתקדם באספלט, ייכנס לשטח??? אקצר לכם - מספר שיחות טלפון עם רני הרניק, ראש הקבוצה, משוגע לרכבי האספנות 2cv (שמו הולך לפניו, רק כנסו לגוגל עם השם הזה ותבינו), המחזיק בעצמו כמה דגמים ייחודים, והבנתי שאני לא הוזה - החברים משוגעים, במובן הטוב של המילה.
רני ניסה לשכנע אותי שהרכב מסוגל לעשות הרבה יותר ממה שאני/אנחנו חושבים שהוא יכול. רני סיפר לי כי הם מובילים את הרכבים באונייה לאיטליה ומשם דרך סלובניה, וקרואטיה, יגיעו למונטנגרו, שם יפגשו אותי ומיד לאחר המפגש נצא ליום הראשון, תוך שהוא מפציר בי "תאתגר אותנו". יש לנו 4 ימים מלאים להיות במונטנגרו ואנחנו רוצים לראות הרבה.
יומיים לפני המפגש עם הקבוצה נחתתי ב-TIVAT , עיירת נופש במפרץ קוטור, מערבית לעיר הבירה פודגוריצה וישר יצאנו לחרוש את כל ארבעת הימים המתוכננים עם הסיטרואנים, כאשר לרשותי יום וחצי לתכנון המסע.
יומני מסעות קודמים של מועדון סיטרואן דה-שבו:
חוצה ישראל סיטרואן דה-שבו בכביש ובשטח
מסע אספנות סיטרואן דה-שבו לממלכת ירדן
אלכס, איש השטח שלנו במונטנגרו, קיבל אותי בשדה התעופה, נכנסנו לרכב השטח והתחלנו את המסלול תוך שחלק מהצירים נפסלו כי היו קשוחים מידיי (להזכיר, מדובר ברכב 2X4 עם 12-28 כוחות סוס בלבד!), חלקם נפסלו מפאת קוצר הזמן וככה, גמענו מאות קילומטרים, איתרנו צירים מדהימים ובחרנו מסלול ל-4 ימים בתקווה שהערכות שלנו בדבר קושי המסלול יהיו מדוייקות.
המתנו לקבוצה במעבר הגבול עם קרואטיה, עיכוב קטן, מעט בירוקרטיה והרכבים הגיבורים שכבר גמעו כמה מאות קילומטרים, מקבלים את הרשיון להיכנס למונטנגרו. נסיעה קצרה עד למעבורת שמעבירה אותנו לצד השני של המפרץ (לחסוך לעצמינו נסיעה של כמה שעות לאורך הפקקים על כביש החוף הקוטורי), והנה אנחנו מתחילים טיפוס "בדרך הסרפנטינות" המוכרת והמהממת.
דרך הסרפנטינות העולה מכיוון מפרץ קוֹטוֹר עד לפסגתו של הר לוֹבצֶ'ן, היא דרך נופית מרהיבה שנסללה במאה ה־19. הדרך הצרה כוללת 25 עיקולים (סרפנטינות) חדים במיוחד אשר בשילוב עם השיפוע התלול יוצרים חוויית נהיגה ייחודית. אורך הכביש הוא כ-11 ק"מ והפרש הגובה בין נקודת ההתחלה לנקודת הסיום הוא כ-800 מ', כל עיקול מצויין במספר כך שתוכלו לדעת בדיוק עוד כמה נותרו. עבודות הסלילה נמשכו כ-10 שנים והיו תקופות בהן הופסקו עקב מחסור בכסף או בעקבות מלחמות.
הכביש נחשב להישג הנדסה מרשים, במיוחד לאור ההתמודדות עם תנאי שטח קשים, שיפועים תלולים ושימוש בכלים ידניים פשוטים. הסיבות לבניית הכביש היו מגוונות. העיקרית שבהן הייתה הצורך לחבר את הכפרים ההרריים עם החוף. בנוסף, הכביש נבנה גם כדי לאפשר גישה נוחה יותר למאוזוליאום ניֶיגוֹש, שהיה אמור להיבנות על פסגת הר לוֹבצֶ'ן. הנוף מהדרך פשוט עוצר נשימה ואכן במספר נקודות יש מקומות רחבים לעצירה.
שיירת הסיטרואן ממשיכה בגבורה להתפתל בצירים הצרים של המדינה, קטעי שטח לא מעטים, התמודדות עם עליות שאולי קלות לרכבים מודרנים, אבל לא לרכבי 2X4 עם כ- 28 כ"ס (אחד מרכבי השיירה עם מנוע 400 סמ"ק!! כ-12 כ"ס, היתר 612 סמ"ק עם כ-28 כ"ס) ועדיין מפתיעים.
שיירת הסיטרואנים ממשיכה לכיוון פודגוריצה הבירה, אח"כ לכיוון קולאשין ובין לבין במספר רב של כפרים קטנים, ציוריים ומרגיעים. הכניסה לשטח מלווה בהרבה התרגשות, דריכות ואדרנלין. כל שנותר זה לשתף בתמונות.
בחלוף 4 ימים מאתגרים ומלאי חוויות, נפרדנו משיירת הסיטרואנים שהמשיכה בדרכה לאלבניה ומשם למקדוניה הצפונית וליוון - ללא ספק משוגעים.
תודות לרני הרניק שניהל את הקבוצה ביד רמה, המקצועיות שלך וההכרות שלך עם כל בורג ברכב, ניכר במהלך הטיול וסייע רבות לכל חברי הקבוצה.
אז נעבור לתמונות...
עם הגעתנו לחניון בבית המלון הראשון, הבחנתי כי רבים מבעלי הרכבים ממש נפרדים מהרכבים בצורה הכי מכבדת שיש, מכסים את הרכב, מוודאים ששום דבר לא נוזל מתחת ולמחרת בבוקר, טקס הבוקר טוב בפתיחת מכסה המנוע, בדיקת כל המדדים, לבדוק שהכל במקום וכמובן ניקוי לפני היציאה לשטח - הרכב רוצה ומקבל יחס.
13 תגובות
1
אורח/ת - גרוטראלי
10 באוקטובר 2025 ב 16:53
גרוטראלי אמיתי. רק בחו״ל
2
אורח/ת - אופיר
10 באוקטובר 2025 ב 16:53
המשוגעים הכי חיוביים שראיתי
3
אורח/ת - מכונאי חובב
10 באוקטובר 2025 ב 16:54
נראה לי שהאנשים האלו לא יכולים בלי איזו תקלה כל יום. או כל שעה...
4
אורח/ת - אספנות
11 באוקטובר 2025 ב 08:10
כל הכבוד על הנועזות ועל הביצוע המושלם
5
אורח/ת - Ronen s
13 באוקטובר 2025 ב 13:49
מדהים
6
עופר אדר
13 באוקטובר 2025 ב 19:29
עם כל הכבוד לדה-שבו - ויש כבוד - שניים מכלי הרכב בשיירה הם סיטרואן מהארי, שנבנו על בסיס המחליפה של הדה-שבו, הדיאן
אגדת שטח: סיטרואן מהארי 4X4 - 4X4 אתר השטח הישראלי
7
אורח/ת - עמרי
14 באוקטובר 2025 ב 08:01
אחרי שראיתי אותם באיסלנד מגיעים למקום שרק רכבי 4x4 מגיעים, מגיעה להם הרבה כבוד
8
אורח/ת - אורח נכבד
14 באוקטובר 2025 ב 21:28
לא יאמן טיול כלכך אמיץ וזה רק עוד 4 ימים מה הם עברו ועוד יעברו מעבר לגבול מדהים!
חדי העין ישימו לב שלא רק קבוצה של דשוו מישראל עשו טיול רכבים יש שם עוד קבוצה של צרפתייה עם מעמד נכבד
9
אורח/ת - רני
15 באוקטובר 2025 ב 06:33
עדי ועופר ( אוגש ) תודה רבה רבה בפרט לעדי על המסע , על הכתבה התמונות והסרטון.
הכתבה מדהימה והסרטון יוצא מגדר הרגיל .אני לא מפסיק לקרוא את הכתבה פעם אחרי פעם ולהסתכל על התמונות והסרטון . נהדר .אני לא חושב שיש משהו ממכרי שלא העברתי לו את הכתבה תודה רבה.
10
אורח/ת - דודו
15 באוקטובר 2025 ב 13:00
נסעתי פעם אחת אם חבר מאשקלון לימית היה תענוג וכייף.חוץ מזה לא מתקרב לפגו וסיטרואן אכלתי מרורים מהמכניות האלה.
11
אורח/ת - אחד שנימאס לו
15 באוקטובר 2025 ב 21:16
היה לי גיפ ישן נושן
טיילתי עם גיפים מודרנים בעולם
היה כיף היה מאתגר
אבל כזה לא עשיתי
רכב של פעם עם נשמה אמיתית
צריך בעלים של פעם מארץ שכבר לא קיימת פה
אנשים שמשכיבים או הרכבים שלהם לישון עם ברכת ליחה טוב ומעירים אותם בבוקר בברכת בוקר טוב
זר לא יבין זאת
12
אורח/ת - יוני
15 באוקטובר 2025 ב 23:05
אתם אלופים ואלופות
13
אורח/ת - ערן
16 באוקטובר 2025 ב 09:05
מעורר השראה
תגובות